זה מה שהכי ישמח
ראיתי קטע ראיון עם משה פוזיילוב, שהוא עבר סוג של מוות קליני. והוא מספר שהוא נמצא שם באולם (שהוא מכיר מהעוה"ז) עם קרובי משפחה שלו הוא רוצה להיות איתם אבל אחותו ודודה שלו לא נותנות לו להכנס. והוא לא מבין למה ופתאום הוא קולט שכל מי שנמצא באולם זה אנשים מהמשפחה שלו שכבר לא חיים, ואז הוא שואל למה הוא לא יכול להיות שם? והיא אומרת לו "תסתכל למטה מחכים לך" והוא ציפה שהוא יראה אנשים שהוא הציל את החיים שלהם כתוצאה מזה שסיכל פיגועים אבל מה שראה זה את העובדים מהתפעול שלו יושבים ולומדים ומתפללים עליו...
ובת דודה שלו בלילה של הניתוח חלמה על אמא שלה (דודה שלו) שאומרת לה קומי תתפללי כי אם מוישלה לא יחזור אמא שלו תמות...
בקיצור וואי זה מדהים כל פעם מחדש הסיפורים האלה כמה תפילות עוזרות!