תינוקת שרגועה ביום ובלילה צורחתshiran30005
עבר עריכה על ידי shiran30005 בתאריך י' באדר א׳ תשפ"ד 4:52

תינוקת בת חודש תיכף, ביום יחסית רגועה, ישנה בעיקר על הבטן ביום אבל בלילה היא לא מפסיקה לצרוח, אוכלת אפילו כל שעתיים בלילה, עשתה קקי , גרעפס, אבל עדיין בוכה בלי סוף

עכשיו שעה 4:25 והיא בידיים שלי משעה 23:30 בלילה, ישנה אולי אולי חצי שעה בלחץ, ואני קורסת כבר, ככה כבר חודש

בעלי עובד בבקרים ובלילה לא עוזר לי בכלל בגלל שיש לו ימים מאוד מאוד עמוסים בעבודה, לקראת סוף שבוע הבא הלחץ ירד ואז יוכל לעזור לי בלילות (לטענתו)  זה הגיוני? הבעלים שלכם באמת קמים בלילות?

אפילו חצי לילה מספיק לי, לפחות לישון שעתיים-שלוש רצוף , אבל גם זה אין לי

ושאלה שנייה- היה חשד לריפלוקס סמוי הרופאה אמרה לתת חצי כפית של קורנפלור במטרנה כדי להסמיך את האוכל לפני שנעבור ל  AR אמרה אולי זה יעזור. במהלך היום הילדה די רגועה, היא מצליחה לישון שעה וחצי- שעתיים כשהיא על הבטן אבל כל הבעיה מתחילה בשעות הלילה, חושבות שעדיין כדאי לנסות את ה ar? או שריפלוקס היה מגיע לידי ביטוי בבכי רב גם במהלך היום? אולי בגלל שביום היא על הבטן היא פחות סובלת ובלילה על הגב/צד האוכל עולה למעלה? מנסה לחשוב אם זה באמת הבעיה.

נואשת כבר ומתוסכלת מהכל.

לא רוצה להתלונן ולהרגיש כפויית טובה אבל אני בן אדם 😒

אני יןשבת במיטה והתינוקת.בידיים שלי ואני ממש בוכה  

וואי ממש ממש קשהשקדי מרק

חיבוק גדול

אני חושבת שזה הגיוני שבשלב הזה הם פחות ישנים וכאובים בלילה, יש תינוקות שסובלים מאוד מגזים וזה בדיוק השעות האלו.

גם אם זה הגיוני זה לא הופך את זה להיות קל יותר

אני כן חושבת שבמצב כזה את צריכה עזרה וכדאי לשקף את זה לבעלך. לדעתי לא כל הלילות אותו דבר, וגם אם בדרך כלל הוא לא קם, בלילה כזה אפשר לבקש ממנו.

אצלנו בעלי גם לא קם בלילה כי הוא ישן חזק ואני לא מעירה אותו. אבל זה ממש מצב שונה משלכם כי התינוקת ישנה הרבה יותר נורמלי, וגם יונקת. 

לגבי רפלוקסשקדי מרק

אם זה באמת רפלוקס, ar ממש עוזר, לנו זה השפיעה באופן מיידי אצל הגדול שלי.

בכללי תינוק עם רפלוקס ממש סובל בדרך כלל גם ביום אבל יכול להיות שיש הבדל בין היום ללילה 

ביקשתי מבעלי שיקנה את ה arshiran30005

נראה אם יעזור

היו ימים שהייתי שמה בלילה על הבטן והייתה מצליחה לישון קצת, אבל שמעתי לאחרונה על מוות בעריסה אצל משהי ומאז הפסקתי

כן הוא חייב לעשות קצת יותרshiran30005
למרות שמה שהוא יכול הוא עושה אבל עד ללילות, מבחינתו זה קדוש. אדבר איתו בשיחת 4 עיניים היום כשהוא יחזור
האמת שלא רואה משהו לא תקיןאהבתחינם

ככה זה בגיל חודש

לפחות ממה שאני מכירה מהילדים שלי

מגיל 3 שבועות הלילות היו סיוט. לא עצמתי עין דקה אחת

לא היה כלום

רק גזים

והמון פינוק…

ובאמת זאת תקופה של גזים

תנסי ביוגאיה, ליקציק (שתיהם טבעיים).

וביום את חייבת לנוח איתה

לא כביסות לא בישולים

לישון.

ישנה שעתיים גם את.

הכל יחכה…

אני בלילה שהם לא היו ישנים איתי היתי שמה בטרמפולינה לידי ועושה דברים

הם במילא לא ישנים ולא נינוחים

אז היתי מנצלת את בזמן

בימי חמישי לבשל את השבת,

לקפל כביסות במהלך השבוע וכו

כמובן שעוצרת מלא להרים לנדנד להרגיע

אבל לפחות ביום נחתי.

היא ככה מאז שנולדהshiran30005

יש לי בבית 3 בנים שגם היו בוכים מלא בלילה אבל לא ברמה הזאת, מה זה לא נורמלי

וגם אם אשן נניח סה"כ 4 שעות ביום בלילה בסביבות 3-4 העייפות מגיעה אןטומטית.

בידיים היא מצליחה להירגע בתנוחות מסויימות הבעיה שאני נרדמת כשהיא עלי וזה סופר מסוכן

לא מסוגלת לקום לבשל/לנקות באמצע הלילה

זה לא שבטרמופלינה היא תהיה רגועה זה נטו ידיים ונידנודים

מביאה לה ביוגאיה וסימיקול. אצל הגדולים הביוגאיה ממש עזר ופה לא רואה כלום


מעניין, אומרים שבנות רגועות יותר מהבנים אצלי זה הפוך...

גם אצלי היה הפוך. הבת ממש לא הייתי רגועה חח עדהמקורית

היום

את משכיבה אותה על הבטן?

ביום כן על הבטןshiran30005
בלילה לא , פה הבעיה. על הבטן היא "די" רגועה
ככה היה אצלי. הפכתי על הבטן ובא לציון גואלהמקורית

הילדה לא יודעת לישון על הגב עד היום, 5 שנים כמעט אחרי

ולא פחדת בלילה?shiran30005

לא יודעת מלחיץ, היא כן מזיזה את הראש יפה כשהיא על הבטן, אבל שמעתי על מקרה מפחיד שבוע שעבר ומאז היא על הגב

הבן שלי בן שנה ישן רק על הבטן מהגיל שלמד להתהפך אבל היא פיצית (בת חודש אבל עוד אין לה 3 קילו)

פחדתי יותר לאבד את השפיות האמתהמקורית

אבל היא לא היייתה קטנטונת כמו שלך

ובכל זאת, הייתי עם בייבי סנס כזה

ממליצה על בייבי סנס?shiran30005
בטיפת חלב אמרו לי שזה שטויות
אותי זה הרגיע האמתהמקורית

עשיתי השתדלות..

גם אצלי הפוךאהבתחינם
הבת היתה ממש קשוחה..
למה סופר מסוכן שתרדם עליךמי-לו-אים

תשכבי על הגב והיא עליך

שימי עריסה מצד אחד ומצד שני קיר

מה מסוכן בזה? אין לאן ליפול ..חו''ש אין סכנה להתהפך עליה ..

אני ישנה רק ככה

אחרת לא אעצום עין דקה אחת כל היום וכל הלילה

ועם על הילדים


לא כיף גדול אבל גם שפיות וכח זה הכרחי לקיום


וגם אצלי פה זה ככה..אבל מכירה את זה מכולם

ולצערי גם ביום לא יורד מהידיים כמעט


זה זמני ..ועם הזמן ישתפר

אין לי קיר מצד אחד, ופעם אחתshiran30005
שנרדמתי איתה הייתי שניה מלהפיל אותה 
בדקת אצל רופא?אביול
גם שלי הייתה לא רגועה, לא עזר לה כלום... אבל דבר ראשון הייתי בודקת שלא כואב לה משהו, אצל רופא... אוזניים או משהו אחר 
זה ככה מאז שנולדהshiran30005
וכן, היינו לפני כמה זמן אצל הרופאה לא היה משהו מיוחד
איזה באסה...אביול
גם אצל הקטנה שלי היה ככה... אין לי מה להגיד חוץ מזה שזה עובר
יקרה איזה קשה זה!!!!אוהבת את השבת

כתבתי לך מלא ןנמחק!!!


ממליצה לך לקנות מנשא ניענוח חולצת מנשא לתינוק Skin2Skin | חנות לתינוקות | ניע נוח - ערסול רך לנולד


המוכרת חמודה ממש עוזרת מאוד

עולה 300 חדש

אבל אפשר לברר איתה על עודפים..

אפשר לקנות בפייסבוק יד2 יש ב200


מנשא מעולהההה לתינוקות קטנטנים עם קשיים

ומאוד מקל את החיים על האמא


הןא כמו חולצה, אפשר לשים חולצת בסיס מתחת... )אני שמה את האלה שהם עד מעל הבטן..


את שמה אוצה שם ואז אפשר להתנמנם בכורסה

כח לילות זה קשה ברמה על אנושית

ממש ממש ממש


באמת קשה כ"כ כ"כ..

אני בלילות זומבית לגמרי...


יש תינוקות שיותר זקוקים למגע ולחום ולתחושה של אמא

והמנשא הזה זה בולללל בשביל זה

בטמת שווה כל שקל


אני יודעת שאת אחרי קיסרי

אז תייעדי אותו לישיבה

ולא להסתובב בעמידה..


(למרות שבכל מקרה מסתובבים עם התינוקות בעמידה

וככה האמת היא לפחות בצורה שתומכת בגב

שכחתי לכתוב לך שהוא תומך בגב..)


את יושבת עם זה וזה מרגיש הריון

היא כ"כ צמודה אלייך

שאת לא מרגישה בכלל כבד או מסורבל

את יכולה לשבת עם הקטן גדול בזמן הזה

לספר סיפור

לקפל כביסה

לנול ככה סתם עם יידים משוחררות

לשתות קפה עם עוגה

בזהירות כמובן

לאכול!!!!


בקיצור ממש ממש ממליצה

אם יש לך עוד שאלות בכיף ממש!!!!!!

יקרה תודה על התגובה!shiran30005

אני לא מתחברת למנשאים, לא יודעת למה. לא נוח לי גם

זה לא לילה 1-2 או שבוע זה כבר כמעט חודש ולא יודעת מה מחכה לי עוד בהמשך

ה' יעזור

כבר המלצתי עליו לכמה שאמרו לי שלא אוהבות מנשאיםאוהבת את השבת

והם ראו ישועות


ודווקא בגלל שזה לא לילה שניים!!!

ומתפללת איתך מאוד מאוד שלא יהיה תקופה חס וחלילה!!!

בגלל זה ממש ממש ממש ממליצה לך!


ואין בו שום משהו שצריך ללמוד, רק לובשים ומכניסים אותה לכיס כזה מקדימה וביי..


באלי לנסוע אלייך להביא לך את שלי שתנסי רק..חחחח

חחח תודהshiran30005
אבדוק על זה בכל זאת
ישששאוהבת את השבת

תעדכני יקרה!!!!

זה באמת קשה..


אולי בינתיים תשני בתחילת הערב?

נגיד 8 עד 10 ומשהו, עד שבעלך הולך לישון?

שואלת ברצינות עכשיוshiran30005

אם אשתמש במנשא הזה התינוקת לא תתרגל לידיים? לא תתרגל לישון במנשא?

אולי עדיף עוד חודש קשוח כזה עד שתתייצב אבל שלא תתרגל לזה? אני מרימה אותה כמה שצריך כמובן ומלא אבל עדיין חוששת מזה

נכון שזה גיל כזה שלא מתרגלים אבל עדיין חוששת מזה. הבנים שלי מושלמים בקטע הזה של הידיים לא רוצה שתהיה שונה בקטע הזה 

ממש לא חושבת שיש עניין כזה...אוהבת את השבת

מה שקורה הוא שיש לה צורך

או פיזית משהו מציק לה אז היא צריכה יידים

או שיש לה צורך בקירבה הגופנית והנפשית הזו...


עשו מחקר שקוראים לו שטית הקנגרו, מכירה?

פגים שהחזיקו אותם 10 דקות על היידים בפגיה כל יום גדלו והתפתחות הרבה יותר טוב.

משהו כזה.

מחקר עם המון משתתפים ומבוסס..

הצורך בקירבה הוא ממש פיזי וקריטי...


ובכל מקרה

האמת אני תמיד חושבת מה יעזור לשפיות שלי עכשיו ועושה את זה..

משתדלת ככה...


ולעבור חודש בסיוט זה נזק לטווח ארוך יכול להיות חס וחלילנ כמובן

יכול להשפיע על האכילה, הגדילה, ההתאוששות הנפשית והפיסית שלך..

זה מאוד משמעותי אפילו אם יעזור לחודש

וזה מנשא כ"כ נוח שגם עוד חודש וחודשיים תרצי להמשיך איתו, לדעתי...


מקווה שההודעה שלי נעימה לקריאה ולא נחרצת מדיי ..

אז תסלחי לי ממש אם יצא נחרץ..

מסכימה..וגם רציתי להוסיף שבחיים אי אפשר הכלבן בא לנו

אני קוראת אותך שירן- וממש מרגישה את הקושי זה ממש קשה

גם שלי כזה..


אבל מרגישה שצריך להבין מה הכי ליוני לך כרגע

אם באמת הקושי ובלי השינה הכי משמעותי ונצרך

אז מתפשרים על דברים אחרים


אפשר להשכיב על הבטן

אפשר גם למצוא דרך לישון שינה משותפת באופן בטיחותי

אפשר מנשא

אפשר להתחלק עם הבעל ולתת קצת בקבוק

לתת טיפות לגזים

וכו


נכון אולי מלכתחילה לא היית נוהגת ככה אבל צריך סדרי עדיפויות 

נכון , בעצם כולם צודקותshiran30005

אבל בגלל שבחיים עברתי דברים לא פשוטים והדרך הייתה ארוכה להביא את הילדים האלה חוששת שאם אעשה משהו שאח"כ יגרום לי להצטער עליו אולי עדיף לוותר וקצת לסבול, כי אני יןדעת שזה תקופה וזה יעבור

בנתיים החלפנו למטרנה AR והעלנו את הכמות של האוכל והיא טיפונת יותר רגועה, אז בנתיים מחכה

והיא גם התקררה טיפה וגם באי שקט בגלל זה , יצא שהכל ביחד התערבב

בעז"ה שבוע הבא בעלי יהיה פנוי יותר אקבל יותר עזרה ממנו

שום הרגל לא נשאר מכזה גילאני אמא

הרגלי השינה של הגדול לי השתנו כל חודש. לכן אני גם לא חוששת להשכיב אותו איתי במיטה עכשיו, כשיתחמם פה בלילות אני אשכיב במיטה שלו, מאמינה שמהר מאוד הוא יתרגל. לא הייי חוששת מזה.

כל הרגל אפשר לשנות ברגע שהוא כבר לא מתאיםהשקט הזה

אצלי הן ישנות איתי במיטה בהתחלה ואני מניקה כמעט מתוך שינה.


ברגע שלא נוח לי, אני מעבירה אותן חדר ומרגילה אותן לישון במיטה שלהן.


אבל בגיל שלך היא ככ קטנה.. בכלל לא הייתי חושבת על עניין של הרגלים.

יש פה צורך. צורך שלך בשפיות וצורך שחה בקרבה וחום.


מחפשים מה עוזר והולכים על זה. 

יש לי כמה ילדים שחיו על המנשא בגיל זהזיקוקים

ובד"כ בסביבות גיל 3 חודשים כבר היה פחות צורך

אני אישית מאמינה כשממלאים צורך נפשי של ילד הוא יתמלא וישחרר עם הזמן

לא יכולה בשעות כאלה לישוןshiran30005
יש לי עוד ילדים בבית והשעות האלה הכי קריטיות- ארוחת ערב, מקלחות , לאפס את הבית קצת ובשעות האל ה לרוב בעלי לא נמצא הוא עובד עד מאוחר
אפשר לנצלש לגבי מנשא?נביעה

יש לי מנשא איקס כזה, ואין לי שמץ איך לשים אותו..

אולי את יודעת במקרה?...


 

ו..יש לי גם כזה, תוהה אם זה לניו בורן...

 

 

את סה אני לא מכירה האמת.. ממליצה לך לכתובאוהבת את השבת

ביוטיוב את שם החברה ובטח יש להם סרטוני הדרכה


כל חברה שמכבדת את עצמה מפרסמת...

תעדכני אם הסתדרת,

אם לא אנסה לברר לך..

וגם כזה, אם זה לניו בורן:נביעה

 

 

אני יכולה לספר מה אני עושהאני אמא

גם שלי ביום היה ישן על הבטן, כיום בן שלושה חודשים וכבר ישן על הגב רוב הזמן. בלילה לרוב הוא במיטה שלי ביני לבין הדופן של העריסה, או ביני לבין בעלי כשאנחנו מותרים, אבל אז הוא באמצע המיטה שלי ואני צמודה לעריסה. פעם אחת קרה שהשמיכה של בעלי כיסתה לו את הראש, מאז אני ממש נזהרת שהוא לא יהיה קרוב אליו. 

כשהוא היה מצונן נורא גם השכבתי אותו על הבטן. שילוב של שלושה גורמי סיכון למוות בעריסה ביחד (על בטן, במיטת ההורה ומחלה של דרכי הנשימה העליונות) אבל אני העדפתי שהוא יהיה לידי אם הוא על הבטן כי גם כשאני ישנה אני קשובה אליו. בעריסה שלו אני לא משכיבה על הבטן ללילה אבל במיטה לידי זורמת. לרוב הוא ישן לידי על הצד (מתהפך בעצמו מהגב לצד לכיווני... ממיס)

 

בעלי היה רוצה מאוד לקום בלילה לעזור לי אבל הקטן יונק והגדול רוצה רק את אמא אם אני קמה אליו הוא חוזר לישון תוך כמה דקות, אם בעלי יבוא אז בסוף הוא ירדם אחרי שעה. אז יוצא שאני מתעוררת להניק בערך שלוש פעמים אבל הקטן צמוד אלי כל הלילה אז הוא רגוע. ואני קמה ויוצאת מהמיטה לחדר של הגדול בין 0 ל4 פעמים בלילה...

 

מכירה מקרוב שלושה מקרים של מוות בעריסה, זה נורא עצוב ובאמת חששתי להשכיב על הבטן, בסוף נכנעתי...

היא ישנה במתחברת לידיshiran30005

אבל קרה פעם שכנראה מתוך שינה הפכתי אותה על הבטן וקמתי אחרי כמה זמן בבהלה

הבנתי אותך אבל

אנסה לבדוק על המוניטור נשימה גם במקביל


לא חשבתי שיהיה לי ככ קשה הפעם

תנסי להשכיב על הצד, זה הרבה יותר נוח מהגבאני אמא

אני משכיבה אותו על הצד לפעמים באמבטיה של העגלה כשבגב שלו צמוד לדופן ואז הוא נשאר על הצד ולא נופל על הגב. זה לא כמו שינה על הבטן אבל גם עוזר, תבדקי אולי זה יעזור לכם. כבר בשינה הקרובה ביום.

בלילה בעריסה אפשר לתמוך בגב שלה עם שמיכה. עשיתי ככה בהתחלה ועכשיו בגיל שלושה חודשים הוא לא צריך תמיכה בכלל ואפילו מתהפך מהגב לצד בעצמו.

נשמה, קודם כל- כפויית טובה את לא.השקט הזה

כל ההודיה על החסד שנמצא לך בידיים לא סותר את זה שעייפות זה קשה! ולא לישון זה קשה!

מותר להכיר בקושי גם אם מודים מאד על הברכה.


דבר שני, זה לגיטימי אצל תינוקות בגיל הזה שכל הקושי מתנקז ללילה.


מנסה להציע כמה כיוונים-

קודם כל, ממליצה כבר מגיל קטן לעשות שגרת ערב של מקלחת, החשכה של החדר והרדמה כדי לעזור להם ליצור הבדל בין יום ולילה


דבר שני, לנסות למצוא אם משהו מפריע לה ולעזור לה (הציעו לך פה כמה כיוונים)


דבר שלישי- לגבי השותפות של הבעל. אישית, פחות מעירה את בעלי כי אני מניקה. אבל ברור שבלילות קשים הוא גם מתעורר. זה נכון שבבוקר הוא הולך לעבודה ואני נשארת בבית אבל להיות ערה לילה שלפ זה קשה ולילדה יש שני הורים ב"ה.

עירות מאד ארוכה שלך, מעבר לקושי האישי עלולה להיות מסוכנת לתינוקת. את עלולה להרדם איתה ולהפיל אותה מהידיים, את עלולה להגיע ח"ו למצב של חוסר אונים קשה מאד ולטלטול תינוקות וכו'.. ולכן אני חושבת שכדאי לשבת ולשקף את זה לבעלך ולהסביר לו שאת צריכה את העזרה.

החלוקה לא חייבת להיות שיוויונית, חצי לילה את חצי הוא. היא יכולה להיות גם שבעלך נותן לך לישון שעתיים בתחילת הלילה והוא הולך לישון קצת יותר מאוחר ואחכ את ערה איתה. אבל כשהמצב קיצוני אני חושבת שזה לא יכול ליפול רק עלייך.


ונקודה אחרונה, לגבי ההשכבה על הבטן.

אני חושבת שיש עניין של ניהול סיכונים. כתבתי כבר קודם שגם להיות מאד עייפה זה מסוכן.

זה נכון שהשכבה על הבטן עלולה להעלות את הסיכון למוות בעריסה, אבל יש גם דברים אחרים שמפחיתים את הסיכון. למשל מוצץ, שינה במישור אחד עם ההורים (הכוונה לעריסה בגובה של המיטה שקרובה אלייך, לא חייב מתחברת), טמפרטורה נכונה בחדר (להזהר למשל מחימום יתר).


אם הכל סבבה והתינוק ישן בסדר גם על הגב, מעולה.


אבל אם המצב הוא כמו שאת מתארת, אז צריך לחשוב מה מסוכן יותר בעיניך- להשאר איתה ערה כל הלילה על כל המשתמע, או להשכיב על הבטן ולהקפיד על הדברים האחרים שרשמתי לך למעלה.


ועוד דבר אחרון, רגע לפני ההשכבה על הבטן- ניסית עיטוף?


בהצלחה רבה רבה.. מבינה ככ את הקושי בלא לישון (יש לי מתוקה בת 8 חודשים שמרגישה כל לילה צורך להתפלל על החיילים בעזה אז מתעוררת כל שעה לבכות לקב"ה. ולאמא🥰.)

תודה לכולן על התגובות!!❤️shiran30005

היא ישנה על הצד לא על הגב, אבל אקח היום מחברה בייביסנס ונתפלל שה' יעזור לנו

בשמחה אקום אליה כשהיא תבכה אבל זה כבר בכי מוגזם , אני קמה גם לתינוק בן שנה כמה פעמים והכל בסדר אבל חייבת את השפיות לעצמי

לגבי בעלי- זה נושא קצת רגיש אצלינו, אנסה לשוחח איתו על זה היום.

גם לגבי המנשא- אבדוק לגבי זה


בקיצר תודה רבה! נקווה ללילות רגועים יותר 🙏

כתבת מהמם!אני אמא

ועוד דבר שמגן ממוות בעריסה זה איוורור לפי מחקרים ההבדל בין חדר מאוורר ללא מאוורר יותר משמעותי מההבדל בין השכבה על הבטן לעומת השכבה על הגב!

@shiran30005 אם זה יעזור לך להשקיט את המצפון, תפתחי חריץ בחלון שיכנס אויר חדש לחדר

אוי אהובה כ”כ מבינה אותךanonimit48

אצלנו הבכי היה כל היום ופחות בלילה

ויש ריפלוקס סמוי

מה שלמדתי זה שכל ילד לוקח דברים אחרת. תנסי. אין מה להפסיד

אגב יכול להיות גזים … יותר קשים בלילה. תנסי אולי ליקתיק ללילה ? 

"קוליק"נביעה
כאבי בטן בלילה.


סיווווט


עד שפשוט עובר.....


הרבה כח!!!!!


בלתקדבורית

הבעל שלי גם לא עוזר בלילות. לא משנה כמה דיברנו על זה ואיזה פתרונות שהצענו. לוקח שעה להעיר אותו, אבל לפעמים מחזיק לגרעפס או נותן בקבוק כשאני פשוט קובעת לו עובדה.

סתם רציתי להזדהות איתך.

ולדעתי ברור שזה קשור שביום היא ישנה על הבטן.

אצלי הם לא מצליחים לישון על הגב. רק על הבטן.

וזהו. סלמטק

זה מדהים שהם קמים בבוקר ואומרים:shiran30005

"דווקא היא ישנה טוב בלילה לא?" ואני כזה- מה??

גברים...

תודה על ההזדהות

בול 🙄דבוריתאחרונה
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

אם הוא הולך לחדר שקט מרצונוoo

זה יכול להיות עזרה בויסות

לקחת ילד בכוח

זה לא יכול לעזור בויסות

גם אם החדר שקט


זה לא לילד ספציפי

זה לילד באשר הוא ילד

וכן משערת שיש שלא מסכימים על זה ועושים אחרת

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייהאחרונה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.אחרונה

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אם היינו חברהoo

עם הפרעת אכילה קולקטיבית

אנשים היו רזים

אבל אנשים לא

ומגפת ההשמנה הולכת וגדלה

אז כן

יש הפרעת אכילה קולקטיבית

אבל לכיוון ההפוך

ואז גם מתלוננים שמישהו מעדיף רזים

לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

וואו אהובה. חיבוק ענק ושמכאן תדעו רק טוב ומתוק!!!קמה ש.אחרונה

בס"ד


ובטח שזה משהו ענק שדורש עיבוד.

במעט מילים האלה שכתבת

מקופלים כל-כל הרבה...


ההריון שהיה.

המניעים שהובילו להחלטה.

קבלת ההחלטה.

הפסקת ההריון.

הלידה השקטה.

ועכשיו הטיפולים....


הגוף והנפש שלך עברו כל-כך הרבה ❤️


זה ממש מבאס שאין תורים!!!

זה אומר שבכלל לא התחלת לממש את הזכאות לפגישות עם העו"סית?


אם המצב עד כדי כך ויש אפשרות לפרטי נראה לי שזה שווה את ההשקעה.


ואם אין אפשרות וחייבים לחכות, קודם כל מוטב מאוחר מאשר אף פעם.


ודבר שני, אולי בינתיים אפשר לפחות לנסות להוציא את מה שהיה בדרך כלשהי. לכתוב לעצמך את כל מה שהיה. לכתוב פה בפורום, לספר לחברות או קרובות משפחה אם יש לך כאלה שיהיה מתאים לספר להן (מבחינתך ומבחינתן). העיקר שזה לא יישאר רק בלב שלך ושתוכלי לתת לכל הכאב ושאר התחושות מקום. הסיפור הוא כבר חלק ענק של העיבוד.


ומסיימת עם תקווה - לא חוויתי את מה שחווית אבל ראיתי על עצמי ועל אחרים שאפשר לחיות חיים טובים, מלאים ומאושרים גם אחרי חוויות טראומתיות. בע"ה עוד צפוי לך המון טוב! חיבוק וחיזוק גדול!!! 🫶🏼🫶🏼🫶🏼

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך