(ככל הידוע לי, לכתחילה צריך להתארגן כך שיהיה אפשר לשטוף ועכשיו צריך לנסות לחשוב על פתרון.

בדיעבד אם אין לך איך לשטוף זה לא מעכב.)

פארם וכזה אין לי באיזור

יש תחנת דלק דיי קרובה

וזה איזה 10 דק נסיעה בתוך הבסיס

הבעיה שבלעבוד בצהל…

לא מותאם לנשים🙈

וגם בתחנת דלק סביר שיש

מה קרוב יותר?

לצאת מהבסיס פה זה לפחות 10 דק נסיעה…

אנסה עוד מעט לנסוע לשם

של מי עדן הקטן?

אני חושבת שגם יכול להיות מתאים

אבל הגדול

לא ענק, 820 מל עם פיית ספורט

זה קצת מוזר ולא נוח אבל זה עוזר וזה מה שחשןב

בעז״ה

אחרי מקלחת או שטיפה את יכולה גם לנקות ממש טוב עם מגבונים

בהצלחה!!

גם לא לכתחילה

פשוט אם רוצים שיהיה יותר נקי אבל אם אפשר לעשות גם בלי לשטוף מצוין

"איש ואשה" ובכמה אתרים. כמו בהודעתי הראשונה כתוב שכן יש לרחוץ לכתחילה, אבל זה לא תנאי לכך שהבדיקה כשרה ואם אי אפשר אז בודקים ללא רחיצה.

לא כתבתי

אבל אחרי הסיוטטטט שהיה עם הבדיקות מעבדה ביום חמישי ולא הצלחתי לעשות, ביום שישי הוא הגיע בצהריים

אם הייתי עושה בדיקת דם בחמישי כמו שרציתי והיה יוצא בטא שלילי, הייתי מתחילה כדור וכנראה המחזור היה מגיע רק היום או מחר והיה הרבה יותר זמן מהנופש אסורים…

אז גם זה היה ממש מאת ה׳ שהרופאה שכחה הפנייה ושלא עשיתי ביום חמישי💙

רק לסמוך עליו…

שהקב"ה נותן לנו לפעמים להרגיש שהדברים המעצבנים באמת היו לטובה...

מן חיבוק משמיים

וייאאללהה אמן שתצליחי לעשות הפסק היום, שבעה נקיים טהורים ונקיים, וזה יהיה מאחורייך.

ותהנו מאוד מאוד!!!

לא חייבים לשטוף או להתקלח אם אי אפשר.

קרוב לשקיעה תעשי בדיקה עם עד אחרי שניקית שם . לא לנקות צמוד לשעת הבדיקה שהמקום לא יהיה יבש ותפצעי את עצמך. 

אם את עושה את ההפסק היום.. תתחילי כבר מעכשיו לנקות את האזור עם עד רטוב

בהצלחה 

עם פיית ספורט🥳

עכשיו רק תפילות שבאמת נצליח לעשות

בעזרת ה׳

כולל זה שלא יכולתי לעשות את הבדיקות בבוקר בבית, כי יצאתי לפני עלות השחר 🤦‍♀️

קודם כל ברור שאם אין לך איך להתקלח לא עושים שטיפה.

הייתי עושה ניקיון עם מגבון שהרטבתי במים כמה שיותר יסודי בסביבות 12.

מאחרי פלג המנחה אין בעיה לעשות הפסק..

ואחר כך הייתי עושה עוד בדיקה יותר קרובה לשקיעה, אם הספקתי.

בכך מקרה, אם את לא יכולה לשבת בזמן של המוך זה ממש עלול לעשות פצעים, אז תבקשי מרב היתר לא לעשות 

לכתחילה עדיף כמובן בשטיפה- היו כאלה שכתבו שזה לא חיב. אז זה ממש כן צריך

אצלך לא כ"כ אפשרי כפי שאת אומרת

בכל מקרה ממש בהצלחה!

זהירות עם זה

כי המים מייבשים

למי שזה עובד מעולה רק לידיעה

להבא לעשות שטיפה בבוקר

אם בבוקר עוד יש לך דימום אז לקחת בחשבון שיש סיכוי שהפסק אחהצ פחות יצליח...

מחוץ לבית מנקים חיצונית עם מגבון

ואפשר עם עד רטוב לבדוק מה המצב בפנים אם נקי ויש מה לנסות לנקות

שמעתי המלצה ממדריכת כלות ובלנית ותיקה לעשות עם עדים רטובים ואם זה במגמת התנקות אז עד שנקי להמשיך אבל אם כבר סיימת חבילת עדים ועוד לא נקי אז להבין את הרמז😅

אגב, העצה החשובה ביותר זה לדעת שלא צריך נקי אלא *טהור*!!!!!!

כלומר חום זה לרוב סבבה אם את בספק שלחי לרב... 

אסור לעשות שטיפה פנימית עם מים צמוד להפסק...

זה עניין של מנהגים? נישמע ממך כאילו אצלך זה הפוך - שלכתחילה צריך לעשות שטיפה.

לכתחילה צריך לעשות שטיפה, ואז לחכות לפחות רבע שעה לפני הבדיקה עצמה.

ולכן חשוב להתחיל את הבדיקות מספיק זמן לפני השקיעה, כי עושים שטיפה, ומחכים, ואם הבדיקה לא טובה, מנסים לשטוף שוב, ושוב צריך לחכות וכו'..

ככה אצלינו - אשכנזים ליטאים.

הרב כן אמר לי שאם אני עושה שטיפה, אז צריך לחכות אחר כך לפחות רבע שעה כדי לעשות הפסק, אבל לא הבנתי ממנו שהשטיפה היא חובה.

אני אברר את זה.

סתם בשביל הסקרנות, גם לפני כל בדיקה מהשיבעה נקיים צריך לעשות שטיפה?

רק לפני ההפסק.

לפני הבדיקות בשבעה נקיים זה לא לכתחילה לשטוף.

אם בכל מקרה את מתקלחת בערב שבת נניח, אז זה בסדר, ולחכות לפחות רבע שעה.

אבל לפני הבדיקות לא מכוונים שטיפה.

יש להמתין כ10-15 דק

אבל לא חייבים לעשות שטיפה פנימית בכלל. אלא ניקוי טוב של האיזור... 

לבין שטיפה חיצונית ופתח של הנרתיק. אין חובה בפנימית...

כשעושים אפילוצרק בפתח הנרתיק כבר צריך לחכות כמה דקות

גם זכרתי משהו כזה וכשבדקתי לא היה כתוב כלום

איך זה שאם זה ההלכה זה לא נכתב?

אני עושה שטיפה בתחילת המקלחת

ואז מתקלחת מתנגבת מתלבשת חלק עליון ואז בודקת

אז עוברות איזה 7-10 דקות גג..

אבל לא ידעתי שזאת הלכה

עכשיו חוששת שאולי הרבה פעמים היה פחות זמן

יש את ההנהגה של עצם השטיפה

ויש את הצורך בהמתנה אחרי בדיקה שהיא אפילו קצת יותר מחיצונית

כלומר, אם זה ממש רק חיצוני בלי התעסקות מיותרת שם (כמו מקלחת רגילה שלנו ביום יום) לא צריך לחכות

מהרגע שכבר "התעסקנו" באיזור יותר רציני אז החשש שהניקוי עצמו הוא זה שיגרום לך להפסק טהור וזו לא תהייה עדות נכונה על מה שקורה בפנים...

חוצמזה גם רפואית יש המלצה לחכות כי אחרי שמים נכנסים לאיזור זה משפיע על החומציות והלחות ורוצים לתת למקום "להתאושש" טיפה ללחות הטבעית לפני הבדיקה עם העד שלא נייבש את המקום עוד יותר. וזה סופר חשוב בהפסק טהרה כי זה הזמן שעל פי רוב המקום הכייייי יבש שיש, בדיוק בסוך הוסת... (מבחינת הפרשות של הנרתיק)

ומבינה אותך שמבאס לגלות הלכות שלא ידענו... אז לגבי ההמתנה זה עולה לך בטוח אפילו "סתם" מצב שאין זמן לחכות (כי שקיעה הגיעה נניח)

יש להמתין 10-15 דקות אז נראה שלא היית רחוקה מזה...

אבל אחר כך כשלא זכרתי בדיוק כמה לחכות

כוחיפשתי ולא מצאתי בספר כלום

אז אמרתי אה כנראה לא זכרתי נכון ולא חייב

בפועל כן נוהגת כמו שאמרתי

לשטוף בהתחלה ואז להתקלח קצת להתלבש. כך שלמעשה הכל בסדר

ואם צריך בדיקה נוספת וזה סמוך לשקיעה אז יודעת שלא חייב

פשוט חבל שזה לא כתוב כחלק מההלגות

ברוך ה׳ אתמול הפסק הצליח חסדי ה׳ ממש

ואתמול בלילה ממש היה לי לילה מסריח ותחילו לי כתמים

וזה כזה טיפטופים לי לאורך היום

איך אני נפטרת מהם🙈

רב התיר לא לבדוק הערב ומחר בבוקר

יש לי ילקוט הרועים, זה טוב?

קראתי שלא לקחת בהריון, זה יכול להזיק גם לכניסה להריון?

יש לי גם מסטיק תימני

ואת הטיפות של מירי לב גם קצת שנשאר לי

בהצלחה רבה

את באמת יכולה לדלג על הבדיקות הבאות. יכול להיות שמספיק רק שוב בדיקה אחת ביום השלישי והשביעי.

(ד"א בד"כ את מצליחה ביום החמישי? קרה לך עוד פעמים כתמים כאלו?)

לגבי הכתמים- כל עוד הם קטנים משנקל אז לא צריך להתייחס.

תשאלי רב אם לפי הפסיקה שלכם אפשר מגן תחתון שזה ימנע לך שאלות....

אני אישית לא חושבת שכדאי לך עכשיו להתחיל לקחת כל מיני דברים שאת לא יודעת איך ישפיעו

כי זה עלול רק להחמיר את העניין

וזה לא הזמן המתאים בשבילך לבעיות

ואני רק שמחה שהגעת לשלב הזה

מאחלת לך שתצליחי להיטהר במהרה, בקלות ובבריאות

ושתהיה לכם נסיעה טובה, טיול מהנה ומועיל.

ברוך ה׳

אני אשאל שוב

ואני תמיד עם מגן תחתון… קבוע…

אז זה לא אוסר אבל זה כן מחשיש אותי וגורם לי לא לעשות בדיקה

לפני המניעה תמיד הייתי עושה הפסק בחמישי

מאז הגלולות זה נהיה בדרך כלל היום השישי

היה איזה פעם פעמיים שהצלחתי בחמישי אבל אז לא יודעת

כתמים בדרך כלל חמסה חמסה אין בכלל

אבל יש נשים שרוצות לנסות לעשות הפסק כשהן עוד לא נקיות מאה אחוז... לכן יש צורך בשטיפה גם מחוץ לבית 

מכיוון שיש לא מעט שכתבו אחרת אולי אני טועה. אולי יש כמה דעות? אני זוכרת ש@באר מרים היא מדריכת כלות. אולי תוכלי לשפוך אור על הנושא?

לכתחילה צריך לשטוף (חיצונית)

בדיעבד זה לא מעכב..

לגבי המתנת זמן בין השטיפה לבדיקה - לכתחילה ראוי להמתין כמה דקות - גם זה בדיעבד לא מעכב.

(ממה שא י מבינה ההמתנה היא כמובן רק במקרה של שטיפה פנימית...)

אני הכי שבעולם בעד לחשוב על פתרונות של הפסק מחוץ לבית, "וחי בהם" אנחנו עמוסות ולא תמיד בבית...

אגב ראיתי באמת שהרב מרדכי אליהו מתייחס באמת יותר בחומרה לשטיפה וגם להחלפה ללבנים נקיים ובצבע לבן, ואמר שאם אשה לא עושה מתוך זלזול, זה יותר בעייתי, לא מצליחה להעלות תמונה אוף...

ממה שזכור לי בהדרכת כלות אכן יש גם התייחסו הלכתית למצב שאשה סתם ככה מחליטה לא לשטוף כבעייתית אפילו בדיעבד, אבל כיון לדעתי כן מתירים בדיעבד.

בכל אופן זה לא רק מנהג אלא הלכה ממש.

"מנהג טוב", אבל ההתייחסות אחר כך היא כדין. כולל מה שציינת שאם אשה לא רחצה בגלל זלזול (ולא בגלל אילוץ) צריכה לפנות לתלמיד חכם כי אולי הבדיקה לא תעלה לה.

(גם בשו"ת (לא יודעת אם יש בכל מהדורה) - מה תעשה אם לא יכולה לרחוץ קצת לפני - תרחץ בבוקר וכו'.)

כנראה ש"מנהג טוב" זה דבר מחייב יותר ממה שאנחנו רגילות לייחס למושג ושצריך לדעת לקרוא נכון את הספר? באמת זה לא לגמרי ברור לי.

ומעריכה שהלכת לפתוח את הספר בדיוק לעמוד הזה התכוונתי.

פשוט הייתי בקורס הדרכת כלות וממש חפרתי לרב על השאלה הזאת (הרב אודי רט ממכון פוע"ה)

התשובה באמת לא היתה נחרצת "זה מיותר" או "זה חובה"

אלא כדאי וצריך וזה גם לטובת האשה.... אבל אני פעם ממש נהגתי כמו שכתבה YaelL....

וגם בבוקר שעשיתי לי בדיקה למקרה שאשכח בערב, לא רחצתי כי ידעתי שהכל נקי... ואם היה עוד שאריות ידעתי שזה לא יצליח וגם מקלחת לא תעזור כי יודעת שזה עוד לא נגמר לי...

אחרי הקורס לאט לאט הבנתי שכדאי לי יותר להתאמץ בשביל המנהג הטוב הזה וללמוד להכניס לי את זה בלוז ואם לא אז לפחות מגבונים... (ואני ממש לא אוהבת להשתמש במגבונים...)

אבל באמת שזה לא מעכב אם לא עשתה ויצא לה טהור... (מזכירה שלא חייב נקי, אלא טהור!) 

כל פעם שהיה נראה לי בעייתי וניסיתי לנקות לשטוף וואטאבר זה רק גירה והחמיר את המצב. מה שיוצא יוצא.

ולשאול תמידדד. כבר הופתעתי לא מעט לטובה. 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.

ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.

מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).

רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

וברצינות

אנחנו לא במרוץ

לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם

ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.

הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.

הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!

שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.

תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון

אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת

אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא

תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה

שייערב להן. אני לא שם

בס"ד

זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.

וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.

היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).

והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.

עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל

אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!

מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.

עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️

בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.

(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).

חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.

הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.

אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.

אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים

ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

לק"י

לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

ותודה על העידוד 

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק