מה ההבדל בין מילוי לוטו - שלדעת האוסרים מצד משחק בקוביה - שזה דעת שו"ע- יש מתירים בקושי בגלל שהם תורמים כספים
להרגלת עזר מציון לדוגמא שאין מי שאומר שאסור (ככל הידוע לי).
אם בשורה תחתונה שניהם תורמים כסף... נכון עזר מציון מיועד לכך, אבל תכלס שניהם תורמים
אם לוטו יפרסמו יותר שהם תורמים, זה ישנה את היחס? או שזה מסיבה אחרת?
אני לא מונח בסוגיה, אשמח שמי שמונח בזה יחכים אותי.
1. יש שהתירו לוטו ויתכן שעזר מציון מסתמכים עליהם. (לפחות במקרה של אנשים עובדים)
2. יתכן שההנחה היא שאנשים מתכוונים לתרום בסיפור של ההגרלה של עזר מציון ולכן זה לא אסמכתא כי הם התכוונו לתת בכל מקרה
לפי הראשון אני יכול להבין, אבל אם זאת הסיבה היחידה לספרדים תהיה בעיה לתרום..
לא שמעתי שמישהו אמר את זה.
לפי הסיבה השניה, אז השאלה שלי, אם נניח מפעל הפיס יפרסם יותר שהוא תרם ועשה ועזר עם הכסף
זה ישנה את היחס אליהם?
ומפנים לתשובות, אין לי את הספרים אבל אולי לך יש ותוכל לעיין:
בכל מקרה, חשוב לזכור שהאשכנזים שלא פוסלים לעדות מי שניצח בלוטו זה בגלל שהוא עוסק ביישובו של עולם, כך שלכאורה אם מדובר במישהו שלא עובד אז הוא פסול לעדות לכולי עלמא אם הוא ניצח בלוטו.
באמת שמעתי שיש אומרים שהרב עובדיה חזר בו בסוף ימיו..
זאת שאלה אם מותר לסמוך על שמועה יותר ממה שהוא כתב
ארץ השוקולדמצד זה שהם מרוויחים מאות מיליונים, המיסים שלהם למדינה גם שווים המון, והם מבקשים להשקיע את המיסים האלו בפרויקטים עם השם שלהם כדי לשפר את התדמית הציבורית שלהם. בכל מקרה הם עדיין מרוויחים המון וזאת ממש לא עמותה.
ממה שאני יודע,
לפי שו"ע הבעיה היא מצד זה שאני זוכה בכסף שמישהו אחר נתן כדי לזכות בפרס ולא זכה
וחכמים אסרו בגלל גזל כי הוא לא נתן בלב שלם. (אם היה יודע שיפסיד הוא לא היה נותן) שולחן ערוך חושן משפט שע – ויקיטקסט זה קישור לשו"ע.
אז אלו שמתירים לפי שו"ע אומרים (חלקם לפחות) שכיוון שמפעל הפיס תורם מאותו כסף, יתכן שהנותן גמר בדעתו שלפחות הוא תרם ולא סתם הפסיד.
משמע אין הבדל הלכתי אם זה מטוב לב או לא...
זאת אומרת, יכול להיות שבכלל הפרסים נתרמו מאיזה מליונר ובכלל לא נכלל בהם כספים שנתרמו
ואז לזוכים אין בעיה של גזל לכל הדעות.
(מה שכן, מעניין מה יהיה במקרה שאדם תרם כדי לזכות וכשלא זכה מצטער על הכסף)
אז בעצם זה מה שמתיר את ההגרלה.
אבל אם יורשה לי להיות קרציה 🤭 מה לגבי מה ששאלתי בסוגריים? אם יש מישהו שהימר ולא נתן בלב שלם?
אולי בגלל שכל הכסף (או כמעט הכל) הולך לצדקה אז מניחים שהוא נתן בלב שלם
אגב, מה הכוונה שבסדר לקנות באופן חד פעמי? פעם אחת בחיים? בשנה? ביובל?
ולגבי מה שהוא אומר שאפשר למכור את כרטיס הלוטו ולכן הוא נחשב למוצר
באמת נזכרתי בגמרא מסכת מכות (דף ג' א) "רואים כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו" שזה בעצם הימור שהיא תתגרש ולא תמות
ומשמע שזה בסדר גמור
תראה שם שוב שהוא לא כותב חד פעמי, הוא אומר לקנות בצורה מדודה. העקרון הוא לא להתמכר ולהוציא הרבה כסף
[יש להבהיר, שגם לדעת הרמ"א יש איסור להתמכר להימורים, והעוסק בכך באופן קבוע יש בכך איסור והוא אף עלול להיפסל לעדות (עיין שו"ע חושן משפט ל"ד, טז; שם ש"ע, ג; שו"ע יורה דעה רכ"ח, טו). אך לדעה זו, אין איסור במשחק חד פעמי.]
תראה את הלשון שהוא כותב בהתחלת ובסוף התשובה
אחת - שזה כעין גזל מדרבנן והשניה שמי שאינו עוסק בישובו של עולם, אינו יכול להעיד כראוי. הנפק"מ היא במי שיש לו מלאכה אחרת - אם סה"כ הוא מתפרנס כראוי ונוהג בכספו בהיגיון ובשביל הקוריוז או לתת הזדמנות למזל, משתתף לפעמים בהגרלה - אינו מוגדר 'אינו עוסק בישובו של עולם'.
בהגרלה של עזר מציון. רוכשים בשביל התרומה.
ההגרלה זה כבונוס נחמד
נניח יש לך רצון עז לתרום לעזר מציון 1,000 ש''ח.
יש לך שתי אפשרויות:
א. לקנות כרטיסי הגרלה בסכום הזה
ב. לתרום להם בדרך הרגילה, לקבל קבלה לפי סעיף 46, ואז מס הכנסה יתנו לך 350 ש''ח בחזרה.
ברגע שבחרת באפשרות א', אתה מראה שההגרלה שווה לך מבחינתך 350 ש''ח, כי אם זה היה ''סתם בונוס נחמד'' היית מעדיף את הכסף ולא את ההגרלה.
בנוסף, אם זה היה ''סתם בונוס נחמד'', העמותה כלל לא הייתה עושה את ההגרלה הזאת. הם עושים אותה כי הניסיון שלהם לימד אותם שהיא מביאה להם הכנסות עצומות, הכנסות שהם לא היו מקבלים בלעדיה. כלומר ההגרלה בהחלט מביאה אנשים שלא היו תורמים בלעדיה.
לפי הפרסומות של עזר מציון (שאני לא יודע כמה הסיכוי אגב) אפשר בהחלט להשתכנע שיש סיכוי טוב לזכות
בלוטו לא בכל שבוע יש זוכה,
אצל עזר מציון כל הפרסים מוגרלים ואין דבר כזה שאין זוכה...
זה כמובן לא מוכיח, השאלה היא כמה טפסי לוטו נמכרים ובאיזה מחיר לעומת כמות המשתתפים בעזר מציון והמחיר ששילמו...
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.
