באריכות במצוות התלויות בארץ.

החקלאות תופסת חלק מרכזי גם בשלושת הרגלים.  

כמה מההציבור החרדי, החרד״לי - עוסקים בחקלאות?

(ובשנת השמיטה, כמה מהם רוכשים תוצרת חקלאית ישראלית מהיתר מכירה, שתיקן הרב קוק זצ״ל).  

מי בדיוק הם הצבועים?

בני ובנות הציונות הדתית לאומית, המשלבים תורה עם צבא, שירות לאומי מלא לבנות, שירות צבאי מלא לבנים, רובם קרביים, בהמשך רוכשים מקצועות ומשולבים בכל דבר במדינה - רבים נשארים שירות קבע, מסיימים אוניברסיטה ומשתלבים בכלכלה, בחקלאות, באקדמיה , בתעשייה, בהייטק, בישיבות גבוהות, אנשי תורה וחינוך במדרשות ואולפנות נחשבות, בונים ומפתחים את הארץ, נמצאים בכל פינה ובכל עשייה במדינה - והיותם דתיים אינו קרדום לחפור פה ולהשיג פריווילגיות והטבות מיוחדות.

או שהצבועים הם אלו שלא נוקפים אצבע למען החברה והמדינה, ממלאים בעשרות ומאות אלפיהם ישיבות, מקבלים תקציבים כדי לסייע להם ולאפשר צורת חיים כזו, ורחוקים מרחק של שמים וארץ מאורח החיים המתבקש מהתורה, המשנה והגמרא, של תורה ועבודה, עבודה ממשית - כמתואר בכל הקשור למצוות התלויות בארץ.

בגלל זה ציינתי את הנושא הזה בתגובה הראשונה.

פעם, ואפילו עד לפני פחות מ 100 שנים, עם ישראל עבד קשה למחייתו.

בועז, במגילת רות, היה זקן וישיש מופלג, ובכל זאת היה עסוק בעיבוד השדות שלו, בקציר ובדיש, ישן בלילה על ערימות השיבולים שנקצרו כדי לפקח אישית על העבודה.  

איפה זה ואיפה נמצא כיום הציבור העצום של החרדים לדבר ה׳….

בלי להתייחס לתוכן דבריך...

פותח השרשור לא חילק בין חרדים לדתיים בכלל. זה שאלה ששייכת לכל שומר מצוות בלי קשר לאיזה מגזר הוא משתייך.

באמת.. למה לפלג??

רק אלוקים יודע איך הוא הגיע לזה..

מה הוא שאל ומה הוא ענה

לוקח סמים גם? @בנות רבות עלי

בלי מרשם אבל למה זה לא עושה לו טוב..

דיי כבר לנצלש תשירשורים שלי ולפתוח ויכוחים מיותריםםםם

אם היית מכיר את תורת הרב קוק שבשמו התגאת להשתשם כקרדום

היית יודע שמבחינתו לשים תגית חרדי או חילוני על יהודי היה מעין עבודה זרה

וזה בדיוק משאתה עושההה

הוא לא דיבר על כל הנושא שהבאת..

ואני כל כך אוהב אנשים עם דעות כמו שלך(לשון סגי נהור יא אח יקר), מעניין מה תגיד על הרב עובדיה, לא אכשיל אותך בלדבר על צדיק וקדוש כמוהו..אז אל תענה, פשוט אגיד שעד כמה שזכור לי הרב לא עבד..אף פעם, ואם אני לא טועה הוא גם אמר לאישתו בפגישה שהוא לא מתכוון לעבוד..הממ מעניין, לשיטתך הוא רחוק מאוד חס ושלום מעבודת ה'...

השנאה של אנשים לחרדים היא פשוט לא אמיתית..

החרדים לא תורמים? תגיד מאיפה השנאה מהתשקורת? שממלאת לך את הראש בכל מיני שטויות

הגמחים הכי גדולים במדינה הם של חרדים..בטבח הזוועתי שעברנו מי הלך וסיכן את החיים שלו בקיבוצים? מי הלך לפנות את הגופות? ידעת שלפני שצהל נכנס לעזה נכנסו אנשי זק"א חרדים(כן כן חרדים אחי) כמה מאות מטרים לתוך עזה עם חיפוי צהלי לאתר גופות חטופים?

ידעת שיש אנשים חרדים מזק"א שהם כבר לא בקו השפיות והם מאושפזים במוסד לחולי נפש כי הם לא יכולים להתמודד עם מה שהם ראו בטבח? לא..התשקורת לא מספרת את זה

לא מפרסמים את זה כי זה יותר מדי יפאר את החרדים..הבחורי ישיבות שאתה מזלזל בהם ואני מוחה בך בתוקף, שומרים עליך פה בארץ, הבנות לשירות לאומי שאתה כל כך מהלל ומשבח, ענקי עולם כמו החזון איש אסרו את זה בכל תוקף..אבל פשיטא לי שאתה חושב שאתה יותר חכם מהם.

הרי הם חרדים שלא תורמים ולא מבינים בהייטק..איזה בדיחה גרועה.

הרב עובדיה יוסף זצ״ל, ועילויים אחרים כמותו, כן ירבו, הם המיעוט שבמיעוט.  

והלוואי ויהיו עוד כמותו.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, יש את הגאונים, השפיצים של בוגרי התיכונים בכל שנה, כמה עשרות בודדות, של העתודאים במסלול ״תלפיות״, שלומדים  במסלול מואץ באוניברסיטה העברית, ובסיום הלימודים משובצים במחקר ופיתוח - ולא משרתים כקרביים.  

כך שבכל צד אמורים בהחלט לטפל ולתת תנאים לגאונים.  

אני מדבר על הכלל.

על עשרות אלפים צעירים.  לא על הבודדים.

מה שציינת את האיסורים, כמו של החזון איש כלפי שירות

לאומי של בנות - זה אכן אחד משורשי המחלוקת העמוקים בינינו.

איך לקיים מדינה יהודית ועצמאית.  

מה לעשות, והעם היהודי ומנהיגיו הרוחניים, פוסקי ההלכה לאורך הדורות - נדרשו לסוגיות הלכתיות של עם מפוזר בין העמים בגלות.  פוסקי הדור, בכל דור ודור, לא נדרשו להתמודד עם מציאות של מדינה יהודית ריבונית.  

אנחנו זכינו מה שבדורות הקודמים לא זכו.  

וכמו, לדוגמה, שאורח החיים היהודי השתנה דרמטית בעקבות חורבן בית המקדש, בוטלו הקורבנות - והונהג סדר יום של תפילות, שחרית, מנחה וערבית.

כך הגיוני ומתבקש שאורח החיים שלנו, יהודים שומרי תורה ומצוות, יהיה כזה שיתחבר לצרכים ולדרישות

של מדינה יהודית עצמאית.  

נכון.

לציבור הדתי לאומי המשולב במלואו בכל תחומי החיים במדינת ישראל.

ומי כן זקוק למפלגות סקטוריאליות? לכספים יחודיים?

התשובה ברורה.  

גם למתירים, זה בסוף הפקעת מצווה, וזה להתיר דבר בכלל לא פשוט מבחינת כללות התורה.

היום עוד יותר כשנאבקים על ההצדקה של אחיזה בארץ, ללכת ולמכור את הארץ זה הפוך לגמרי ממה שאנחנו מנסים להצהיר שעם ישראל אדוני הארץ ש-ה' נתן לנו.

אלא גם בזמן.

אשר בחר בנו מכל הדינוזאורים ומכל הממוטות, מה פתאום צץ לו פתאום העם היהודי? טוב זה אומר שצריך לחזור על הכוזרי ועל המהרל בעיון.

כתוב בתורה לא לאכול גדי בחלב אמו. אנחנו מבינים שהכוונה לבשר בחלב באופן כללי, ואפילו לא אוכלים חלב אחרי בשר.

כתוב בתורה לתת צדקה ולא להתקמצן, אנחנו נותנים מעשר ויותר.

כתוב בתורה לעבוד את ה', אנחנו מתפללים ונמצאים בהקשר של תפילה בין שעה לשעתיים ביום ממוצע.

כתוב בתורה לשנן ולזכור את ייחוד ה', אנחנו קוראים קריאת שמע פעמיים (ויותר) ביום, ואפילו, כמו שנדרש, מניחים תפילין שבהם זה כתוב וקובעים  מזוזה שבה זה כתוב.

איפה החיים שלי רחוקים מרצון ה'? בזה שאני לפעמים נכשל ומדבר לשון הרע על הבוס שלי כשהוא לא נמצא? אכן בעיה ואני צריך לתקן. 

אבל כהכללה ברור לי שהרצון שלי די תואם למה שה' רצה שאעשה

ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך..לא פשוט לי שכל יהודי מקיים את זה. מה שאתה מתאר זה הפשט של הפשט, הכי הכי פשוט בעולם(שגם זה רעש עצום בדור הזה ללא ספק) אבל זה לא כוונת היוצר..כי אם כן..למה יש ישיבות? לשיטתך מספיק שתהיה לי מזוזה, שאני לא אוכל בשר וחלב, ולהתפלל 3 תפילות ביום..לא חושב שזה מה שבןרא עולם רוצה, וכל מה שמעבר, רק אם אתה יכול תעשה..וקטונתי מאוד מלהבין אותו, אבל בן אדם צריך לחיות תורה..לנשום תורה לנשום בורא עולם..ואני לא מדבר כאילו אני שם אני רחוק שנות אור משם, פשוט "על מה חרבה הארץ?" "על עוזבם את תורתי"

מי אמר לך שאני לא לומד תורה בנסיעה לעבודה?

או בערב כשאני חוזר מהעבודה?

לא כתוב שאסור לעבוד כדי להתפרנס, שאסור לישון, שאסור לנוח.

מי שמרגיש שהוא לא עובד ה', יכול לעבוד ולשנות את זה. אני לא יודע מה מצבך האישי. אבל על עצמי אני מרגיש שאולי אני לא בדרגה של הגר"א שחישב כל דקה, אבל אני מנסה בהחלט להשתדל להיות טוב.

למה אתה נתקף ברגשי נחיתות שכאילו אמרתי שאתה לא כזה?

באמת לא הבנתי מאיפה שלפת את זה..

ציירת את זה כאילו מספיק מזוזה ו3 תפילות ביום, וזה לא נכון. עכשיו אתה בא ואומר "לא גם צריך ללמוד תורה" תהיה החלטי נשמה.

כן, אתה אכן תקפת אותי....

לא אמרתי שלא צריך ללמוד תורה, בדיוק כמו שלא הזכרתי שאסור לגדל כלאים. לא ציינתי את כל המצוות שאדם צריך לקיים.

שאלת על לימוד תורה, ציינתי לימוד תורה.

באופן כללי - השרשור הזה מנסה לטעון כאילו יש "אנחנו" שהוא לא בסדר.

לא ברור לי על מה מדובר.

אם מישהו לא בסדר ויודע שהוא לא בסדר, שיתקן. אם אתה חושב שהוא לא מתקן, תדייק אותו. תספר לו במה הוא טעה. אבל כרגע אני רואה רק תלונה כללית על זה שאנחנו לא בסדר.

ולא ברור לי על מה מדובר. אני משתדל לעבוד את ה'.

אם אתה מתלונן על משהו, תהיה ספציפי. רוצה לשפר משהו? אל תבכה על המצב מתוך מחשבה שכולם איתך בזה.

ואיפה "אנחנו" לא בסדר, כי אתה הרי מאלו שחושבים פה שהם שיא השלמות, וגם אם לא אז מאןד מאוד קרוב לשם..כמו שאמרת "ברור לי שהרצון שלי די תואם לרצון ה' "...

וכנל אותה שאלה ששאלתי את האביר על הסוס הלבן@חדשכאן @חדשכאן ⠀ איפה תקפתי אותך בהודעה הקודמת תצטט לי בבקשה..אשמח לתקן.

יש לך מעין רגש כזה שאני נגדך שהוא לא ברור בכלל..אשמח לציטוט אחי וכאמור לתקן את אשר עיוותתי במידה ובאמת תקפתי.

ושם רע. תודה רבה, אשמח שפעם הבאה את המשקעים שקיימים לך מהעבר לא תוציא עליי ותלמד לנהל דיון כמו אדם בוגר ולא כמו ילד אימפולסיבי בן 3.

@חדשכאן כנ"ל. למרות שממך כבר איבדתי תקווה אבל מי יודע, אולי עוד תיטיב דרכיך.

אף אחד לא ידע לענות, לא תלמידי חכמים, לא מלאכים, לא אף בריה שברא הבורא ברוך הוא ישתבח ויתעלה שמו, עד שענה הוא..על מה?

על עוזבם את תורתי..שמעתי פירוש יפה שמה הכוונה על עוזבם את תורתי?

שנניח עכשיו אבא שמברך את הילד שלו בערב שבת, מה הוא מברך אותו?

שתזכה לאישה צדיקה, שתזכה לפרנסה טובה, שה' יאיר את דרכך, שיהיה לך רק טוב בחיים וכל אב וברכתו..ובסוף(אם בכלל) מוסיף, ושתהיה תלמיד חכם.

רגע מה? לא "כי היא חיינו ואורך ימינו"? אין איזה פסוק כזה ?

קודם כל שתזכה להיות תלמיד חכם עבד ה' ירא שמים!!! לפני הכל! ואז אפשר לברך על כל השאר למרות שכבר אין צורך כי בעקבות הרישא יגיע כל טוב מאיתו יתברך.

היום לצערי אני מכיר בודדים ומעטים מאוד(בלי קיטרוג על עם ישראל חלילה ואני בטוח שיש עוד המון שאני פשוט לא מכיר) שחיים את התורה באמת, וכל היום שלהם הוא תורה ועבודת ה' , והפרנסה? היא איזה חלק קטן מהחיים שמה לעשות הוא נצרך למציאות שאנו חיים בה אבל העיקר ובעצם לא העיקר, אלא הכל, זאת התורה ועבודת ה'

אפילו הבורא ברוך הוא אמר "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו" חס ושלום לעזוב את אבא, אבל בשכל המצומצם שלי אני קצת מבין, ממש קצת, מה בורא עולם אומר לנו פה.

הבקשה הפנימית שלך עמוקה מאוד.

אבל במקום להילחם ברע או בפחות טוב עדיף לפקוח את העיניים ולראות את המציאות האמיתית.

אנחנן בא"י, ארץ הקודש. ארץ שהמאכלים הצומחים ממנה הם לא אמצעי בלבד לעבוד את ה', אלא מטרה (ומכיוון שהם מטרה, יש להם אמצעים- מצוות התלויות בארץ).

מזה אנחנו לומדים, שפה יש לנו אפשרות להגיע לדרגה רוחנית בה לא נלחמים עם העולם, ע"י פרישות או ע"י התקדשות מיוחדת, אלא מגיעים לה' דרך החיים הנורמלים. והאמת שזה ה"פשט" של העולם, שמרוב חיים בגלות (גם אחרי עשרות שנים בא"י) שכחנו אותו.

הצדיקות נמצאת בהישג יד של כולם. מה שחוסם אותה זה שלא מרגישים שה' נמצא גם בחולין ושה' ברא את העולם הגשמי והוא רוצה בו (וכדברי הבעש"ט "עולם האצילות זה כאן"), ושואפים להיות מנותקים מהעולם.

ה' נמצא עם האדם גם כשהוא נהנה מהנס בבוקר, כשהוא צוחק עם חבר או עם אשתו, כשהוא שומע מוזיקה יפה, כשהוא יוצר. כלומר כשהוא פשוט חי את החיים שה' שם אותו בהם, ולא רק כשהוא לומד תורה או מקיים מצוות.

השאלה היא האם האדם פתוח להבין ולהרגיש שה' איתו או שהוא מעדיף דברים אחרים- לבטל את העולם הגשמי, להדחיק אותו, או להתמסר אליו.

אבל כשאדם כן מרגיש את זה שה' נוכח איתו גם בחול, הוא מרגיש שתמיד הוא עושה את רצון ה', מעצם זה שהוא חי. והוא (בעקרון) נמשך ממילא גם לרוחניות כי הוא לא מרגיש שיש בכלל סתירה (ומי שמעדיף לשקוע ברוחניות או בתורה פשוט כי זה טבעו, גם נכנס לקטגוריה הזאת). וגם זה שטוב לו ושהוא בשלום עם העולם גורם לו לרצות להיטיב לאחרים.

אי ההבנה של זה גורמת גם לניתוק מא"י. אמנם א"י היא גם מצווה אבל מול מצווה אפשר למצוא היתרים, דחוקים אמנם אבל היתרים. שורש הבעיה זה שלא תופסים את היחס הנ"ל לעולם, שא"י היא בנין האב שלו וזו שמחזקת אותו (וכמו שאמר הרב חרל"פ תלמידו הקרוב של אור ישראל וקדושו הרב זצ"ל- "ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם").

אפשר לדבר עוד הרבה בעניין. אבל צריך קודם להפנים שזה לא עוד "וורט". זה באמת רצון ה' וזה התפקיד של הדור שלנו. אז כדאי ללמוד ולהגות כל הזמן בדברי הרב ובסיפורים אודותיו ועל תלמידיו כדי להתקדש בקדושה שמעל הטבע ובקדושת הטבע כדי להתחבר לא"י ולמהותה. וגם לתורתה, שאין לה לצערנו הרבה דורשים. והיא יפה ומתיישבת על הלב, רבת גוונים שיוצרים משהו הרמוני ושלם. תורה שיוצאת מתוך הדביקות בה' ובחיים וחוזרת אליהם. תורה ששאלות כמו "האם ללמוד תורה בר"ה או לסיים ספר תהילים" זרות לה. תורה שמתחילה מלימוד הפשט (אפשר לשים לב שאלו שבורחים מלימוד הפשט הם גם אלו שבורחים מהחיים. ואפילו מציגים את הבריחה הזאת כאידיאל) ומגיעה עד לדרשות עמוקות של חז"ל, כקומה על גבי קומה. תורה שלא מפחדת מהמדע אלא להיפך, יודעת איך להתכתב איתו ושמחה בו כי על ידו רעיונותיה יכולים להיטמע בעומק הנפש.

אז בקיצור, לא לחיות בבאסה ולא לפחד, יש בנו יכולות גדולות וצריך לממש את עצמנו ולתת להן לצאת, בשביל העולם ובשבילנו. אין מספיק זמן בשביל לבזבז אותו על חיים בקטנות. ליישר את הדעת ואת הלב (זה לא אמור לקחת הרבה זמן, אבל צריך רענון לפעמים), לצלול לתוך החיים ופשוט להרגיש איך ה' נוכח בהם ואיך מתחברים לקב"ה דווקא דרכם.

מה שתיארת לצערי הוא דיי רחוק מהמציאות כרגע ויהיה רק לעתיד לבוא.

"ה' נמצא עם האדם גם כשהוא נהנה מהנס בבוקר, כשהוא צוחק עם חבר או עם אשתו, כשהוא שומע מוזיקה יפה, כשהוא יוצר. כלומר כשהוא פשוט חי את החיים שה' שם אותו בהם, ולא רק כשהוא לומד תורה או מקיים מצוות."   זה לדעתי רלוונטי רק לאדם שאחוז כל כך עמוק בקדושה שכבר גם הדברים הפשוטים והטריוויאליים שבחייו נהפכים לקודש קצת בבחינת "ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קודש להשם" כלומר רק אחרי שבכל ברכה, ובכל מצווה שאנו עושים נכוון באמת להשם ולא כמו רובוטים או להתפלל רק בישביל "להחתים כרטיס" כשנהיה הרבה מעבר לזה אזי ברור שגם הדברים הפשוטים והיותר חוליים יתקדשו מאליהם. ואדרבא נראה שדווקא בהם יש את הקודש היותר גדול. אבל אנחנו כל כך כ"כ לא שם.. ולכן הנביא אומר "והיה ביום ההוא" צריך להבין שזה יהיה ביום ההוא. לא היום. לכן אני דיי מסתייג מדבריך, מה שהתכוונתי בריש השירשור זה העובדה שנראה שגם ההשומרי מצוות מזניחים את התורה, או לא לומדים אותה כפי שאמור להיות. למה אני מתכוון? יש לנו (הדתיים הלאומיים) אידיאל יפה ונשגב של שילוב קודש וחול שזה מה שאתה הצגת בערך, אבל בוא תשאל את עצמך בכנות, במה כל אחד מתרכז בעיקר? בלימוד שלו? או בתואר שלו? מה יותר מלחיץ אותנו אם נעבור תסמסטר או אם הפסקה של הרב באמת תתיישב על לבנו ותזרום לנו בעורקים? אני חלילה לא בא לקטרג על עם ישראל אני פשוט משתף את מה שאני מרגיש. הפער הזה שמורגש בכלל והוא משפיע על כל אחד מאיתנו בהיותנו מרכיבים את אותו כלל. גם הרב שאותו אנחנו כל כך מעריצים עסק רוב הזמן בעיקר בתורה, והדריך גם לעשות ככה. היום לצערי נראה שאנחנו מדיי מפארים את החול. את הלימודים האקדמאים, את הצבא, אבל מה עם הדבר האמיתי?!

הדבר הזה שמבדיל אותנו מכל אומות העולם? כי הרי גם הם מאמינים באלוהים בדרך שלהם וגם הם נהנים מהקפה של הבוקר ומהצחוקים עם חברים

הדרך להיות אחוז בקדושה (לאדם שיש לו רצון לזה) היא להבין שה' נמצא גם בטוב הגשמי הפשוט של החיים (וישמן ישורון ויבעט כנגד ההרגשה הבריאה שככל שה' נותן לי יותר טוב ממילא עליי יותר להכיר טובה). הכל סובב סביב החיבור לה' והחיבור הזה יכול להתחיל דרך החיים הפשוטים ומשם לעלות לברכות ומצוות תמיד בכוונה וכו'

"ביום ההוא יהיה על מצילות הסוס קודש לה"- זה לא איזה יום ספציפי שפתאום בו הכל ישתנה. זה תהליך שהיום ההוא יהיה סופו. והתהליך הזה הוא עבודה שלנו, שהיא העבודה הנ"ל בין היתר.

ברור שהדבר טעון שיפור גם אצלנו. לכן כתבתי דרך שלדעתי יכולה לעזור.

ללמוד תואר ולהיות מוטרד מהבנת התוס' של אתמול זה לא פשוט (גם לאברך שנמצא בערב בבית לדוג'), אבל ללמוד תואר מתוך מודעות  לסיבות האידיאליסטיות שבגללן אני לומד אותו ולכך שזה רצון ה' זה לא קשה. ואדרבה, זה יישום של תורת הרב וככה מזרימים אותה בעורקים. דרך המעשה ולא רק דרך ההתרגשות.

וברור שהרב עסק רוב היום בתורה, זה היה תפקידו.. זו לא ראיה לכלל. אגב, הרב כמובן גם עסק המון בצרכי ציבור, פרטיים, כלליים ולאומיים.

ההבדל הוא קודם כל שאומות העולם לא מחברים בין שני הדברים. אבל העיקר שכנראה פוספס הוא שמתוך החיבור לה' דרך החיים האדם יכול להגיע לדביקות גדולה בתורה ובעבודת ה', ואז הוא שלם בכל התחומים.

כנראה שזה רק ליחידי סגולה.

העולם הזה לא מתוקן, יש עניין להבדיל בין קודש לחול. זה לא אומר שאין קודש בחול יש, וכאמור ייתכן שאפילו קודש גדול יותר אך דווקא בגלל זה הוא גנוז. ולכן ההפרדה. צריך לברך ורק אז לעבור לעשייתן.

זה נכון שזה לא יום ספציפי שפתאום הכל ישתנה וזה תהליך, אך אין חולק שמדובר בזמן הגאולה השלימה כשהעולם כבר מתוקן. כרגע העולם צריך בעיקר קודש. ולא חול. כיום מתייחסים לרוחניות כאל פולחן, ולתורה ולמצוות כאל מצוות אנשים מלומדה. לפני שניגשים לאידיאלים גבוהים של אדמה, "אקדמ-יה", צבא. קודם צריך להיות בבחינה של "וזכרת כי השם נתן לך הכוח לעשות חיל". ולא הפוך אחרת מהר מאד אפשר להתערבב ולאבד את זה.

הרב נאלץ לעשות דברים לאומיים מפאת תוקף תפקידו לא היה לו ככ ברירה,בדומה לרמב"ם.

כמו כן הרב לא כ"כ המליץ על המטודה הזאת של שילוב לימודי קודש וחול בעת ובעונה אחת. בתוך שלא היה מסכים למתכונת כפי שהיא היום

הרבה אנשים שוכחים שבסופו של יום הרב קוק היה חרדי עם כל המשתמע בכך

התעלית על עצמך

כמובן שיש קודש ויש קודש בחול וצריך להבדיל.

אבל אני בכלל דיברתי על דבר בסיסי יותר, לפני שלוקחים את זה לצבא ואדמה ואקדמיה- אתה לדוג' מדבר עם חבר ויש לך רגשות טובים- זה גופא גילוי אלהות בעולם ובך (ולא רק אמצעי לתורה ומצוות). אם חיים את זה, ממילא גם בהמשך שיוצאים לעולם החול, יהיה קל להתחבר לקודש שבחול. מה שאתה מתאר שאנשים נופלים זה כי הם לא באמת מחוברים לקודש שבחול. מה שהעולם צריך היום זה באמת קודש, אבל את שני סוגי הקודש.

ובעקרון כל ההגדרות המפרידות האלה הן גם בדיעבד. המקור של הכל הוא אחד- בכל דרכיך דעהו (מלשון חיבור). ומשם כל אחד בהתאם לנפשו ומתוך הכוונת הבורא אותו יוצר את המינון המתאים לו ואת בחירת המקצוע שלו.

לגבי הסוף- אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את דמותו וכתביו של הרב זצ"ל, אבל להגיד "הרב נאלץ לעשות דברים לאומיים מפאת תוקף תפקידו לא היה לו ככ ברירה" זה סותר את כל גישתו. הוא דחף לעליה לא"י ולהקמת המדינה כי הבין את החשיבות שבזה ושזה דבר מהותי לעמ"י.

והחזירו אותו לעוד זמן.

כי קיומה של התורה זה בדיוק ההתעסקות ב"הבלי העולם הזה"

ואז אתה מאיר לעולם בצורה סגולית, ואם תהיה אכפתי לעם ישראל ולעולם ותהיה ראוי לכך, ה' יביא לך הזדמנויות להשפיע החוצה.

מהמבט הקטן שלי: מי שהולך בדרך הזאת מבחינה כמותית משפיע מעט בפועל, לפחות בהתחלה, אבל היא עוצמתית יותר והיא הולכת וגוברת.

אלו שלוקחים את הדרך של לנסות להשפיע החוצה על ההתחלה, ההשפעה שלהם מלאה עיוותים וקלקולים, ובסוף גורמים לחילול השם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה