אבל מנסים להבין למה זה כזה מפריע לך. את לא צריכה ולא יכולה לשנות אותה. למה זה שהיא מעשנת באוטו *שלה* זה מרגיש אצלך כמו אי כבוד?

למה הצורך שלך (ושלי) עולה על הצורך שלה לעשן?

נימוס בסיסי אם למישהו מפריע סיגריות אז מה אני אעשן לו בפרצוף? בין זה הרכב שלי או לא

או אם למישהו מפריע שאני אוכל עם הידיים מולו אז אני אלקק גם את האצבעות? בין אם זה הבית שלי או לא

בכל-מקרה לפותחת השרשור אין כזה דבר לשנות הורים

הם רגילים לעשות דברים אחרת מאיתנו ובשלב מסוים הרגלים הופכים להיות מאוד קשים לשינוי במיוחד עם הגיל

אם היא לא יודעת לגלות חיבה ולהתעניין אז היא גם לא תלמד את זה

ואם היא לא כל-כך מבינה את הקונספט של נימוס והתחשבות אז היא גם לא תבין את זה

סתם לצורך העניין ההורים שלי מאוד אוהבים לעשות דברים ברגע האחרון ובלחץ ואז לאחר, זה ממש מעצבן אותי אבל בשלב מסוים הבנתי שזה הכיף והתענוג שלהם בחיים, הם אנשים שצריכים אקשן

בסוף אלה דפוסים שנמצאים עמוק מאוד בנפש אין טעם לנסות לגעת בזה

מה שאת יכולה לעשות זה לעשות אימוני זֶן כדי לפתח סבלנות ומקסימום תבני בית שייראה אחרת באמת אין לי עצה אחרת חוץ מלהסתגל

מה שעוזר לי בנושא זה פשוט להבין שזה הסגנון של אנשים. כמו שיש הרבה תרבויות שונות ומשונות בעולם, מאכלים שונים, נימוסים שונים, מאוד מעניין ללמוד על זה. אז ככה גם יש אנשים שיש להם תרבות שונה. טוב או רע זה כבר התורה תחליט אבל לנושא זה לא משנה כי זה הסגנון וזה מה יש

כל זה נוגע לגבי הורים עם דפיקויות "רגילות" (כמו הכותבת בראש). כשמדובר  במשהו יותר קיצוני - אז לא. גם להורים צריך לדעת להציב גבול לפעמים.

וכמובן שזה נוגע לשהות בבית שלהם (או באוטו). בחיים הרגילים שלנו צריך לעשות מה שנכון לנו. לא להם.

את צריכה לחפש את נקודות החיבור הרגשיות ביניכן. בוודאי שיש כאלה בין אמא לבת. השאלה איפה הרגש של שתיכן מתחבר ויכול לפרוח.

לפעמים צריך לחפור כדי למצוא, אבל זה אפשרי.

ההורים שלנו היו פה עוד מלפנינו והם מכירים חיים בלעדנו. אנחנו לעומת זאת לא מכירים חיים בלעדיהם. אנחנו מרגישים שהם המקור שלנו ומרגישים תלושים כשמי שיצר אותנו לא מבין אותנו, לא מתעניין בנו, לא מתייחס אלינו, לא נותן אהבה או אפילו פוגע בנו.

אני לא יודע בדיוק מה המקרה אצלך, אבל באופן כללי כדאי להסתכל על המציאות מהצד במבט שכלי קר ולהפנים אותו כמה שניתן, ולא לחיות באשליות שההורים ישתנו או לחשוב שעמוק בפנים יש בהם את הדברים שאנחנו רוצים שיהיו בהם.

צריך גם לזכור שהמקום שלנו בעולם הוא קודם כל כי ה' רצה שנהיה פה והם היו רק שליחים להביא אותנו לעולם פה (וכנראה ה' גם רצה שנעבור את התהליך הזה איתם).

האהבה של האדם לעצמו והתחושה שהוא רצוי אמנם נבנית בד"כ ע"י יחס הורים אליו, אבל זו לא הדרך היחידה וגם עקרונית זה לא תלוי בזה.

בהצלחה!

כיבוד אב ואם

היא מצווה *מעשית*

מאכיל ומשקה

מלביש ומכסה

מכניס ומוציא

לקום לכבודם כאשר נכנסים.

מצוות יראה

"איש אמו ואביו תיראו"

לא עומד במקומו

לא יושב במקומו

אינו סותר את דבריו.

גם כאשר ההורים אינם מעניקים לנו מה שאנו מצפים מהם,

וגם כאשר יש בנו כעס כלפי ההורים;

עדיין מחויבים אנו בכבודם.

ההקפדה על הגדרים המעשיים של המצווה

מעוררת את רגש האהבה והכבוד כלפי ההורים.

לעניין הנקודתי של עשן הסיגריה,

את יכולה לשתף

מהו הצורך שלך;

ולכבד את התגובה של הצד השני. 

אבל א- בעיניי הגישה שלך ממש מיוחדת- מצד אחד את מאוד מודעת לכאב שלך ומצד שני באמת חשוב לך לכבד אותה, שזה שילוב מדהים

וב- כמו שאמרו זה הכי מובן בעולם, כל כך כל כך לא פשוט על הקשר עם ההורים, ואת לא לבד בזה זה לא פשוט בכלל להמון אנשים

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

הייתי במקרה שם

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  

ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  

שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.

והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון