טובעים בציוריםדרקונית ירוקה

מה עושים עם הציורים שהילדים מביאים מהגן?

הבת החמודה שלי חוזרת כל יום שישי עם ערימת ציורים ענקית. ייחדנו לזה מגירה, אבל היא התמלאה מזמן.

ישבתי איתה, פרסנו כל פעם 20 ציורים ומתוכם היא בחרה 10 לשמור. זה היה מתיש ובלתי נגמר, אבל לפחות המגירה הצליחה להסגר בסוף.

מאז בכל שבוע אנחנו מפזרות את הציורים שהביאה (ספרתי, יש מעל 30 בדרך כלל). אחד היא תולה על המקרר במקום ציור ישן, 10 שומרים וכל השאר לפח. ובכל זאת הציורים מתרבים בקצב מדאיג.

הציורים האלה מגיעים לכל מקום. הם גולשים בערימות מהמגירה, השידה והמיטה של הילדה. לפעמים אני מרגישה מותקפת ע"י מפלצת עם 30 ראשים 😈

עכשיו בגלל שילדתי יש לנו גם הצטברות של חודש ציורים שלא הספקנו למיין (מעל 100 ציורים😮‍💨)

איך אתן לא טובעות בציורים?

מה שלא נכנסתקומה

למגירה, לא יכול להישאר בבית אצלנו.

פעם בכמה זמן אני יושבת עם הבן שלי על כל המגירה וזורקים. יש לו דברים שהוא שומר כבר שלוש שנים.

אז אני מסבירה שבשביל שיהיה מקום ליצירות חדשות, צריך לזרוק את הישנות.

זה די עובד...

אני ממיינת בלעדיהםאורות המלחמה
וקשה לי מאוד לזרוק ציורים... א גם המגירות שלנו מלאות... אבל כשאין ברירה אני ממיינת בלי שהם רואים ומסתירה את השקית (או זוורקת מהר החוצה). כי ה קשה להם להיפרד ממשהו שעמלו עליו
אני לא שומרת בכלל 🤭יראת גאולה

מסתכלים בזה בשבת, היא מספרת וכו',

לפעמים היא תולה על המקרר, יש מקום כמו סל של עיתונים ששם מונחות היצירות, עד לשבוע הבא.

כשתיקיית הקשר הבאה מגיעה, אני מפנה הכל למיחזור נייר.


שמעתי פעם על רעיון לצלם ולשמור את התמונות.

גם אני ככהnorya

לא חשבתי לשמור בכלל.. הם שוכחים די מהר מהיצירות שלהם ולא שמים לב שהן נעלמות משבוע לשבוע😅 זה כמויות של יצירות. יש דברים שכואב לי הלב לזרוק ואני זורקת בכל אופן, את הדברים השווים ממש שומרת אצלי.

ואפשר באמת לצלם ולשלוח למייל ייעודי כדי שישמר לעתיד את מה שרוצים לשמור.

שומרים במקום גבוה ולא נגיש והם שוכחים מזהאמאשוני

ואז אחרי שבוע שבועיים זורקים הכל ללא ידיעתם.

פחות מתחברת לרעיון שילד קטן צריך למיין ולבחור בעצמו מה הוא רוצה לשמור ומה לזרוק...

כל מה שהוא עשה והשקיע יש לזה ערך שהוא עצמו לא צריך לוותר עליו.

לגבי ציורים גולשים,

אפשר לקנות פולדר עומד או קלסר.

כרגע תאספי את כל ה100 ציורים לשקית אחת ותחביאי אותה עוד שבוע לפחות עד שהיא תשכח ממנה ותביא ציורים חדשים ואז תזרקי את כל ה100 ציורים.

אני הצבעתי על זה בהתחלהמכחול

אבל גיליתי שהרבה יותר קל להם לזרוק יצירות ממה שחשבתי.

אז לכל אחד יש תיקיה גדולה שזה אפשר לשמור יצירות (לא התיקייה מהגן, משהו גדול יותר שנשאר קבוע בבית).

ופעם בכמה זמן עוברים על ערימות של ציורים והם בוחרים מה לשמור.

לדעתי הבת שלך שומרת הרבה יותר ממה שהיא צריכה, בגלל שאת קבעת ששומרים 10 כך שבוע. אולי לפעמים היא רוצה לשמור רק 1? או בכלל לא?

וגם, לצערי אנחנו ממש לא עושים את זה באופן קבוע, אז מצטברות לנו המון ערמות של יצירות, עד שיושבים למיין. זה כמובן לא רעיון טוב, אבל היתרון הוא שכבר ממיינים הם לא מרגישים קשורים כל כך ליצירות הישנות, וזורקים יותר בקלות.

בדר"כ מה שעוזר לימה רבו מעשייך
כשבעלי יוצא לתפילת ערבית אני יושבת איתם על היצירות שלהם.. ממש עוברים יצירה יצירה מתפעלים ואני נותן לילד להסביר מה הוא צייר ועם יש קטע קריאה אז אני מקריאה להם.. ומוצ"ש אני פשוט זורקת.. אם הם לא מבקשים במפורש לשמור אני לא שומרת.. מרגישה שזה מספק אותם שכולם ראו והתייחסו אחרי זה גם עלי רואה ועובר איתם על כל יצירה וזהו.. אני חושבת שאם הילד מקבל יחס והוא רואה שרואים את היצירות שלו הוא מרגיש שמח ואחרי זה כבר פחות רואה עניין לשמור.. 
שומרים לתקופה מסוימתענבלית
ואז סורקים מדגמית וזורקים את הכל (אין טעם לסרוק 10 ציורים של קשת בענן... הכל כמעט אותו דבר)
עכשיו, לפני פסח, אני עושה מיוןאין לי הסבר
יצירות ''שוות'' ומיוחדות- שומרת. את ה1000000 ציורים וקשקושים- זורקת.
כשאת ממיינת את משאירה חצי זה המוןעדיין טרייה

אנחנו ממיינים משאירים מקסימום 10 אחוז ככה מספיק למיין אולי פעם בחודש.

אני גם עושה מיון ראשוני לפני שאני בכלל מכניסה למגירה שואלת מה אתה רוצה לשמור ולא מה אתה רוצה להשאיר ככה הוא יותר ממוקד בלבחור מספר יצירות שאהב במיוחד.

סיכמנו שזורקים.המקורית

יש תיקייה שלהם שהם שומרים בה כמה דברים אבל לא מעבר . אין למה לשמור

מתלהבים, מחמיאים ומעיפים

מביאים מתנה לסבא וסבתא🤭חזקה בעורף
זה נשכח עד הביקור הבא🤫
כללית יש לילד מקוםחנוקה

לחפצים שלו ומה שלא שם לא יישמר.

ואם הקופסא או המגירה לא נסגרות זה סימן שצריך להוציא ולמסור או לזרוק.

הילדים שלי מקבלים בכל יומולדת בגן פרס, זה 30 פרסים בשנה, חוץ מעוד מליון פרסים ממליון סיבות כאלו ואחרות... כמו שאת מתארת ערימות יצירות...

אנחנו מציירים גם בבית וגם מצטבר. הכלל הוא שאת מגדירה כמה מקום יש לך ולפי זה נשאר. למשל אצלינו יש מקפיא 8 מגירות שהוא הלוח של הילדים. בדרך כלל אחת ליום או יומיים כבר זורקים לפח יציטת קודמות...

אני זורקת הכל בלי שהיא רואה🤭מפלצתונת

אבל היא רק בת שלוש..

אם אני רואה שיש משהו שהיא אוהבת אני משאירה אותו כמה ימים על המקרר..

^^כנלכבתחילה

מחכה למוצש וזורקת הכל

בן 4

ציורים מיוחדים (גם כאלה שנעשו בבית) תולים במגנט עלמתואמת

הדלת, עד שנופלים והולכים בדרך כל הארץ והדפים שעליה...

אבל לרוב פשוט זורקת מיד בלי שהם שמים לב

הכנתי לבת החמש שלי לוח גדול כזה עם נעצים בשביל לתלות ציורים, אבל בינתיים עוד לא הצלחנו לתלות אותו עצמו על הקיר, אז הוא לא בא לידי שימוש...

חחחח אנחנו ממיינים כשמתמלא אבלאורוש3
אף אחד פה לא צייר שלושים בשבוע. אולי ללמד אותה בסוף כל ציור להחליט אם ממש אוהבת או רק נהנתה לצייר. ולהוריד קצת מהצורך למיין אחר כך. 
30 בשבוע זה באמת המון!חושבת4321
אצלנו הקצב אמנם הרבה פחות מהיר אבל אני לא מתעסקת בזה בכלל. יש מגירה לציורים, כשהיא מלאה אני מושיבה את הילדה לבחור 3-4 (מתפשרת גם על 5) שהיא אוהבת במיוחד וכל השאר לפח. אבל אני לא מתעסקת במיון, היא בוחרת והיא זורקת. אגב, אני לא קוראת לזה "לזרוק לפח" אלא "לפנות מקום לציורים חדשים" 😁 זה הכל שיווק.. 
חחח איזו שאלה מתוקה מדבשדבורית

יש לי שמונה ילדים אני משתדלת לאחסן את כולם בבית, השאר מה שלא חי ונושם בדכ מוצא את עצמו בפח, במקרה הטוב במסירה.

לפעמים כשבעלי מעצבן אותי אז גם הוא בסיכון מסירה.

למיין ציורים? אפילו בגדים אני כבר לא עומדת בקצב למיין.


בכללי הם נהנו, חוו, ציירו, התפתחו

הציור הוא דרך וכלי לא המטרה

הוא כלי להתפתחות ולא היעד

אחרת היינו קונים ציורים במקום שהילדים יציירו

אחרי שאיפשרנו להם לחוות ולצייר אז את הציור עצמו אפשר להעלים...

😂😂😂משמעת עצמית

חנקת אותי!

שימחת יהודייה עייפהההה

תודה

הצחקת אותישושנושי

תודה על זה

שבת שלום 

😅 הזדהיתי קמעה מתואמת

באמת בגן הם מציירים יותר מדי, לדעתי... השנה יש לי רק ילדה אחת בגן (ועוד ילדה אחת במשפחתון, שמתעניינת יותר בתיקייה שלה עצמה מאשר בתוכן שלה), אז יש קצת פחות ציורים.

ומאז שהילדים למדו לצייר במחשב - אז יש גם שם הרבה ציורים... (ואנחנו גם מצלמים או סורקים חלק מהציורים המיוחדים)

מה עושים שאצל הבן שלי כמעט אין ציורים?שושנושי

סליחה שגולשת

וגם מתנצלת שנתקעתי על ההודעה שלך

פשוט כי כתבת בהתחלה שהם מציירים בגן יותר מידי

ואני תוהה עם עצמי למה במעון של הבן שלי אין כל-כך הרבה ציורים

הוא מביא כל סופ''ש יצירה אחת מושקעת פלסטלינה, לורדים או צבעי ידיים

עוד אחד מדבקות

אחד ציור בצבעים

וזהו בערך..

לא מרגישה שיש פיצוץ

יש ימים במעון שלא עושים יצירהנירה22

אלא סתם ברבצק או קצף גילוח

או שאין זמן בכלל כי יש יומולדת או חוג.

שלוש בשבוע זה מכובד ביותר.

מבינה, תודהשושנושי
לדעתי במעון זה די והותרמתואמת
זה שאצל הקטנה שלי (במשפחתון) יש יותר ציורים מזה - זה חריג בעיניי. זה נחמד, אבל לא נצרך. בגילאים האלה הדגש הוא על חום ואהבה ופיתוח מיומנויות משחק ושיתוף, פחות צריך צריך לעשות יצירות. כך לדעתי, וכך היה עם רוב הילדים הקודמים שלי.
הבנתוש, תודהשושנושי
מעון זה לא גן...אורות המלחמה
הוא עוד קטן, לא?קופצת רגע
חכי לגיל ארבע חמש... 
כן קטן ממששושנושי

בן שנה וחצי

שכחתי שיש הבדל בין מעון לגן

נחכה לגיל 5.. 

קורעת🤣🤣~מרמלדה
ומסכימה לגמרי שהציור זה הכלי ולא המטרה.
ראיתי פעם איזשהו מוצרננה123

לא יודעת אם רלוונטי ופותר את הבעיה-

אבל מסגרת שבתוכה אפשר להכניס עד 50 דפי A4. הציור שמונח בראש הערימה מוצג לראווה ותלוי על הקיר, והשאר מאוחסן מאחוריו. נראה לי ברגע שרק ציור אחד מוצג והשאר מאופסנים, הם כבר לא זוכרים מה הם ציירו ומה לא, ואז אפשר למפות ולזרוק (בלעדיהם)

יש להן בחדר קיר לציורים~מרמלדה

תלינו על הקיר כמה חוטים ועליהם תולים את הציורים עם אטבים. מחליפים כל שבוע- שבועיים. ואת מה שהורדנו זורקים.

ככה הן שמחות לראות את מה שהביאו (וגם אני)

את ההחלפה משתדלת לעשות בעצמי לבד, כי באמת קשה להן לבחור את מה להוריד. 

איזה רעיון מתוק 😊בתנועה מתמדת
קניתי לוח שעםדפני11

כל פעם כשהילדים חוזרים עם שקית ציורים

אני עוברת על זה איתם בהתפעלות דף דף

ואז כל אחד בוחר 3 ציורים שהוא רוצה לתלות.

את השאר מניחה בצד.. ואחרי יומיים זורקת בלי שיראו...

ואז נהנים מהציורים שלהם וכמו שאמרו העיקר זה החוויה וההנראה של הציור וכמובן גם ההתלהבות של אמא

תודה לכל מי שענתה וסליחה שלא הגבתי אישיתדרקונית ירוקה

@דבורית הצחקת אותי עם התיאור

הבקשה לשמור ציורים הגיעה ממנה. היא גם ממש זוכרת ויכולה אחרי חודשיים פתאום לשאול איפה הציור הזה והזה. אז להחביא ולזרוק בלעדיה פחות הולך, ניסיתי בעבר. היא גם רוצה לשמור הכל, לכן הגבלתי אותה ל10...

@חזקה בעורף ניסיתי את זה, היא מבקשת את הציור חזרה בסוף הביקור 😅

אני חושבת שאסביר לה שכשהמגירה מתמלאת צריך לבחור מה להוציא כדי שיהיה מקום לדברים חדשים.

נקודה קטנהמכחול

אל תבחרו מה להוציא. יותר קשה לבחור לזרוק משהו.

תמשיכו את כל המגירה, ותבחרו מה לשמור. היא יכולה להכניס את כל מה שהיא אוהבת, עד שבאיזשהו שלב לא יהיה מקום יותר, ואז הדיבור הוא על זה שאין עוד מקום במגירה, לא על האם הציור הזה יפה או לא .

רעיון טובדרקונית ירוקה
זה בדיוק מה שאני עשיתישיפוראחרונה
הוצאנו הכל והוא בחר מה לשמור, ואת השאר לקחנו ביחד לפח מחזור 
אני שמה בצד כשהם מביאיםים...

הם בד"כ גם מראים לי בשישי.

וכשלא שמים לב זה הולך לזבל....

שומרת לפעמים, אם יש משהו שמיוחד לילד שמה על המקרר. 

שומרת מה שרואה שחשוב להם. ואחרי כמה זמן כשהם כבר שוכחים זה פתאום מגיע לזבל.....

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי וואיינעמי28

אנשים שיכולים להכיל מחבלים מרוב טוב הלב שלהם והראש הפתוח והחכם שלהם אבל אוכל כשר לחצי מהמשפחה, את זה הם לא יכולים להכיל 🤦🏼‍♀️


סורי שמחממת אבל הם בילתי

מילא הם היו עקביים עם יכולת ההכלה שלהם.

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

אני לא כתבתי על אנשים.כתבתי עלינובורות המים

וכבר התנצלתי אם זה פגע או נשמעמתנשא

לא לזה התכוונתי


אז אפשר לעצור את הדיון...

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקהאחרונה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

הוא באמת אלוף!חנוקה

לכן קשה לי להתלונן...

 

אמרתי לו פעם שלא פייר שאני לא יכולה אפילו להתלונן עליו...

אבל לגבי הטאטוא- כל הקאצ' שהוא משאיר באמצעעעע החדר

תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומהאחרונה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקהאחרונה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגולאחרונה

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי

אולי יעניין אותך