העובדות:

- יש המון חיילים שמשרתים בתפקידי סרק, מכיני קפה, להקה צבאית

- ברור שצריך אינסוף חיילים כשכל פעולה צריכה להיות סופר-כירורגית ו"תקינה מוסרית" לפי בג"ץ

- כמו-כן אם כל מלחמה היא פוליטית וכן רוצים הכרעה לא רוצים הכרעה וכל-מיני קונספציות ודוקטרינות מוזרות, צריך המון משאבים כדי לנהל את זה

- משקיעים המון בכל-מיני רעיונות מוזרים של פרוגרס ולהט"ב וכו'

- יש אינספור חיילים במודיעין אבל משום-מה זה לא עזר בכלום ברגע האמת (הבעיה לא אצל החפ"שים אלא אצל הבכירים)

- הרבה חיילים נשלחים למשימות מטומטמות, כמו עם התרגיל של חטיפת ילד פלסטיני, או פיזור אלים של המפגינים בניצנה, פינויי התנחלויות, כו' כו' כו'

- יש כל-מיני אוכלוסיות שפטורות באופן גורף משירות, למשל דרוזים דתיים, עדי ה', ועוד

אז דבר ראשון ממליץ לטפל בזה

בימי שגרה אין צורך בצבא עצום מה שצריך זה יכולת לגייס הרבה מילואים ומהר לכן אין טעם לבקש שירות מלא אלא הכשרה + שירות לפי הצורך

כל צבא בנוי על יחס T3R מסוים, כלומר כמה חיילים קרביים, כמה תומכ"ל, כמה מודיעין, ואם להרחיב את הרעיון, כמה אזרחים בעורף כדי שיהיה כסף לצבא

כדי להסביר מה זה "מלחמת מצווה" שמוציאים כלה מחופתה:

- במלחה"ע ה-II בריטניה גייסה את כל הגברים מגיל 18-41, כל שאר הגברים עד גיל 60 היו מחויבים גם כן בשירות לטובת המלחמה כמו תעשייה, ביצורים, שיטור, כו', מלבד תעשיות חיוניות

+ גיוס כולל הנשים הרווקות / אלמנות בלי ילדים מגיל 20-30, חלק מהשאר נקראו גם כן לעבודות אזרחיות תומכ"ל

- מדיניות של הקצבת מזון, 100% מס הכנסה

האם אנחנו שם? כנראה שלא

האם בכל-זאת יש צורך בכוח אדם בצבא? כנראה שכן

לדעתי הנכון הוא לכוון נמוך ולאט-לאט להרחיב, עושה רושם שהגישה היא שאם זה לא שיוויון מלא בנטל ושנראה מלא חללים חרדים אז לא נהיה מרוצים (וגם אז לא נהיה מרוצים כי הם דתיים)

אני חושב שיש הרבה פוטנציאל אם להתחיל לשלב את החרדים בכל-מיני משימות שהן לא צבאיות פרופר, למשל תובלה, רפואה, משמר אזרחי, מבלי שייכנסו 100% למסגרת הצבאית

נניח צריך נהגי תובלה, למה צריך חיול בשביל זה? מספיק לתת הדרכה מינימלית ולתת להם לנסוע, לא צריך גם מדים בשביל זה

ומשם לאט-לאט ליצור מסגרות יותר מורחבות שמותאמות לציבור הזה לפי צורך אמיתי ולא מתוך כוונה לחנך מחדש או "כור היתוך"

1. יש חובה המוטלת על כולם, מי שלא מתגייס הוא פשוט גונב מאחרים בכך שהוא לא משתתף בחובת הציבור ואחרים צריכים להשלים במקומם.

2. יש חובה הלכתית להתגייס למלחמת מצווה, וברור שהמלחמה הזו היא מלחמת מצווה כי היא "עזרת ישראל מיד צר", כך שמי שלא מתגייס פשוט לא מקיים את ההלכה.

3. הפטור נהג כי החליטו לתעדף שיקולים פוליטיים על פני בטחון המדינה, דבר שכדאי שנתקן.

4. אכן, כדאי לסגור את גלצ, אבל כמו שאם יש גנבים בעולם זה לא מתיר לי לגנוב, אותו דבר כאן.

5. ההבדל בין 8200 לתלמיד ישיבה הוא כמו ההבדל בין מי שמלמד רפואה לרב, כמו שאם מישהו הולך לרופא כשהוא חולה וקונה תרופות ולא בונה על ניסים והוא מבין שצריך את המעטפת, במלחמה צריך את המעטפת של 8200 באופן פיזי ולא הערכות באוויר על ניסים.

אולי כדאי גם לסגור את הצלה ושרק ילמדו במקום כי זה מציל את עם ישראל?

אלא שגם הם מאמינים שצריך םיסית להציל בני אדם וכדי להציל אנשים בעת מלחמה צריך צבא.

6. יהושע ננזף שלא למדו תורה בלילה ולא שלא למדו תורה בזמן המלחמה כי אז ברור שנלחמים ולא לומדים.

7. חוזרים מעורכי המלחמה שייך רק במלחמת רשות ולא מלחמת מצווה וגם הם צריכים לעבוד בעורף ולא פטורים לגמרי.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...