אין איך לייפות את זה.

צריך לישון יותר...

אם יש לך אפשרות תשנצי איזה שעה בצהריים, זה עושה פלאים.

אם יש לך איך מידי פעם לישון מוקדם- לכי על זה....

יש לה קורס בשם ״תשוקתך״  

חפשי בגוגל בינת הופמן תשוקתך ותגיעי לדף מידע למתעניינות בקורס תשוקתך.

לאחרונה, היא קיימה 2  שידורים בזום, ושידור חוזר נוסף מתוכנן ליום שני הבא.

הזום מאוד פותח עיניים ומעניק ידע חשוב, על הרבה נקודות וצדדים שבכלל לא היית מעלה בדעתך שמשפיעים על התשוקה.

אח״כ כל אחת יכולה לחשוב ולהחליט האם מעוניינת בקורס המלא והמעמיק. הקורס בתשלום.   

(לא חייבת לענות, רק לא כתבת לגבי זה, זה גם יכול להשפיע)

וממליצה על הפודקאסט של מיכל פרינס כמו שכתבו כאן

והספר שלה "פשוט לרצות"

בכיוון, כי משום צד אחר היא לא השפיעה עליי. עדיין זה יכול להיות זה?

לגמרי יכול להשפיע.

אפילו בלי לשים לב

באופן טבעי החשק עולה לקראת הביוץ, ויורד לאחריו. כשמונעים עם הורמונים, אין ביוץ וממילא זה יכול להשפיע על החשק.

חוץ מזה, שחשק בעצם קשור להורמונים, וכשנוטלים גלולות, בעצם מכניסים הורמונים שיכולים להשפיע. 

יכול מאוד להשפיע

אולי עכשיו תראי שינוי

ותמיד טוב גם לסדר את הראש במקום הנכון שהיחס לנושא הגוף וההנאה יהיה חיובי

וזה לכשעצמו גם משחרר מחסומים פנימיים

יודעת שלא כולם תסכמנה איתי.

ממליצה יותר בכיוון של בת-חן וויל דוסית בהחלט

הכל בעדינות רבה.

תתחילי בלהירשם לסטטוס שלה תתרשמי ממנה.

וחיבוק וכל הכבוד על הרצון לעבור את האתגר הזה! בע"ה! 

מביאה את הידע שלה משנים של ניסיון, מחקר ומפגש עם נשים וזוגות.

ואם יש נושא שבו מה שהיא מעלה הוא מורכב הלכתית, היא מציינת את זה ומתייחסת לזה.

להגיד שההלכה היא לא נר לרגליה זה לא נכון בעיניי.

שבהחלט מביאה את הנסיון הרב שיש לה.

אבל הנושאים ההלכתיים זה לא מה שנותן את הטון אלא כמשהו שצריך איכשהו לתת לו מענה.

ולדעתי זה זכותה המלאה... אבל מרגישה צורך לכתוב את התרשמותי ק"ו שהפותחת ביקשה משהו דוסי...

ועד לכתוב "שההלכה היא לא נר לרגליה בלשון המעטה", יש קצת פער.

הרי לא כתבת את זה כמחמאה, נכון?

למה אי אפשר פשוט לכתוב הצעה למישהי אחרת בלי לתת ציונים לדרך ההלכתית של מישהו אחר?

אני רואה את זה כתיאור דרך הסתכלות שלה. וזה חשוב בעיניי לשתף את זה.

אני בשמחה מוכנה לשמוע הצעה אחרת לשיטתך לתאר את ההסתכלות שלה כלפי ההלכה.

אני חושבת שאם את אומרת משפט כזה, את צריכה גם להסביר מדוע.

אני לא ראיתי שום אמירה שלה שהיא לא הלכתית, או בה היא אומרת דברים שהם עבירה באופן מובהק.

האם יש אמירות שלה שהן בסקלה היותר מתירה בתחום הזה? כן. והיא גם מציינת את זה. ומבהירה היטב שזה לא מתאים לכולן וזה בסדר גמור.

אבל זה לא מחוץ לגדר, וזה בטח לא השיח העיקרי שלה.

השיח העיקרי שלה מדבר על רצון בקשר אינטימי, על פתיחות, מודעות לרצון והקשבה לעצמי. וזה, למיטב הבנתי, ממש לא נוגד את ההלכה.

ולמדתי ממנו הרבה. וגם שוחחתי איתה פעם להתיעצות אישית.

יא מקסימה זורמת ונעימה. ואשת מקצוע מעולה. באמת יש לה המון נסיון.

ואני מבינה את האמירה שההלכה היא לא נר לרגליה...

זא, אני בתור בן אדם מאד דוסי הרגשתיש אין לי בעיה לשמוע מה יש לה להצע ואם הייתי אומרת לה על משהו שהיא מצעיה שהוא בעיתי לי- היא היתה מחפשת כוון אחר.

אבל בתחושה שלי יש משהו ברוח שכן, נקודת המוצא היא שההלכה קצת מגבילה אותנו, וצריך למצןא לה פתרונות. זה גישה ותר רעיונית ופחות מעשית, אבל הרוחה זאת נושבת בין השורות.

ואניא ומרת את זה עם ובמקביל לכ ההערכה שלי אליה ..

את חשה צורך להסב את תשומת ליבה של הפותחת לכך שמיכל פרינס לא פוסקת כמו שאת מכירה?

אין בעיה. תצייני את העובדה הזו בצורה שמכבדת אותה ואותך.

אני גם מסכימה איתך שככלל היא בוחרת בגישה הלכתית שיותר מתירה (אפילו לא הייתי מוכנה לכתוב מקילה.כי באמת בנושא כזה רגיש עוד יותר אי אפשר לומר שמי שאוסר יותר הוא יותר צדיק או משהו כזה. לפעמים להתיר זה הגדולה ויראת שמיים האמיתית) ובנושאים הנוגעים להלכה ראוי לברר מה הגישה ההלכתית שאנחנו בוחרים בה ואולי גם לפי זה לבחור ממי ללמוד (לא מחייב אפשר ללמוד מכל אחת גם מחילונים, אבל יותר קל כשלא צריך להפעיל ביקורת הלכתית על כל טיפ)

לכתוב כאלה דברים על מישהי שבוודאות התעמקה בנושאים ההלכתיים האלה המון וכנראה גם יותר ממך ופשוט הגיעה למסקנות שלא נח לך איתן זה ממש לא שייך והוצאת שם רע

אפ ההלכה לא היתה נר לרגליה היא לא היתה מקדישה לזה חלק כ"כ נרחב בתכנים שלה

כי הפותחת הדגישה שמחפשת משו דוסי. אישית קראתי את הספר פשוט לרצות וקיבלתי ממנו הרבה, ובהחלט רואים את המקצועיות והנסיון.

אולי ניסוח יותר מדוייק מההלכה היא לא נר לרגליה בעיניי זה שפשוט היא בגישה יותר פמיניסטית כזו ...

אישית אחרי שקראתי תוכן נוסף שלה מלבד הספר הרגשתי מקום יותר מערבי / פתוח /פמיניסטי / ליברלי.. מקום שקשה לו עם שמרנות.

ולכן אני  היום יותר סקפטית לגבי השמרנות שלה בנושא הזה.

ואני מבהירה

לא מדובר על הקלה הלכתית בשעת יחסי אישות, אלא ברוח יותר מערבית.

מאמינה שיש לה מחוייבות הלכתית בסיסית של כן / לא, אבל בעיניי כשלומדים בכללי ובטח בנושא משמעותי שכזה, חשוב מאד הרוח שמביאים איתה אלו שמלמדים.

באמת עניין של ניסוח ואכן חוזרת בי מהניסוח כי מבינה שזה נתפס כדבר שלילי. בעיניי זה חשוב לידע מראש כמה שיותר על גישה של אנשי מקצוע (בכל תחום בעולם הנפש, כי לדתיים זה קשור לגמרי...) 

בהלכה.

לנוהגים לפי פסקי הלכה מקילים ולא מחמירים - אי אפשר לומר עליהם שההלכה לא נר לרגליהם.

מה כבר אפשר לחדש ברמה הפרקטית חוץ מ:

תשני

תאכלי

תדאגי לעצמך

שהוא יפנק אותך

תכירי את הגוף שלך

תנסו אביזרים וחידושים

דברו על זה ביניכם

לפעמים נוצרת מחשבה שהאינטימיות בין בני זוג היא באיזשהו אופן משהו שאישה "צריכה" להיענות לבעלה. ואז מסכימים גם כשלא ממש רוצים, כי מרגישים שאין ברירה. זה לא בכוח חס וחלילה, זה פשוט בלי רצון. וזה כשלעצמו, מוריד חשק לטווח הארוך באופן די מובהק

הרבה פעמים צריך קצת עזרה

איך בכלל להכיר את הגוף,  איך מתקשרים כאלה נושאים, למה בכלל לשים לב,ומה לגיטימי ולא לגיטימי לבקש

הפותחת לא הרחיבה מה היא כבר ניסתה אבל לצערי הרב בחורה דוסית ממוצעת שנשואה לדוס שעברה הדרכת כלות ממוצעת ממש לא יודעת מה היא אמורה לנסות אפילו כדי לחוות הנאה וסיפוק במרחב הזה.ואז אם באופן טבעי ואינטואיטיבי זה לא עובד (ובד"כ זה לא. חלק זוכים וזה כן) אז נתקעים בלופ לא טוב של התנסות בלי הנאה

לפותחת:

ב"ה יש היום המון אופציות ללמידה וייעוץ שמתאימות לדוסים.

ממליצה על אפרת צור

טלי זיו (מרכז פעימות)

ליאורה בוקסנבוים- חרדית ממש.

תגגלי קצת תנסי  לחשוב מה הכי יתאים לכם ואם קורס מקוון יכול להיות משהו שמקדם אותך או דווקא מפגש אישי (ואז זה יותר לחפש מישהי לפי אזור אבל המכונים הנ"ל בטח ידעו לתת המלצות)

בהצלחה!

יש גם את גליה סברסוב.

לא יודעת מה ההבדל בינה לבין האחרות אבל התרשמתי ממנה לטובה

וחידושים. אין לי שמץ של מושג מה זה.

אני גם לא מכירה את הגוף שלי.

אני גם לא מדברת על זה עם בעלי...

עד ההדרכת כלות לא ידעתי בכלל מה זה יחסי אישות, וגם ההדרכה הייתה חלקית.

ולגבי שהוא יפםנק אותי - מוזמנת לדבר איתו. הוא לא בקטע... הוא די נגד רומנטיקה וכד.

חוץ ממה שתשמעו שם זה גם יקל עליכם למצוא שפה משותפת.

מה הוא אוומר על המצב? שאין לך חשק?

ומה הכוונה נגד רומנטיקה? יכול להיות שגם הוא לא הודרך נכון?

אבל הוא בכלל נגד לעשות עם זה משהו כי זה לא צנוע ולא ראוי לדבר על זה.

בגלל זה מחפשת משהו עם הסכמות של רבנים. ובכל מקרה זה יהיה בשבילי ולא בשבילו. הוא לא יסכים לשמוע על הדרכה בנושא נראה לי.

אז הגם שאין לך חשק לא בטוח שהפתרון הוא את.

יכול להיות מצב שזה שתלכי תלמדי תודרכי רק יעמיק את הפער ביניכם.

מי הרב שלו?

יש יועץ מיני חרדי ממש אביאל נריה מצוין, עדין מאד בהנגשת התכנים.

אני לא יודעת איך תביאי אותו לשם, אבל זה סופר חשוב.

במקביל את יכולה לשמוע וללמוד השאלה אם זה לא רק יגדיל את התסכול.

פעם כן היה לך חשק? זה משהו חדש?

ולדאוג שתקבל מה שטוב לה.

זה לא מתחיל ונגמר בזה ש"הוא" יפנק אותה

זה מתחיל בזה שהיא דואגת לעצמה ויודעת בכלל מה היא רוצה

כמובן שכדי שמפגש כזה יהיה מקור לחיבור רגשי וקרבה זוגית חייב שיהיה בסוף גם שיתוף פעולה שלו אבל בוודאי שכשהיא תהיה ברורה ברצון שלה יהיה לו קל יותר והוא גם ישמח לשמח אותה זה הכי בסיסי וטבעי לגבר

מוסיפה אחרי שקראתי לגבי התשובה של הרב -  ברור שזו לא תשובה שמחוברת להלכה ולרוח היהדות. חלילה זה לא אומר שהרב הזה לא יודע או לא גדול מספיק אלא שבנושא הספציפי הזה היחס שלו לא מתאים כרב שמייעץ או פוסק לאחרים

לאורך כל הדורות היה ברור שמצוות עונה היא חשובה ומחויבות הגבר לשמח את אשתו היא בסיס הנישואים.

נכון שביחד עם ההתפחות בעולם גם היחס ההלכתי בפרטים השתנה כי נצבר עוד המון ידע אבל הבסיס תמיד היה - זה חשוב וראוי וצנוע ומדהים! כל עוד זה נעשה במסגרת הראויה

חשוב שתמצאו גורם הלכתי שגם בעלך יסכים לקבל ממנו, כדי להוריד את ההתנגדות הזו

יש גם מדריכים דוסים דוסים שיודעים להדריך גבר לשמח את אשתו ולנטוע בו את ההבנה שזה המצווה וזה הצניעות ועבודת ה'.לצערי לא מכירה ממש אבל יש

לתחושתי הוא בכלל לא רואה צורך בעונג שלה.

או ענין או מטרה.

אמרה שאין לו ענין בדברים רומנטיים.

עכשיו, כרגע באמת אין לה ידע על המיניות שלה אבל נניח והיא תדע ותכיר כמה כיף זה יכול להיות, ואז הוא יאמר לה אבל זה אסור, לא ראוי..

בשבילי זה היה יותר מדי....

עדיף שקודם תפטור את הענין שהוא לא מבין את המצווב שלו, ואז שילמדו ביחד. זה גם יפתח אותם לשיח בנושא ויבנה להם שפה משותפת.

אגיד באופן אישי שהגעתי ממקום שידע הרבה יותר מבעלי, ברוך השם, הוא היה בחור מאד שמור יותר ממני.. וגם גבר...

אבל בא עם סקרנות לשמוע. ממש. ובהתחלה היינו מדברים המון על הנושא ומסבירה לו ומשתפת, תמיד היה ברור בהתחלה שאחרי יחסים יש שיח איך היה מה היה טוב מה פחות, גם אני למדתי אותו ויש לזה מקום כמובן, אבל נניח שהייתי מגיעה עם כל הרצון שלי ךחוות יחסים משמעותיים והוא היה מגיע מגישה הלכתית שזה לא מתאים- וואלה הייתי ממש לוקחת את זה קשה..

היא תלמד גם מה רוח היהדות, גם מה נעים לה, וכו' וכו'.

ולאט לאט תנסה לדאוג שגם הוא ילמד,

תמצא רב שמקובל עליו ללמוד ממנו וכו'.

מאוד קל להגיד לא

אבל צריך לתת אלטרנטיבה למה כן

(מודה שזה מסוג המקרים ששביתה איטלקית לא נשמעת לי כזו פתרון רע... מישהו/משהו צריך להעיר אותו...)

נשמע שאביזרים וחידושים הם לא השלב כרגע.

ונשמע שאת שיודעת את התשובות.

כמו שכתבת

1. כדאי להתחיל בתהליך הכרת הגוף,

2. ללמוד לפתח תקשורת על הקשר הגופני עם הבעל,

3. ללמוד מה זה יחסי אישות לעומק,

4. מה  באמת היהדות חושבת על הדבר הנפלא הזה,

כמה עומק זה מוסיף לנו לקשר הזוגי. כמה שכינה שורה בבית בזכות זה. 

אפשר ללכת ליועצת מינית / הדרכה.

בעיניי אפשר להתחיל מקורס אינטרנטי שיעזור לך לענות על כל מה שכתבת.

יש קורס של אלירז פיין מצוות עונה, זול מאד ביחס לאחרים.

בעיני אלירז מיוחדת מאד בכמות היראת שמיים, ובהנגשת ההבנה עד כמה היהדות מעריכה יחסי אישות וקשר גופני בין בני זוג.

נשמע שלבעלך יש חוסר רציני בידע על גישת היהדות.

אם יש לו רב שהוא קשור אליו כדאי מאד שידבר איתו.

בנוסף יש ספר בניין הבית של הרב שוחטוביץ, רב חרדי וכמובן שמרן מאד לגמרי חרדי מומלץ מאד. לבעלך בעיקר כי הוא לימודי אבל אפשר חברותא יחד איתך גם הוא לא מדי כבד..

אבל הרב אמר שזה נושא שרק בני הזוג מדברים עליו והוא לא יכול לדבר איתו, ושגם לא נלך לשום הדרכה.

אבל רב מאוד מאוד מאוד דוס.

מכון פועה מקובלים עליו?

מי עוד מקובל עליו חוץ מהרב שלו??

יש לרב הזה רב "יותר גדול" ממנו?

נשמע ממש לא דרך היהדות.

סליחה שאני קיצונית.

אבל אני מזרם מאד מאד מאד דוס וזה ממש לא הרוח שנושבת מרבותינו

התאוריה שלי היא שדווקא אנשיפ מאד דוסים שקשורים לרבנים, הם הרבה יותר "מקלים" בחיי אישות- כלומר הם הרבה יותר מודעים לרוח האמיתית של ההלכה והם בגישה שמבינים את הקדושה ואת הטוב בקשר הזוגי, הם "מעיזים" לשאול רבנים הכל,

לעומת אנשים פחות קשורים, שאין להם את מי לשאול, והם תופסים חיי אישות כסתירה לתורה.

עצוב לי שזה לא תמיד נכון התיאוריה שלי.

והופתעתי לרעה...

שגדולי התורה סוברים אחרת.

כתבתי למעלה שממליצה על הספר בניין הבית של הרב שוחטוביץ. תתחילו בזה. זה רב חרדי ששימש תלמידי חכמים מגדולי החרדים.

לא מאמינה שזה לא יהיה מקובל עליו.

דבר נוסף, ממליצה להתקשר לרב בורשטיין, ולספר לו מי הרב שלכם ומה הוא מציע.

מורכב מאד שיש רבנים כאלו

ואני מאד מקווה שהוא לא ראש ישיבה עם ממשק להרבה משפחות צעירות.

להגיד בעדינות, שבעיניי זה הגיוני שרב לא ידבר על נושא כזה עם אישה, ואפילו ראוי בעיניי.

אבל זה שהוא אומר לא לפנות להדרכה, זה באמת מוזר. היה מתאים להציע לשוחח עם בן הזוג, או להפנות לאשת מקצוע.

זה לא סותר כמובן את זה שזה אומץ גדול לפנות לרב בנושא הזה, וממש מוערך בעיניי!

גם אם לא בדיבור עם אישה

היא בקשה שיעזור לה מול בעלה.

לא יודעת, אני הסיפורים ששמעתי על רבנים גדולים היו איך הם מדריכים בפרוטרוט אברכים שהגיעו אליהם כיצד לגרום לעןנג לאישה.

זו מצווה.

הרבה בנות שלא הודרכו נכון חושבות שהמצווה היא שלהן כלפי הבעל, אבל האמת הפוכה. המצווה היא של הבעל כלפי אשתו.

והמצווה אינה קיום ביאה, אלא עינוג האישה.

פתחת שרשור ושאלת על החשק המיניש לך אבל האמת מה שאת מתארת נשמע לי מורכב פי כמה.

פעם היה לך חשק? פעם נהנית מיחסים או באופן עצמי מגופך? לא הנאה של אהבה וחיבוק אלא הנאה פיזית? אם לא, מאד מובן למה אין לך חשק. כי אין לך מושג במה לחשוק.

את קצת מציגה כאילו אין פתרון, אבל אני די בטוחה שיש, רק לא יודעת איפה הוא..

מאחלת לך שתמצאו את הדרך לתקשר את הדברים ואת מורה הדרך , הרב, שיוביל אתכם בצורה הנכונה עבורכם.

את צודקת לגמרי.

אני קראתי את ההודעה לא נכון.

סליחה ממש ממש

על רבנים שמדברים ככה

ואנחנו ממש אבל ממש דוסים...

אפשר לומר שזה מוזר...

בעלי אברך והוא מצייעץ עם הרב שלו על הנושא בצורה מאוד פתוחה.

הסבירו לו כמה חשוב שהאישה תהנה וכל מיני דברים בסגנון.

גם בינינו השיח מאוד פתוח בנושא.

וזו טעות שהמחיר שלה יכול לעלות ביוקר. מאוד.

אגיד את זה בצורה הכי פשוטה:

יחסי אישות זה הדבק של הקשר הזוגי. מצב יחסי האישות הוא השיקוף הכי ברור ונכון של מצב הזוגיות. 

נכון שלפעמים הדיבור חסום ודווקא הקשר הגופני פתוח ולפעמים הדיבור פתוח והקשר הגופני חסום, אבל ככלל, אם יש משהו ששווה לתת עליו את הדעת, את והוא ושניכם ביחד, זה הדבר הזה. זה לא סתם עוד משהו. זה הביטוי הכי עמוק לקשר שיכול להיות. 

והמלצה לא ללכת לייעוץ או הדרכה היא אולי טובה למקרה שאתם מדברים על זה ביניכם באופן פתוח, אבל אם לא מדברים על זה וזה אפילו לא מענין אותו, ואת מרגישה שיש בעיה והוא לא מבין, זה נשמע לי כמו כדור שלג קטן שעלול לגדול ולגרום לעוד ריחוק ועוד בעיות. 

אני לא יודעת איך את יכולה לפתוח את זה איתו אם זה כ"כ רחוק ממנו, אבל אני בטוחה שאיכשהו הוא צריך להבין כמה זה חשוב וגם את...

בנושא הזה.

אולי היא תעזור..

ראיתי שיש לה היום וובינר בעניין...

שווה להקשיב

Welcome! You are invited to join a webinar: בחזרה לגן עדן. After registering, you will receive a confirmation email about joining the webinar.

זה הקישור לזום.. ומצרפת עוד פרטים שקיבלתי ( אני מקבלת ממנה במיילים כל פעם שיש זום)

הנה הפרטים לכניסה ישירה לזום:

חשוב! לא הצלחת להתחבר? התקשרי לתמיכה החל מהשעה 20:00

טלפון לתמיכה: 054-7083299 (טלפון זה קשור רק לתמיכה בזמן הוובינר)

קישור ישיר לזום:

Welcome! You are invited to join a webinar: בחזרה לגן עדן. After registering, you will receive a confirmation email about joining the webinar.

Webinar ID: 854-3915-0407

להאזנה בטלפון (מכל טלפון כולל טלפון כשר):

התקשרו למספר הזה: 03-978-6688

הקישו את הקוד של הפגישה 854-3915-0407

ולאחר מכן הקישו פעמיים # ואתם בפנים!!!

(במידה והמספר הנ"ל לא עובד לך, ניתן להתקשר גם למספרים הבאים:

02-3764509 או 02-3764510 ואת עושה את אותו תהליך בדיוק).

אני כבר מחכה לך...

אסתר️

אבל בכללי על התכנים והרוח.

וגם אפשרי הדרכה אצלה...

מהממת ממש!

אני לא מוצאת באינטרנט...

בדיוק פניתי אליה לשאול אם אפשר לתת...

תתרשמי ותהני! 

תפני אליה אהובה בהצלחה!!

היא מאוד דוסית

אתם משתפים אחד את השני בדברים?

רק בנושא הזה הוא סגור או בכללי?

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.