מעניין אותי מה המצב אצל אחרים
גם כלפי המשפחה שלכן וגם כלפי משפחת הבעל
אז -
האם יש קבוצת וואטאפ משפחתית של כולם ביחד?
האם יש קבוצת וואטאפ רק של האחים והגיסים בלי ההורים?
האם יש קבוצה רק של האחים בלי הגיסים?
- האם היה מפריע לכן אם הייתה קבוצת וואטאפ רק של האחים בלי הגיסים ששם מתכננים את השבתות המשפחתיות, מתנות, אירועים ושיח בין אחים.
אצלנו זה בכלל לא רלוונטי כי לבעלי אין סמרטפון אבל גם בקבוצה של המשפחה שלי האחים שלי בקושי מגיבים... בעיקר הנשים לרוב הנושאים...
בעצם יש קשר ישיר לכל הגיסים דרך הטלפון של בני הזוג.
אבל ההתכתבות היא רק בין האחים
רק בלילות. מלא החלטות ושיקולים מתנהלים במהלך היום... וגם לא רואה לנכון להתעסק עם הקבוצות של המשפחות בזמן המעט שיש לנו.
מאיזה מקום זה מגיע? לא רוצים לשמוע את הדעה של מי שהוא לא בן המשפחה הביולוגי? כי לקרוא את אומרת שלא מפריע ש"ישלימו"...
לא מבינה את המטרה. אם רוצים לדון בנושאים פרטיים סבבה. אבל אם זה נושאים שקשורים לכולנו אז הדעה של שנינו חשובה ולא רק של מי שהוא ביולוגי....
האם יש קשר יום יומי בין בני המשפחה (״חמולה משפחתית״), או שהקשר לא כזה הדוק וצפוף.
אצלנו, בצד של בעלי יש קבוצת ווטסאפ אחת בין האחים שלו. ההורים שלו לא בקבוצה.
ובצד המשפחה שלי, שתי קבוצות ווטסאפ - אחד של כל בני המשפחה המורחבת, ושניה רק האחים.
בשני הצדדים אין כמעט פעילות בקבוצות.
משתפים וכותבים מעט מאוד.
זה גם די משקף שבשני הצדדים אין קשר הדוק ויום יומי בין האחים. כל אחד בעינייניו ועיסוקיו.
הקבוצה בלי ההורים היא רק של הילדים (בצד של בעלי דווקא גם הגיסים נמצאים)
הם מוזמנים להצטרף אבל זה יותר חפירות שלנו (מה קונים לאמא ליום הולדת, מי בא לשבת ומה שלום אבא כי הוא היה חולה ומי הולך לבקר.. כאלה). לא מפריע לאף אחד וזה ממש נוח לכולם.
כשיש משהו רלוונטי אני משתפת את בעלי כמובן
מהצד של בעלי יש:
קבוצה של המשפחה הממש מורחבת (כולל דודים ובני דודים ועוד כל מני קרובים..(
קבוצה משפחתית : חמי וחמותי, ילדים וחתנים/כלות ונכדים בוגרים (ובני/בנות זוגם)
קבוצה רק של האחים והגיסים- שבעצם רק הנשים נמצאות בה - הבנות והגיסות - כי תכלס כל ההחלטות מהסוג של אצל מי עושים חגים, מפגשים משפחתיים וכו - הנשים אצלנו הם שמחליטות...
מהצד שלי אין בכלל קבוצות - המשפחה שלי מפוזרת וכמעט לא נפגשת.. בפעמים הבודדות שצריך אז מדברים עם כל אחד בנפרד (היחסים מורכבים..)
בעצם יש קבוצת מייל של כל המשפחה של אמא שלי המורחבת וגם קבוצה כזו של המשפחה של אבא שלי...
(בעיקר לתמונות ולכל מיני זיכרונות נוסטלגיים..)
בצד שלי רק אני ואחותי נשואות, בצד של בעלי רק הוא נשוי. מניחה שזה משפיע על התגובות:
1. אצלי יש קבוצה של האחים עם ההורים, הגיסים בכלל לא בתוכה (ואחלה להם עם זה). אצל בעלי יש קבוצה של האחים ואני עם ההורים.
2. אצל שנינו אין קבוצת אחים וגיסים בלי ההורים (אם כי כמעט פתחנו בצד שלי כשהיה צורך אבל בסוף לא היתה סיבה).
3. אצל שנינו יש קבוצת אחים בלי ההורים והגיסים.
4. אין אצלנו המון תכנונים. אבל כשיש- זה מה שקורה וממש אין לנו בעיה עם זה. הילדים מכירים הכי טוב את ההורים ואת ההתנהלות של המשפחה ויודעים מה ישמח את ההורים, מה מתאים ומה לא מתאים וכד'. למה הגיסים צריכים את כאב הראש הזה? אם יש משהו ספציפי שואלים אחד את השני באופן נקודתי, או נותנים לקרוא את ההתכתבות בקבוצה.
מעניין אותי כמה מזה מושפע מכך שאנחנו משפחה צעירה עדיין, והאם משהו ישתנה כשנגדל.. נגיד כשיהיו בע"ה גם גיסות ולא רק גיסים בצד שלי..
עם הגיסים והגיסות וההורים.
כשרוצים לתכנן משו בלי ידיעת ההורים כמו מתנה וכו פותחים נק' קבוצה ומוחקים
יש אצלנו קבוצה של כולם, רק של האחים, רק של כל הנשים (אבל יחד עם האמא), קבוצה של כל האחים והגיסים בלי ההורים. משתמשים כל פעם בקבוצה אחרת תלוי מטרה. נניח בקבוצה של האחים בלבד מתייעצים על דברים שקשורים להורים יותר.. (שבתות, ימי הולדת וכד')
לי זה ממש ממש לא מפריע שלבעלי יש קבוצה של האחים בלבד, כן ביקשתי שאם יש שם דברים שהם רלוונטיים לכולנו (נניח- בואו נקבע טיול בפסח) שיעבירו את הדיון לקבוצה הכללית/רק של המבוגרים אחרת לא נהיה שותפים כי בעלי רחפן מדי ושיכתוב את זה בשמי..
בצד שלי- יש קבוצה עם ההורים, האחים והגיסים. כולם ביחד.
בצד של בעלי- קבוצה עם ההורים, האחים והגיסים.
וקבוצה נפרדת לאחים הביולוגיים בלבד(!). ששם מתקבלות החלטות ונקבעים דברים.
יש קבוצה של כולם יחד
יש קבוצה של האחים בלי ההורים והגיסים. אנחנו בעיקר מדברים בה לפני יום הנישואין של ההורים כדי לארגן משהו. בגלל שהיא לא פעילה לא חשבנו מעולם להוסיף גיסים.
בצד של בעלי יש קבוצה של כולם וקבוצה של האחים והגיסים.
אצל אבא שלי יש קבוצה של כולם, קבוצה בלי ההורים וקבוצה של הנשים (אחיות וגיסות) שבה מתנהל רב הדיון וההחלטות
לגבי השאלה שלך - לא היה מפריע לי. ההסתכלות שלי (וגם של המשפחה) היא שכל זוג הוא יחידה אחת בהחלטה הסופית אם מתאים או לא מתאים זמן או מיקום מסויים. ככל שהדיון כולל יותר משתתפים הוא יותר מתבלגן ולכן יש הגיון לעשות דיון מצומצם. את ובעלך יכולים לדבר (במציאות או בפרטי) ולהחליט מה מתאים לכם כמשפחה.
יש קבוצה של כולם כולל האחיינים שכבר יש להם נייד.
ויש עוד קבוצה בלי ההורים שמיועדת לתיאום שבתות וכאלה. בהתחלה היינו בה רק האחים אבל היו גיסות שביקשו להצטרף וסבבה.
לקראת אירועים כגון טיול משפחתי וכאלה לפעמים פותחים קבוצה יותר טכנית של ארגונים.
מהצד של בעלי רק קבוצה אחת של כולם.
אני דווקא מבינה את הצד המבאס של- למה הם מדברים עם עצמם ? אפשר אולי בעיקר להניא את בעלך להתחיל לכתוב בקבוצה היותר משותפת כי יכול להיות שזה פשוט הרגל שלהם.
בצד שלי
קבוצה משפחתית מורחבת כולל דודים ובני דודים גם לצד של אמא שלי וגם לצד של אבא
קבוצה משפחתית מצומצמת יותר של ההורים שלי, אחים, גיסים ואחיינים- הקבוצה הכי פעילה- משמשת ליום יום
קבוצה עם ההורים, האחים והגיסות - ללא האחיינים
זו הקבוצה שהרבה פעמים מתקבלים בה החלטות החשובות ובגלל זה היא ללא ילדים
במידה ויש אירוע יעודי שלא רוצים שההורים ידעו- פותחים קבוצה יעודית והיא נסגרת לאחר האירוע
או שמוציאים את ההורים לתק - הם אפילו לא שמים לב
קבוצה רק של האחים- ללא הורים וללא גיסים.
משמשת לעיתים רחוקות רק שיש מצב רגיש לאחד ההורים כמו מצב רפואי או אי הבנה כל שהוא שרוצים לפתור בלי לצער את ההורים
קבוצה רק לנשים- גיסות + אחיות
קבוצה רק לאחיות
לי יש קבוצה עם שני ההורים שלי - זה יעיל לנו
ויש קבוצה מחתרתית שלי ושל שני אחים (כולל בני זוג) שאנחנו שלושת הקטנים ונמצאים בשלב יותר דומה בחיים
ועוד תת קבוצה שלנו (אני ובעלי) עם אחי וגיסתי- כי אנחנו חברים טובים
אצל בעלי זה יותר פשוט- משפחה הרבה יותר קטנה
קבוצה משפחתית כולל ההורים. האחים והגיסים
קבוצה של הנשים בלבד
(יש מצב שיש ק וצה גם בלעדי - אני הגיסה היחידה... לא שידוע לי עליה אבל ממש לא יפריע לי אם אגלה שכן)
ויש לנו עוד 2 קבוצות קטנות של שני זוגות בלבד
(הכוונה עם כל זוג בנפרד)
מבין השורות נשמע שאת לא מרוצה מכך שאצלכם רק האחים בקבוצה, ללא הגיסים. אז מציעה לך לפתוח קבוצה כלבבך...
בצד שלי יש קבוצה רק של אחים, ובצד שלו אין.
אבל הקב' של האחים לא פעילה במיוחד.
לא היה אכפת לי שתהיה קבוצה של שיח בין האחים, כן היה מפריע לי אם היו מתכננים דברים שרלוונטיים גם אליי כמו שבתות.
זה אינטרס מובהק שלי שתהיה לבן הזוג שלי עם האחים הביולוגיים שלו תקשורת טובה.
בצד שלי.
עם הגיסים, בלי הגיסים.
עם ההורים, בלי ההורים.
רק הבנות הגדולות, רק הגיסים (🤦)
ועוד מלא קבוצות שכל אחת בלי מישהו מסוים. בדרכ נפתחות לארגון ימי הולדת ונפתחות לפעילות כל פעם שעולה הצורך.
במשפחה המורחבת יש מכל צד עם הסבתא ובלי הסבתא...
יש מצב ששכחתי כמה
במשפחה של בעלי יש קבוצה אחת בלי ההורים והיא בקושי פעילה
בצד שליד קבוצה משפחתית מאוד מורחבת של אמא שלי כולל בני דודים של אמא שלי, דודים רחוקים וכל קרבה כלשהי, שהפעילה מאוד
קבוצת בני דודים מצד אבא שלא פעילה בכלל
קבוצה של כל המשפחה שלנו- הורים אחים כיסים
קבוצה של כל הבנות במשפחה- אחיות, אמא, גיסות
קבוצה מצומצמת של הבנות והגיסות מבוגרות, לכל החפירות הריון לידה הנקה מחזור...
אין לנו קבוצה של האחים/אחיות בלבד ללא כיסים..
בצד של בעלי- קבוצה של המשפחה המורחבת מצד אבא שלו, הייתי שם ויצאתי
קבוצה של המשפחה המורחבת מצד אמא שלו שאני שם,
קבוצה של המשפחה המצומצמת - הורים, אחים, כיסים
לא היתה לי בעיה אם היתה קבוצה רק של אחים, אם היה מעניין אותי הייתי מסתכלת אצלו בפלאפון מה קורה שם..
קבוצה רק של האחים, אני היחידה הנשואה והצעתי לבעלי להצטרף והוא לא ראה טעם 
בצד של בעלי יש קבוצה של האחים והגיסים
וחוץ מזה יש גם קבוצה של כל המשפחה שבה כולם נמצאים.
יש גם קבוצה שלי ושל בעלי עם חמי וחמותי
וקבוצה שלי עם ההורים שלי
כל קבוצה לשימוש שלה
ואם הייתה קבוצה פעילה שהיו קורים בה דברים משמעותיים, היה מפריע לי לא להיות חלק
מכל הסוגים
עם/בלי ההורים
ואצל בעלי יש רק האחים
ואצלי רק האחים
אם יש משהו חשוב הוא מעדכן אותי או שאני מעדכנת אותו
כל עוד יש שיתוף בינינו אז זה נראה לי סביר
בצד של בעלי יש קבוצה רק של האחים ואבא (אלמן).
היה ניסיון להכניס את הגיסות אבל תכלס הקבוצה בעיקר מלאה בהווי המשפחתי שלהם, מבחינתי לא היה בזה עניין שאהיה שם.
אם יש צורך בתיאום של משהו מדברים כל אחד עם אשתו בע"פ...
בצד שלי הגיסים כן נמצאים, אבל הקבוצות לא מאוד פעילות.
בצד שלי יש קבוצה משפחתית, וברור שגם הגיסים נמצאים בה.
יש גם קבוצה בלי ההורים, שפעילה פעם בשנה כדי להחליט על המתנה בשבילם ליום הנישואין 😅
ויש גם קבוצה רק לבנות המשפחה (בנות וכלות) שפעם אמא שלי פתחה לצורך מסוים.
ולפני חתונות פותחים קבוצה בלי הזוג המתחתן כדי לארגן מתנה/שיר/קליפ וכדומה.
הגיסים מצטרפים רגע אחרי החתונה. (האמת שבמבחינתי אפשר שיצטרפו רגע אחרי האירוסין...)
בעצם יש שני גיסים שלא בקבוצה - פשוט כי אין להם סמרטפון 😉 (אחד מהם זה בעלי)
קבוצה רק של האחים - הייתי מבינה אם תיפתח כשיש נושא רגיש כלשהו שקשור בהורים או באחד האחים, שלא מתאים שגם הגיסים יהיו שותפים... (מחלה קשה, למשל, או חלילה ענייני ירושה...)
עם ההורים, ויש קבוצה של האחיות בלבד. סתם מצורך שלנו.
ייתכן שיש אפשהו גם קבוצה בלי ההורים או בלי הגיסים שפתחנו ייעודית לצורך כלשהו אבל היא כנראה לא בשימוש.
בצד של בעלי אני הכלה היחידה. יש קבוצה משפחתית. קבוצה של האחים בלעדיי ובלי ההורים (שהייתה עוד לפני שהתחתנו) ויש קבוצה של האחים איתי (ז"א כל המשפחה, בלי ההורים)
הקבוצה בלעדיי כן פעילה לפעמים אבל זה לא מזיז לי (א. גם ככה אני מקבלת דיווחים מבעלי ב. אולי בגלל שאני הכלה היחידה כרגע זה מרגיש לי ממש לגיטימי שיש להם קבוצה 'גרעינית' יותר.. בפרט שהיא הייתה קיימת עוד לפני שהייתי חלק מהמשפחה)
יש רק לגיסות ויש לכל האחים ,
בעיני זה חופר אבל סבבה..לא שאלו.
במשפחה שלי יש לכל המשפחה יחד,
יש לכל האחיות, יש לאחיות ולגיסות, ויש לכל האחים והאחיות..
תכלס הקבוצה של האחים והאחיות זה בשביל לסדר דברים ביננו,כמו מי מגיע מתי, אם מישהו מההורים מרגיש לא טוב וכו..
הקבוצה של האחיות זה הצחוקים שלנו
ואני חושבת שקבוצה רק של אחים בלי גיסים כדי לתכנן דברים זה מעולה..למה צריך לערב אותי לא במשפחה שלי?
אולי עוד אחת של ההורים עם גיסתי, לא יודעת. בכל מקרה, אנחנו היחידים שנשואים שם, אז אין בכלל צורך בעוד קבוצה, והם גם ככה משפחה יחסית קטנה.
במשפחה שלי יש כמה-
רק אחים (יחסית פעילה)
אחים וגיסים (כמעט ולא פעילה)
אחים, גיסים, אמא שלי (הקבוצה העיקרית שלנו)
כולם, כלומר כולל אחיינים שלי שיש להם טלפון (פעילה בעיקר כשיש דברים שקשורים לאחיינים / נכדים, כמו ימי הולדת וכזה)
עם ההורים ובלי. רק הגברים, רק הנשים, האחים, האחיות, משפחתית מורחבת, מצומצמת ומה לא..
לא הכל פעיל ביום יום
לכל קבוצה יש שימוש פעם ב.. (ארגון יום הולדת, שיתופים, הפתעה להורים ..)
ממש לא מזיז לי איפה אני נמצאת ואיפה לא
אחת של כולם
אחת רק של אחיות וגיסות
אחת של בנות וגיסות ואמא/חמה
אחת רשמית רק של אחים אבל בפועל היא גם עם הגיסות כי יש אחים בלי ווצאפ
ואחת של מתנות שמשתנה בהרכב לפי מי שבשבילו המתנה..
אצל בעלי יש אחת משותפת ועוד אחת רק האחים בלי גיסים
ובכלל לא מפריע לי. אצלי אנחנו מאוד מאוחדים וההפרדה בין הקבוצות היא בעיקר בשביל לא לחפור למי שלא צריך נגעד רק הבנות והגיסות מדברות שם חופשי על הכללל במשפחה הכללית זה בעיקר על הילדים של כולם ודברים משותפים וכו..
ואצל בעלי הקבוצה רק של האחים נןעדה לטפל בכל מיני בירוקרטיות שקשורות להורים ולא זקוקים בשביל זה לגיסים והגיסות ואם יש משהו שאני צריכה לדעת בעלי מידע אותי או מראה לי ככה שלא מרגישה ממודרת או משהו
שהחלטות לגבי דברים הם לגמרי משותפות שוב אלא אם זה משהו שנוגע נטו להורים שצריך לעשות עבורם דברים נניח מבוגרים או בעיות בריאות כאלו ואחרות.
אבל מתנות,ארועים משפחתיים וכו וודאי שלכל אחד יש זכות שווה בקבלת ההחלטות.
1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..
2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..
3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.
4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני
לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..
5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..
יש כזה דבר???😉
או שהגזמתי?
או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת
אם אמקד
לידה טבעית
וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה
לא עמוס מדי
אני ממש לא אוהבת שמות של בנות
וב'ה יש עוד אחת בדרך
וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)
אולי יהיו לכם רעיונות?
שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי
ושם אחד
ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)
תמה, רות, אילת, תמר, אביטל
יעל, מיכל, אביגיל, נעה
בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷♀️
@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית
זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗
בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-
רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.
לטעמי בכל אופן.
בהצלחה בבחירה
שנגמרים באות י'
תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,
לא יודעת אם הז הסגנון
ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..
גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.
אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/
נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר
וסתם שעולים לי
רותם, יובל, מעין, אור, שיר
השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני
מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי
תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה
כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו..
גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.
בסוף פתאום מצאנו.
ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.
שלא הוא אמר שהם בסדר גמור
לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי
בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..
יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך
ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה
מישהי מכירה?? יש פיתרון??
כבר חודש לא משתמשת בגלל זה
אני שמה את החומר של ה00 של השירותים
אותו רעיון, שהמיכל של המלוכלך לא יהיה רק מלוכלך מסריח
ה00 הורס הכל זה אוכל את השאריות וזה ואז לא עהיה גועל
קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...
עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.
זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.
כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות
ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד
בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...
אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...
כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...
אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה
כדורים טבעיים כאלה
ועזר לי ממש
כי זה יכול לגרום להתמעטות
סתם זורקת רעיון
כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.
בלתי נסבל.
מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?
אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(
ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.
וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי
שונאת את עצמי אחר כך
ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם
ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם
נדיר שאני בבית בשעות האלו
אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.
אם לא אין לי פתרונות לצערי😐
אני פרשתי
היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון
לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים
אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.
אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי.
הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה
בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת
חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה
ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..
אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי.
אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר
אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים
מבינה שאצלך לא :/
אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?
10-11 בלילה זה רגיל אצלו
שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....
יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)
אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,
אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.
זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים
אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,
אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.
וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..
ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!
אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.
אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב
תודה רבה
שהיה לי בתחילת ההריון.
שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.
מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-
ללכת לרופא לקבל כדורים.
להקפיד לקבל עירויים אם צריך.
ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.
להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.
גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.
מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.
(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)
יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)
אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')
מצרפת בהודעה הבאה את הקישור
אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם.
אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..
אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד
יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית
לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.
לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני
ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..
חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה
יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.
שימי פס על כולם אין להם מושגגגג
תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!
יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ
של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..
לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.
מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓
תודה רבה בכל אופן
אני באמת מנסה לשמור על שפיות
אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔
באחת השיחות שבוע שעבר
הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה .. כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן
זה הסתדר מעולה עם העבודה
רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..
אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵💫
תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..
בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +
אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב
יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי
תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב
אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת
וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..
תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת
לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..
ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣
עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?
אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי
עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את
לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?
נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה
לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!
ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה שאני בחדר לא מרגישה טוב!
מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי
בריאות הנפש רודפת אחריי
כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים
הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה
גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה
לא בקשתי שתקרא לה!
מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה
כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..
עד הפעם הבאה שאקרוס
ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים
לא באמת השאירו לי ברירה
אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩
שום דבר פה לא תקין בשום צורה
אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים
ולא רק את הפורום
באמת שאין לי מילים
חיבוק ענק
אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון
לא הבנתי כלום
בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??
לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?
נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…
אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם
ואכן בודקים שאני לא מסוכנת
לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה
עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא
בתור סבתא לא עושים כזה דבר
אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה
אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה
לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר
מי קורא לזה הזנחה?!
ילדים שמחים לאמא שמחה
יואו איזה סאגה…
ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.
אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.
קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים
נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד.
את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל
הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??
מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק
לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף
סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב
אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.
ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.
ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות
לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו
יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.
בבקשה תדאגי לטיפול טוב
לא הפוגה
לא יום יומיים אצל חברה
טיפול מקצועי טוב
שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️
כתבת נכון כל מילה מדויקת.
וגם
את ובעלך מדברים בבית, לא?
הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?
(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים)
שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....
מסכימה עם כל היתר.
בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)
את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..
בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.
ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..
עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.
קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏
מה שעבר עלייך.
מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?
לא מגיע לך.
נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.
אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???
סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.
חיבוק על האירוע המורכב.
ממש מחבקת אותך את לא לבד
מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.
נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.
טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.
שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.
ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.
חיבוק ענק! שולחת כוחות.
אלוקים אדירים!!!!!
זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.
ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.
אני בהלם מוחלט
מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.
בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.
את ראויה לטוב ולשלווה.
אני פשוט המומה.
🩷
מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי
שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ
התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה
באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות
הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.
היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵💫
הצעתי לרווחה לבדוק אותם
אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת
ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב
זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני
אני אחרי .. אני בבית
בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת
אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי
בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר
שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה
מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי
כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔
לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה
עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔
וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?
איך בעלך הגיב לזה?
עובדת בתחום ההייטק
נכנסתי לעבודה חדשה בתחילת פברואר
לפני זה הייתי בעבודה אחרת שהייתי בה ממש לא מרוצה בערך מכלום, פשוט הייתי ג'וניורית אז הלכתי למקום הראשון שקיבל אותי וזה כן היווה מקפצה, אבל בגלל דלא היה לי טוב ולא היו נחמדים אליי לא חישבנתי יותר מידי- מחלה חופש וכזה והעבידה היתה שעתית אז ברגע שמלאתי את חובי לחברה- ביי תתפוצצו…
מאז שעברתי קודם כל מקום ממש טוב ברוך ה' אז חשוב לי להיות טובה ולהראות שאני טובה ושווה את המשרה (זה גם שוק טריקי אז זה מלחיץ אז יותר חשוב לי להיות יעילה)
אבל מאז שנכנסתי לשם (כאמור, פברואר) באמת פתאום קורים דברים
נכנסתי להריון בערך באותו שבוע
והיה פורים (כולם חילוניים אז רק אני ועוד כמה היו בחופש)
והיה פסח
וחתונה לגיסה
ובין לבין ימים של מחלה בגלל ההריון (בדרך כלל לא לוקחת יום שלם, אני מתחילה ואם רואה שלא מסוגלת- פורשת)
וימים שביקשתי מהבית בנוסף כי בדיקות נגיד (בעקרון רק יומיים מהמשרד אבל יצא שגם אותם לא תמיד אני מגיעה)
ואז חודש שעבר כל החודש הייתי בלי יום אחד מוזר, וגם היה לי פרוייקט גדול אז היו הרבה ימים שעבדתי עד שמונה בערב או הייתי זמינה בשישי באמת השקעתי
ואז שבוע שעבר מוקד- המלצה לנוח, שני הימי משרד עשיתי מהבית, והיום הגעתי למשרד והודיעו לי לפני שעה שמישו שהוא כמו דוד שלי נפטר מדום לב ולא הפסקתי לבכות אז פשוט חזרתי לעבוד מהבית (כי אני לא יכולה ללכת ללוויה גם ככה)
ואני כל הזמן מפחדת שחושבים שאני לא מספיק נוכחת
או לא מספיק יעילה
או שאני מאמתת את סטיגמת ה'דתיים שרק מביאים ילדים ומתעלקים על החברה'
זה ממש רובץ עליי
תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.
זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..
לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.
חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת.
כמה סטרס.
יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.
אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.
הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.
לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.
Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.
כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."
במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.
הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה
שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.
ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.
עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...
בהצלחה!!
הצוות כרגע קצת מוזר
לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'
לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.
