הלוואי והיו לי קביים לחלק לכל הבעיות שלא מצליחים להתגבר עליהם.

יש אנשים שהתפקיד שלהם הוא לתת קביים לאחרים.

חשבתי שהשאלה הולכת להיות בכיוון האם להוציא את האחריות הזאת מהעובדת שלא מצליחה לקלוט את הנושא.

בנוסף לקביים, בד"כ הפתרון מבחינתי הוא לפרק את המשימה לתתי נושאים ולבנות צ'ק ליסט שהעובדת תצטרך לסמן שהיא ביצעה שלב אחרי שלב כולל תיעוד.

ולהוסיף בקרות בנושא הזה.

אם מדובר על חולשה בנקודה קריטית מאוד בתפקיד אז או שבונים תוכנית ששני הצדדים עושים הכל כדי לצלוח את המשימה, או שאין מנוס מלעשות שינוי ארגוני.

אשמח לרדת לעומק הדילמה ולהבין מה הצד השני, למה לא ללמד את הקיצור דרך?

אני באופן אישי פחות מתרשמת מרצון ללמוד ומהשתדלות אלא מחפשת את היכולת ללמוד ולהסיק מסקנות וליישם אותם כשאני מגייסת לתפקיד, אבל אני לא מגייסת למשרות ללא ניסיון אז אולי זה שונה.

מצד שני את אומרת שגם עובדים קודמים לא שרדו, אז או שתהליך הגיוס לא מוצלח, או שניהול המשימה לא מוצלח וזה אינטרס של שני הצדדים להוכיח שזה כן יכול לעבוד הפעם.

סתם הערה, שמתי לב שעובדים (או שדווקא עובדות? לא יודעת) לפעמים רואים את החסרונות של עצמם יותר מאשר המנהלים שרואים תמונה כוללת יותר.

אז כדאי להבין איך המנהל רואה את הדברים מהצד שלו, אולי זה בכלל לא ביג דיל מבחינתו..

אתן דוגמה

יש דוחות שאני עובדת עליהם כל חודש

מפיקה מהמערכת, צריך שיהיו תואמים לפלט ממערכת מסוימת.

נעשים בהם כל מיני שינויים עם נוסחאות משולבות מכמה דוחות יחד ולכן לא משתמשים רק בפלט הגולמי

נגיד יש 12 דוחות

אחד מהם לא יוצא טוב כל חודש

מתחברת לצ"ק ליסט. אולי צריכה לעשות אותה בצורה יותר מוקפדת למרות שמאוד משתדלת..

כל חודש מתאכזבת מחדש שלא יוצא טוב.🙄

מבחינתי יש לאחראית שלי דרך להנפיק את התוצאה הסופית של הדוח שזה כאמור חיבור של כמה דוחות יחד בקריטריונים מסוימים. במקום לופ של תיקונים כל חדש ומבוכה, הייתי רוצה לקבל את השורה התחתונה ולעבוד לפיה.

היא מאוד טובה במה שהיא עושה ולכן מבחינתה אני אמורה לדעת את זה גם בלי השורה התחתונה ולהסתדר

היא העירה לי על זה מספר פעמים וכן אמרה שאם היתה לה אפשרות לא הייתה משאירה אותי.

באסה לי

אני בעד לעזור לעובד ללמוד את עבודתו אבל שלא יהיה תלותי מדי או שיעשה טעויות גדולות מדי.

וגם תלוי מה רמת השכר והמקצועיות שהוא נדרש אליה. מעובד בכיר אני מצפה ליותר.

אני צריכה לחשוב על זה

הגיוני לדרוש ממך פחות טעויות.

בעבודה שלי, אם יש דברים שגדולים עלי אני מבקשת עזרה/ למידה, יש גם דברים שהם לא בשבילי ואני אומרת בכנות שאני לא יכולה לבצע וגם מסבירה למה.

כן הייתי נותנת קיצורי דרך וקביים. בהחלט.

מלווה עד שהעובד מרגיש בנח ובטוח ומוודאת שיש לו כלים מתאימים למשימה שהוטלה עליו

אם אין - אז אין

אבל נשמע שיש לך כי 1/12 זה מעט

זה הדבר היחיד שאת עושה? אני מניחה שיש עוד דברים. אז מה לגבי השאר?

אבל תלוי מה העבודה ומה ההשלכה של טעות כזו או אחרת

יש עבודות שיותר קריטי ויש עבודות שפחות

יש עוד אספקטים בעבודה הזו ובהם אני טובה

זה הפך לקצת אישיו הקטע הזה מולה כי היא מאוד רוצה לשחרר את המעקב מהדוחות האלה

ומצד שני אני רוצה שתשחרר אבל אני צריכה את הכלי לוודא שאני יכולה להתמודד גם בלי שתבדוק אותי וללמוד מהטעויות שלי שלא בצורה שתוריד לי את הבטחון , והשורה התחתונה הזו מבחינתי זו העזרה

יש השלכה לטעות אבל היא בהחלט גם ניתנת למניעה

תסבירי לה שאת מבינה שהיא רוצה שזה ירד ממנה, וגם את רוצה את זה,

אבל פחות הולך לך טוב עם הדוחות.

תבקשי למשך שלושה חודשים שתסייע לך עם השורה התחתונה ככה שתלמדי להכין את הדוחות ולהשוות לשורה התחתונה.

זה ייתן לך ביטחון ורוגע ללמוד איך להתגבר על הנושא.

בנוסף אם מדובר בטעויות אקסל אפשר להשתפר בזה.

אני בתור מנהלת גם מתחרפנת שעושים טעויות משמעותיות כי לא לומדים איך עובד אקסל,

כמו למשל שהוא קורא שורת סיכום כמו שורה רגילה ואז זה משנה את המספרים,

או למשל כשמשתמשים בפיבוט ולא שמים לב שהוא לא מושך את כל הטבלה..

לכן צק ליסט מאוד יעזור.

כי כשיש לך שורת בקרה לבדוק את נתוני הבסיס ולוודא שהכל נכנס לדוח, אז זוכרים לעשות את זה ועם הזמן זה נכנס לרוטינה.

לא בטוח שקל לה להוציא את שורת הסיכום כל פעם,

לפעמים זאת עבודה שלמה לעשות את זה, אז נכון שזה יותר מהיר, אבל זה לא יכול להיות פתרון קבוע,

אבל כן יכול היות פתרון לתהליך למידה פחות מלחיץ.

אני חושבת שגם אם מצופה עובדת ברמתך להסתדר לבד עם זה, את לא מסתדרת ואין מה לנסות להסתיר.

עדיף שהמנהלת תבנה תוכנית איך את יכולה ללמוד להסתדר עם זה.

זה מעיק ומעצבן, אבל שווה בטווח הארוך לשתיכן.

אם מדובר בדוחות באקסל בתחום הכספים אשמח לעזור לך לבנות צ'ק ליסט ולנסות לייעל את מבנה הדוח. (כמו למחוק בקלות שורות ריקות וכו')

הייתה לי פעם עובדת שהייתה צריכה להכין פלט כלשהו שמורכב מכמה דוחות,

היא הייתה צריכה לעשות את כל התהליך פעמיים, פעם בשקלים ופעם בדולרים

ובמשך כמה חודשים הצליחה יפה בשקלים ותמיד פספסה משהו עם הדוח הדולרי..

בסוף פטרתי אותה ונתתי לה לעשות את החישוב ידני כפי שהעדיפה למרות שזה לקח הרבה יותר זמן.

בהמשך זה עבר לעובד אחר, היא שלחה לו את הדוחות הגולמיים וקיבלה ממנו את הפלט והמשיכה רגיל בתהליך.

עד היום לא ברור לי מה קרה, כי כל השדות היו בעברית בשמות זהים והכל ועדיין זה מה שהיה.

אבל אם יש לך רצון להתגבר על זה, בסוף מאמינה שתצליחי.

יש עובדות בעבודה שאני לא המנהלת הישירה שלהן אבל כן אחראית על העבודה שלהם.

קצת הזכרת לי את הדינמיקה ביני לעובדת מסוימת.

היא כבר הרבה זמן בעבודה ויש דו"ח חודשי שהיא צריכה להפיק שהיא מאוד מסתבכת איתו.

כל חודש קוראת לי שאעזור לה.

אז בהתחלה בשמחה בכייף, זה באמת מורכב.

אבל דייי כבר כ"כ הרבה חודשים היא עושה את זה ועדיין מסתבכת.

ואמרתי לה כמה פעמים שתלמד אקסל והראיתי לה אתרים שאפשר ללמוד ממש בקלות

ולא עוזר.

כאילו קצת קצת מרגיש לי שהיא ראש קטן, יש לה סדרה של פעולות שמבחינתה היא עושה כדי להפיק את הדו"ח

אבל בגלל שהיא לא מבינה את ההגיון מאחורי הפעולות היא נתקעת.

ולפעמים זה באמת פשוט ואם היתה מכירה פיבוט היתה מסתדרת.

בכל מקרה אני לא המנהלת הישירה שלה ואני גם לא חושבת שצריך לפטר אותה.

היא פשוט מגיעה עם המעלות שלה ועם החסרונות. וזה קצת חיסרון.

רק שאני לא עובדת עם פיבות למיטב ידיעתי

או שכן ואני לא יודעת 😅

ואני גם לא קוראת לה. שולחת ומקבלת הודעה שנכשלתי

אבל מכל מקום, גם אצלי חסרה הייתה ההבנה של מה שאני עושה. מאוד.וזה גרם לי להרבה טעויות עוד קודם לכן אז שתדעי שזו באמת בעיה לאנשים שצריך ידע מעמיק בדברים. אצלי לפחות זה ממש משפיע על העבודה, היכולת לחבר קצוות של דברים בראש ולהבין אצ זה מלמעלה. זו חשיבה מערכתית יותר ופחות טכנית

היא שלחה לי הדרכות אקסל גם, ודווקא עברתי עליהן, אבל לא הידע הזה חסר לי בכל אופן למרות שבהתחלה לקח לי זמן ללמוד

ועכשיו זה יותר עניין שאני לא יודעת איך לפענח ומתסכל.

והכי מתסכל שזה ככ לא מסובך, שאני מרגישה ממש סתומה שאני יכולה ללמד את זה אבל לא להצליח לעשות בעצמי🤦

מעובד זוטר לעובד בכיר, באה ציפיה מהעובד להגדלת ראש, הבנת השיקולים של מקום העבודה ובאופן כללי ראיה יותר של התמונה הגדולה ולא רק העבודה הספציפית שלו.

יכול להיות שזה מה שמפריע לה, תנסי לחשוב איך את יכולה להשתפר בזה

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום

אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)

(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך

שנו כבר עבר זמן אז ,...

ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..

ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי

לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות

וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם

אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?

(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)

הרבה כוחות, יקרה❤️

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך

1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו

2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)

3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה

4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף

יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור

ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב

הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.

אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך

(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון.

ועדיין קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

להיות ביחד, לעשות ביום אחרי איזשהו זירוז טבעי - דיקור/רפלקסולוגיה , ואז בערב אחרי שוב להיות ביחד.

היא אמרה שזה תמיד עובד לה, שווה לנסות

(פעם בשבוע 37, פעמיים בשבוע 38, ועוד פעם בשבוע 40).

ב"ה אצלי תמיד הלידה הסתיימה באותו יום שבו התחלנו את הזירוז.

בכל הפעמים ניסיתי לעשות זירוזים טבעיים לפני - בעיקר רפלקסולוגיה ודיקור (בשתי הלידות האחרונות בשע"צ היה לי גם דיקור תוך כדי הלידה עם מדקרת שעובדת בבית החולים). זה אף פעם לא גרם לי להתחיל לידה, אבל אולי זה כן עזר לזה שהלידות התפתו בצורה טובה והתקדמו יחסית מהר (ואולי זה לא באמת השפיע, קשה לדעת רק על פי הניסיון שלי, לא יודעת מה היה קורה בלי...).

בעז"ה שיהיה בשעה טובה ובקלות!

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

אשמח לעוד

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?

אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.

אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.

חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

כן מכירה אבחונים אחרים שעושים בגיל הזה.

לדעתי כדאי לפחות להתייעץ בעניין, כדי לראות שאתם לא מפספסים משהו אחר.

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.

אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.

בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)

בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!

וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.

מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!

ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי

אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

בהצלחה!!!!