אבל מנסים להבין למה זה כזה מפריע לך. את לא צריכה ולא יכולה לשנות אותה. למה זה שהיא מעשנת באוטו *שלה* זה מרגיש אצלך כמו אי כבוד?

למה הצורך שלך (ושלי) עולה על הצורך שלה לעשן?

נימוס בסיסי אם למישהו מפריע סיגריות אז מה אני אעשן לו בפרצוף? בין זה הרכב שלי או לא

או אם למישהו מפריע שאני אוכל עם הידיים מולו אז אני אלקק גם את האצבעות? בין אם זה הבית שלי או לא

בכל-מקרה לפותחת השרשור אין כזה דבר לשנות הורים

הם רגילים לעשות דברים אחרת מאיתנו ובשלב מסוים הרגלים הופכים להיות מאוד קשים לשינוי במיוחד עם הגיל

אם היא לא יודעת לגלות חיבה ולהתעניין אז היא גם לא תלמד את זה

ואם היא לא כל-כך מבינה את הקונספט של נימוס והתחשבות אז היא גם לא תבין את זה

סתם לצורך העניין ההורים שלי מאוד אוהבים לעשות דברים ברגע האחרון ובלחץ ואז לאחר, זה ממש מעצבן אותי אבל בשלב מסוים הבנתי שזה הכיף והתענוג שלהם בחיים, הם אנשים שצריכים אקשן

בסוף אלה דפוסים שנמצאים עמוק מאוד בנפש אין טעם לנסות לגעת בזה

מה שאת יכולה לעשות זה לעשות אימוני זֶן כדי לפתח סבלנות ומקסימום תבני בית שייראה אחרת באמת אין לי עצה אחרת חוץ מלהסתגל

מה שעוזר לי בנושא זה פשוט להבין שזה הסגנון של אנשים. כמו שיש הרבה תרבויות שונות ומשונות בעולם, מאכלים שונים, נימוסים שונים, מאוד מעניין ללמוד על זה. אז ככה גם יש אנשים שיש להם תרבות שונה. טוב או רע זה כבר התורה תחליט אבל לנושא זה לא משנה כי זה הסגנון וזה מה יש

כל זה נוגע לגבי הורים עם דפיקויות "רגילות" (כמו הכותבת בראש). כשמדובר  במשהו יותר קיצוני - אז לא. גם להורים צריך לדעת להציב גבול לפעמים.

וכמובן שזה נוגע לשהות בבית שלהם (או באוטו). בחיים הרגילים שלנו צריך לעשות מה שנכון לנו. לא להם.

את צריכה לחפש את נקודות החיבור הרגשיות ביניכן. בוודאי שיש כאלה בין אמא לבת. השאלה איפה הרגש של שתיכן מתחבר ויכול לפרוח.

לפעמים צריך לחפור כדי למצוא, אבל זה אפשרי.

ההורים שלנו היו פה עוד מלפנינו והם מכירים חיים בלעדנו. אנחנו לעומת זאת לא מכירים חיים בלעדיהם. אנחנו מרגישים שהם המקור שלנו ומרגישים תלושים כשמי שיצר אותנו לא מבין אותנו, לא מתעניין בנו, לא מתייחס אלינו, לא נותן אהבה או אפילו פוגע בנו.

אני לא יודע בדיוק מה המקרה אצלך, אבל באופן כללי כדאי להסתכל על המציאות מהצד במבט שכלי קר ולהפנים אותו כמה שניתן, ולא לחיות באשליות שההורים ישתנו או לחשוב שעמוק בפנים יש בהם את הדברים שאנחנו רוצים שיהיו בהם.

צריך גם לזכור שהמקום שלנו בעולם הוא קודם כל כי ה' רצה שנהיה פה והם היו רק שליחים להביא אותנו לעולם פה (וכנראה ה' גם רצה שנעבור את התהליך הזה איתם).

האהבה של האדם לעצמו והתחושה שהוא רצוי אמנם נבנית בד"כ ע"י יחס הורים אליו, אבל זו לא הדרך היחידה וגם עקרונית זה לא תלוי בזה.

בהצלחה!

כיבוד אב ואם

היא מצווה *מעשית*

מאכיל ומשקה

מלביש ומכסה

מכניס ומוציא

לקום לכבודם כאשר נכנסים.

מצוות יראה

"איש אמו ואביו תיראו"

לא עומד במקומו

לא יושב במקומו

אינו סותר את דבריו.

גם כאשר ההורים אינם מעניקים לנו מה שאנו מצפים מהם,

וגם כאשר יש בנו כעס כלפי ההורים;

עדיין מחויבים אנו בכבודם.

ההקפדה על הגדרים המעשיים של המצווה

מעוררת את רגש האהבה והכבוד כלפי ההורים.

לעניין הנקודתי של עשן הסיגריה,

את יכולה לשתף

מהו הצורך שלך;

ולכבד את התגובה של הצד השני. 

אבל א- בעיניי הגישה שלך ממש מיוחדת- מצד אחד את מאוד מודעת לכאב שלך ומצד שני באמת חשוב לך לכבד אותה, שזה שילוב מדהים

וב- כמו שאמרו זה הכי מובן בעולם, כל כך כל כך לא פשוט על הקשר עם ההורים, ואת לא לבד בזה זה לא פשוט בכלל להמון אנשים

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי