בעלי בדק לגביי שנה הבאה.
רשום שם לפי המחשבון שלא נקבל שום הנחה!!
זה הגיוני??
נטו הוא מקבל רק15
ברוטו יותר
אבל יורד המון המון מיסים.
מישהי יודעת להגיד לי מנסיונה?
בעלי בדק לגביי שנה הבאה.
רשום שם לפי המחשבון שלא נקבל שום הנחה!!
זה הגיוני??
נטו הוא מקבל רק15
ברוטו יותר
אבל יורד המון המון מיסים.
מישהי יודעת להגיד לי מנסיונה?
באמת מבאס...
באמת השכר ברוטו שלו נמוך?
רק מורים וכד?
זה מוזר זה נראה מסביבי שכולם מקבלים
כי מחשבים הכנסה לנפש
אבל כן לצערי ההנחות בתמת בדרך כלל רק אם אחד מבני הזוג עובד (והשני סטודנט או אברך) וגם זה בעבודה עם שכר לא גבוה במיוחד. או אם שני בני הזוג בשכר נמוך או שיש הרבה ילדים ואז זה מתחלק ליותר נפשות.
אני נתקלתי גם באנשים שלא מתביישים להגיד שהם מזייפים נתונים שזה מזעזע בפני עצמו.
לא רק בהנחות בתמת - גם בארנונה ובעצם בכל דבר
מה ההיגיון לחשב הכנסה או הכנסה לנפש לפי ברוטו ולא לפי נטו???
אני יכולה לבחור אולי לנתב את מס ההכנסה שאני משלמת לצרכי הילדים שלי???
אם יש יותר עוד נפש אבל הכנסה ברוטו עולה בהתאם לעוד נפש בדיוק - הכסף שנשאר לכל אחד זהה בדיוק?
בלקיחת משכנתא למשל - ההכנסה כן מחושבת לפי הנטו ולפיה יכולת ההחזר, מתוך היגיון של מה יש ללקוח לעבוד איתו בסופו של יום...
כמו נקודות זיכוי על ילד נכה שמקבל קצבה מביטוח לאומי, ל"ע אבל אפשר להחליט מי מקבל
אצל אמהות לקטנים לרוב הברוטו הוא קרוב מאוד לנטו בגלל נ"ז.'
ולגבי ההכנסה לנפש - אם יש עוד נפש, ההכנסה לנפש יורדת מהברוטו כמו שהייתה יורדת מהנטו.
או שהתכוונת למשהו אחר ולא הבנתי אותך
למה זה הסכום שאני יכולה להוציא על הנפש הנוספת? הרי בדיוק על הסכום הזה משלמים מיסים יותר גבוהים מאשר על אותו הסכום הראשוני במשכורת?
אני יכולה להסביר לך למה זה הגיוני יותר שיהיה ככה, אבל לא יודעת לענות
לגבי השאלות שלך בפנים - חייבת להודות שלא הבנתי ככ. מה ז"א זה הסכום שאת יכולה להוציא על הנפש הנוספת..?
הקריטריון הוא אחיד. מה כל אחד מוציא על ילדיו זה עניין שלו.
אצלי הברוטו רחוק מהנטו ואני אמא לקטנים ב"ה.
אמנם הפער בין גבר לאישה הוא משמעותי מאוד אבל עדיין לא קרובה לברוטו בכלל🙄
יסחיחה שנפלתי עלייך, זה פשוט אחד המתסכלים
נקודת זכות נותנת ממש מעט.
כולה 250 בחודש בערך...
זה לא מתקרב לסכומים שיורדים למס הכנסה ב"ה.
אם הברוטו והנטו שלך רחוקים, סימן שאת משלמת הרבה מס הכנסה, וזה אומר שיש לך הרבה הכנסה, ב"ה 😃
רק שמה שהיא אומרת זה שברמת שכר גבוהה, לא נשארים עם הרבה מזה...
יורד כמעט 40 אחוז מס, ועוד לביטוח לאומי, והפרשות פנסיוניות.
ו0 הנחות בתמ"ת וארנונה וכו...
ב"ה לא מתלוננים.
אבל המדינה נוגסת טוב.
ואפשר לדבר על זה שנים.
עורכת כי יצאה לי הודעה שיכוחה להשמע קטנונית
רוצה רק להגיד בגדול. קודם כל- ב"ה שבתור אישה צעירה את מרוויחה מספיק בשביל לשלם עדיין כמעט מס מירבי.
לא חושבת שהרבה במצבך.
דבר שני, מדיניות הרווחה של המדינה היא קצת כמו רובין הוד. לוקחת מהחזקים כדי לתת לחלשים.
אז בהגיון הישר, אם לקחנו ממך מיסים כי את חזקה לא הגיוני שניתן לך מהכסף הזה הנחה כי את חלשה. (במדינה אחרת, היו לוקחים לך פחות מיסים ובהתאם לזה גם היית יכולה לשלוח את הילד שלך לכל מסגרת שהיית רוצה)
המטרה של ההנחות בתמת היא לעודד נשים לצאת לעבוד.
אבל אישה כמוך שעובדת ומרוויחה יפה (שמה רגע את עניין המיסים בצד) אין למדינה אינטרס לעודד אותך לצאת לעבוד. את כבר יוצאת ועובדת ותורמת למשק ומרוויחה. המדינה רוצה לעודד את האישה שפחות מובן מאליו שתצא לעבוד. את זאת שמרוויחה מעט מעל המינימום ואם היא תשלם מחיר מלא על מעון באמת לא שווה לה לצאת לעבוד.
בקיצור ברור שיש הרבה מה לדון על המחיה פה במדינת ישראל. אבל בשורה התחתונה עדיףףף לשמוח בזה שיכולת ההשתכרות שלך היא טובה ובעז"ה עוד תעלה בהמשך גם אם זה אומר שאת זכרית לפחות הנחות.
ודבר אחרון, אני לא יודעת בן כמה הבן
שלך יהיה שנה הבאה אבל מחיר לפעוט נמוך יותר משל תינוק
ובאוגוסט אני צריכה ללדת שוב בעז"ה.
אז יהיה לי שנה הבאה שניים קטנים.
שנה וחצי זה עדיין בתינוקות של המעון?
אם האחוז מס שולי שלי הוא 35% - + 12% ביטוח לאומי ומס בריאות = + 6% פנסיה (פנסיה לפחות בתיאוריה אני אקבל מתישהו, אבל כרגע לא):
אז אם יש לי 2 ילדים במעונות - מחיר מלא באזור 3000 לכל אחד - אני צריכה תוספת במשכורת של למעלה מ12000 ש"ח כדי לכסות מעונות בלבד!
(כרגע יש לי רק בת אחת בגיל הזה, אבל היו שנים שהיו לי 2)
שזו אחת הסיבות שאני בחיים לא שולחת לתמ"ת - אני חרדית, ואצלנו הפרטיות לוקחות חצי מזה (ובאזורים אחרים - שליש).
בלי לדבר על זה שלא הייתי מתקבלת ממילא...
אבל אם הייתי כן צריכה לשלוח לתמ"ת או במחיר של תמ"ת - נראה לי הייתי בכלל בוחרת להוריד אחוזי משרה ולשלוח למטפלת רק עד 1:30, שזה הרבה יותר זול, ומלבד זאת גם חוסך את המיסים הכי גבוהים מהמשכורת.
הייתי מפסידה ככה הרבה פחות כסף.
וגם אם המשכורת שלי גבוהה - בחישוב שהנטו שלי הוא פחות משני שליש מהברוטו, וכל ההנחות שאני מפסידה - לא, זה פחות שווה.
בשביל אותה רמת חיים כמו חברות שלי שמרוויחות באזור שכר מינימום וקיבלו מההורים דירה בלי משכנתא ומקבלות כמעט את כל ההנחות האפשריות - אני צריכה להרוויח הרבה הרבה יותר, כי אני לא קיבלתי, ומשלמת שכר דירה על דירה פשוטה שבפשוטות - ישנה לא משופצת ולא גדולה. ובחישוב הנחות - זה אף פעם לא נלקח בחשבון.
ולא, רמת החיים שלי לא יותר גבוהה. (לא ששלהן גבוהה...)
כי גם אם הברוטו שלי כמעט פי 5 משלהן - הנטו בערך פי 3, ומזה אני צריכה להוריד את השכר דירה, את ההפרש למטפלת, את הארנונה שאני לא מקבלת עליה שום הנחה, וכל שאר ההנחות לא זוכרת כרגע את הפירוט...
אחרי כל זה - לא נשאר לי הרבה יותר מלהן. אולי אולי 3000 ש"ח, וגם זה רק כי אני לא שולחת למעונות במחיר של תמת. אם כן - הייתי יוצאת כנראה עם פחות כסף להוצאות שוטפות אחרות מול מה שהן.
מה גם, שלא מבינה למה בכלל צריך לשלם על מעונות - מבחינה כלכלית טהורה. הילדות שלי הן העתיד הכלכלי של המדינה הזאת, הן כח העבודה העתידי שהכלכלה בעוד 20-30 שנה תתבסס עליו.
כלכלת יפן נהרסה מילודה נמוכה, וגם בסין מודאגים מהעתיד עם הילודה... מבחינה כלכלית בלבד.
כלכלות בלי צעירים - יורדות. זאת עובדה. המדינה צריכה להעריך את הנכונות שלי להשקיע בעתיד שלה, לא לנסות לגבות ממני סכומים כאלה הזויים על ההתנדבות שלי לסייע לה בכך.
מעונות כמו גם קופת חולים וחינוך - אינם משהו שאני כאדם פרטי מקבלת בשביל השימוש האישי שלי ויכולה לקחת את הכסף ולהוציא אותו עלי, אלא הילד מקבל.
והשקעה בילד - זו השקעה כלכלית בטווח של עשרות שנים.
אבל
א. כשאני יוצאת לעבודה אני לא חושבת רק על הרווח העכשווי אלא גם העתידי. פנסיה וצבירת וותק. אם לא אעבוד עכשיו גם בעוד 10 שנים יכולת ההשתכרות שלי תשאר נמוכה.
ב. אין למדינה אפשרות להכנס ממש לעומק הכיס של כל אחד.
להכנס לשאלה מי קיבלה דירה בלי משכנתא מההורים זה נראה לי יותר מידי. נכון שבאופן תיאורטי אפשר לבקש להגיש חוזה של הדירה/ טפסים על משכנתא אבל זה כבר צעד אחד קדימה.
ג. אם המדינה תחליט שהיא מממנת את המעונות (קודם כל היא תצטרך להבין איך מגייסת כח עבודה איכותי) זה אוחי ייתן רווחה מסויימת אבל הכסף בסוף צריך לצאת מאיפשהו. ומאיפה הוא יצא? מהמיסים שלנו. אין מתנות חינם בסופו של דבר
זה מהות החישוב.
ולמדינה נכון יותר לעודד אותי לצאת לעבודה יותר שעות במשכורת גבוהה יותר, לא להיפך - גם בשביל הרווח העכשווי וגם בשביל הרווח העתידי. לא ליצור תמריץ שלילי שכזה. שיגרום לי להתפתות להוריד שעות או להפסיק לעבוד כי קשה מדי כרגע.
וגם אם לא ניכנס לשאלה של דירה עם או בלי משכנתא - שלא רואה למה לא לבדוק גובה שכר דירה/משכנתא - חישוב של ברוטו בלבד בוודאי ובוודאי שלא משקף, ולעיתים קרובות גם לא תורם הרבה לרמת החיים. זה הטיעון המרכזי.
נכון שהכסף למעונות צריך להגיע מאיפשהו וזה מכספי מיסים, אבל כל השקעה עתידית מגיעה מאיפשהו. אחרת - אנחנו עצמנו נשלם על זה בעוד כמה עשרות שנים כשלמדינה לא תהיה כלכלה מספיק חזקה כדי לתמוך בנו בזקנותנו.
השקעה זו דבר שהוא חובה, זה למשל - מהות הפנסיה.
מי שיש לו ברוטו נמוך יש לו הכנסה נמוכה והוא נחשב בשכבות החלשות. כל השאר לא נחשבים נזקקים.
ההנחות ניתנות לנזקקים ולא לעידוד עבודה.
לא מצליחה להבין את הרצון להנחות כשההכנסה גבוהה, צריך ללמוד לחיות ממה שיש, גם כשההכנסה נמוכה ובוודאי כשההכנסה גבוהה.
להיכנס לחישובים של הרבה משתנים כדי להגיע לזכאות של הנחות.
אז הולכים על הפרמטר הראשי שהוא ההכנסה.
כל משק בית משלם את זה...
אז להסתכל על הנטו, יכלול גם את זה.
ואחרי הכל זאת החלטה של הזוג האם לקנות דירה, לשכור דירה וכו'
אני למשל בחרתי לשלם את המשכנתא בזמן יותר קצר מהמקובל, אז ההחזר שלי מאוד גבוה ומכביד על היום יום. בחירה שלי🤷♀️
אני בוחרת מה ולאיפה להוציא את סכום הנטו שאני מקבלת.
אבל אני בהחלט חושבת שנכון יותר להסתכל על הנטו ולא על הברוטו.
המון חברות שלי כאן קיבלו דירה בלי משכנתא מההורים
וכשאני משווה את השעות שאני עובדת ואת השכר לעומת משרה חלקית ו/או שכר נמוך (לעיתים שניהם מבחירה, עד כמה שזה מפתיע) - אבל הנחות בשווי אלפי שקלים על בחירות שכאלה, ובסופו של דבר - רמת החיים זהה...
אז לפחות כאן - נראה לי משהו לא לגמרי הגיוני
אני גרה במקום יקר. ביום שבו לא אהיה מסוגלת לשלם גם עליו וגם על שאר ההוצאות שלי, הדבר הראשון שאעשה זה לעבור דירה (למיקום זול יותר או לדירה קטנה יותר)
אם אני גרה בסביון ומשלמת מתוך המשכורת של ה-20,000 שלי, 15,000 שכ"ד על וילה מטורפת, המדינה צריכה להתחשב בזה שהשכ"ד שלי גבוה ולתת לי הנחה?
גרה במקום זול מתוך חישוב כלכלי, בדירת 3 חדרים קטנה ולא משופצת בלי מרפסת ובלי מעלית בבנין.
צודקת שמי שמבחירה גרה במקום יקר - המדינה לא צריכה להתחשב בזה.
אבל כן יש איזשהו בסיס שקצת קשה לרדת ממנו.
שאם נכנסים לפרטים אז אין לזה סוף..
כי מה תגדירי כשכר דירה שמתחשבים בו ומה לא? כשהוא אחוז מסויים מהמשכורת? אז זה יכול להיות גם כמו בדוגמא שציינתי..
עצם זה שאת משלמת שכ"ד ואין לך דירה משלך?
יש אנשים שמבחירה לא קונים דירה..
בקיצור, קובעים קריטריון כמה שיותר רחב שהוא יחסית הגיוני.
ולכן רמת החיים שלי לא גבוהה מהמפרנסות היחידות עם שכר מינימום...
ולא לנזקקים סתם בגלל זה אם אחד מבני הזוג לא עובד או שהאם לא עובדת מספיק שעות הם לא יהיו זכאים להנחה.
אבל באופן כללי אני מסכימה שעדיף תמיד להכניס יותר ולא להסתמך על הנחות.
מה שמעצבן השנה שהעלו את המחירים במעונות בצורה מאוד קיצונית אבל אלו שמקבלים הנחה לא מרגישים את זה בכלל (כי עבורם הגדילו את ההנחה) ואלו שלא מקבלים הנחה הבטיחו להם 2.5 נקודות זכות נוספות ובסוף לא קיימו את זה (אולי בגלל המלחמה?) אפילו כשבאתי לרשום את הבת שלי למעון מנהלת המעון אמרה שאנחנו נקבל את התוספת הזאת בנקודות זכות.
אם הייתה חלופה נורמאלית פרטית אז הכל בסדר אבל בהרבה מקומות אין בכלל חלופה למקום שעובד מ8 עד 4.
יותר שמשלמים פחות מס, את צודקת
אבל תכלס - היית משנמכת למשכורת נמוכה יותר בשביל ההנחה?
ותכלס אם את מפרנסת יחידה, מה שבדרכ קורה בבתים חרדיים קלאסים עם נשים מרוויחות ב"ה - זה באמת לא יוצא הרבה כסף.
מה זה ענין של המדינה אם בעלי ואני מחליטים לעבוד כל אחד במשכורת ממוצעת, או אם אני מרוויחה כפול והוא לא עובד?
למה אנחנו כמשק בית עם הוצאות של משק בית - אמורים לשלם מיסים כל כך הרבה יותר גבוהים?
אנשים יצאו לעבוד. ככה זה עובד
זה מה שמניע את הכלכלה, זה מה שמכניס כסף למדינה
אני מבינה שאת עובדת כנראה והוא לומד. יישר כח גדול על הבחירה בחיי התורה אבל צריך לקחת בחשבון שההקרבה הזו מיתרגמת לכסף כשאת מוותרת על עוד משכורת, במשפחה גדולה. ולוותר לכם על המיסים - לא רלוונטי. כי ממילא המדינה מפסידה כביכול מזה שבעלך לא מכניס משכורת ממוצעת שיש עליה מיסים.
זו חשיבה כלכלית קרה נטו
הרי אם כל אחד מאיתנו היה עובד באותה משכורת אבל בחצי משרה - לא היינו משלמים כמעט מיסים...
והתרומה לכלכלה היתה נשארת אותו הדבר בדיוק.
ולא רואה למה המדינה נכנסת לחלוקת העבודה בינינו.
שתי הבחירות אמורות להיות ממוסות בדיוק באותה המידה.
צודקת שביחס ל100% משרה לכל אחד מאיתנו - הכלכלה מפסידה, אבל זו ממש לא שיטת חישוב המס בישראל.
מה שחלק גדול מהחברות שלי עושות מבחירה...
ומתוגמלות על כך - באחוז מס שולי נמוך יותר, ובהנחות.
לא מדברת על מקרים שבאמת לא ניתן להשיג משרה מלאה, אבל לא תמיד זה המצב.
ואם שני בני הזוג עובדים בחצי משרה - למה הם אמורים לשלם פחות מיסים?
אם בעלי לא היה אברך - זה בדיוק מה שהיינו עושים, זוכים בהמון זמן איכות ביחד, ובנטו גבוה באלפי שקלים.
האישו הוא לא כמה שעות עובדים, אלא גובה ההכנסה.
את תמיד יכולה לבחור איך לחיות.
ההסתכלות שלי על הנחות שהן לא זכאות לפרס אלא עזרה לנזקקים, יכול להיות שהקריטריונים למקרים ספציפיים לא הוגנים, אבל זה לא אמור להיות התמריץ להכנסה גבוהה או נמוכה. בעיניי תמיד עדיף להרוויח מספיק כדי לא להזדקק לאף אחד, כולל לא להנחות של המדינה.
אמא של בנותיזה נכון לגבי הרבה הטבות שהמדינה נותנת, ובגלל הקושי לבדוק לעומק את המצב והזכאות של כל אחד, מגדירים קריטריונים די רחבים. זה נכון שבגלל זה יוצא שיש כאלו שמקבלים הנחה למרות שלא מגיע להם. אבל מצד שני, זה מאפשר למי שבאמת זכאי להנחה לקבל אותה.
אני בטוחה שאת ומי שכתבו על כך לא התכוונתן, אבל יש משהו קצת צורם בתלונה על כך שמרוב שאתן משלמות מס אתן לא זכאיות להנחה. אנחנו היינו זכאים להנחה גבוהה, וגם איתה היינו מאוד בדוחק כלכלי. מבטיחה לכן שאף אחד לא רוצה להיות במצב כזה.
אז נכון שיש איזשהו סף שבו זה מתקזז, ויש מקרים שבהם זה יוצא לא הוגן. אני מבינה ממש.
אבל באמת באמת אני חושבת, שרוב האנשים יעדיפו להרוויח יותר ולא להזדקק להנחה מאשר להיפך.
בתור מישהי שמחפשת עבודה כבר המון זמן ולא מוצאת, ולכן מרוויחה מינימום, אם מישהו היום מוצא לי עבודה שבה אני משלמת 40% מס, אני לוקחת את זה בשתי ידיים 
ואני מתנצלת מאוד אם נפגעת, באמת!
והאמת - אני עצמי הייתי במקום שלך לפני כמה שנים, שחיפשתי המון המון זמן עבודה ולא מצאתי, אז עבדתי כקופאית בשכר מינימום. וזה היה מאוד מאוד מאוד מתסכל. אגב, אפילו לא יכולתי להתקבל למעונות מרוב שעמוס כאן אז נאלצתי לעבוד ערבים עד 12-1 בלילה, ימי שישי ומוצ"ש כדי לא לשלם למטפלת - כי פשוט לא היה מספיק. ובדיוק גם הייתי בהריון קשה.
לגמרי מזדהה עם הקושי. ולא אומרת שצריך לבטל את ההנחות!!!! (להיפך, כתבתי שמעונות לדעתי בכלל אמורים להיות השקעה כלכלית של המדינה בעתיד שלה ועל כן חינם לכולם.)
אבל כן, יש המון מקרים, אולי יותר בציבור שלי שהמון מקבלים דירה מההורים, שזה בפירוש יוצא לא הוגן. ועל כך התסכול. לא נכון לבטל להן - אולי לא הדגשתי מספיק. אבל מתסכל מאוד להישאר - אחרי עבודה במשרה מלאה, מה שהרבה מהבנות האלה לא עושות ומבחירה, לא כי הן לא מצאו עבודה - נשאר בסוף פחות או יותר אותו הסכום.
מזדהה עם כל מי שעוברת את מה שאת עוברת. חיבוק ענק!!!!
לחפש עבודה זה לא פשוט בכלל, זה תהליך מתסכל, מייגע, אני זוכרת מזה המון יזע ודמעות.
מאחלת לך בחום שתמצאי במהרה את העבודה המושלמת ביותר בשבילך, עם משכורת לפחות כפולה ממה שאת חולמת, ושישאר לך הרבה הרבה כסף בסוף החודש!!!!
ובינתיים - חיבוק, וקחי נשימה. ימים טובים יותר עוד יגיעו, אלוקים הראה לי את זה אחרי שהתייאשתי לגמרי 
בהצלחה לך, ושוב סליחה!
למה זה קשור לדירה שמישהו קיבל מההורים.
זה שזו נקודה כואבת - ייתכן
ההכנסה הפנויה מהנטו יותר גבוהה.
אבל זה לחלוטין לא רווח בקרב כלל הציבור. אז בשביל אותם מעטים שמקבלים, להחיל על הכלל זה לא רלוונטי.
אני חושבת שמי שקשה לה וכבד לה וצריכה עזרה עם הנחה בתמת או דברים אחרים כי היא מפרנסת יחידה - אוחי כדאי לשקול להוריד אחוזי משרה לתקופה הזו כדי שהברוטו יירד. ברצינות אני אומרת. ואז נשאר גם יותר זמן פנוי מאשר במשרה מלאה, והכל בסדר.
לפעמים צריך לעשות כל מיני דברים שהם הפוכים מהמקובל, אבל צריך לזכור שזה משפיע על זכאות לדברים אחרים שהם גם כסף ממש כמו הבראה, חופשה, פנסיה. או למצוא משרה משרה מלאה פחות רווחית
אבל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - זה לא אפשרי פה לפי השיטה הנהוגה.
אבל צודקת שבכללי זה לא רווח, אולי לכן באמת זה לא נלקח בחשבון. ומכיוון שמסביבי זה מאוד רווח, אני כנראה עיוורת לנקודה הזאת.
ונכון, אם הייתי שולחת במחיר של תמ"ת - לא הייתה לי ברירה אלא להוריד הכנסות, לפחות בשנים שיש 2. לגמרי. אחרת לא היה לנו איך לכסות את זה מבחינה כלכלית, בדקתי.
למזלי יש כאן מטפלות באזור 1500 שאני שולחת אליהן.
אבל נניח ולא היו מטפלות פרטיות במחיר הזה - את לא חושבת שיש חוסר היגיון כלכלי מצד המדינה להכריח אותי להשתכר פחות כדי להיות מסוגלת לשלם על מעונות?
כי זה בדיוק היה המצב...
אל תשכחי שאותם משפחות אמנם קיבלו דירה, אבל יצטרכו לתת 5-10 דירות לילדים שלהם.
ואם נהוג לתת רק לבנות, אז נגיד 2-5 דירות..
לא מקנאת בכלל
לפחות, מבחינה ריאלית זה לא שורד עוד דור
אבל לכי תדעי
לפני 30 שנה המדינה הייצה נותנת משכנתא ב100 אחוז מימון לזוגות צעירים. ההורים שלי קנו ככה.
לפני כן בארצות הניכר לא יודעת מה בדיוק היה
היום זה כבר רחוק מבחינת היתכנות כי רק ההון העצמי עומד על 300 אלף ממוצע לדירה לא מאוד יקרה.
עובדה שבמגזר החרדי, האשכנזי אם אני לא טועה, ממשיכים לתת דירות. או מקסימום שליש-שליש-שליש.
מכירה בחורה צעירונת בת 19 שהתחתנה וגרה בדירה שההורים קנו חצי חצי. מאז היא יולדת כמעט שנה אחרי שנה ככה שאני יוצר מרחמת עליה שתצטרך לממן דירות לכל החבורה, מאשר לקנא שהיא קיבלה דירה ואני לא.
וגם נראה לי הזוי להתחייב לדבר כזה כהורה במציאות של היום עם המחירים.. אבל זה עניין של מנטליות
הלוואי שיצליחו
בייחוד כי ההטבות שניתנות כן מחושבות באופן זוגי.
בעלי לומד אבל גם עובד אחוז משרה מאוד נמוך. והוא לא זכאי למס הכנסה שלילי וכל מיני הטבות כאלה כי ב"ה אני מרוויחה טוב.
אז למה בחישוב של המס שלי אי אפשר לחשב הכנסות באופן זוגי? באמת מתסכל.
העוול הוא שאי אפשר לבחור איך לחלק את נקודות הזכות
ושיש לנשים נקודות בפני עצמן.
אז כשיש פערים בשכר זה מעצבן שאי אפשר להעביר לגבר
אבל את הנקודות על הילדים הגבר יקבל אם האישה לא עובדת
וכן. שיטת המיסוי והקצבאות בישראל מטומטמת כמו ברוב המערב עם הפוקוס על מדינת רווחה ונסיון לעשות "צדק"
אין כמעט בכלל פוקוס על תמריצים...
(ובשוליים אגיד שביחד עם שינוי התפיסה הזה באמת המדינה לא היתה צריכה להתחשב באברכים. זה מעשה לא כלכלי ומי שבוחר בזה מתוך אידיאלוגיה עם כמה שבעיני היא סופר חשובה היה ראוי שישא במחיר בעצמו. אבל קודם שיפסיקו כמובן לתמוך בעוד מקרי "רווחה" או סטודנטים ללימודי כלום לא ספציפית כלפי אברכים כמובן)
ולפעמים שווה להתיעץ כשזה יותר מורכב מאשר שני שכירים או כשזה מקומות עבודה שעשויים לטעות, לפעמים בסוף שנה תיאום מס יכול לתת לכם אלפי שקלים
במחיר בעצמו
המדינה ממש לא מממנת אברכים
אולי חוץ מהנחות לתמת שזה לא רלוונטי להרבה
חלק גדול מהשנים היו לי 2. ויהיה לי קשה עד בלתי אפשרי לשלם על 2 - גם בשכר שלי - ברמת חיים נמוכה ובלי חובות - בתשלום מלא של תמ"ת. ב"ה שיש את הפרטי אצלנו בהרבה יותר זול!
ביחס לשכר הרעב שהרווחתי כשעבדתי כקופאית בשכר מינימום - המון המון המון. יותר מ60% תוספת. ברור.
אבל מעט כשמתייחסים לרק חלק מהשנים - ובהפרש של פי 4-5 במשכורת מהרבה מהן. ושוב - זה כרגע שאין 2 בגיל מעון...
אז כן, ברור שזה המון המון בשבילך כרגע, מבינה אותך לגמרי. כאמור - הייתי שם! אבל מבחינה מתמטית ואחוזית - זה לא הגיוני, בהינתן כל הנתונים.
הפרטי זה באזור 1500 שזה מעט ביחס לפרטי, וברור שלמטפלות מגיע הרבה יותר מזה, אבל זו בהחלט הוצאה נכבדת.
מאחלת לך בחום שבקרוב ממש שתרוויחי הרבה יותר ממני!
וכשכזה יקרה - המעונות כבר יהיו בחינם 
ותחזיקי מעמד עד אז, זה קשה, אני יודעת, זה לקצץ ממש בבשר החי...
זוכרת את הימים שהייתי חושבת כמה פעמים לא רק לפני שהייתי קונה תפוחים - אלא גם לפני שהייתי אוכלת, כי כל תפוח זה באזור ה2 ש"ח - שאין לי...
ואפילו עוד 300 ש"ח היו בשבילי הצלה!
ובעז"ה תגיעי למקום בו אלוקים יראה לך דברים אחרת!
המס שלך
אם זה רחוק, זה משמח
כי הברוטו משקף הכי טוב את רמת השכר שלך (ורמת החיים שלך שנגזרת מהברוטו) ביחס לשכירים אחרים.
נטו לא מאפשר לבצע השוואות בין כל מי שזקוק לשירות והנחות ולקבוע רף זכאות להנחות.
במשכנתא בודקים את הנטו - כי הבנק רוצה לוודא שיש לך אפשרות לעמוד בתנאי ההחזרים של ההלוואה.
אבל כשאת מבקשת הנחה - משווים את הברוטו, כי:
- נניח לשכן שלך יש רכב צמוד מהעבודה. הוא מנהל או שעובד בהייטק.
- הנטו של שניכם יכול להיות זהה, אך הברוטו שלו יהיה, לצורך הדוגמא גבוה משלך בכ 4,400 ש״ח. (2.48% מ 180,000 ₪, גילום שווי ההטבה של רכב שעולה 180,000 ₪ לצרכי מס).
ואתם ללא רכב בבית ומתניידים בתחבורה ציבורית…
של מי רמת החיים גבוהה יותר, בדוגמא זו, ויותר זכאי להנחה?
והוא עובד להנאתו ומשתכר נמוך, אז מה רמת החיים שלו?
העניין הוא, שכשמוסיפים עוד נפש, הצרכים שלה עולים בהתאמה. ואם מרוויחים את הסכום הזה - משלמים עליו מס יותר גבוה.
הרעיון לבדוק זכאות להנחות לפי ברוטו ולא לפי נטו - יוצר תמריץ שלילי לשכר קצת יותר גבוה, כי יכול להיווצר מצב שבו ההנחה המופסדת גבוהה מהנטו - לא מהברוטו - של התוספת במשכורת...
למה שאני אעבוד יותר בשביל לשלם יותר מס הכנסה, יותר ביטוח לאומי ולחסוך למדינה הנחות?
בשום מקרה של רמת חיים ונכסים שלא קשורים לעבודה - לא ידוע לי שמחשבים אותם לצורך הנחה כלשהי.
מיליונר גם כן יכול לקבל הנחה בארנונה למשל אם הוא לא עובד. אין שום קשר לרמת החיים.
רוב האנשים שמרוויחים הרבה ומשלמים מס, זה לא בגלל שהם עובדים יותר שעות או יותר קשה, אלא בגלל משרה בכירה או מתומחרת יותר.
ההנחות כולן לא מגיעות לסכומים מאד גדולים והן בעיקר משמעותיות כשיש ילדים קטנים במעון מסובסד.
ההנחות מיועדות לשכבות החלשות, מי שמרוויח סכום שמוציא אותו מהזכאות, אינו שייך לשכבות חלשות.
כשאני יצאתי מהזכאות הזו, בעיקר שמחתי, שאני מצליחה להתפרנס טוב ולא הצטערתי על אובדן ההנחה.
כי אז לא זכאיים למלא הנחות ומשלמים מחיר מלא ככה שיוצא אותו דבר כמו לקבל משכורת נמוכה בהרבה ולעבוד יותר קל.
תחשבי כמה יוצא הנחה בארנונה, מעון.
יש כאלה שאפילו מקבלים סיוע בשכר דירה והנחה בחשמל.
ויש עוד הנחות לפי מבחני הכנסה, אני לא זוכרת ברגע זה.
בסוף במצטבר הנחה של 2000 שח במעון+ מאות/אלפים בארנונה זה סכום לא מבוטל.
אגב, אנחנו עכשיו בצבא- לא משתלם לאשה לעבוד ולהרוויח מעל 5 אלף. כי אז הגבר החייל מקבל פחות ופחות עד שלא מקבל כלום כמונו.. אז בסוף האלפים שאני מרוויחה ונקרעת, זה אלפים שבעלי היה יכול לקבל ולא מקבל. פעם חישבתי עם חברה שמרוויחה הרבה פחות ממני, ובעלה מקבל את הסכום המלא מהצבא- ויוצא שבמצטבר הם מרוויחים יותר מאיתנו!! בעלה עושה כמו בעלי, ואני עובדת כמעט כפול ממנה.
מסקנה? מ.ש.ל
כשבעלי היה אברך ואני הרווחתי קצת יותר ממינימום קיבלנו הנחה במעון (1000 לחודש) 5 אחוז הנחה על ארנונה (20 ש"ח לחודש), ובסוף שנה מענק עבודה (בערך 500 לחודש).
זה נחמד מאוד, אבל לא ברמה שלא משתלם לעבוד ולהרוויח יותר. ואם הייתי מרוויחה את ה1520 האלה במשכורת שלי עדיין הייתי זכאית לחלק מההטבות האלו והיה יוצא יותר סה"כ.
בסיטואציות ספציפיות כמו שאת מתארת.
אבל לאורך השנים שווה להרוויח משכורות גבוהות ולא להזדקק לשום הנחה, כל ההנחות וההטבות לא מגיעות למשכורת גדולה ולעומת זאת עם משכורת קטנה כולל כל ההנחות וההטבות לא מספיק וקשה להתכלכל מזה.
לכן חשוב משכורת גבוהה.
וכל שקל שאת מפרישה יהיה שווה לך הרבה בעתיד.
התועלת הכלכלית לא נמדדת רק ע"פ כמה שקלים נשארים לך ביד בסוף החודש.
תנאים בעבודה, בד"כ בעבודות עם משכורת גבוהה, יש תנאים טובים יותר, כמו ימי מחלה מהיום הראשון, ימי חופשה מעבר למקובל בשוק, וכו. שגם זה שווה לך כסף.
וגם אפשר לקבל חזרה חלק ממה שמופרש, כמו החזר מס על קבלות של תרומות וכו.
ובסוף, שווה להרוויח שכר גבוה
כי הפרשות פנסיוניות
כי הילדים גדלים
כי זה אומר שהוא ימשיך לעלות בעז"ה עם הזמן
כי לא חייב מעון תמת
מבאס אם אין הנחה אבל מצד שני על 15 ברוטו המיסוי הוא 14 אחוז בערך.
או מקרי "רווחה" כמו אחוזי נכות וכאלה,או כצו שציינו פה את הצבא
אבל ברגע שמתחילים להשתכר כמו שצריך במקצועות טובים, ברור שגם אחרי כל המיסוי נשאר לך יותר ביד ובמיוחד לעתיד הכלכלי שלך
מה גם שנזנח פה בשרשור שחלק משמעותי מההבדל בין ברוטו ונטו זה חסכון (הפרשות וקופות גמל) שזה לגמרי כסף שלך למען העתיד שלך
אני הכי בעד שינוי שיטת המיסוי ולהפסיק עם מס פרוגרסיבי ועם רוב הקצבאות וההנחות
אבל בעז"ה שנזכה לפרנס את עצמנו ברווח בוודאי שזה שווה למרות המיסוי
לפנסיה מהשכר הקובע
אם רוב השכר הקובע הוא הברוטו, ולא תוספות שלא נכנסות לפנסיה - זה עדיין כסף שנשמר לזמן שצריכים אותו בפנסיה או ל"ע במקרה של אבדן כושר עבודה. וזה משמעותי
הייתי בשוק. זה אומר יותר מ3600₪ לחודש כי העלו מחירים. אין פה ככ אפשרות אחרת חוץ ממעון (רק להסיע לישוב סמוך ולמצוא מטפלת). אני ממש אובדת עצות
פשוט בהלם מהמחיר שצריכה לשלם למעון או משפחתון תמ"ת
ואני גרה במקום שמטפלת פרטית עולה 800 ש"ח עד 1 בצהריים.
מתחרפנת מהפערים.
הבעיה שאין שום מטפלות פרטיות עד 4...
אובדת עצות.
לא יכולה להוציא כמעט 7 אלף שח בחודש על מסגרת לקטנטנים בעז"ה.
ומטפלות פרטיות הם עד 2 אצלנו...
אין לי מושג מה אני אמורה לעשות
נראה לי שזה נותן הנחה.
ואם אני זוכרת נכון את בהיריון, לא? אז 2 ילדים הכוונה לתינוק שיוולד? אם כן, אז בדקת שגם אחרי שיוולד לא תהיו זכאים להנחה?
שלוקחת 700 עד 1 וכמעט הכפלתי לה את הסכום בשביל עוד 3 שעות עד 16. היה לה שווה.
וגם לי.
למרות שאז הייתי זכאית להנחה אבל לא מצאתי מעון שהתאים לי. כדאי לנסות
כלומר אותה משכור למשפחה עם ילד אחד יכולה לא לזכות בהנחה, ולמשפחה עם 10 ילדים תזכה.
יש טבלאות וסימולטורים
משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו
דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך
תודה
התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי
עדיין מונע באחוזים מסויימים
אבל לא להשאיר ככה
כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?
בטוח זה אומר שזה זז?
הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.
לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר
שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו
כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.
לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים
הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.
הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....
ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.
אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?
אני הלכתי למרכז בריאות האישה כדי לבדוק למה יש דימומים ואז אמרו לי שההתקן זז
אח"כ הפנו אותי להיסטרו'
חוששת שיאסור!
למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע
בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות
אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..
אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?
לדאוג שההתקן יהיה במקום
באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר
אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה
ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים
כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר
אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..
אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי
ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח
הרגשתי לגמרי כמוך
היי לכולן,
הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.
כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...
למישהי יש עיצות בנושא?
היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).
תודה רבה לעונות!
שימושיתכל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.
אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.
לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום
את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.
ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.
בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה
לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.
את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה
ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.
לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב
או לה רוש פוזה
שנקראת סלטופיה
השמן אמבט שלהם זה וואו
אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.
משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...
סובלים הרבה יותר בחורף (גם פסוריאזיס יותר גרוע בחורף)
וגם אנשים עם עור רגיל בד"כ מתייבשים יותר... כמה אנשים צמודים לקרם ידיים עכשיו? הרבה יותר מבקיץ.
אצלנו זה בא והולך.. וזה יחסית קל
אבל זה מציק להם וכמה ימים עם הקרם והם מתאפסים
אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.
אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.
אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה
כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:
-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה
-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.
שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.
שווה לברר.
אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.
אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.
לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר
לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון
לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?
אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏
יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.
(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)
פשוט נתנו לי פעמיים- שלוש פיטוצין אחרי לידה ועקבו מה המצב (אולי זה לא היה עד כדי כך חמור)
זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...
האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?
הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (
היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.
תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.
אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.
ניסית?
קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.
גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.
אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:
תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).
אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.
עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...
דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...
וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...
חיבוק
מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי
למרות שאין פתרונות קסם
הבת שלי הייתה ככה
אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה
בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR
בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל
חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️
מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?
בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות... 
מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).
יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.
מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.
כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...
בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.
כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.
התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (
ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...
בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,
זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...
ועברו כמה שנים טובות...
המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.
תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.
ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.
סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.
תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.
זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!
היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍
עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)
נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם
אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!
העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.
ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.
שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.
אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש
אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,
והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!
אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה
ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)
וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..
ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!
אין לי ניסיון (רק חלום ;))
מקפיצה לך
ברכה כפולה:)האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅
לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.
אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.
יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.
סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.
ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.
אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.
רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.
שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?
ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..
שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)
אצלי יצאה יחסית מאוחר.
ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.
אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.
באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.
ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.
כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים
את ההלם אני כן מבינה...
פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!
הוא ראה את זה אולטרסאונד
זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון
זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר
כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני
אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין
לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼
אמן, תודה!
רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.
ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.
כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.
מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..
אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)
ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.
ברכה כפולה:)
אדום צהוב ירוקאני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!
גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁
עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.
גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.
זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.
עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.
חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה 
מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד 
כותבת לך בפרטי
אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !
בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.
אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!
אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.
הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS
והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.
בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.
היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.
לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.
בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני
זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.
אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,
כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)
אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים
ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+
כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.
כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון
יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....
יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.
עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.
אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...
מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.
עד כאן לבנתיים
אני פה....
מעריכה
מעקב כזה צפוף עשו לך בגלל שלא ידעו אם יש מחיצה או בלי קשר? כי לפי מה שהבנתי מהרופא זה רק מעקב זרימות פעם בשבועיים..
אני פשוט לא מצליחה לדמיין את הכובד, בד"כ אני די קטנה, מבינה שיראו עלי יותר מהר אבל קשה לי לדמיין שאני אומרת לאנשים תאריך שונה, או שאני אנסה להגיד משהו אקראי כזה.. (הבעיה שאצלנו גם ממש מקןבל לשאול שבוע מדוייק..)
אני לא מהמרכז בכלל, אם הכל יהיה בסדר זה גם חשוב למצוא מומחה במיוחד או שאפשר רופא הריון בסיכון רגיל?
גם לי יש תאומים מונו בי.
לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.
מעודד
לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.
זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!
תודה
אני עוד כל כך חוששת ודואגת (תמיד אני כזאת, ועכשיו פי שניים..) שעוד לא הגעתי לחשוב על ההמשך.. או שאני מדחיקה😅
להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.
להתכונן לאפשרות של פגייה.
להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.
להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה
להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.
להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.
בהצלחה.
בבריאות, שמחה וידיים מלאות.
בד"כ אני כן מתפקדת סבבה עד הסוף..
ותודה על ההמשך, שומרת לי לעוד כמה חודשים בעז"ה
הריון תאומים דורש יותר בד"כ.
וגם לפעמים נאלצים להוריד בילוך מבחינה רפואית.
הבטן גדלה מאד מאד.
בשבוע 13 כבר ראו ממש.
אבל זה לא הריון ראשון שלי.
זה היה הריון רביעי
ילדתי בשבוע 37
ההמלצה שלי היא המון עזרה. גם בהריון וגם אחרי לידה. לאורך שנה אחרי הלידה הייתה לי עזרה פעמיים ביום
איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר
מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים
אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....
גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב
הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים
אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר
לפירות וירקות.
הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.
המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.
מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.
האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?
לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.
כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...
מכירה מאוד את מה שאת מתארת
ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.
ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.
לק"י
זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.
שרכים, בטח לא לאכול...
לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.
שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.
ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...
בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...
ברמי לוי בינוני
בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...
בגלל הטריות
מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.
מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?
אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.
יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...
אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית
וזה התפקיד של בעלי 
וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.
לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.
וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..
אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)
במגירה התחתונה של המקרר
הם יחד- אבל לא מעורבב
זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות
אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.
חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.
אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.
כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!
פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.
זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר
זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.
עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.
מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג
לי זה נשמר מצוין
שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק
צריך להיות 4 מעלות
בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.
לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.
לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.
בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.
לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.
שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..
גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?
הוא בן 5 וחכם ומקסים.
אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.
מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.
אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.
אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו
ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.
אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.
בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.
מה אני אמורה כן לעשות?
מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔
והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.
אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.
אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.
באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.
ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.
בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה
העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.
העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

מה הכוונה לא בשליטתו?
הוא מציק כי משהו מציק לו...
אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):
היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?
אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?
אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?
כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...
למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?
שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:
משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?
אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...
אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.
אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?
זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️
ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...
נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,
אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...
נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.
בעז''ה.
ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️
אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת
אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.
אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.
למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.
אבל שניהם באמת צריכים פתרון.
תודה
לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר
אני ממליצה להתעכב על זה
מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?
אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?
אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?
אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?
לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.
עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏
מתואמתשההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...
❤️מתואמתממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.
אבל באמת אני רוצה.
אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.
היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.
תחשבי על זה
את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.
וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️
שמוקד ההפעלה הוא בציפייה
את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה
אבל ילדים
גם יותר גדולים
לא צריכים סיבה להציק
(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה
שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)
אם יוצאים מנקודת הנחה
שילד רשאי להציק
כי הוא צריך לעבור דרך
כדי לראות את העולם במבט רחב
יותר מנקודת המבט שלו
אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה
וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות
לדבר איתו אחכ
לשמוע אותו
את נקודת המבט שלו
להסביר לו למה זה מציק
להציע דרכים אחרות לפעולה
אבל להשאר איתו
בצד שלו
להיות ההורה התומך והמנווט
לא השוטר
היתי צריכה לשמוע את זה.
זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.
אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.
תודה.
אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.
אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.
בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך
באמת זה מה שמפריע לי.
שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.
ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.
באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -
אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?
לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?
אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא
מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.
ילדים צריכים נוכחות הורית.
לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.
זה דבר ראשון.
דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.
אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.
בהצלחה, והרבה נחת מהם!
כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)
אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...
תודה.
חושי.
לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.
אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לק"י
יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.
לק"י
לא פירטו איזה בדיוק.
שהוא יכול לגרום לנזק
אבל זה ממש לא מוכח בדיוק כמו שלא מוכח שזה עוזר 🙂
שאר הדברים אין שום דעה בכלל שיכולים לגרום לנזק איךשהו
לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה
ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.
אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,
בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה
בלי להיות היסטריים.
מה שהכי חשוב זה להגיע כמה שיותר רגועה נפשית.
אם התעסקות הזאת מרגיעה אותך, מצוין,
אם זה מכניס אותך לסטרס אז ממש לא.
אגב, אצלי לידה ראשונה עשיתי לי קצת עיסוי פרינאום ויצאתי עם תפרים , בשאר הלידות לא עשיתי כלום וב"ה בלי תפרים.
בלידה ראשונה יש תפרים ובלידות הבאות לא, אז זה לא אומר כלום על יעילות העיסוי.
בכל אופן את צודקת שחשוב לבוא רגועים, וכדאי לא להשתגע על זה גם אם מחליטים כן לעשות ולא להתבאס אם לא עזר בסוף..
שזה בתכלס לא שינה במשהו... מה גם שלא עשיתי את זה מתוך רוגע, זה היה לנסות רק שלא יהיה תפרים! וזה גם היה ממש לא נעים.. אז לא לעשות סתם ולסבול, העיקר הרוגע הנפשי.
כדאי מאוד להתכונן לאחרי לידה ... יש הרבה פוקוס על הלידה עצמה אבל האחרי חשובה לא פחות ( ואילו יותר )
ברמה הפרקטית, לקנות תחתוני קוטסט לימים הראשונים, נורמלקס / מיץ שזיפים להקל על יציאות ( במיוחד עם יש תפרים ) ברגע שהתחילה לי הלידה התחלתי לאכול כמויות של שזיפים 😂.
אני קניתי משחה אזרקעין כי בלידה הראשונה היה לי כאבים נוראיים וטחורים ואז ללכת לקנות זה סיוט. לקנות בקבוק פרי לשטיפה ולהקלה כשהולכים לשירותים ( ולא, בקבוק רגיל ממש לא אותו דבר מניסיון ) יש משחות וכל מיני דברים להקל על תפרים ( אני הזמנתי מחול למשהו שהגיע אז לא יכולה להמליץ )
עוד המלצה קצת יקרה זה להתחדש בתחתונים מחזור 100% כותנה. בימים הראשונים שמתי תחתוני קוטסט בבית חולים כי לא היה לי ראש להתעסק אבל אחר כך עברתי עליהם וזה פשוט היה מדהים, כשיש תפרים והאזור רגיש פדים עושים לי רע ואני לובשת אותם על יום עכשיו.
וכמו שיש הכנה נפשית ללידה גם לנסות להתכונן לאחרי...
בהריון ראשון כולם הכינו אותי ללידה והופ אחרי הלידה הייתי בהלם טוטאלי ...
לא יכולה להגיד לך איך תרגישי, בדיוק שכל לידה שונה גם ההתאוששות היא שונה ( אחרי 2 הלידות שלי הרגשתי שונה לגמרי באחד נוראי שפשוט בכיתי בלי הפסקה, לא התחברתי לתינוק בחודשים הראשונים, חרדתית ברמות ובשני היה לי חוויה הפוכה לגמרי בשניהם יכולים לקרות )
מכירה נשים שיומיים אחרי לידה כבר הולכות לעשות קניות ( לא מומלץ ) ואני על הסקאלה ההפוכה שלא זזה 6 שבועות וזה בסדר ! ( ברור אם משהו לא מרגיש נכון ללכת להבדק אבל לדעת לא להשוות את עצמך לאחרות... )
בהצלחה ולידה קלה בעיתו ובזמנו ההתאוששות קלה
לי יש של חברת כותנה
מתכוונת לקנות לקראת הלידה הבאה