שלנו לא בכתה בכלל, רק נחיתה אחת מתוך כמה(גם היו לנו כמה קונקשים עד ליעד ) היתה לה ממש קשה ופשוט צרחה, התנצלתי בפני הנוסעים והם שלחו חיוכים של הבנה.

מה שחשוב שאת תהיי רגועה,תושיבי אותה עלייך עם חפץ שהיא אוהבת עם בקבוק או מאכל שהיא מעדיפה וזה עובר.

קורה גם שהם מאוד עייפים מכל המסע ופשוט ישנים.

זו יכולה להיות חוויה חיובית

נסיעה טובה ורגועה

מקווה שהזמנתם מקומות ישיבה בשורה הראשונה, ועריסה על הקיר לילדה.  כדי שהיא תוכל לישון בנוחות יחסית.

לקחת בחשבון שהיא עלולה, כמו מבוגרים, לסבול מכאבי אוזניים - אם היא כרגע מצוננת ודרכי הנשימה חסומות בנזלת.  

להצטייד בטיפות אוזניים, ותרופות נובומיל/אקמולי, למקרה שהיא תהיה מאוד לא רגועה בטיסה.

אם היא כבר הולכת - לאפשר לה ללכת לאורך ולרוחב המטוס.

בגלל המלחמה שינו לנו את המסלול…

אני משתדלת ל.חת את זה לכיוון חיובי ולהגיד שלפחות יהיה לה זמן ׳להרגע׳ בין טיסה לטיסה

ולא תצטרך לשבת מליון שעות רצוף במטוס…

לא הכל בידינו… תודה לה׳ שלא ביטלו לנו לגמרי!

עריסה לגיל שנה וחצי? היא גבוהה ב״ה העריסה של המטוס עד כמה שזכור לי קטנטנה, לא?

מידות העריסה: אורך 74 ס"מ, גובה/עומק 22.5 ס"מ, רוחב 34 ס"מ.

משום מה חשבתי שיותר גדולה ותוכל להתאים.

צודקת. לא יתאים לה.  

ציטוט:

באפשרותכם להזמין מושב עם התקן לעריסה. מושבים אלו זמינים לתינוקות עד גיל 9 חודשים. חשוב לדעת שמספר המושבים עם התקן לעריסה מוגבל ומשתנה בהתאם לדגם המטוס, לכן מומלץ להקדים ולהזמין מראש.

מה כן יש לה?

מנסה לדמיין את זה עם הבת שלי..

השמיכה שלה בהחלט תועיל.

מסך יקל, מן הסתם. למרות שילדים שלא רגילים לדעתי בגיל הזה לא יבינו כל כך מה את רוצה מהם.

אוכל שלא מלכלך הייתי מביאה כנשנושים. תכלס גם מבוגרים אוכלים משעמום.

יכול להיות שהיא תתעניין קצת באנשים שסביבכם, זה בכל זאת לא נוף שגרתי בשבילה.

ולתת לה לנוע בכל שלב שזה מתאפשר.

קחי בחשבון שיש הרבה משועממים במטוס. מישהו מפטפט איתה כמה דקות? מביך טיפה, אבל זה תעסוקה. לבת שלך וגם לבנאדם שמתענין בה..

טסתי גם עם תינוק הרבה שעות

אומנם טיסה ישירה אז זה שונה..

כן הייתי נותנת זמן מסך (מורידה מראש שיהיה לי על הפלאפון, לא לסמוך על הוויפי) אם מתאים לך.. לי זה היה נכון

העדפתי שלעיתים יהיה עסוק בזה ורגוע מאשר לרדוף אחריו..

הבאתי גם דף צבעים, מדבקות, חותמות ופלסטלינה

ממש עזר!!

וגם יותר נשנושים מהרגיל (ופלים, במבה ומה שעולה לך בראש)

ובזמן שאפשר להסתובב ולא לשבת  פשוט לתת לה לזחול/ללכת קצת שיחרור😅

אגב, בהרבה שדות תעופה יש חדר משחקים, בעצירה שיש לכם זמן שווה לבדוק את זה

זה ממש חוויה נעימה ומגוונת לילד

אני רק מנסה לחשבו לגבי שעות עירות ושעות שינה -

נסי לזמן אותה ככה שהיא תגיע לקראת עייפות לטיסות ואז בכל אחת מהטיסות היא תישן קצת - בזמן הקונקשנים והמעברים היא לא תצליח לישון וגם יהיו הרבה יותר אטרקציות וזאת ההזדמנות לתת לה להתרוצץ ולהשתחרר... אז נסי שבכל טיסה היא תירדם - זה יקל עליכם וגם יהיה לה טוב..

1. להביא נשנושים לדרך ואוכל שהיא אוהבת. אם את מוכנה להביא לה גם סוכריה על מקל, יעסיק אותה לחצי שעה בערך עד שתסיים.

2. חלק מהדרך היא תישן, צהריים או לילה אז זה יפתור לך עוד חלק מהדרך

3. לתת לה להתרוצץ במטוס בין המושבים, ללכת אחריה. היא תפגוש גם אנשים שיתייחסו אליה ויכול להיות נחמד. גם בשדה תעופה אפשר לתת לה לרוץ. יש בהרבה שדות תעופה מתחמים ייחודים לילדים עם משחקים- מעביר את הזמן ונחמד לילדים

4. ספר אחד או שניים, פסטלינה וכאלה.

בהצלחה!

אין אפשרות באמת לדעת איך הילד יתנהג

האם יצליח לישון

והאם לא יחטוף פתאום איזה קריזה ויבכה כמה שעות ברצף

אז לקחת בחשבון את כל האופציות..

ובשביל לעודד

טסתי לפני כמה שנים לבד עם שני ילדים קטנים

ילד בן 3.5 ותינוק בן 7 חודשים

טיסה של 15 שעות רצופות!!

ב"ה עברה ממש בטוב

ישנו, אכלו, שמתי סרטים

הסתובבנו הלוך ושוב מלא פעמים..

וזהו.. זה עובר ואחרי יומיים מתאוששים 😅

ופעם אחרת עשיתי את זה לבד עם ילד בן שנה וחצי, ותחילת הריון 😅

אז זה לא היה טיסה ישירה

גם לא זכור לי כסיוט בכלל

הרבה הסחות דעת, כשלפי השעון הרגיל שלך הילד רגיל לישון, אז להשכיב אותו לשינה ארוכה. אולי תישן הרבה שעות רצופות וזה ממש יקל עליכם.

בהמראות ובעיקר בנחיתות (אם היא לוקחת מוצץ, הכי טוב).

ילדים סובלים יותר ממבוגרים מכאבי אוזניים וזה סיוט וכואב ממש🤦🏼‍♀️

דפים, מדבקות וצבעים.

ספרים.

יש חברות טיסה שמביאות לילדים יצירות, אל תבני על זה אבל זה כיף ממש.

אייפד אני מאפשרת, כי אין ברירה.

ותתכונני למשחקי תופסת כל הטיסה🤦🏼‍♀️

בהצלחה לך ולכל הנוסעים😅

הלכתי לחנות כזאת של שקל וקניתי מלא שטויות קטנות- פנסים, קפיץ, מכוניות קטנות... כזה סגנון

וכל פעם שהיא השתעממה שלפתי לה עוד אחד. עזר ממש.

אוכל ספרים כמו שכתבו פה

בקונקשנים לתת לה לרוץ כמה שיותר שתוציא אנרגיות😅

אה ואצלנו אנשים היו ממש נחמדים, פיטפטו איתה וחייכו אליה ולא התעצבנו גם כשהיא קצת בכתה🙂

ולחשוב על משחקים שמדליקים אורות אבל לא מרעישים (או יש להם כפתור mute) - זה יכול להיות אטרקטיבי ומעסיק...

או משחקים מהסוג שלחוצים על כפתור ומשהו קופץ החוצה - זה מסקרן ומעסיק..

דפים, צבעים, פלסטלינה, מדבקות, בובה, כמה חלקים של לגו, ספרים, ארנק שלך עם כל מיני דברים מעניינים 😅 (נגיד כרטיס אשראי ישן, מסרק נפתח, כמה קיסמי אוזניים, גומיות), שטויות מהכל בשקל.

מלא אוכל, כולל דברים לא בריאים שאת לא נותנת בשגרה (חטיף או סוכריה יכולים להציל את המצב באיזה תור ארוך לדרכונים או למזוודות)

בטיסות בגיל הזה אם יש צורך אני מאפשרת סרטונים קצרים. האמת הם הכי נהנים לראות תמונות וסרטונים של עצמם, אבל אפשר גם להוריד לפני כמה סרטונים שיעניינו אותה.

זה תפס אצלנו בטירוף להרבה זמן.

אבל קניתי את המושקעות יותר (העבות מסול).

ובכללי האיתי הולכת למקס סטוק ומחפשת כל מיני שטויות שלא תופסים הרבה מקום או שוקלים הרבה ויכולים להעסיק אותה.

דרך אגב גם חבילת כוסות לשתיה חמה יכול לתפוס אותה להרבה זמן כי אפשר להוציא ולהכניס כמו שהיא עושה במטבח.

אולי להכניס קלפים בקופסה עם חור.

בקיצור תנסי לחשוב מה בעצם תופס אותה כשהיא מתעסקת במשהו שמעניין אותה ותלכי בכיוון הזה. נשמע שלהכניס ולהוציא דברים זה כרגע הכיוון

עיצות מחכימות וטובות

תהיו בריאות❤️

יצא לנו לטוס די הרבה טיסות ארוכות עם הקטנה שלנו.

לא ממליצה לקחת את השורה הראשונה עם העריסה בדיל שנה וחצי, הבת שלי שלא כ"כ גדולה כבר מגיל חצי שנה לא נכנסה לעריסה, והחיסרון במושבים האלה זה שאסור להיות עם תיקים למטה ומסכים פתוחים כל זמן שיש צורך לשבת עם חגורות בטיחות.

לנו באחת הטיסות זה היה קשה כ"כ כ"כ.

לא היו לנו תיקים אז לא יכולנו לחדש מלאי צעצועים ונשנושים.

חוץ מזה מלא ספרים, כאלה שיש בהם דברים שמסתתרים ממש משמחים ומעסיקים את הבת שלי וצעצועים קטנים שהיא אוהבת, כדאי לא רועשים, לנו ממש עבד משחקים עם אורות.

אנחנו הבאנו גם פנקס וצבעים והיא ממש נהנתה לקשקש, ומדבקות!!

המון נשנושים שהיא אוהבת, קחי בחשבון שירקות ופירות טריים אסור להכניס למדינה שאליה תגיעו.

בגדול אני הרגשתי שפשוט כל קצת זמן צריך להחליף לה את מלאי המשחקים אחרת היא משתעממת

כשעושים צק אין לשאול אם יש מקום שיש מושבים פנויים, אותנו כבר כמה פעמים העבירו ואז הייתה לנו שורה שלימה לעצמנו והיא יכלה לשכב על שני מושבים ולישון.

ורוצה לעודד אותך שסה"כ לנו יש חוויות מאוד טובות מהטיסות איתה❤️

הייתי הולכת לחנות של בשקל או חנות בסגנון וקונה המון הפתעות קטנות וכל פעם שולפת הפתעה אחרת. אפשר גם להביא ספרים שאוהבת משחקים מהבית שלא תופסים הרבה מקום. בסוף רבע שעה ועוד רבע שעה של עיסוק מצטרפים לפרק זמן ארוך.

בנוסף אני סובלת ממש מכאבי אוזניים בנחיתה ובהמראה, לא חיכיתי שהיא תצרח מכאבים ונתתי אקמולי מבעוד מועד.

נתנו לה לצעוד כמה שאפשר במעבר בלי שיעלה לאחרים על העצבים.

להביא חטיפים מתאימים. אם לוקחת מטרנה להכין מים חמים בטרמוס כי הבנתי שלא כדאי לתת מהמים הרותחים של המטוס (לא יודעת למה.. אולי קשור לחיידקים) וגם שלא תצטרכו להמתין עד שדיילת תבוא ותביא.

ותתכוננו לרעיון התאורטי שבהמתנות לטיסות כשכולם שפוכים וישנים היא תתחיל לקום לתחייה ולהתהלך בשדה התעופה. אולי שווה לעשות תורנות שכל פעם מישהו נח ומישהו שומר עליה ולהתחלף בהמשך.

גם אח"כ כשמגיעים ליעד- לא בהכרח שהיא תלך ישר לישון, אם יש מישהו שיוכל לשמור עליה ואתם תלכו לישון, כדאי להיערך מראש.

נ.ב. יש סיכוי שפתאום היא תדפוק שינה של החיים ותהיה חוויה טובה..

בהצלחה!!!

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷