קריאת מגילה בטבריה הינה בארבעה עשר, ובחמישה עשר מחמת הספק.
וקשה לכאורה, שהרי פורים הוא מדרבנן, וספק דרבנן לקולא.
ולעניין חומה משלוש רוחות בלבד בעוד הצד הרביעי הוא הים, תמוה שאף אחד מהראשונים ומהאחרונים לא מעלה סברא לכאורה שהים הוא חומה לכל דבר, ממה נפשך, שאם לא כן בני העיר היו מן הסתם משלימים את הדופן החסרה.
חז"ל הרחיבו את הגדרת מוקפת חומה וכללו בה סמוך ונראה לעין, דהיינו אפילו עיר פרזים מובהקת.
וגם, והמים להם חומה... ואפילו הכא הגמרא עדיין מסתפקת.
מן האמור לעיל נראה לכאורה לקרוא מגילה בחמישה עשר בלבד, אבל מי אני שאכניס את ראשי בין ההרים הגבוהים.
)