si=i5Gbr8gX5CXAQPJA

שיר-תפילה הכנה לפורים, על פי תפילה של ר' נתן.

בדרך כלל אוהבת לשמוע אותו בסביבות שבת זכור, השנה נזכרתי בו בעקבות @ירושלמית במקור ( מקווה שאני זוכרת נכון) שהמליצה להתכונן מראש לפורים,

אז התחלנו כבר לשיר אותו בבית ולהתפלל שנזכה לקבל קדושת פורים, בפרט בשנה זו שאנחנו כל כך זקוקים לניסים שה' ישלח לנו הרבה הרבה וננצח את כל העמלק!!!

כמילות שיר אחר-הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקבל קדושת פורים באמת!

-----

לגבי השיר שכתבת ( לא צרפת לנו אותו🤔)-

העלית לי דווקא הרהורים עצובים,מלפני 18 שנה שחרשנו את השיר הזה, מעניין איך שירים מקבלים הקשר שנשאר אצלנו שנים...

ודומיו, שירים עם טוהר ומתיקות ואמונה תמימה!!!

והרב רונן חזיזה בכללי ממליצה.

ואני גרועה בבדיחות, יש לי ביטחון קצת עד לבדיחות

וגם זה:

וזה לצאת במחולות💃:  https://www.youtube.com/watch?v=BeWbTp-i0PI

וטטרה

את יכולה להרים את החולצה ולהניק כשהבטן מכוסה בזכות הגופייה

ואפשר גם לקנות שמלה קלילה עם כפתורים ואז אפשר לפתוח להנקה.

וואי זה משפיע מאד. היה לי מישהי לידי בחדר שהתלבשה התאפרה כאילו היא מארחת בחג עכשיו חח

קינאתי בה ממש

רק עקבים היה חסר לה 😂

אבל לא יצא לי שבבית חולים התלכלכתי (כי זה זמן שאני חרדתית שירותים אני שותה גלונים בשביל ההנקה והולכת לשירותים כל חצי שעה כי מפחדת מעצירןת😅)

או חצאית וחולצת פוטר/טישרט

זה משנה עולמות הקטע של הלבוש, בימים אחרי הלידה אני לא מתפקדת כ"כ אבל אחת האחיות/אמא שלי אם היא איתי עוזרת לי להתלבש, להבריש את השיער (בימים האלה שמה כובע קליל ולא מטפחת קשירה מסובכת) ולהתאפר קצת

מחזיר אותי לחיים בהרגשה (למעשה גם לפני וגם אחרי אני במיטה אבל התחושה והפוזיציה שונים כל כך).

ואפשר גופיה מתחת, ואז כשמרימים את החולצה, לא חושפים את כל הבטן.

אני לובשת אותם לפעמים גם בימי שישי כשמנקה את הבית, וגם מעל הפיג'מה כשיורדים למקלט

קניתי כאלה זולים (150 ש"ח בערך), ומבחינתי זה היה לגמרי משתלם. לבשתי אותם גם בימים שאחרי השחרור מבית החולים.

הכי נוח לי עם החלוקים של הבית חולים אבל באמת זה לא הכי צנוע וגם זרוק כזה.

אז חלופה שנוחה לי זה חצאית קלילה עם גומי רחב (שלא תציק כשהכל רגיש אחרי לידה) וחולצת גלופה, שבעיקרון אני לא הולכת איתה ביום יום אבל היא הרבה יותר צנועה מחלוק בית חולים (למרות שהפתח שלה רחב, הוא לא רחב כמו של החלוק)

ניתאי זה שם כבד בעיני.

שני אהרון- שאיתמר היה הבן של אהרון, לי אישית זה היה מפריע שניהם ביחד אבל זה ממש אישי

או כל שם שלא מתחיל באות א', שתי שמות באתה אות זה לא מתגלגל טוב על הלשון

ואגב גם איתמר ואיתי זה שמות תורניים.. מהתנך

השם ניתאי מעלה לי אסוציאציה ראשונית לבנג'מין ניתאי ועלי אישית הפרסונה לא חביבה.

אבל זה עניין של טעם.

אליה, בניה, נוה, אלישיב, אלקנה, יונתן, אורי

יש מלא שמות, רוצה למקד יותר?

לגבי השם נועם- אני מכירה נעם רגוע וחמוד, לפחות בסביבה. בבית פחות, כמו הרבה ילדים.

לא חושבת שזה קשור לשם.

לגבי לקרוא על שם- מה עם לקרוא בשם דומה, אבל לא בדיוק באותו שם?

מבחינתך זה עדיין יחשב לקרוא על שמו?

מבחינת הרב אליהו זה כן בסדר?

אוראל, אבישי, אליה, אלקנה, איתן, אביתר, בניה, בועז, בארי, וכו'..

תמקדי יותר את הסגנון

בנימין, יונתן, לביא, אורי, נדב, דביר, איתן, מאור, אריאל, דוד, רועי, נתנאל, אליה, יאיר, אמיתי, יהודה, אלעד, גלעד, אבישי

ומכירה 2 נועם רגועים, אחד קטן חמוד ואחד בגילי...

לא חושבת שכל הנועמים שובבים ותזזיתיים

יותר קשור לאופי ,מידות שנולדים איתם וכו

יש לי נועם והוספתי לו עוד שם על שם אבי

יכולה להגיד שהוא מיוחד ממש ויש לו חן והוא הילד הכי מקסים שלי וזה שנכנס ללב לכולם

בתחילה הוא היה קצת יותר רגיש מעכשיו וזה בא לידי ביטוי בבכי מתגבר ולא היה מרוצה משום דבר ותמיד בוכה ועצבני אבל עם השנים זה התמתן ,קשור לדעתי באמת לאופי כי יש לי עוד בן בשם אחר שיותר שובב ותזזיתי ..

נדב,יהונתן,רפאל,איתי,אריאל,הראל,אורי,

לא נראה לי שם שני יש בעיה.

אבי נפטר גם יחסית לא מבוגר ממחלה ולבני נתתי את שמו השני

בזמנו ששאלנו רב הוא אמר שם שני אין בעיה לקרוא

אישית יש לי בנדוד נועם ממש רגוע ומיושב

עוד שמות בסגנון שכתבת-

יונתן, ישי, לביא, גלעד, אריאל, עוז, הראל..

לגבי שם שני, ממה שאני יודעת אם מוסיפים שם נוסף אין שום בעיה.. אבל אולי לדעת הרב אליהו זה כן בעייתי עדיין? אנחנו לא פוסקים לפיו.

ג'ינג'י נמרץ, אבל הנמרצות שלו התמתנה עם השנים. בכל אופן, אנחנו תולים את השובבות שהייתה לו בצבע השיער הוא התכהה במהלך השנים, אז אולי גם לכן הוא התמתן...

בקשר לשם שני על מישהו שנפטר בגיל צעיר - גם אנחנו שאלנו על כך את הרב מרדכי אליהו, והוא אמר לנו לקרוא על שם המשמעות של השם ולא על שמה של הנפטרת. (למשל, אם קראו לה תקווה - אז לכוון שאנחנו מקווים לדברים טובים, ולא שזה על שמה.) אבל ברבות השנים כבר פחות הדגשנו את הרעיון הזה, וכיום אנשים זוכרים שזה על שמה... (גם לי היה חשוב מאוד לקרוא על שמה. אבל היא נפטרה בגיל צעיר מאוד-מאוד, אז כבר לא זכורה בזיכרון המשפחתי שלנו כל כך. וב"ה הבת שלי חיה וקיימת עד מאה ועשרים בע"ה, אז השם הזה מחובר אליה וזהו...)

אריאל

ישי

לק"י

לגבי השם על הנפטר- אם אתם לא פוסקים לפיו, תשאלו את הרב הקבוע שלכם.

לק"י

יש לי קשר קרוב מאוד אליהם.....

אני מרשה פעם בשבוע מנה חמה.

שאר הזמן אוכל שאפשר לאכול פושר..

- שניצל בפיתה

-שניצל עם אורז / פסטה

-המבורגר (מכינים בבוקר)

-נקנקיות בלחמניה

חזה עוף בתיבול שווארמה

שניצל / נקניקיות עם פסטה (מכינה יותר מראש ושמה בצד קודם כל בקופסאות האוכל כדי לא להיתקע)

קוסקוס עם עוף

לפעמים זה פשוט עוד פרוסה

קוסקוס עם מרק ירקות

טוסט עם טונה ותוספות

קציצות טונה ואורז

רק קצת רוטב של המרק ספוג בקוסקוס

לאכול סנדוויצים כל היום, מושקעים יותר או פחות, וארוחה רצינית יותר בערב. לא חייב בשרית אפשר גם שקשוקה, פסטה עם רוטב כיפי או משהו כזה. אני פשוט רואה שלקחת אוכל מבושל למסגרת שאין איך לחמם זה יכול לבאס.

בתור סטודנטית כן הייתי לוקחת איתי מבושל, וזה יכל להיות גם פתיתים עם ירקות מוקפצים וקובה בשר, או בסגנון המנה הסינית הזאת של אורז/נודלס-אפונה וגזר-חביתה מקושקשת/חתיכות קטנות של עוף ברוטב סויה או טריאקי, אפשר גם פנקייקים עם קופסה קטנה של רוטב

שניצל

עוף

נקנקיות

והתוספות- לפי מה שמכינים בבית.. משתנה..

מעניין לנסות. כשהן קפואות באריזה הן דבוקות אחת לשניה ואז קשה להפריד וצריך להכין את כל החבילה גם אם רק ילד אחד רוצה.

כי נגמרו לי הרעיונות.. אמרה שרוב מוחלט מביאות מנה חמה, היה יכול לעזור אבל היא לא נוגעת בזה.

דג מושט שנכנס על הבוקר לתנור עם תפוד,

קציצות ואורז

עוף בתנור, אורז ואפונה

שניצל ופתיתים

המבורגר בלחמניה

פיתה עם פסטרמה

שניצל תירס ופסטה

פיצה וסלט

זה סנדוויץ. לא צריך חימום והבן שלי מאד אוהב.

אני מכינה ומקפיאה מלאי במאפינס גגדולים

במאפינס יש קמח, בצים, וירק לפעמים גם מכינה בשרי...

אחלה ארוחה, עם סלט טרי בקופסא.

גם אם לא הכי משביע, הרגלתי את ילדיי שזה ארוחת ביניים וכשבאים לבית זה הארוחה הבשרית העיקרית.

אז זה עוד רעיון.

אפשר סמבוסק עם כל מיני מילואים שונים:

ירקות

גבינה קשה

גבינה צהובה

בשר

טונה

ביצה

מכינים מראש כמות גדולה ומקפיאים.

זה מתחמם טוב, וגם טעים קר.

לפעמים זה לא מתחמם בצורה אחידה, לדעתי לילדים זה ממש בסדר.

לא חייב שזה יהיה אוכל שיצאים גם למסגרת וגם לבית.

לבית אפשר מבושל עוף, מרק, רטבים

למסגרות לקחת מהקפואים.

מה שמגניב במשפחתון של תמ"ת שאת מקבלת כסף על זה שאת שומרת על הילד שלך.

ככה שמעתי, תבדקי את זה.

ולא בטוח שאת צריכה להכניס את הקטנים לצהרונים.

תחפשי מישהו/י בסביבה שיביא לך אותם בתשלום הביתה.

אבל תיקחי בחשבון שזה עבודה נון סטופ, כמעט בלי חופשים.

וכמובן רק אם את אוהבת לטפל בילדים או תינוקות.

בכללי, לדעתי שווה לצאת לעבוד גם אם התוספת בהכנסה היא 3000 ש"ח

כי אחרי שיוצאים לעבוד אפשר לעלות בשכר

אם נשארים בבית זה לא קורה.

לא יודעת כמה אפשר להרוויח מזה. כמו:

כתבנות,

מכירה של עוגות- בעיקר אם אתם לא גרים בעיר. לפני שבתות, או עוגות מספרים, או אם את יודעת או יכולה ללמוד עוגות מעצבות קצת, קינוחי כוסות, חלות ביתיות, מגשי פיקניק.

מגשי פירות (יש קורסים באינטרנט, אחרי 2 מגשים בערך את מכסה את העלות).

סריגת כובעי צמר.

עריכת אלבומים

נסי לשאול את הצאט אולי יהיו לו רעיונות מעניינים.

ואני לא רוצה את זה

יש לבעלי עסק של השכרת ציוד לאירועים אם זה מיקרופונים רמקולים והכל וזה כל הזמן לשווק.. לנסות לסגור עסקאות.. זה קשוח

לכן חשבתי על פעוטון שנכון גם פה צריך שיווק אבל מכירים אותי בשכונה ום סגרו אצלך זה די קבוע ולא כל פעם מחדש למצוא לקוחות מזדמנים..

גם חשבתי אולי להיות שליחה? של חבילות? מכירות את המקצוע החדש הזה?

מישהי יודעת לספר על זה קצת איך זה עובד וכמה זה משתלם?

מתסכל אותי החוסר ודאות הזה והמחשבה מדבר לדבר. מקנאה באנשים עם מקצוע או ידעו תמיד שרוצות להיות משהו מסוים

הגנים שלהם במרחק הליכה?

אולי יש אמא שמוציאה שיתאים שתשלמי לה קצת(פחות מהמחיר של הצהרון) והיא תוציא לך אותם קבוע אלייך?

זה תכלס הזמן של השנצ בדכ

תתני להם ארוחת צהריים ואז שהזמן הזה קבוע יהיה זמן סרט עד סוף המשפחתון/עד שהגדולים שלך מגיעים..

וזה 2500 לילד אבל כפול כמה ילדים אני מאמינה..

ביחס אישי? או גם צהרון של המסגרות אבל תבקשי שילדייך יהיו איתך וינכו לך מהמשכורת את עלות המנות של האוכל שלהם? ככה את לא מחויבת לשלם עליהם צהרונים

בדרך כלל זה מ8-13

תוכלי להרוויח כסף וגם לא לשים בצהרון.

גם אין עבודה שאת לוקחת הביתה.

לא עובדת בזה אבל מכירה כמה נשים שעושות את זה, יכול להיות טוב לך אם את מתחברת

לגבי עבודה כסייעת.

יש אפשרות בדרך כלל לגמישות בשעות, אומנם השכר לא מאוד גבוה, אבל בגלל שלרוב זה מוגדר כעובדי עירייה / מועצה יש תנאים נוספים שאין בכל עבודה.

מעלה נקודה נוספת - שווה לחשוב לא רק כמה כסף ייכנס בסוף לחשבון הבנק, אלא לטווח הארוך.

אם את לא עובדת, ככל הנראה אין הפרשה לפנסיה. אם עכשיו יש מינוס, יהיה קשה לחסוך עבור הפנסיה בעתיד, וזה מאוד משמעותי. ככל שמתחילים לעבוד מוקדם יותר, זה מאפשר לצבור יותר.

אם בעלך עצמאי, זה עוד יותר מחזק את העניין של לחשוב על הפנסיה כבר עכשיו ולראות איך זה לא תופס אתכם מופתעים בעוד x שנים.

ולכן, גם אם תצאי לעבוד וזה רק יגרום למאזן בין הכנסות להוצאות, זה עדיין משתלם להיבטים כלכליים נוספים.

לק"י

ונראה לי שבכללי התנאים שלהן פחות טובים.

לא אומרת שזה לא יתאים לפותחת, אבל חשוב לברר איך זה אצלם.

בהצלחה!!

שווה לבדוק אולי יהיה ביקוש ואז אפילו עם שניים- שלושה ילדים תצליחי להכניס כמה אלפים בלי להכניס את הילד שלך למעון

כי את יותר פנויה בבוקר אז למה להיכנס לזה? לדעתי מתכון להתשה רצינית

אני במקומך הייתי הולכת לכיוון של מזכירות וכד

זה בדרכ עבודות שמשלמים יותר ממינימום, יציבות תעסוקתית, וגם אם תשלחי ילדים לצהרונים יש לך יתרון של שכר סבבה + הפרשות סוציאליות כחוק

אני חושבת שצריך לבחון מה היחס בין השכר שתרוויחי לתשלום על הצהרון ומה פוטנציאל ההשתכרות שלך. וגם - כמה שנים קדימה צפוי להיות תשלום על צהרון. כי לפעמים זו הוצאה ששוה לשלם אותה בשביל התקדמות מקצועית ועלייה עתידית בשכר.

אני גרה בעיר בה הצהרון לא יקר בכלל, אבל גם אם הוא היה יקר יותר הייתי משלמת, כי זה אפשר לי לצאת לעבוד בראש שקט והיום אני כבר משתכרת 30 אחוז יותר מההתחלה ועוד לא מיציתי בכלל את פוטנציאל ההשתכרות

היא לעבור דרך לקבל אותו.

להיות אטרקטיבית בשוק העבודה לוקח קצת זמן, במיוחד אם אין לך הכשרה למקצוע ספציפי.

לדעתי עדיף להכניס למעון תמת וצהרונים,

לקחת עבודה שאת אוהבת ואפשר להתקדם בה.

כל עוד המצב הכלכלי לא הורע עקב השינוי, זה הכיוון הנכון.

גם הפרשות לפנסיה זה כסף. וגם וותק. אם לא תתחילי, לא תגיעי למשכורת שמכבדת את עצמה.

כולם מתחילים מלמטה (אלא אם כן אבא שלך בכיר בהסתדרות או מנכל או משהו כזה)

גם אני במשך שנים כל המשכורת הלכה על המסגרות, אבל השנים האלו היו הבסיס להתקדמות בהמשך.

מה גם ככל שתתקדמי בעלך יוכל להרשות לעצמו להוריד מהשעות המטורפות למשרה שהיא שפויה מה שייצר לכם יותר זמן פנוי.

בד"כ חלוקה של מפרנס אחד היא לא מאוזנת ולא מספיקה היום אלא אם כן הוא באמת מרוויח כמו שניים..

שגם אם הגבר מרוויח פי 2 עדיין עדיף שגם האישה תעבוד

עבודה טובה נותנת הרבה יותר מאשר רק כסף

איפה הרצון שלך? בסוף מה שאנחנו רוצים נותן לנו דלק לעשות....

אני ממש מבינה אותך שנורא עמוס עבודה עם 5 ילדים...

לדעתי המענה הוא או לעבוד 3 ימים עד הצהריים ובימים האלה לשים אצל מישהי.. או לשים 5 ימים עד הצהריים .. מה שמוצאים...

או לפתוח משפחתון

אבל שימי לב ש

א. זה מתאים לך ואת רוצה כי זו לא עבודה שאפשר לעשות בלי רצון, זה דורש ואינטנסיבי.

ב. שימי לב לכוחות שלך - נגיד ילד או 2 ילדים עד 4

או 3 ילדים אבל עד הצהריים, או לפתוח רק לחלק מהשבוע למרות שלזה אין ככ ביקוש...

בהצלחה ממש!!

אבל נכנסתי להיריון אז ביטלתי אצלה (לזכרוני לא עושה מעקבי היריון)

צריכה דווקא לדברים שלא קשורים

תודה

פה ירושלמית במקור היא מאוד מלאה אז יעזור לי שיהיו כמה אפשרויות

בכל מקרה אני פעם ביום בערך בודקת אם יש תור שהתפנה

אחת הנדירות והעדינות

אני מכירה אותה מלפני שעברה לשם וממש התבאסתי שעברה

אשמח לשמוע ממך אם את חושבת שהיא תהיה טובה גם בדברים שלא קשורים להריון ולידה (במילים אחרות אם היא נראית לך גם מקצועית חוץ מנחמדה ועדינה)

הייתי אצלה במעקב הריון.

מאחלת לך שתהיה לך חויה טובה ושהיא תהיה שליחה טובה

תבדקי אם מקבלת באזור שלך

הייתי אצלה פעם אחת והתרשמתי שהיא עדינה ונעימה.

אז דוקטור חנה דרוקמן. מניסיון. היא ממש אנושית, עם סבלנות, נעימה ורגישה.

מבינה ממש את הפחד שלך. גם אני עם טראומות מרופאות נשים וגם אני לא מעיזה ללכת בלי לשמוע על הרופאה לפני זה. אבל אצלה תמיד היה ממש בסדר.

אולי היא מקבלת בעוד מקומות, שווה לבדוק.

מקריית אונו מושלמת עזרה לי ממש בהריון

בזמן השיעור מרגישה שתורם לי

מעניין ומוסיף לי כלים

אחכ בחיים מתקשה מאוד לקחת את הכלים למעשי

לפעמים כותבת אבל לא תמיד

לדעתי אני צריכה פסיכולוגית / מדריכת הורים

לבעיות הספציפיות שלי. פשוט קשה לי לפתוח את הלב מול זרים לכן זונחת את זה כרגע לצערי

את לומדת ימימה? מעניין לשמוע מה את חושבת

בס"ד

מבינה שזאת השקעה גדולה, מסע של שנים (בנות שלומדות שנה אומרות שזה נחשב שהן ממש חדשות) ושזה דורש הרבה בגלל הכתיבה (שבעקרון אני דווקא נמשכת לזה אבל גם עמוסה מאד בשנים האלה). אז מתלבטת אם להיכנס לזה עכשיו.

אצלי זה כמו חוג כזה

כשמתחשק מגיעה, כשלא , מוותרת לעצמי ושבוע אחכ מגיעה

בס"ד

חשוב לי לשמוע את זה, בעיקר אם מדובר בריצה למרחקים.

הרגשתי אישית שעזר לי אבל לא יודעת אם בגלל השיטה עצמה או בגלל פריקת הלב למדריכה ….

למדתי במשך שנתיים(לפני כמה שנים)

הלימוד מציף המון נקודות של פגיעות שאנחנו סוחבות ועומס שמיותר לנו, כל שיעור קיבלנו משימה לשיעור הבא.

אני חושבת שזה שינה בי הרבה דברים.

למדתי לזהות מה טוב לי ומה אני פשוט סוחבת איתי סתם

אני ממש ממליצה גם אחרי שנים אני רואה את ההשפעה של זה. והמחברות נשארות(כל שיעור כותבים קטע) ומסכמים וכו'(כל אחת לםי מה שהיא רוצה כמובן)

ואםשר להמשיך וללמוד מזה בהמשך.

יש ספרים של תלמידות שלה שכתבו בשפה פשוטה יותר וזה גם מומלץ ממש.

מאוד מאוד אוהבת,

ימימה אביטל ז"ל הייתה גם צדיקה וגם גאונה.

החומר שלה שמלמדים הוא בשבילי תמיד כמו מים קרים לנפש עייפה ..

יש המון שיטות וגישות ואפשרויות ללמוד ולדעתי באמת הרוב המוחלט יעשה לנו טוב כי כשאנחנו עסוקות בהתפתחות שלנו זה עושה טוב ..

אז לדעתי כדאי למצוא בעיקר מדריכה או קבוצה שנעים בחברתן