אל תתייאש! אין יאוש בעולם כלל! ואם מתייאשים אז בוודאי לא נושעים, הייאוש מונע ישועה.

"קווה אל ה' חזק ויאמץ לבך קווה אל ה'"!!!

כולנו באותה סירה!

אין דבר העומד בפני הרצון.

ה' יכול להזמין לך.היו כאלה שלא היו אמורים בכלל להתחתן ולהביא ילדים וה' כן נתן. לה' אין בעיה לתת לך מה שאתה רוצה פשוט תמשיך לבקש ולהאמין ולהתפלל על זה.

זה קשה מאוד, אני יודעת, אבל כול העולם הזה זה אמונה, אין מה לעשות.

אבל אף פעם לא מאוחר. תעשה את ההשתדלויות שלך תחשוב מה אתה צריך לעשות כדי להתחתן ותעשה את זה בצירוף של אמונה ותפילה ותקווה לישועה.

עדיף להסתכל על זה שרוב האנשים התחתנו ורק מיעוט לא התחתנו לא צריך לחשוב שאנחנו נהיה מהמיעוט הזה.

מבאס מה אני אגיד..

ובודאי שישועת ה' כהרף עין!

ואני לא חושבת שזה נקרא ייאוש. ייאוש זה "זהו אני בחיים לא אתחתן" וזה יכול להביא לתסכול וכו'

ומה שיותר נכון זה לשחרר ולסמוך על ה שיודע מה הוא עושה ושהכל לטובה בסוף.

התחושה של הייאוש, והחוסר אונים המוחלט,

יכולה להוליד שחרור והשלכה אל ה'

חלק מהיאוש

אם אדם מצליח לפני שהוא מגיע ליאוש

לשחרר באמת ולהרגיש עדיין טוב שיש תקווה ולזרוק הכל על ה' זה מדהים ...

אבל לפעמים האמונה הכי חזקה קוראת דווקא מהשבר כדי לגלות עוד מקומות שהאדם לא הכיר בעצמו .

לא סתם ה' נותן לאדם נסיון לפעמים מרגיש עד בלתי אפשרי לאדם ..

שאתה מרגיש ממש שאין סיכוי 

לוקחים לך מכל כיוון אפשרי 

רק כדי שתסתכל לשמיים 

תגיד לה' ריבנו של עולם !! רק אתה יכול לעזור

זה משהו שאי אפשר להסביר

במילים

הלחכות ולהשתדל וכל פעם לא זה ועוד פעם וכו' אבל תמיד צריך להאמין וזה חתיכת עבודה, זו אולי העבדוה העיקרית כאן.. להאמין שזה יבוא, לבטוח בה' שהוא ייתן את זה, כי הוא נתן לנו את הצורך הזה ולכן הוא גם יתן לנו את מה שממלא את הצורך הזה, בדרך טובה ונכונה. 

"צרת רבים נחמת שוטים"

אבל וואלה כולנו באותה סירה, ומרימים את העיניים ומידי פעם אנשים עוזבים את הספינה...

מי יודע אולי אתה הבא בתור??

לא נעים לשמוע. הרבה חיזוק!

זה שנראה שדבר מסוים יקרה או לא, לא אומר כלום!

ובהקשר הזוגי, הרבה יותר קל לי לדמיין מציאות של נהפוך הוא, שברגע אחד דברים ישתנו, מאשר לדמיין את כל החטופים משתחררים פתאום. אני לא יודעת אם זה פגם באמונה שלי, היפלא מה' דבר?

אני מאמינה שאנחנו צריכים לעשות את המקסימום שלנו, וזה כולל גם להתייאש לפעמים. להתבאס שזה לא מצליח. לכאוב את הבדידות.

אבל לא לאבד את האמונה והתקווה, ולתחום את הזמן הזה כדי לקום על הרגליים חזקים יותר, מוכנים יותר.

הלוואי שתצליח לראות את האור בקצה המנהרה, ואז לנסות לגבש תוכנית איך אפשר לעזור לנו להגיע לשם יותר מהר.

אבל גם אם נזרום איתך שהיו לך גלגולים נוספים ויהיו לך בעתיד,

-המודעות- -שלך- היא -רק- בגלגול הזה.

זאת אומרת יש לך -רק- סיבוב אחד בלונה הפארק של החיים. כל שניה שחולפת. לא תחזור. כל יום שעובר זה פחות יום בזוגיות שאתה כ״כ מייחל לה 

עכשיו נשאלת השאלה. בעצם 2 שאלות יסודיות.

מה מצבך בדברים -שבאמת- -לא- ניתנים לשינוי ?

ומה הרצון האמיתי שלך שזה יקרה בסיבוב היחיד -המודע- שיש לך = בחיים האלה.

אם תגיד ״אני די בסדר. ממוצע-מינוס כזה״

אז מצבך מעולה.

זה אומר שיש לך 2 אפשרויות. בעצם 3 אם מנתחים את -כל- התמונה.

1. לא לשנות כלום בעצמך ולקוות שמישהי תופיע לך בדלת ותתחתנו בהמשך (תצחק, אבל מכיר סיפור כזה עם הוצאה לפועל, היום נשואים עם 4 ילדים)

2. לשדרג את עצמך, אבל לא שידרוגים קוסמטיים, אלא משהו לטווח ארוך : לימודים, השכלה, מראה, תקשורת, אישיות. מסוג השידרוגים שהסביבה לא יכולה להתעלם.

היא תהיה חייבת להתנהג אליך -אחרת-. כי ככה זה, כולנו רוצים יותר יפים, יותר חכמים, יותר טובים, יותר משכילים. זה נח יותר ככה בחיים.

3. לשנמך את את הדרישות שלך מהצד השני למקרה, שאתה חי בעננים. יש מלא בחורות שרוצות להתחתן מחר בבוקר. הן רק רוצות מישהו רגיל כזה לבנות איתו משפחה

בלי לקשקש יותר מדי. טאק טאק. 

הוא צריך לדעת : לנשום, להביא פרנסה -קבועה- ולהיות סבבה לסביבה. זהו.

בהצלחה.

הבעיה אצלי זה לא שאני לא מוצא, 

זה שגם אם אני מוצא (וגם כשבנות מצאו אותי) זה לא ממשיך משם. אני חושב שאני לא בנוי לזה

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).