זה באמת נשמע משהו שגדול עליו להתמודד איתו לבד

אבל אולי לתחום לו את זה למשחק אחד שהוא צריך לאסוף.

התפוצצתי עליו ועוד איך,

זה היה אחרי מלא זמן שהוא בכה ויילל על איזה בורג שנעלם לו, שהוא בכלל לקח מאח שלו והם רבו על זה שעה אתמול בלילה, אז סף הסבלנות שלי לבורג הזה היה מתחת לאפס,

והוא נעלב שלא רציתי לעזור לו לחפש אפילו שהסברתי לו שאין סיכוי למצוא משהו כל כך קטן בבלגן ששורר בבית כרגע, אז הוא הלך "לחפש" בדרך שלו...

אם לדייק אז התכוונתי לשאול מה התוצאה המתאימה למעשה שלו, ואיך הייתן מגיבות לא כמו שהגבתי 🤦‍♀️

רעיון לבקש ממנו לאסוף משחק אחד.

אבל קודם שנינו צריכים להירגע...

אוף אני כל כך כל כך כועסת.

לא להגיב מיד.

לפני כמה זמן בן ה5 שלי נתן מכה לבן ה3, והתחיל לרדת לו דם. מאוד מאוד כעסתי, ולא ידעתי איך להגיב.

אז לא הגבתי באותו רגע. ודיברנו על זה אחרי שנרגעתי.

אפשר גם להגיד לו את זה ממש "אני כועסת על מה שעשית, אבל אני לא רוצה להגיב לך בכעס, אז אני מתאפקת עכשיו, ואנחנו נדבר על זה אחרי זה".

ואז אחרי שאת נרגעת קצת, והוא נרגע. את קוראת לו לדבר על זה.

מה קרה? למה זה קרה?

זה משהו שעושים?

מה הפתרון לזה עכשיו?

מצד אחד לשאול אותו, מצד שני להכווין אותו להבין את מה שאת רוצה ללמד אותו.

בקשר לעניין הבורג -

אמא שלי לימדה אותנו כשהיינו קטנים ככה:

יש בעיות שאפשר לפתור מיד

יש בעיות שאפשר לפתור אחר כך

ויש בעיות שאי אפשר לפתור

וזו שפה שחוזרת על עצמה כשילד רוצה משהו והוא מרגיש שהוא צריך אותו עכשיו (!).

וכשהופכים את זה לשפה חוזרת, אני חושבת שזה עוזר.

למשל הוא מגיע אלייך ומבקש עזרה לחפש את הבורג. אז את מזכירה לו את שלושת הדברים האלו. ואז שואלת, מה אתה חושב? איזה סוג בעיה זו?

ומה אפשר לעשות בינתיים?

בקיצור, קצת חפרתי, ואני חושבת שזה בסדר גם לכעוס לפעמים. אבל הרבה פעמים עוזר לדבר ולשאול שאלות, זה משתף אותם ועוזר לשיתוף פעולה

מעצבן גם הבלגן וגם המעשה שלו.

כנראה הוא מאד כועס או מתוסכל ואולי עכשיו הוא מבוהל ממה שהוא עשה.

לא כדאי להגיב כשכועסים

נראה לי שהייתי הולכת להרגע קודם ואח״כ לסדר (לבד) ומאוחר יותר הייתי מדברת איתו על מה שקרה.

איך אני מסבירה לו שזה מעשה שלא ייעשה?

למשל להגיד לו שבמקום לפזר הכל הוא יכול לבקש מאמא לעזור לו לחפש לא יעזור, כי הוא ביקש ולא עזרתי לו. 

שהילד כנראה כבר הבין שהמעשה בעיתי וכנראה גם נבהל.

מה שנשאר זה לשקף לו את המעשה ׳כעסת, עשית בלגן ולקח לי הרבה זמן לסדר, חבל׳

אני מקפידה להגיב במתינות למעשים שהתוצאה שלהם חמורה, גם בגלל שהילד כבר נבהל מהתוצאה והבין וגם תגובה חמורה מצד ההורה יכולה להתפרש אצל הילד כפחד (של ההורה) וכמשהו שנותן לו כוח מול ההורה.

אם יש מבוגר אחר שישמור עליו אחלה,

אם לא, שמה סרט (בלי להזמין אותו לצפות הוא כבר יבוא לבד בעקבות הגירוי של השמיעה כי זה לא פרס אלא בייביסיטר עצמי)

תתקלחי או תשני או תשתי משהו.

אחרי שאת חוזרת לעצמך, לקרוא לו אלייך.

להסביר לו שהמעשה הזה לא מקובל בשום צורה והוא עבר את הגבול.

הסבר קצר ותמציתי על עצם הגבול אבל בלי שהשיחה תלך למקום מתגונן ומאשים.

אח"כ לשאול אותו:

איך הוא מרגיש עכשיו? (אשמה? בקשה? חרטה? כעס? תסכול?)

אח"כ לנסות להבין איתו מה גרם למעשה, מה הוא הרגיש לפני כן, לתת לגיטימציה *לתחושה* שהובילה למעשה (לא למעשה)

לאט לאט לפי הקצב שלו, לא חייב הכל בשיחה אחת,

להבין מה ניתן היה לעשות אחרת, מה עושים כשאני מרגיש ככה. הרבה חמלה על המקום הזה שהוא טעה בתגובה, כולנו טועים ואנחנו פה בשביל ללמוד וללמד אותך. להרעיף אהבה על מי שהוא. לתת דוגמאות ולשבח צדדים טובים שבו.

לומר למשל: אני רואה שאתה מתחרט ובד"כ לא מתנהג ככה, אני מבינה שלא ידעת מה לעשות עם כל הרגשות שישבו לך על הלב. אתה ילד מקסים.

עדית טעות, אבל זה לא מעיד על מי שאתה. כל טעות אפשר לתקן.

אח"כ שלב התיקון- לא הייתי מבקשת ממנו בכלל לסדר. אני מניחה שהוא נבין לבד שזה מצופה ממנו ולכן הייתי נותנת לו להוביל את התיקון בעצמו.

אם את רואה שהוא לא בכיוון ולא יודע איך לתקן אפשר להציע לו עזרה.

סביר להניח שאת ובעלך תעשו את רוב הסדר כי לסדר מדף שלם זה מדי עמוס בפרטים לילד בן 5,

אבל זה לא הכמות, זה האיכות.

מספיק שיעשה לפי יכולת תואמת גיל ומרצון שלו לתקן.

תנסו להתאפק ולא לסדר במקומו לפחות עד יום שישי, שיהיה לו זמן להתבשל בתוך התהליך.

וגם אם אתם אוספים לפני שחילקתם עבודה בינכם, תאספו לתוך ארגז או מקום ביניים שיהיה ברור שאחרי שבת צריך להמשיך לסדר.

עדיף לא להחזיר למדף המקורי...

אפשר לצאת איתו החוצה ולספר לו על משפחת אוגרים (או כל חיה או חפץ שהוא אוהב לשמוע עליהם) שהאוגר הילד השתולל וכל הנסורת התפזרה מסביב.

ולהשליך רגשות- מה כל אחד הרגיש?

האוגר שהשתולל סירב בתוקף לסדר את הנסורת. למה?

גם לך קשה לתקן משהו שעשית? גם לי היה פעם מקרה כזה שהייתי ילדה וקשקשתי על מחברת של חברה והיה לי קשה לתקן ולבקש סליחה כי הרגשתי ככה וככה. (מבוכה, בושה, קנאה..)

חשוב הרבה מגע וקשר עין. אם הוא מחפש להדליק אתכם ולהיכנס למאבק כוח מולכם, הוא לא יצליח כי אתם לא במשחק הזה בכלל של ילד מעצבן מול הורים מתעצבנים. תנסו לייצר שליטה בסיטואציה.

אם זה חוזר על עצמו, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע איך ללמד אותו לשלוט על הרגשות שלו ולווסת אותם.

מציבה לי רף גבוה

תודה רבה על התגובה המושקעת, העלית לי הרבה נקודות למחשבה.

מקווה שאצליח ליישם לפחות חלק מזה.

שדווקא במצבי קצה כאלו יותר קל ליישם כי שני הצדדים מבינים ומרגישים שקרה משהו חריג.

דווקא בדברים יומיומיים יותר קשה לנהל בלי להתעצבן.

זה לא שכל מעשה שטותי שמעצבן אותי אני הולכת להירגע לבד ומצליחה להשליט את השכל על הרגש,

דווקא ככל שהאירוע יותר משמעותי, לומדים לזהות לעצור רגע ולהבין שדרך אחרת אמנם תעזור לשחרר עצבים ותסכול, אבל היא תהיה פחות יעילה וגם נשארים איתה עם טעם מר.

שליטה על הסיטואציה זה לגמרי שריר שאפשר לאמן.

וכשמצליחים פעם, פעמיים, שלוש ורואים את האפקטיביות של הדרך הזו זה מדרבן לנסות עוד ועוד.

אגב, גם עכשיו לא מאוחר בכלל.

אפשר לקחת לשיחה ולדבר על מה שהיה. להקשיב למה שמעבר למילים. אולי הבורג הוא לא האישיו אלא רק הסימפטום בכלל, והעניין הוא תחרות מול האח?

אולי יש לו נהיה לפרפקזיוניזם ולכם הוא מתעקש דווקא על הבורג הזה?

אפשר לחזק את הדבקות במטרה, את עצמאות הפעולה שלו, יחד עם האמירה שהפתרון שמצא פחות היה כדאי והוא בטח מבין לבד למה..

האמת שלא ממש הצלחתי להבין אם הוא העיף את הכל מחמת זעם או שבטעות הכל נפל מרוב שהיה לו חשוב לחפור בכל המשחקים..

אולי כדאי לשאול אותו.

אני חושבת שכרגע כדאי להבין ממנו מה עמד מאחורי ההתעקשות של הבורג ואולי לשקף לו מה זה גרם לך להרגיש הויכוח על הבורג.

רק שימי לב לא לזלזל בצורך שלו בבורג כי כשלך חשוב משהו, לא היית רוצה שיזלזלו במה שחשוב לך.

פשוט לשקף לו מה זה גורם לך להרגיש ולחשוב איתו ביחד מה היה אפשר לעשות אחרת מתחילת האירוע.

הרבה פעמים חינוך מתבטא בשיחות רציניות על בורג, או תור למגלשה או באשמת מי המגבת נפלה (זה שתלה אותה ברישול או זה שעבר ונגע בה והיא נפלה)

לפעמים עדיף שכך, לדון איתם על דילמות בין אחים על בורג מסכן ולא על דברים יותר רציניים ולצייד בכלים עוד כשהם קטנים לפני שזה יגיע למריבות של מתבגרים...

שליישם חלק זה נהדר,

עדיף להתחיל ממשהו אחד שדיבר אלייך והתחברת, לאט לאט מתרגלים ואז אפשר לעשות עוד צעד ועוד אחד לפי מה שאת מרגישה שנכון לך.

מעדכנת שבעלי הוציא את הילדים קצת,

ושמצאתי את הבורג 😅

ולא רציתי להחזיר לו אותו (כן גם אמהות יכולות להיות ילדותיות לפעמים). שמתי אותו במקום גבוה ושכחתי מהעניין.

כשהילדים חזרו, הדבר הראשון שהוא שאל היה: "אמא, מצאת את הבורג??''

הסתכלתי עליו ולא ידעתי מה לענות, ואז הוא הסתכל עלי וחייך: "מצאת, נכון שמצאת??"

אז אמרתי לו שמצאתי, אבל לצערי אני לא יכולה להביא לו אותו עדיין. הוא שאל למה, ושאלתי אותו מה הוא חושב. הוא לא ענה, אז אמרתי לו שאנחנו צריכים לדבר על מה שקרה.

דיברנו קצת, היה נראה שהוא הבין, ואפילו הביע רצון לסדר את המהפכה ביחד איתי. בחרנו זמן שנעשה את זה, ואני מקווה שזה יקרה בעז"ה.

אני כל כך שמחה שהצלחתי להפוך את המצב הזה לשיחה בונה.

תודה לכולכן על העצות הטובות!!

כך כך חשוב לא להגיב מהבטן, ולמצוא זמן לשיחה מאוחר יותר.

עכשיו נותר לי רק ללמוד איך לצאת מהסיטואציה ולהירגע במקרים כאלה, לפני שהכל יוצא על הילדים. 

תראי איזה יופי,

ממצב של אין שום סיכוי שהוא יסכים לסדר,

הצלחת להביא אותו למצב של שיתוף פעולה ולקיחת אחריות על מעשיו,

וכל זה מבלי לאיים ולהעניש.

הוא מרגיש שרואים אותו, את מגישה שליטה בחזרה על הסיטואציה, ללא מאבקי כח, זה מדהים ממש!

את צודקת! לא איימתי, לא הענשתי ולא היה פה מאבק כח. זה מה שנקרא תקשורת מקרבת? (נראה לי שבגלל שאני מכירה את הילד הזה ויודעת שלנסות להכריח אותו לעשות משהו אף פעם לא עובד ורק מחריף את המצב, אני מתייאשת מראש. צריכה לזכור לקחת נשימה, להניח למה שקרה ולחזור לזה ברוגע מאוחר יותר)

מה שהכי מדהים בעיניי, שאחר כך הוא מאוד רצה לשחק במשהו, אבל הזכרתי לו שסיכמנו שנסדר קודם, רק שהייתי עסוקה במשהו אחר אז הוא נאלץ לחכות קצת. כשסיימתי הוא קרא לי לבוא לראות מה הוא עשה. הוא הרים חצי מהבלגן שהיה על הרצפה! אמנם זרק הכל על המדף והייתי צריכה למיין ולסדר, אבל הוא עבד קשה, מרצונו החופשי.

זה היה שיעור גדול בשבילי היום. תזכורת נוספת למה שכבר שמתי לב, שיש לו כח רצון אדיר, שלפעמים מתבטא בעקשנות קשה, אבל אם אני מצליחה לרתום אותו שנהיה באותו צד, אני זוכה לראות את הפירות הטובים של כח הרצון שלו.

ולא מחכה להתקרר עם זה. לא יקרה כלום אם הוא ירגיש אותך.

וכן הייתי חושבת על עונש. 

מצטערת, אבל נראה לי שלהגיב בקור רוח ובלי עונש= לזמן את ההתפרצות הבאה.

ואמרתי עוד הרבה דברים מיותרים בנוסף...

וכבר קיבל עונש לשבת על הספה עד שאבא חוזר (זה היה 10 דקות בערך) ולהירגע.

אבל אני לא מאמינה בעונשים שלא קשורים למעשים, אז העונש צריך להיות לסדר, רק שהוא לא יצליח לסדר את המהפכה הזו בעצמו בלי עזרה

אני מתסכלת על זה ביאוש ולא יודעת מאיפה להתחיל. הוא ילד בן 5, איך הוא יסדר את זה לבד?

הגיוני יותר כמו שמתואמת הציעה שיסדר משחק אחד, או מה שאמאשוני כתבה שיעזור לנו כשאנחנו מסדרים.

ואת זה שם ואת זה ככה וככה.

הרבה יותר קל לסדר לבד.

יתכן וזה חינכוי, אני לא בטוחה שחינוכי להתיש את עצמי ככה

אצלנו נוהגים שאם לא אוספים- מחרימים את המשחקים

והם יודעים את זה היטב

אז קל וחומר כשזה בכוונה

אישית בטח גם הייתי צורחת על הילד אבל זה לא כדאי 😅

חושבת שהייתי מרימה עם יעה ככה הכל לשקית זבל ענקית ושמה במרפסת ואומרת לו שכשירצה לשחק בהם בפעם הבאה נצטרך להוציא ולמיין ושיסתדר עם התוצאות של זה.

סופר מעלה את העצבים

אבל גם לתת לילד בגיל הזה להתמודד באיסוף לבד ה רק יעצבן אותו מתסכול וישגע אותך אותך מעצבים.

את יכולה להגיד לו שיאסוף את התכולה ואם הוא צריך ערזה שיבקש ממישהו(את/אבא/אחים) ותאפשרי לו לבחור לעשות את זה לפני או אחרי מזן מסויים שמוסכם בדכ' כמו למשל זמן משחק/זמן אוכל/זמן מקלחת ואם הוא מתנגד, אז את ממש יכולה להגיד לו שהוא יפספס את הזמן הזה(במקום שזה ישמע לו כעונש 'לא תקבל אוכל אם לא תאסוף, להגיד 'אם לא תאסוף תפספס את זמן הארוחה וזו אחריות שלך אם אתה רוצה לאכול')

אין ספק

ממליצה לחזור על הכלל של הבית, מי שמפזר אוסף, לומר כמה שיותר ברוגע כמו מנטרה ובלי רגשות.

ולתת לזה להישאר כך. אם זה מפריע למעבר אז להזיז טיפה רק כדי לעבור. אבל משימת האיסוף תישאר. כמו כלל שצריך לחגור חגורה

אתה צריך עזרה מתוק באיסוף? מזכירה לך את הכלל שמי שמפזר אוסף, אבל אם קשה לך, תגיד לי

בלי להתייחס בכלל לסיבה שפיזר, זה בזמן אחר... 

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.

האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?

פתרון בעיות כלכליות?

פתרון למחלות?

אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.

הפתרון לבעיית הגירושין

וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616