ה"קטן" שלי היה בן 11 שילדתי לפני שנה (ענק ביחס לגיל 5) ונחו לי שנים טובות של לילות עם שינה טובה, וב"ה אחרי הלידה לפני שנה נהנהתי ממש לקום לתינוק בלילה, לא קיטרתי אפילו לא לשנייה, לקחתי את כל הקושי (ויש מלא קשיים שהכל צף במיוחד בלילות) והסתכלתי על זה בחיובי, שזה מתנה , שחיכיתי לזה ככ הרבה שנים, שכל בכי שלו הייתי מנשקת אותו בלי סוף שרק יבכה וסוף סוף יהיה בבית הזה קול של בכי של תינוק, והיה לו ריפלוקס סמוי שהקשה עוד יותר בלילה, מבעלי היה 0 עזרה בלילות ועדיין נהנהתי.
במהלך היום השלמתי שעות שינה כמה שיכלתי
אבל עכשיו שילדתי שוב ב"ה, אני מרגישה יותר את הקושי בלילות, הגוף כבר עייף , את המתנה שלי כבר קיבלתי לפני שנה וזאת המתנה השניה והיא הגיע בהפתעה מוחלטת ועם כל הקושי אני לומדת להסתכל על זה כמתנה ענקית כי לא כולם זוכות לזה (והייתי עדה לזה ככ הרבה שנים)
בבית- הורדתי הילוך לגמרייי, אז הבית יהיה הפוך, מביאה מנקה, מזמינים פיצות כשצריך ולא מספיקה לבשל הכל רק כדי שיהיה לי טוב בנפש, את לומדת לשחרר לאט לאט
ובקשר להורמונים? בלידה הקודמת הייתה לי חווית לידה מדהימה (לידה ארוכה ומתישה אבל ב"ה נגמר בלידה רגילה בלי תפרים) אז הרגשתי מעולה ולא הרגשצי את החגיגה של ההורמונים שבדכ מגיעה. אבל עכשיו שהלידה הסתבכה והגענו לניתוח הרגשתי לא טוב ולטפל בבית ב 2 תינוקות לא פשוט. אז נכנסתי לחדר לכמה דק' של שקט ואמרתי לעצמי- חיכיתי לרגע הזה מלא מלא שנים אז נכון, יש קושי, כאבים והצפה הורמונלית ידעתי איך להסתכל על הכל כמתנה, הסתכלתי על זה בחיובי והיה לי ממש קל , אז שאני קמה בלילות עכשיו גם לגדול וגם לקטנה אני מנשקת אותם חזק אומרת להם תודה שבחרתם בי וממשיכה לטפל בהם, זה נותן לי כח. (והיה לי הריונות מאתגרים עם מלא מלא בדיקות לא נחתי לרגע)
שיהיה בידיים מלאות מתוך בריאות ושמחה!! 🌹 מרגש ממש שהגעת לשלב הזה