לק"י

אנחנו צריכים לעשות הדברה לג'וקים, ועכשיו גם לזה.

בעעע....

יתכן וגם אנחנו צריכים לעשות הדברה.

דוחה את ההתעניינות בזה רק מהמחשבה איך זה מתבצע.

אשמח אם תפרטי, מה? עושים פסח?

צריך אצלינו בעיקר במטבח, אז זה אומר לרוקן את כל תכולת הארונות ?

ואם בחדרים, אש לרוקן את כל ארונות הבגדים?

אם כן, זה לא שייך, איך עושים את זה, אין בכלל מקום להניח את תכולת הארונות. 

ספרי קצת.... תודה

עשינו כל מיני סוגים לאורך השנים.

בכל מקרה לא מומלץ בעיני לישון בבית באותו יום, בטח אם יש ילדים קטנים בבית.

אם זה לנמלים ויש בארונות אז לפעמים המדביר יבקש להוציא החוצה את תכולת הארונות, ואז צריך לנקות אחרי 24 שעות את הכל. שטיפה יסודית של כל הבית (בעיקר בחיבורים ובפינות הבית).

כשעשינו לפרעושים זה היה באזור ממש מסוים בבית אז לא היינו צריכים לרוקן הכל, רק להזיז את כל הרהיטים שהיו באזור הזה ואז שטיפה יסודית.

פשפשים תודה לאל לא יצא לי, להבנתי זה הכי קשוח😕 גם תלוי איזה סוגים.

לק"י

הבית שלנו הפך להיות גן חיות לחרקים.

זוועה...

(יש גם נמלים ויתושים, אבל זה בקטנה).

לגבי אם צריך לנקות אחכ או לא,

תלוי בחומר שהמדביר משתמש בו. הוא נותן הוראות מאוד מפורטות לפני/אחרי.

זה גם ממש תלוי מה המקור לג'וקים. אם זה ביוב/חשמל/חוץ. יש כל מיני אופציות 

לא יחזיק נקי מחמץ. אבל אין ספק שיקל על הניקיון 

לק"י

נצטרך לנקות יסודי אחרי.

בא לי למצוא מנקה אמיצה, שלא מפחדת מג'וקים מתים, שתעשה ניקיון יסודי😅

לק"י

יכולתי לשים בעצמי.

למה צריך מדביר......

אלא אם כן, לו יש חומר אחר.

אבל בכלל לא בטוח.

ממש.

אצלנו היה אחרת לגמרי. אבל זה באמת היה איש מקצוע שאני מכירה וממש סומכת עליו ויודעת כמה הוא מקצועי ואחראי.

לק"י

לברר יותר גם איך האדם עובד.

(הוא אמר לי מראש שהוא שם ג'ל. אבל חשבתי שזה יהיה מקצועי יותר. גיליתי שלא....).

אצלינו זה היה כל שבוע חרק אחר, הרגשתי כמו מכות מצריים... נמלים ענקיות עם כנפיים, יתוש הנמר האסייתי, ערצבים (חיית מספריים), חשופיות ולקינוח הפרעושים המזעזעים האלה

(חוץ מנמלים רגילות, זבובים, צרעות, עכבישים ויתושים שיש פה באופן קבוע)

ומחכה כמה ימים אחרי ההדברה.

חשוב להסתכל על הארונות גם. אם זה דירה שכורה והמטבח ישן, יכול להיות שהדברה נקודתית לא תמנע חזרה שלהם. צריך לראות מאיפה הם מגיעים, אם ניתן לאתר חורים וכו ולסתום אותם. אפילו מצנרת הביוב. בעיקר האמת..

(קרה לנו שרצינו להיכנס לדירה עם מטבח ישן זשרצה ג'וקים, ובעלי לא הסכים לחתום עד שלא מחליפים מטבח. למזלי..

הדברנו לפני שהחליפו. והשתתפנו בחלק מהתשלום כמובן. )

לק"י

אני יודעת שיש הדברות שלא שוטפים אחרי.

הלוואי שזה מה שעושה המדביר שאנחנו לוקחים.

עשינו פעם בדירה אחרת הדברת מקקים (🤮) ולא היה צריך לשטוף אחכ.

מצד שני מרגיש לי ממש ממש לא בריא. אני חוששת מהדברים האלו

מקריאה בגוגל אני מבינה שקשה מאוד לראות אותם.

נעקצתם?

לק"י

אבל ראיתי אותם.

כבר פעמיים לפחות ראיתי, והיום שוב. ואז חיפשתי לפי תמונה בגוגל וגיליתי מה זה.....

מקווה שמהר מאוד תפטרו מהם

בהצלחה.

מצד שני באמת עדיף כבר לחסל הכל ביחד 

לדעתי גם רק הדברה. 

צריך לכבס הכל בהרתחה

תתקשרי למדביר להתייעץ איתו איך הכי נכון להתנהל כי ההתנהלות נכונה יכולה ממש לעזור למנוע מזה להתפשט

לא יודעת רק אם הפוך ייכנס למכונה.

אמא...איזה סיוט

ממה כל אלה מגיעים?

ממה להמנע כדי לחסוך את התענוג?

לרחוב ספות, מיטות, מזרנים וכדו' רצוי לבדוק אותם טוב טוב שאינם מכילים פשפשים ופרעושים.

כי לא תמיד, אבל לפעמים הם נגועים.

נגיעות יכולה להיות גם במכרסמי עץ.

צריך לבדוק טוב טוב כל רהיט ישן שמכניסים לבית.

שוב, נזהרת מאוד יש אנשים שמפנים ריהוט מושלם רק כי חידשו ואין כל בעיה.

היו לנו כמויות והם עקצו אותי ברגליים נוראות ואת הבן שלי בכל הגוף (הם קופצים עד גובה מטר) זה היה נורא וכולם כולל גוגל הבטיחו שזה לא עובר בלי הדברה מקצועית אבל זה עבר לבד, לאט לאט הם התמעטו ונעלמו.

 לא יודעת אם פשפשים זה אותו דבר, אבל גם אני כמעט התעלפתי... והייתי בסוף הריון וחיפשתי זמן טוב להדברה אבל בסוף עד שהגעתי לזה כבר לא היה צריך... אולי זה יעודד אותך

לעיתים "נוסעים סמויים"🤣

טס אתנו בעבר מקק גדול מארה"ב.

אני בכלל מתפדחת מגן החיות שאצלינו עד כדי כך שפתחתי שם משתמש חדש.

עכבישים, בסדר, נו, ניחה, אומרים שמביאים ברכה

.....

יתושים, הם כבר לא מבדילים בין הקיץ לחורף מתארחים בכל העונות.

נמלים, נו.... בקטנה, רצות מפה לשם משם לפה.

הילדים לא לידי עכשיו להזכיר לי עוד יצורים.

בגלל שאנחנו בקומה נמוכה אז מדי פעם יש אורחים רציניים יותר.....

פתרון רציני אני מנסה למצוא לזנבניבים/דג הכסף, מעבר לזה שהם מאיימים במראה שלהם הם הורסים פה כל חלקה טובה, אוכלים לאט לאט בגדים ולאחרונה ממש מצאו את המטבח, מוצאת את עצמי זורקת אוכל, חבילות פתוחות שהיו סגורות סגירה לא הרמטית אחרי פתיחה ראשונה.

כמה שאני מוציאה את תכולת כל ארונות המטבח, מחטאה עם אקונומיקה בלי סוף הם מגיעים-לא רואה אותם בשעת מעשה אלא את סימני הדרך שמשאירים .

אשמח אם מישהי פה הצליחה למצוא פתרון איך להעלים אותם אחת ולתמיד.

פעם בחצי שנה.

להקפיד על סגירה הרמטית של אוכל, או לשמור במקרר.

אבל קודם כל הדברה על ידי מדביר חיצוני עם רישיון, כדי לעשות איפוס.

ואז להקפיד על סגירה של אוכל, לא להשאיר דברים פתוחים על השיש או בארונות וכו'

אנחנו גם בקומת קרקע, אבל המצב בסדר גמור בגלל ההדברה

הפשפשים נמצאים בתוך רהיטי עץ. כשיש פשפשים בחדר צריך לרוקן את הכל מהחדר ולעשות הדברה, את כל הבגדים בארונות+מצעים וכו' צריך או לכבס מעל 60 מעלות כדי להשמיד אותם או להכניס לשקיות שחורות ולשים במקום חם בשמש, זה גם מגיע לחום גבוה והורג אותם. בקיצור זה סיוטטט, מאוד קשה להיפטר מהם. מכירה מישהי שהייתה לה סאגה שלמה עם זה.

אז באמת לפנות למדביר שיהיה אתכם בדיוק איך לעשות ולקוות שזו הפעם האחרונה...

נשמע סיוט....

עשינו הדברה כמה פעמים ולא היינו צריכים להזיז כלום ולא לשטוף. תלוי איזה הדברה עושים.

אצלנו זה היה מזרק עם נוזל שנראה כמו דבש, המדביר טפטף כמה טיפות בכל ארון, בשקעים, ליד החלונות, לאורך השיש, וזהו. אמר להיזהר לא לנגב את זה כשמעבירים ניגוב כדי לתת זמן לנמלים להגיע לאכול את זה.

יכול להיות שזו הדברה פחות חזקה, היינו צריכים לחזור על זה כל 3 חודשים בערך. פעם אחת המדביר היה נחמד והשאיר לנו את המזרק עם השאריות, אז כשהופיעו עוד נמלים אחרי 3 חודשים טפטפנו לבד בפינות וככה זה החזיק לנו לחצי שנה. 

מוכרים בסופרים.

https://www.sano.co.il/K3_new_generation/

לק"י

ודיברנו עם המדביר.

הוא גם אמר שלא צריך לשטוף אחרי ההדברה של הפשפשים, רק לרוקן את המיטות והארגזים שלהן.

והדברה לג'וקים זה גם עם ג'ל, אז לא צריך לרוקן ארונות.

אני רק תוהה אם זה לא בעייתי עם ילדים קטנים. ומקווה שיהיה יעיל יותר ממה שאנחנו עשינו בעצמינו (מאמינה שכן. אנחנו לא שמנו בכל מקום).

לק"י

זרקנו אותם כי הם ישנים כבר ומחוררים, ואי אפשר לרסס בפנים.

ומזל שבדקתי גם את חדר הילדים, כי גיליתי שהמיטה של הגדול גם עם פשפשים.....

בכל מקרה אנחנו צריכים לארגן את החדר ולקנות מיטות חדשות, אז עכשיו זה מכריח אותנו.

באסה כי זה מלא הוצאות בפעם אחת למרות שזה לטווח רחוק 

אבל אולי באמת לבדוק אם יש משהו בבית שבגללו הם מגיעים

לק"י

והמזרונים שלנו בני 10.

בדיוק אמרתי שאולי הגיע הזמן לקנות חדשים....

אז עכשיו חייבים למצוא זמן לזה.

לק"י

בעלי ישן על הספה.

והילדים על משטח פעילות.

התכסינו בשמיכות ביחד, כי הרוב היו בכביסה.

קמפינג....

על מזרונים איכותיים ובמחיר טוב אז ממליצה על מזרני מנהטן אנחנו ממש מרוצים

שקרוב אליכם

בצומת כנות

לק"י

יש אצלינו עמינח עודפים בעיר.

יותר קרוב

לק"י

וריסס את הפינות של הבית בחומר נגד פשפשים והרטיב דברים שהיו שם (אולי לא חשובים, אבל עכשיו אני צריכה לבדוק מה יש שם ולזרוק).

ושם ג'ל בארונות נגד ג'וקים. הבעיה שזה במטבח וזה ארונות של כלים ואוכל, וילדים שגם נוגעים בהם.

יכולתי לקנות מזרק בעצמי בשישית מחיר ולשים.

ובא לי לבכות. כמה שזה אולי טיפשי.....

הוסיף לי עבודה.

עכשיו אני עוד יותר מבינה למה לא רציתי הדברה מקצועית.

וקיבלנו עליו המלצה ויש לו רישיון. אבל מסודר הוא לא כל כך. וגם אולי שכח מה זה ילדים קטנים שנוגעים בדברים.

כאילו אין מספיק עומס בחיים, נוספת עוד איזו צרה כזו שלא ברור מאיפה היא הגיעה ובעיקר איך אמורים לגרום לה ללכת...

אז אוזרים כוחות לפעולה, ואם אחרי זה פתאום לא ברור מה עכשיו ואם מה שעשינו היה בכלל טוב, זו הרגשה ממש לא כיפית.

לגמרי מבינה אותך

מאוד מקווה שממש בקרוב כבר תשכחי איך הרגשת עכשיו והכל יהיה מאחוריכם

לק"י

אני באמת מתלבטת מה צריך לעשות.

ייקח לחומר שעה-שעתיים להתייבש. עד אז יש סיכומ שאצא כבר לעבודה ולא אספיק לטאטא את מה שכן היה.

למה הוא אמר לי רק לרוקן את המיטות, ולא לארגן את הרצפה?!

הוא אפילו לא הבין מה הבעיה....

"לא ריססתי על משחקים", אבל כן יש משחקים רטובים, שאולי זה מזה.

או ניירות, לא הכל אנחנו זורקים.

"איך הג'ל ייגע בכלים? זה בפינות".

"איך הילדים יגיעו לזה?"

הוא היה נחמד והכל. אבל לא אהבתי את העבודה שלו.

יש בעלי עסק שלא מגדילים ראש 

לבוא, לעשות את העבודה ולברוח

זאת גם הרגשה של חדירה לפרטיות 

אולי תמנפי את זה לסדר לפסח שכבר מתקרב? 

לק"י

החדר של הילדים כבר באמת מאורגן יפה יותר ממה שהיה.

לא יישאר נקי לפסח, אבל יהיה קל יותר לנקות אותו.

גם בחדר שלנו הוצאתי ערימות מתחת למיטות.

ועד שהחומר יתייבש יש מצב שאצא כבר לעבודה....

ואין לי כח לנקיונות פסח.

תודה על ההבנה!

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.

ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…

ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.

אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה

וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל

לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.

בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח

הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

אין מחלוקת על זה שהאקמול לא באמת מטפל ב'מחלה'. אבל עצם זה שילד (וגם אני) לא סובלים. נותן לגוף את הכח להתמודד עם המחלה.

שינה טובה ובאופן כללי רוגע- שנכוף לא בסטרס של כאב בעיני הרבה יותר מקדמים את היכולת של הגוף להתרפא

וקשה לישון עם חום גבוה, צמרמורות, קור וכו'. בנוסף לפעמים שותים פחות, אוכלים פחות, ודווקא החום הגבוה בעקיפין מונע מהגוף את הדברים שהוא באמת צריך בשביל להחלים.

לא נמצא קשר בין לקיחת משככי כאבים ומורידי חום לבין התמשכות המחלה, אבל נמצא קשר ישיר בין אי לקיחת התרופות הנ''ל לבין סבל שאפשר למנוע בקלות.

אני לא אומר שצריך לקחת תרופה בכל פעם שיש 37.7 מעלות, אבל אם באופן כללי יש סבל ויש יום גבוה (או רק אחד מהם, תלוי בהקשר) - אין סיבה להמשיך לסבול בשם איזו מחשבה כאילו הגוף הוא מכונה משומנת שאף פעם לא טועה ולא צריכה עזרה מבחוץ.

הזעה היא מנגנון מבורך בשביל לקרר את הגוף, אבל במצבים קיצוניים היא גורמת למוות מהתייבשות או ממחסור במלחים.

שימוש לא נכון במערכת החיסונית הוא מה שגורם לאנשים אלרגיים לסבול ואף למות, כשהם נחשפים לחומר שאין בו כל סכנה אובייקטיבית.

חולי אסתמה וזאבת גם כן סובלים מאוד ואף עלולים למות בגלל תגובות מוגזמות של הגוף שלהם, שתוקף את עצמו במקום לתקוף פולשים אמיתיים.

הרפלקס שמחייב אותנו לנשום עלול לגרום לנו לטבוע, וניסיונות של הגוף למלא סידן במקומות מסוימים בעצמות בשביל לחזק אותן, גורם לנו לסבל מיותר ולדלקות כואבות.

כשאנחנו בלחץ המוח שולח אדרנלין בשביל שיהיה לנו יותר כוח, אבל ההורמון הזה יכול לגרום להתקף לב ולמוות מהיר במיוחד.

לכן, המחשבה כאילו אם הגוף מעלה חום אז זה בהכרח טוב לנו כי ''הגוף לא טועה'', לא נכונה.

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים

והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

וגם בילדות

אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה

תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.

כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..

לק"י

ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.

חבל רק שאין הרבה כאלה...

(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

תלוי מה התקציב

אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.

תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.

משהו שלא מסובך גם לנקות.

כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.

את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.

או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:

תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)

סטנדר נוח ללמידה עצמה?

אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.

בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)

לספרים.

אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....

וזה ככה ברוב המשפחה שלי.

וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע

זה פשוט לא מספק אותנו...

אין  כמו ספר חדש טרי מהחנות

ולפותחת-

הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא

אם דווקא מתנה

אז:

ארנק

מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם

עט עם חריטה

צעיף

אוזניות בלוטוס

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢

ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.

וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

לא לקחתי כלום.

התולעים חיות זמן מה ואז מתות.

הבעיה אצל ילדים שהם מגרדים, ואז הביצים נדבקות לציפורניים ומשם לפה 🤢

מבוגרים שומרים על היגיינה, ולכן לא ממשיכים את ההדבקה.

וגם, למבוגרים התולעים פחות מציקות לעומת ילדים. גם אצל ילדים - יש כאלו שהתולעים פשוט לא מפריעות להם. בד"כ במשפחות אפשר לראות שאלו אותם ילדים שנדבקים שוב ושוב... האחרים גם עשויים להידבק אבל זה לא מציק להם והם לא מגרדים ולא ממשיכים את מעגל ההדבקה.

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.

הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים

מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה