אישית לא ניסיתי להחזיר מכל מיני סיבות

אבל אם חשוב לך

אולי יש לו דלקת אוזניים? 

וחשבתי לעצמי לי זה אף פעם לא יקרה, התינוקות שלי כל כך מכורים להנקה... (היא גם שילבה בקבוקים, אז זה היה הגיוני שיקרה)

אין לו דלקת אוזניים

הוא נשך אותי, נוצר פצע מדמם, ואז בפעם הבאה שהוא ינק יצא הרבה דם, הוא נבהל או נגעל, לא יודעת בדיוק, ומאז מסרב לינוק.

אבל הוא רוצה, לפעמים מסתכל עלי במבט מתחנן, אני נותנת לו והוא מסובב את הראש. פעם אחת כמעט התפתה לינוק, ואז נבהל כזה ושם יד על הפה. נקרע לי הלב

אבל הוא רוצה לינוק!

מה עם הצד השני שלא פצוע?

תראי לו ותגידי לו במילים

כאן אין פצע

לא כואב לאמא

מהשד הזה אפשר לינוק.

הוא יבין את האינטונציה.

שניכם רוצים, רוצים מאד

בהצלחה❤❤❤

הוא רגיל יותר לינוק מהצד הפצוע, אבל כמובן שאחרי שיצא שם דם הצעתי רק את הצד השני, אבל הוא לא רצה.

אנסה להגיד לו...

תודה!

איזה תינוק מתוק ומתחשב יש לך

רק על זה מגיע לו אלף נשיקות

ואם צריך תשאבי הפצע יחלים הוא יחזור לינוק

הוא אוכל טוב מוצקים, אבל רגיל להשלמות של הנקה כל היממה.

אכל ארוחת ערב כמו כל ערב, אחר כך הוא מצא שניצל שאחד הילדים השאיר על הספה ואכל את כולו (בכלל לא ידעתי שהוא מסוגל להתמודד עם שניצל לא מפורר עם השיניים הבודדות שלו 🤭). תכננתי להכין לו דייסת שבולת שועל לפני השינה כי אתמול בלילה הוא לא ינק אבל התעורר מלא ובכה, וחשבתי לעצמי טוב כנראה שהוא לא ירצה כי הוא כבר אכל ארוחת ערב ועוד הוסיף לעצמו שניצל, אבל רק בשביל לוודא שהוא ילך לישון עם בטן מלאה הכנתי קצת, הוא אכל הכל! הכנתי עוד ונתתי לו עד שלא רצה יותר.

מי שטוען שהנקה כבר לא משביעה בגיל הזה וזה רק ממתק, טועה. 

רק הוא מתגעגע ליניקה

חמוד שכמותו

שימי משחה על הפצע שתזרז החלמה

ובהצלחה לכם

אני מרגישה ממש שידיי כבולות.

ההבנה הזו פתאום שאין לי איך להרגיע אותו! עד עכשיו מתעורר בבוקר - יונק, לפני שיוצאים מהבית יונק, חוזרים הביתה יונק, עייף יונק, סתם עצבני יונק, משעמם יונק, לפני שהולכים לישון יונק, בוכה בלילה יונק.

ועכשיו? שעות החזקתי אותו והסתובבתי בבית חסרת מעש. השעתיים האלה בערב שהוא מתחיל להיות עייף אבל כבר מאוחר מדי לשנוץ וצריך למשוך קצת עד הלילה... עייף מתלונן מתבכיין, באינסטינקט רוצה להניק ולתת לו אפשרות להתפנק ולהירגע על הספה, ו... אופס, אין את האופציה הזו.

שומעת אותו בוכה קצת במיטה, רוצה לקום להניק אותו שישן עוד קצת ואחרי שניה נזכרת ונאנחת. או שהוא יחזור לישון לבד או שהלכה השינה. בלילה אותו סיפור, רק שהוא חייב לחזור לישון אז כאן העבודה קשה יותר.

מבינה כמה ההנקה משמעותית בשביל שנינו. היא פתרון הקסם להכל. בלעדיה זה רק ידיים, חיבוקים ונשיקות, אבל משהו גדול חסר. 

תמשיכי להציע, הוא מבולבל לא פחות ממך וצריך אותך חזקה ובוטחת. ויודעת שזה חולף.

לי הייתה שביתת הנקה של 5 ימים, ובסוף מתישהו לפנות בוקר שהצעתי לו (נראה לי הוא היה מטושטש מכדי לסרב, חח) הוא הסכים לקחת ואז השביתה נגמרה ברגע אחד. 

כרגע אפילו מתוך שינה הוא לא מסכים.

הלוואי שיגמר ברגע אחד ונשכח מכל הסיפור הזה...

תגידי לו זה לא נורא, אמא כל כך אוהבת אותך, אז מה קרה, נשכת ואמרתי איי, זה כבר מבריא

ומאד ממליצה להסתיר את הפצע עם איספלנית מרובעת כזו שיש לה דבק מארבעת הצדדים מה שנקרא רחוד מהעין רחוק מהלב.

וכמובן לנשק אותו מלא ולהגיד לו שאת אוהבת אותו ורוצה חהניק ולא נורא אם ינשך בטעות את תמיד תמיד תאהבי אותו חזק חזק... הוא מבין 

עכשיו הוא כבר כמעט החלים, אבל בשום שלב הוא לא היה מספיק בולט בשביל להפחיד. זה חתך פנימי.

בכל אופן דיברתי איתו, הסברתי, חיבקתי ונישקתי מלא. בנתיים לא נראה שהוא הבין 🙃

מה שאת מתארת שנשך כל פעם ולא רצה לינוק

אני פשוט לקחתי אותו תוך כדי שינה ואז הוא כן ינק קצת, אולי זה יעבוד אצלך. אני חושבת כי הוא היה רפוי ונינוח אז זה עזר.

חיבוק על הסיטואציה, מקווה שתמצאו יחד את הדרך💗

לדעתי בקבוק עם תמ"ל בגיל הזה יכול לתת לו מענה מעולה לפני השינה

או במשך הלילה או בבוקר

הוא צריך תחליף להנקה..

וגם מוצץ זה עוזר מאוד לשינה רציפה

(אצלי יונקים אבל אף זה לא היה עד כדי כך כמו שאת מתארת..מוצץ בלילה ולא אני כמוצץ תמידי.)

חיבוק!!

כי הוא לא לוקח מוצץ. מה אני יכולה לעשות?

אפילו תמ"ל ניסיתי בשבת כי הוא היה כזה מסכן, אבל הוא לא רצה. ולמה שירצה... הוא לא רגיל לטעם.

היום הצלחתי להביא לו חלב שאוב בכוס כמה פעמים (בבקבוק הוא לא רצה), זה הרגיע אותו קצת, וכנראה גם השביע

ממש!!!

מישהי פתחה על זה שרשור ארוך לא מזמן

אולי מישהי תזכור מה הניק...

ולנסות מתוך שינה עובד?

עולה לי רעיון קצת הזוי..

לתת לו טיפה שוקולד , הוא ישר ירצה עוד..

ואז לתת לו עוד טיפה ועוד טיפה

ואז לתת לו ללקק טיפה אחת מהאצבע שלך

ואז לשים טיפה על השד ולתת לו ללקק..

משהו כזה...

שהוא ישכח מרוב רצון לשוקולד את הרתיעה..

ואז שייזכר כבר יהיה אחרי שקצת ינק...

מתפללת שמשהו יעבוד.. זה כ"כ קשה!!!

אם שום דבר אחר לא יעבוד אולי אנסה את זה 🙃

יש לי הרגשה שהוא חכם מדי בשביל הטריק הזה, אבל מי יודע.

אני אנסה הלילה מתוך שינה בעז"ה. רק צריכה לשים לב לזמן שהוא ישן חזק, כי אם הוא מתעורר ובוכה הוא לא רוצה.

אם מתאים לך לעדכן מה ניסיתם ואם עבד

מבינה ממש את ההרגשה והכאב❤️

קרה לי גם עם בת ה9 חוד....

מסתבר שנקלטתי ולא ידעתי🫣

פשוט ביום אחד הפסיקו, כמו שאת מתארת"סובבו את הראש " וזהו, ככה  נגמר סיפור ההנקה שלהם.

ולא היה לי פצע בשלב שהם סיימו לינוק(הפצעים והחתכים😓 היו ועוד איך היו אחרי הלידה ).

כך שזה יכול להיות מהרבה סיבות, יתכן ומרגיש גדול ודברים אחרים מעניינים אותו(אם ככה, זה באמת מעליב, אני נעלבתי בתחילה אחכ הורדתי שלא הייתי צריכה לעבור גמילה קשה)

כל אמא לוקחת את זה אחרת.

תעדכני שחזר לינוק, בהצלחה רבה.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.