השארת תינוק ללא השגחהדימום

מה דעתכן על להשאיר תינוק בן שנתיים ישן לבד בבית לשעה+?


בעלי סיפר לי ששמע על חברים שיוצאים ומשאירים את הבן לבד בבית כי יודעים שהוא ישן טוב ולא מתעורר.. וגם אם כן הוא בלול ולא יודע לצאת..(אפילו בלי טלפון..)


זה ממש ממש הפריע לי לשמוע על זה והזדעזעתי אבל אשמח לשמוע את דעתכן עם נימוקים☺

מה?? בלי לדבר על הסכנה שבזהפה לקצת

איזה חוסר אונים לילד להתעורר ולבכות ולגלות שאין אף אחד שיבוא אליו

ואם הוא יתעורר בדיוק כשייצאו אז יצרח את נפשו שעתיים?

הורים חסרי אחריות. סליחה.

לאאאאאאאורוש3

אין מצב. את צודקת לגמרי.

אגב יצא לי להישאר בעבר בתור שכנה ולעלות כל כמה דקות לילדים שאמורים לישון טוב. עד שהקטן התעורר וצרח עד שהם באו כי התקשרתי אליהם. ועד שבאו היה מאוד אומלל כנראה מלפני שעליתי כבר גם.

שעה פלוס לצרוח? בלי אח גדול? בייביסיטר? אפילו לא טלפון שישמעו ויגיעו?

ואם יתעורר ויקיא פתאום? זה קורה. או ישתעל או תכאב לו האוזן?

לא סבבה קיצר. 

אמאלהnorya

מלחיץ ממש

ואם ח"ו תפרוץ שריפה, היחנקות ממשהו, לא ירגיש טוב ויתעורר.. מלחיץ.

יש גם פתרונות ביניים פשוטים, יש מצלמה שאפשר לחבר לפלאפון (אישית לא הייתי מתרחקת גם עם מצלמה אבל אם כבר מתרחקים שיהיה איך להשגיח!!!)

מזעזע אותי לשמוע כל פעם מחדשאחתפלוס

יכולה להיות דליפת גז וכו'-סתם דוגמא.

ילד בן שנתיים יכול לנסות פעם ראשונה לקפוץ מהמיטה שלו וכו'.

מיליון שקל הם גם היו משאירים בלי השגחה בבית?

נכון לנו היתה לא מזמןאני זה א
דליפת גז מבלון בחצר בנס שמנו לב לזה ובנס נגמר בלי נפגעים
ברור שלאמקלדתי פתח

אני אפילו לא מצליחה למצוא נימוק, זה נשמע לי כל כך לא לעניין. אין לי מילים (לצערי גם אני שמעתי, אבל במרחק קצר ועם טלפון דלוק ליד הילדים בטלפון אצל שני אצל ההורים. גם זה בעיני לא לעניין בכלל)

ובכלל, כמדומני יש חוק שאסור להשאיר ילד לבד עד גיל 9 או 12 

סליחה, גיל 6 לפי גוגלמקלדתי פתח
ממש ממש לא. חוסר אחריות הורית משווע.המקורית
פה בישוב זה נפוץ להשאיר עם טלפון דולקואילו פינו

כשנמצאים פה היושב במרחק קפיצה

אני אישית לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל..

ונשמע לי נוראי להשאיר לבד.

אוי, זה נוראי!מכחול

אפילו אם הוא "רק" יתעורר ויבכה המון זמן בלי לקבל מענה זה טראומטי נורא.

שלא לדבר על מיליון תרחישי סכנה אפשריים.

ממש ממש לא!

לפי התגובות מסתבר שמעטים האנשים שעושים את זההילה036

איך הורים יכולים להנות שככה השאירו ילד.

מעבר למה שפירטו כאן שיכול חלילה לקרוא באופן פתאומי בבית.

ח"ו ישנם מקרים שיכולים לקרוא להורים בדרך.


אישית, יצא לי כמה פעמים ששכנחם השאירו אצלי מפתחמכדי להיכנס לבדוק מה עם הילדים.

אישית, זה כל פעם עול מחדש כי אני חרדתית ונכנסת לבדוק מה קורה אתם אחת לכמה דקות.

אני לא עושה את זה או לקחת את הילדים אתנו או בייבי סיטר

חרדה היסטריתשושנושי

אני פעם אחת ירדתי לפח להוריד זבל

הפח בתחתית הבניין

השארתי טלפון דלוק בשיחה עם הנייד שלי כדי שאוכל לשמוע אותו כל הזמן

אני מדברת על יציאה ל 3 דקות, להשאיר לשעה?

בעיניי מלחיץ ומסוכן מאוד

זה קצת הגזמה לצד השניבן בא לנו
עדיין, לכי תדעי מה יקרה בדרךשושנושי

חסרים מקרים של נפילה חבלה להתקע עם שכנה בכניסה

רוצה לדעת שיש לי יכולת לשמוע את הילד בבית

אני עדיין לא חושבת שזה מוגזם, לא יודעת

נשגבה בינתי - להאישר ילד לבד בבית עבורי זה ממש ממש מממממממש לא בא בחשבון.

אם כי אולי באמת אני מוגזמת,שושנושי

כל עוד זה לטובתו ולביטחון של הבן שלי - טוב לי  

טוב אני לא גרה בבניין😉בן בא לנו

אבל בחיים יש ניהול סיכונים


אני לא בעד להשאיר ילד וללכת אגב


אבל ל3 דקות גם בבית לא תמיד מספיקה להגיע או ישנה ולא שומעת

ותמיד יש סיכוי למשהו


דווקא אני מבינה אותהמישהי מאיפשהו

ברור שאין לזה סוף אבל אני גם לא הייתי מעיזה לרדת בלי טלפון, אם חלילה תיתקע נגיד המעלית, דברים כאלה..

זה הגבול בין הגזמה לבין הכנה לכמה שיותר תרחישים 😉

טוב באמת מעלית זה נכוןבן בא לנו

אני גרה בבית פרטי אז לא זכרתי שיש כזה דבר🫢😉


יש תמיד תרחישים

אבל יש גם אמונה בהשגחה ולא הכל צריך לקחת כאחריות שלנו


למרות שאני מסכימה פה לגבי הלא להשאיר לבד

גם ממש לא בעד

זה כמו המקרים שהשאירו ילדים ברכבאורות המלחמה
והלכו רק לכמה דקות.... אי אפשר לדעת איזה עיכובים היו בדרך 
למה הגזמה לצד השני?השקט הזה
אני מלכתחילה לא אעשה דבר כזה בכלל ואני ממש לא חושבת שאני אמא חרדתית. בכלל לא.


פעם היו אצלנו חברים, הילדה נרדמה אז אמרתי לחברה שאני שניה מורידה את הזבל שרק תקשיב.


כמובן שאיך שיצאתי הילדה התעוררה למרות שנרדמה רגע קודם

חח אני גם פעם בחיים לא הייתי מורידה זבלבוקר אור

ומשאירה את הילדים ישנים

עד המילואים😅

אבל אצלנו זה לא בניים אז לוקח פחות מדקה

נו ואם התעוררה לרגעבן בא לנו

בעיני לרגע זה לא אסון ..

לא תספיק לבכות יותר מדקה וחזרתי


גם כשאני בבית אני לא מגיעה תמיד בשניה הראשונה


ולחיות במה יכל אולי חלילה לקרות בכל רגע נתון

גם פחות מתאים לי..

יש סבירות מאוד רחוקה שבדקה וחצי יקרה משהו דוקא אז.ולכן בעיני זה לקיחת אחריות עודפת..

אני חושבת שיש הבדלהשקט הזה
א. כשאני שומעת אותה אני יודעת לזהות את הבכי. אם זה היסטריה שדורשת טיפול מיידי או שאפשר לקחת דקה.


ב. כביכול לא אמורה להיות בעיה בדקה לרדת לזבל. אבל כן יכול לקרות מצב שמאיזשהי סיבה הדקה הזאת תתארך. אני אפול פתאום במדרגות, שכנה תתפוס אותי,  וכו'.. לא רוצה להכניס את הילדה שלי למצב הזה. 

זה לאאורות המלחמה
כל דבר יכול לקרות, גם בכמה דקות. אני לא יוצאת בכלל אם אני לבד עם הילדים בלילה
Don’t!!!!שומשומ
זה נשמע לי ממש מוגזם.. ובכל זאת מאזנת לצד השניבאר מרים

יצא לי להשאיר תינוק ישן לבד בבית..


אבל..


1. תינוק קטן בתוך לול בגיל שעוד לא יכול להיעמד

2. לטווח זמן של 5-10 דקות ( בדרך כלל כדי לרוץ להוציא ילד מהגן, ללוות ילד חבר, להשאיל משהו דחוף משכנה וכאלה..)

3. הרבה פעמים גם במצב כזה השארתי טלפון דולק..


ההנחה שלי זה שמקסימום הוא יתעורר ועד שיתחיל לבכות כבר אכנס הביתה...

בעיני זה עדיף על להוציא תינוק ישן בגשם בשביל 5 דקות להוציא ילד מגן וכאלה..

אני רקמישהי מאיפשהו
איזה כיף שלהוציא ילד מהגן זה 5-10 דק 😯 
יתרונות של יישוב...באר מרים
וואו ממש חלומי!!!!!שושנושי

אצלי כל כיוון 20 דקות נסיעה ברכב פרטי, סיוט (אם כי חייבת לומר שיש לי במרחק בניין מעון קרוב אבל העדפתי לשלוח לאחד אחר טוב יותר\)

גם ביישוב יש מרחקיםאורות המלחמה
זה לא שכולם גרים מרחק חמש דקות מהמסגרות.... 
בקיצור הרווחתםאורות המלחמה
גם מסכימה. ותלוי בגיל גםבן בא לנו

תינוק קטן לא היתי משאירה בחיים בכלל

אבל גיל גדול יותר שנגיד הרגע נרדם ובלול ויוצאת ל5 דק' גג להביא מהגן שסמוך לבית זה בסדר בעיני

הבעיה היא שאם קורה לך משהומקרמה
אפחד לא יודע שיש תינוק תחת אחריותך 
אני גם עושה את זה.פרח חדש

הילדים שלי לומדים ממש קרוב לבית

אז כשהיה לי רק קטנים שלא יכולים בעצמם לעזור להביא את האח הקטן יותר מהגן

והתינוק בדיוק ישן את השינה היחידה שלו ביום ועד שנרדם..

הייתי יוצאת ומשאירה אותו בבית ל10-15 דקות מקסימום.

ברור שלא הייתי משאירה תינוק לבד לשעה

ובטח לא ילד שיכול פתאום לקום ולשוטט בבית. גם אם תמיד בשעות האלו הוא רגיל לישון ולא קם באמצע.


גם אנחנו ככהאר
מסכימהאחת פשוטה

אי אפשר לנהל את החיים על סמך סיכונים כשהסבירות שלהם היא כל כך נמוכה.

בסוף כולנו פה נוסעות עם ילדים באוטו שזה סיכוי לתאונה וכו.

אני חושבת שלא צריך לרפד ילדים בצמר גפן ולשמור עליהם מוגנים סגורים איתנו בבית כל היום.

אם ילד בן 2 שיישן בלילה יפה וההורים הולכים לחצי שעה נניח והם נמצאים באותו יישוב ומשאירים פל דלוק, שירפה או חלילה גז שבדיוק בחצי שעה הזו פתאום יתקלח זה סיכוי אני חושבת הרבה יותר נמוך מתאונה.

אני חושבת אבל שבניהול סיכוניםהשקט הזה
נכנס גם העניין של דחיפות


אני לא יכולה לחיות את החיים שלי בלי לנסוע ברכב וגם ברגל יכולים לדרוס אותי במעבר חציה.


אז ברור שאני לוקחת את הסיכון.


אבל לזרוק זבל או לצאת לסיבוב של חצי שעה אני לא חייבת בדיוק כשהתינוק ישן אז בגלל שזה לא דחוף אני לא עושה את זה פשוט. אין לי עניין לקחת את הסיכון כשמה שעומד על הכף לא שווה את זה בעיני.


אני חושבת שיציאה זוגיתאחת פשוטה
נניח בלילה להליכה, זה דחוף. כל אחד והדחוף שלו. 😉
אבל אפשר למצוא פתרון לזמן זוגי בלי להתרחק מהביתחילזון 123
אז אם זה מספיק דחוף לי וחשובהשקט הזה
אביא בייביסיטר
להוריד פח בעיני אין שום סיכון שהוא אם אפשר להגדירפרח חדש

יכול לקרות בגלל שירדתי לפח..

אם יש סיכון כלשהו בזמן הזה

אז זה סיכון שקיים גם אם אני לא יורדת ויושבת בספה בסלון ונרדמת לכמה דקות.


לרוב כשישנים בבית שומעים בכי די בהתחלהשבח והלל

או אם יש פיצוץ של משהו גם שומעים, ומריחים ריח שרוף

זה לא ממש אותו דבר להיות מחוץ הבית ולישון.

 

לא אומרת מה לעשות, אבל סתם מדייקת את ההבדל

 

 

אבל גם בבית יכולים לקרות כל מיני דברים שלא תוכליטארקו

לגשת


לא שאומרת להשאיר ילדים מלכתחילה

אבל אין לזה סוף, באמת. וכן נכנס כאן ניהול סיכונים


אני כן אכנס להתקלח כשהילדים ישנים, גם אם זה אומר שהם יכולים להתעורר ולא אשמע אותם מיד כשהמים זורמים.


ואני אתן לך תרחיש יותר קיצוני-

אתמול לא הרגשתי טוב. בכלל.

הייתי לבד בבית כי בעלי חזר מאוחר מאוד בלילה..

באיזשהו שלב התינוקת שלי נרדמה והלכתי לשירותים מה שגרר מסתבר שרשרת של להתעלף-להקיא-לשכב מסוחררת ברמה שלא מסוגלת לקום בתוך הקיא של עצמי ולהיות מנוטרלת לגמרי

למזלי בעלי היה כבר בדרך והתינוקת לא התעוררה עד שהוא הגיע(ועזר לי להתקלח ולהיכנס למיטה)

למזלי 2 במקרה התעלפתי עם הטלפון לידי ויכלתי לשתף אותו מה קרה(לא שהוא יכל לעזור מרחוק, לא היה לו דרך לגרום לאוטובוס לנסוע מהר יותר🥴)


אבל כן

אם היא או הבן הגדול שלי היו מתעוררים

לא הייתה לי שום דרך לעזור להם. גם אם זה היה בכי היסטרי קיצוני.

לא היה לי את מי להזעיק מכל מיני סיבות

ולא הייתי מסוגלת לגשת אליהם, ויותר מזה, הייתי במצב שמסוכן להרים אותה.


אז כן, החיים הם ניהול סיכונים. ברור. אבל התרחישים שאת מתארת משתי דקות של לרדת לפח לצורך העניין, שווים בעיני לתרחישים שיכולים לקרות בבית.


למשל בניהול סיכונים שלי, כשאני צריכה לנסוע ואני לבד עם התינוקת בבית, אני מעדיפה להשאיר אותה שתי דקות בבית במקום בטוח ולהוריד את הדברים לאוטו בלעדיה, מאשר לרדת עם הרבה דברים בידיים כולל אותה ולהסתכן בנפילה איתה.

אני לא אומרת לאף אחת מה לעשות שבח והלל

1. מתייחסת לאמירה הולכת לפח כאל אמירה שאני יוצאת לשתי דק' מהבית ולא האם יוצאים לפח או משהו אחרי כי יש הבדל גדול בעיניי בין קומת קרקע לקומה 6 

ובין פח ממול הבית לפח בקצה הרחוב... ואני מסכימה איתך שיש ניהול סיכונים ושכל אחת תעשה את הניהול סיכונים שלה,

בעיניי עדיין זה שונה מאוד לצאת מהבית מאשר להישאר בו גם אם יש אין ספור אפשרויות של אותם סיכונים בתוך הבית.

 

2. כאחת שמנוסה בהתעלפויות לצערי, ממליצה לך כניהול סיכונים אישי, שכשאת לא מרגישה טוב ונכנסת להתקלח תשאירי לבעלך הודעה שאם תוך איקס זמן לא כתבת לו עוד הודעה

שיבוא לטפל בך... (כשבעלי לא זמין אני עושה את זה עם שכנה 🤭)

לא התקלחתי אתמול כשזה קרה...טארקו

ואני גם מנוסה לצערי, ובאמת מראש תכננתי להתקלח רק כשהוא יגיע...

כולה הלכתי לעשות פיפי🥴🥴

זהו שאני חושבת אפילו שההגדרה ללכת לפחפרח חדש

לדקות בודדות

גם אם זה קומה שלישית או שישית

אינה שווה להגדרה של לצאת מהבית.

ברור שבפועל זה אומר שאני עוברת את מפתן הדלת אבל מכאן ועד להגדיר יצאתי מהבית, רחוק מאוד בעיני

לצאת זאת יציאה כמו מה שהפותחת כתבה בהודעה הראשונה.


ואם אנחנו מדברים על ניהול סיכונים

תקראי את מה שכתבתי כאן


אז בשביל זה נוקטים משנה זהירות - הריון ולידה


מהסיפור הזה עולות שתי שאלות

1. למה בכלל יש לי דלת למטבח? בית עם ילדים קטנים וכו' לא היה עדיף שלא יהיה??

2. למה הלשונית היתה בחוץ??


אז נזכרתי שבזמנו היו לי על זה שני שיקולים, והנה בסוף התבררו שדווקא זה הביא עלי את ה"אסון" (ב"ה לא קרה כלום)


1. הבן שלי הבכור היה מאוד שובב והיה קם בשעות מאוד מוקדמות או יותר נכון באמצע הלילה ומשוטט בבית. אז התקנו דלת למטבח והייתי נועלת את המטבח כל ערב לפני השינה כי במטבח יש יותר מידי דברים מסוכנים

2. הייתי משאירה את הלשונית בחוץ כדי למנוע טריקה של הדלת באצבע של ילד קטן.


בקיצור, בסופו של דבר דווקא כל התחבולות שעשיתי כדי לשמור על הילדים שלי

נהפכו למלכודת.


מה אני רוצה להגיד?

צריך לנקוט בצעדי זהירות. ומה שעשיתי כנראה היה הדבר הנכון

אבל זה לא אמור למנוע מאיתנו לעשות דברים שהסיכון שלהם קטן וכמעט אפסי

ובוודאי אחרי כל אמצעי הזהירות שנקטנו

איך חישבת את הסיכוי?oo
מה הסיכוי שילד בן שנתיים במהלך חצי שעה יתעורר פתאום, יצא מהמיטה ויסכן את עצמו?


מה הסיכוי לעשות תאונה משמעותית עם פגיעה, אם נוהגים בזהירות?


בעיניי המקרה הראשון עם סיכוי הרבה יותר גבוה, אפשר לבדוק סטטיסטיקות. בשביל יציאה זוגית? גם בשביל מקרה חירום זו הזנחה. ילדים בגילאים גדולים יותר נפגעו בגלל שהושארו לבד.

כנ"לרק טוב!
ועוד דבר שעוזר לי במקרה כזה, להפעיל סטופר ביציאה מהבית בפלאפון שביד שלי, כדי לשים לב כמה זמן *באמת* אני מחוץ לבית. וכמובן לעשות את מה שצריך בשיא המהירות (לרוב עד 5 דק). 
ליותר מ5 דק' לא נשמע לי בכלל בכללרשרשרש

גג לצאת לשכנה, לזרוק זבל, לתלות כביסה.

אבל למכולת נניח, לא.

וכל זה כשהוא במיטה ולא יכול לצאת כמובן. אחרת ממש לא.


אבל יש לי חברות רבות שעושות את זה לשעה פלוס עם פל' דלוק וקרבה של כמה דק'. הם ממש יוצאים ככה לסיבוב בערב, לשיעור וכאלה.

אני לא חושבת שזה אחראי, אבל זה כן נורמה שמקובלת אצלנו באזור. אישית, אני ממש חושבת שגם אם ההסצברות שיקרה חלילה משהו היא מעטה אני לא אהיה רגועה ככה.

להשאיר בלי פלאחת פשוטה
ומקסימום שהילד יבכה, אישית מכירה כאלו שעושים את זה וזה נורא בעייני. 
שמעתי על הורים שיצאו לסרט והשאירו תינוקשוקולד פרה.

מתוך מחשבה שמקס' יתעורר, יבכה ויחזור לישון.

אני בחיים לא הייתי מוכנה לקחת סיכון כזה. 

אם כבר בנושא סביבה - מלטוניןשושנושי

חברה שמביאה לילדים כמות קטנה של מלטונין 

וככה יוצאת ברוגע שלה לאירוע סידורים וכו

אני כן הבנתי ממנה (אחרי שראתה כמה אני בהלם גם מסיבה המעניינת לתת מלטונין וגם על רעיון היציאה לכמה שעות) כן הבנתי שהיא ווידאה עם שכנה שתכנס אחת ל - - - 

 

בכל אופן, חברה שלך לא היחידה שעושה את זה

האם אני בעד? הכי נגד שיש בעולם!!!!!

זה בכלל לא פתרוןבת 30

אולי זה יגרום לילד לישון טוב אבל ילד ישן צריך השגחה גם כשהוא ישן.

חסרים מקרים שקרו?? א"א שפתאום יהיה קצר ותתחיל שריפה? או כל מיני דברים כאלה שבהם צריך השגחה של מבוגר. 

שלא תטעי, מסכימה איתך במאה אחוז!!!שושנושי
אצלנו הרבה משאירות עם טלפון פתוחשובי...
אני לא מסוגלת לחשוב על זה אפילו
התפתחות ועידכוןדימום

התברר שהבנתי לא נכון והם משאירים את התינןק בן העשרה חודשים לבד ליותר משעה.


אני אפעלו יותר מזועזעת וממש מתלבטת אם להגיד לאישה משהו..

מה דעתכן?

ממש אשמח לשמוע כי יודעת שאני מוקצנת לצד השני ואין סיכוי גם שאני ארד לפח שהילדים ישנים...

את לא מוקצנת לצד השני!השקט הזה

את הנורמלית.


תינוק חסר אונים! הוא לא יכול לעשות כלום אם יש דליפת גז, אם פורצת שריפה, אם פורץ נכנס לבית ואפילו אם הוא 'רק' מתעורר ובוכה ובוכה ואין שום מענה.

אני לא נגד לתת לתינוק לבכות קצת ולחכות לראות אם הוא נרדם חזרה. אבל כשאני בבית אני שומעת טוב את הבכי ויודעת לזהות אם זה בכי שהיא מסוגלת להרגע ממנו לבד או בכי שהיא צריכה עזרה חיצונית להרגע.


אני אהיה חריפה ואני אגיד, שכמה שינסו לנרמל את זה ולקחת אחריות של להשאיר פלאפון דולק וכו', לא. פשוט לא. 

לא לרדת לפח זה בעיני כן קצת הקצנה לצד השני.פרח חדש

כשאת מתקלחת אפשר גם לפספס בכי של תינוק לכמה דקות..

אז בגלל זה לא מתקלחים?

או כשיושבים בשירותים

לא צריך להגזים


האמתחיים חדשים🍃

כשהייתי אמא צעירה (עודני כזאת) היה יכול להיות מצבים שלא נכנסתי יום שלם עד שבעלי היה מגיע, עם הזמן לומדת להתאזן...

גם מקלחת, גם עכשיו אני נכנסת רק שבעלי נמצא🙈

אכן, איזונים זה המפתחפרח חדש

מי שטוב לה לחכות כל היום לרדת עם הפח רק כשהבעל מגיע (ואז הוא גם זורק 🤭) אז מצויין..

אבל אם חשוב לה להוריד את הפח והיא עושה את זה ומשאירה את התינוק אין פה שום הזנחה וסכנה. 

משתדלת לא להתקלח כשאני לבד בבית עם הבנותהשקט הזה
אבל גם אם כן אז מתקלחת עם דלת פתוחה כדי לשמוע


אני קצת חוזרת על עצמי אבל אני חושבת שיש הבדח משמעותי בין אם אני נוכחת והיא בוכה לבין אם לא.


יש לי יכולת לשלוט בסיטואציה. לשמוע את הבכי ולהבין מה הדחיפות והבהילות


כשאני מחוץ לבית אני לא שולטת בסיטואציה. ואין מישהו אחר שיעשה את זה במקומי


אני לא חולת שליטה. כשהבת שלי אצל המטפלת אני משחררת ורגועה לחלוטין. אבל אני יודעת שיש מישהו אחר שנוכח במקומי בסיטואציה

מה יקרה אם בשלוש דקות שירדת לפח התינוק התחילפרח חדש

לבכות?

חוץ מזה שהסיכוי שזה יקרה הוא קטן

כי מאמינה שאמא שיורדת זה כי יש לה את האינטואיציה שעכשיו בדיוק הוא ישן עמוק ולא אמור להתעורר

אני אשאל לכיוון השניהשקט הזה
מה יקרה עם הפח יחכה?


לא מבינה את הבהילות להוריד אותו דווקא כשהתינוק ישן ואני לבד בבית..


כאילו יכולה להבין שיש כאלה שלא יכולות לסבול שהפח מלא ומפיץ ריח


אבל אף פעם לא חשבתי דחיפות מטורפת להוריד את הפח דווקא שהבנות ישנות.


אם זה בזמן חופשת הלידה ואני עם התינוק כל היום אז יכולה להוריד גם כשער (כשהוא במנשא/ בעגלה) ואם כבר אחרי אז הרבה פעמים מורידה כשאני יוצאת ממילא לעבודה/ להחזיר אותן מהמסגרות וכו'..


גם לא יקרה כלום, לרובפרח חדש

אבל לפעמים כשהתינוק ישן יש מרץ לתקתק דברים וזה עצמו עושה הרגשה טובה

ובעיני שווה את ההשארה של תינוק ישן במשך שלוש דקות..

ב"ה כשיש תינוק יש גם מוגבלות מסויימת שהיא מבורכת

אבל לא צריך להגזים גם לצד השני..

אני איתךשושנושי

אחרי שהולך לישון ממש חשוב לי לתקתק את הבית

ניקיון יסודי

כל עוד הפח לא בצפרדע אני לא מסיימת 

מה השאלה?אפונה
לצאת עם פח כשהם ערים זה הרבה יותר מסובך כי הידיים תפוסות.
לחכות שהבעל יגיע?מדברה כעדן.

ובאמת עכשיו במילואים היה על זה המוווון דיבור שזו העזרה הכי נצרכת.... מעניין איך לא כולם פשוט הורידו ת'פח כשהילדים ישנים...


סליחה על הציניות פשוט זה באמת מראה שזה לא כזה הגיוני לרוב האנשים... 

אני במילואים-הריונית

הייתי מבקשת מאנשים עזרה בהורדה של הפח,

דווקא בתקופה הזאת יותר חששתי שילדים יתעוררו ויגלו שאף אחד לא נמצא בבית אפילו לרגע, גם ככה יש חרדת נטישה מהמילואים..

זה באמת האתגר הכי גדול שלי- מתי להוריד את הפחמקרמה

זה התפקיד של בעלי

ועכשיו במיחואים זה ממש מסובך לי

לדוג הבוקר- עצרתי בבית אחרי שפיזרתי את הילדים-

הוצאתי את הפח ורק אז יצאתי לעבודה


לפעמים הולכת עם שניהם אחה"צ

או עוזרת בבית רגע לפני שאוספת אותם


אנחנו מעל 120 ימי מילואים ולא לקחתי אפעם את הפח כשהם ישנים

מהמםמדברה כעדן.

גם אצלי היה דומה... אחרי הפיזורים בבוקר בעיקר... 

יואו קשוח!norya

לא קשור לשרשור בכלל אבל מציעה, אנחנו אספנו בשמחה את הזבל לחברה שגרה קרוב שבעלה מגוייס.

בהתחלה הגענו באופן קבוע אחת ליומיים כדי שהיא לא תצטרך לבקש. בהמשך (כשבעלה יצא ליותר אפטרים) היא ביקשה לעדכן אותנו כשהפח מתמלא. זה היה משמעותי בשבילה וכמעט בלי מאמץ בשבילנו.

אנשים שמחים לעזור, בטח בדבר כל כך קטן.. אולי תוכלו גם אתם למצוא מישהו שיעזור בזה💕

מצדיעה על ה120 ימי מילואים!!!! זה שליש שנה!!נק - ניק
מזדהה ממשאורות המלחמה
גם אני ככה עם הפח... הבוקר לקחתי מיליון שקיות סוף סוף
מזדהה ..ואצלי ו יש 3 שקיות מלאות ביוםבן בא לנו

לא רציתי שקיות גדולות כי היתי בסוף הריון ולא יכלתי לסחוב


וכל פעם שיצאתי זה היה עם הילדים

ועגלה

ומסובך


ובערב פשוט כבר היה קר וגשם והיתי גמורה..


ותכלס פעם אחת מישהו נכנס לקחת משהו שהשאלנו לו וראה את השקיות ולקח מעצמו ..והתביישתי ממש


וגם לבקש התביישתי

כי השכנה היחידה שהציעה עזרה בכללי כזה די התחמקה ממני..התפדחה כנראה שאת בעלה לא גייסו.. וגם כשהציעה אחת ל..זה היה בהכי כללי ונימוס כזה שהרגשתי שרק לצאת ידי חובה..ובכללי אנחנו בקשר טוב אז ההבדל היה הולט

אז לא הרגשתי בנח

ועוד שכנה בכלל לא הציעה והתעלמה מהעניין בכלל


וזה מבייש לבקש כשלא מציעים מהלב


זה כי הפח פשוט מגיע למימדים שקשה להרים😄רשרשרש
כשהן במסגרות ואני יוצאת להביא אותןהשקט הזה

יוצאת לעבודה אחרי ששמתי אותן

מחכה שבעלי יחזור

יורדת עם תינוק במנשא ושקית ביד


בקיצור כשרוצים מוצאים פתרונות..


עניין של סדרי עדיפויות.


אני מעדיפה למצוא את הפתרונות ולא להשאיר 3 דקות לבד..

האמת אין פה שום פתרון רלוונטי ליבוקר אור

אצלנו זה אפילו לא שלוש דקות, אבל אני מודה שחיפשתי פתרונות כשבעלי היה במילואים ולא מצאתי (הוא עדיין, אבל חוזר יותר )

אני יוצאת מהעבודה להביא אותם למסגרות ומהמסגרות ישר הולכת לעבודה וזה המון זמן לחזור רק בשביל להוריד את הפח

הילדים שלי בני שנתיים וארבע ככה שמנשא זה לא ממש רלוונטי ואני לא יכולה להוריד אותם עם שקית זבל על הידיים (אין מעלית)

ולחכות שבעלי יחזור.. בואי נגיד שלא היה כדאי😅

ולרדתמדברה כעדן.

עם הילדים עם השקית של הפח? אפילו לשים שקית בתוך שקית שיהיה פחות מגעיל ולתלות על העגלה.

ואם זה מדי יום אז השקית לא חייבת להיות עצומה

כמו שכתבץי זה ממש לא רלוונטיבוקר אור

אני מורידה את הילד בידיים ואת העגלה משאירה למטה

אני לא יכולה ביחד איתו להוריד עוד שקית

תראי...מדברה כעדן.

אני לא אומרת שזה קל או משהו

אבל כמו שאם יגיע אליך מישהו ללמטה ואת צריכה לחתום לו משהו יש מצב שתרדי עם הילד על הידיים... אז כנל עם הפח... זה לא קל ולא כיף אבל אפשר פעם ביומיים לרדת איתו ועם משהו ביד (את לא יורדת עם כלווווום? מה עם תיק של הגן או תיק עגלה? לא לוקחת איתך שומדבר אף פעם?)

ואז לקשור אותו שניה בעגלה שממילא למטה ואז לזרוק בפח...


בטוחה שזה מעצבן ולא קל... אבל כשהם ישנים לעולם לא אשאיר אותם לבד בבית. גם לא ל3 שניות מהחשש של להינעל איכשהו בחוץ... 

אצלנו אין איך להשאיר עגלה למטהענבלית

לא אפשרי בצורת הבניה, זה יחסום את המעבר.

אם ארד עם תינוק היד אחת ופח ביד שניה, איך אצליח לזרוק לפח הגדול?

זה מסוכן לתינוק.

אי אפשר להניח את התינוק על הרצפה

לא זה לא מתאים באמת.מדברה כעדן.
הצעתי למי שכתבה שהעגלה למטה
באמת אני אומרת למי שמגיע לעלות אליבוקר אור
ולרדת עם ילד זה לא לרדת עם פח וילד..
אז את לא יורדת עם כלום חוץ מהילד?מדברה כעדן.

סתם מוזר... 

לא כזה מוזרבוקר אור

ילד בן שנתיים זה דבר די כבד ומשתולל

יורדת עם תיק גב לעבודה אבל זה על הגב.. לא אותו דבר

טוב...מדברה כעדן.

סתם לא מצליחה לדמיין שאין לי מסוגלות להוריד אף פעם שום דבר... (חבילת טיטולים שקית בגדי החלפה... כלמיני...)


אבל מה שטוב לך... אני מבחינתי לא עוזבת את הבית כשהילדים שם. נקודה..

חוץ ממתי שאין שוווווום ברירה... לסוכות או משהו עם פלאפון שעובד לשני הצדדים. וגם זה ברגשות מעורבים מאוד אבל זבל זה משהו יומיומי לא רואה ת'צמי עושה את זה... 

גם אני לא ראיתיבוקר אור

והנה זה קרה 🤷‍♂️

דברים קטנים לפעמים שמה בתיק.

דווקא לסוכות זה סיטואציה שלפעמים יש יותר ברירה,  אז כל אחד והסדרי עדיפויות שלו🤷‍♂️

בסוכותמדברה כעדן.

אני יכולה להחליט לאכול רק בשבת חוהמ/יום טוב בסוכה ובשאר השבוע לא אוכל בכלל לאכול שם עם בעלי... אז טו לאכול בנפרד (חילופי משמרות) או לאכול בבית איתו אחרי שסיים...

אז יש ברירה כמובן... אבל ארוחה אחת בסוכה נראת לי ממש חשובה כדי לא להיות ממש מדוכאת מזה שאין לנו מרפסת /חצר... 

חח טוב אז עניין של גישהבוקר אור
בעיניי לצאת לכל כך הרבה זמן זה ביג נו נו, גם אם זה בשביל לאכול עם הבעל
עם פלאפון משני הצדדים ליד התינוקמדברה כעדן.
ומסכימה שזה גם לא דבר חיובי
יש הבדל בין חבילת טיטולים לפחענבלית
פח זה הרבה יותר כבד, והזריקה שלו דורשת שתי ידיים פנויות.
ברגע שיורדים למטהמדברה כעדן.
מניחים את הילד וזורקים כמובן עם שתי ידיים. היא אמרה שהוא בן שנתיים... 
סיפורו של שקית זבל חחחשושנושי
מתנצלת שצוחקת, זה פשוט מצחיק אותי 🤣🤣😛🤐
ואווו לגמרימדברה כעדן.
לא מאמינה לדיון לאן הגענו עם המילואים האלה... למרות שאפשר לקחת רעיונות מנשות הקבע היקרות... 
ילד בן שנתיים יכול ללכת איתך ברגלשבח והלל

תינוקים שעוד לא עומדים אז זה באמת בעיה

(למרות שאפשר לשים אותם בקנגרו, ובכלל עם ילדים חלפעמים זה ממש 'טיול' ללכת לזרוק פח 🙈

אצלי זה מסלול ריצה לרוץ אחריושושנושי

ועם שקית זבל ביד?

טו מאצ'

ב''ה בעלי בדרך כלל עושה את זה

כתבתי בהודעה אחרת שאני פשוט אוהבת להוריד אחרי שהוא הולך לישון

אוהבת לתקתק ניקיון וחייבת פח פנוי

בימי לימודים בערב וכו'


בינינו כמה זה קורה?

בשרשור הזה נשמע שיש.פינוי שקית לפח כל שעה עגולה

אצלנו אני מפנה (ולא בעלי) אולי פעם בחודשיים 

לא קורה לי אף פעם אבל רק הגבתי על זה שצריך להחזיקשבח והלל

אותו ביד...

 

אבל אני כן מנוסה בלקחת זבל עם כמה ילדים קטנים... 

 

במדרגות פחות עובדבוקר אור

בטח כשיורד גשם

ובתחילת המלחמה הוא היה בן שנה וחצי ועוד ממש חא ידע לרדת במדרגות לבד

עכשיו קצת יותר יודע

איך שמתאים לךשבח והלל

אבל גם אם במדרגות מחזיקים ביד ליד הפח כבר אפשר להוריד אותו 

זה אולי לא הכי נח בעולם אבל זה אפשרי כשצריך, מנסיון

אה ברורבוקר אור

התכוונתי להוריד אותו ביחד עם הפח במדרגות שזו הבעיה שלי (המדרגות אצלנו בחוץ)

האם אני יכולה ממש ממש להתאמץ על זה? יכול להיות שכן אבל זה יהפוך חוויה שצריך לעשות אותה פעם בשבוע לסיוט נוראי

בעיקר הגבתי שהפתרונות שמוצעים כאן לא כל כך פשוטים ליישום בכל המקומות

ברור שלא כל דבר מתאים לכל אחת בכל מקרהשבח והלל

והיו לי כבר מקרים שהפח חיכה בלי סבלנות... 

 

אני לא חושבת שנורא להשאיר ילד לשלושממשיכה לחלום

דקות או חמש דקות, אם הוא ישן ולא נמצא במקום שיכול להזחק לעצמו

זה בעיניי לא בהשוואה בכלל למה שהפותחת מתארת 

כנ''ל..ולא מתחברת לעשות מזה כזה דרמהבן בא לנו

יש גם השגחה פרטית בעולם

ואני עדיין אמא אחראית כשאני יוצאת 3 דק' לזרוק זבל

ממש לא היתי משתגעת על לרדת עם כל הילדים במיוחד לזרוק זבל


מי שנח לה לנהוג אחרת מצויין וזכותה המלאה ואשריה על האחריות היתרה


אבל ...

האמת שאני כן זורקת פח כשהם ישניםהמקורית

ל3 דקות

לא רואה בזה בעיה

מסכימהnorya

אם את במקלחת את יכולה להריח ריח של עשן. את יכולה לשמוע בכי פתאומי וחזק. בדיוק מה שאמרת- השליטה במה שקורה נמצאת אצלך ואת בוחרת איך להתנהל.

מחוץ לבית אין איך לדעת מה קורה עם התינוק ואין יכולת להפעיל שיקול דעת... כשיש פלאפון או מצלמה נגיד אז יש יותר שליטה.

כי הפחמדברה כעדן.
זה לצאת מהבית ואם תתקעי איכשהו בחוץ? זה ממש לא כמו להתקלח/להתפנות... 
לא יודעת. אני פחות מתחברת להתנהלות הזאתפרח חדש

של כל רגע לחשוב על תרחישים מפחידים ודי נדירים..

מי שסבבה עם זה אז מצויין

ואם הייתי חושבת שזה סיכון

לא הייתי מקריבה ח"ו את התינוק שלי בעבור שקית אשפה בפח.. זה באמת לא שווה את זה 😉


עדיין אני חושבת שאני אמא אחראית מאוד ולא מסכנת את הילדים שלי

אני בטוחה שיש הרבה אמהות כמוני

ולא חושבת ששמעתי לאחרונה על מקרים מצערים שקרו בעקבות דברים כאלו. (בטח כבר קרה אי פעם.. אבל זה לא משהו שקורה תדיר)



זה לא נדיר בכלל...מדברה כעדן.

פשוט לא חווית/שמעת על זה....

בטח שזה נדיר. שבדיוק ב3 דקות האלופרח חדש

יקרה משהו נורא ואיום

ושעצם זה שירדת לפח ל 3 דקות אז הסכנה גדולה יותר


 

חס וחלילה אסונות קורים

אבל זה לא קשור לעצם ההשארות של תינוק ישן  3 דקות.

 

אישית, אני נכנסת לשירותים וגם מתקלחת כשתינוק ישן

וכשהמים זורמים זה די מנטרל רעשים.. 

אני כן משתדלת לעשות ציק צאק אבל בעיני זאת התנהלות נורמלית לגמרי ולא חסרת אחריות

 

אני איתך האמת. יש הבדל בין חוסר אחריותהמקורית
לזהירות יתא שמונעת מהלך חיים תקין
לסיכום אני אגידפרח חדש

אני מאמינה מאוד באינטוטיציה אמהית.

אני בטוחה שרוב האמהות רוצות ועושות מה שהכי טוב לילדים שלהם

אז אם האינטואיציה אומרת להיזהר כפליים ולא לרדת 3 דקות, אז מצויין

בסופו של דבר כל אמא יודעת מה הכי טוב לילד שלה

התכוונתי שאנעל מחוץ לביתמדברה כעדן.
אז בשביל זה נוקטים משנה זהירותפרח חדש

לוקחים מפתח

או שלא סוגרים את הדלת עד הסוף, משאירים את הבריח בחוץ למשל וכך לא יכול להיסגר

אפשר למצוא פתרונות.


גם בתוך הבית יכולים לקרות כאלו דברים.


ואגב, זה קרה לי אחרי לידה שלישית.

הגדול היה בן 3.5, אחריו שנתיים וחצי ואז קטן בן שבועיים.

הכנתי חביתות במטבח ושני הגדולים שיחקו עם הדלת של המטבח

פתאום לא ברור לי איך קרה, הדלת נטרקה חזק ככ והלשונית היתה בחוץ וננעלתי עם הגדול במטבח

ושני הקטנים בחוץ. ואני בלי פלאפון.

טיפסתי על הארון אולי אמצא מפתח אפס מעליו.. כלום.

מסתכלת בחלון, אולי מישהו עובר.. נאדה.

בינתיים תושיה של ילד בן שנתיים וחצי.

מצא את הפלאפון שלי בחדר, שכאמור היה שם תינוק בן שבועיים

ובנס היה חריץ יחסית גדול מתחת לדלת

והוא דחף לי, וזה דרש כח!! את הטלפון.

בעלי היה מחוץ לעיר.

אז התקשרתי לחמי. הוא לקח מונית תוך 10 דקות היה בבית. אבל כל הדרך לא ידעתי אם הדלת הראשית בבית פתוחה בכלל...

חישבנתי כבר שאולי הוא ילך לשכנים וישלשל דרך החלון מפתח אפס..

בסוף התברר שהבית לא היה נעול. ניסי ניסים!!


בקיצור, אלו תרחישים אפשריים גם באמצע טיגון חביתה בסתם יום רגיל..

אז בעיני, להיזהר כן

אבל לא צריך בגלל זה להימנע לגמרי.


מסכימה.שלומית.

אני בהחלט משאירה ילדים ישנים ליציאה של עד 5 דק'.

לא רואה בזה שום חובר אחריות.

גם אם בדיוק יתעוררו ויבכו מדובר על פחות מ5 דק' ככה שבעיני זה לא אסון

זה ממש ממש מוזרבת 30

ולא תקין בכלל.

תינוק בן עשרה חודשים לא יכול פתאום להתעורר? להקיא? להיעקץ מיתוש ולגרד ולגרד? או כל דבר אחר?

אין ח"ו דברים יותר גרועים שעלולים לקרות, שאני לא רוצה בכלל לכתוב?

הזוי לגמרי.

ואני, כמו באר מרים, כן יצא לי להשאיר תינוק ישן במיטה שבוודאות הוא לא יכול לצאת ממנה- למשך 5-10 דקות לכל היותר אם היה איזה צורך דחוף שלא מצאתי שום פתרון כמו להוציא ילד מהגן שלא נמצא רחוק. 

אבל יותר משעה? 

השאלה אם יש בכלל דרך להגיד את זה להורים ואם זה התפקיד שלך ואם הם לא יכעסו וירגישו שאת נכנסת להם לחיים. 

יאבאלהחיים חדשים🍃

מזעזע בעיניי.

 

האמת שגם בעלי התחיל להגיד לי משהו בסגנון אבל העמדתי אותו במקום, שגם אם יש כאלה שעושים זאת, מבחינתי אין מצב.

(גם אם זה ׳רק׳ בכי... אני לא מסוגלת לתת לתינוק לבכות יותר מידי מבלי לגשת אליו)

נשמע נורא בעיניידבורית
זה שיש אחוז גבוה מאוד מאוד ששום דבר לא יקרה לא מבטל את האחוז המאוד קטן שילד עלול להתעורר מכל מיני סיבות ולבכות ללא מענה עד שתחזרו. וזה רק המקרה הכי קל, לא מדברת על מקרים טרגים חלילה. רק עצם הבהלה וחוסר המענה של ילד שמוצא את עצמו לבד ללא השגחה.
נורא ואיוםאורות המלחמה
ואם הילד יקום פתאום? זה לא מופרך 
פעם אחת יצאתי מהבית לקנותדיקלה91
כדורים ממש חשובים..כשהילד ישן. זה היה אמור להיות לעשר דקות ובסוף זה התארך מאוד לצערי אבל מהשניה שיצאתי מהבית התחילו לי מחשבות נוראיות על מה יכול לקרות והייתי בלחץ אטומי, לא עשיתי את זה שוב
אני בויכוח אינסופי עם בעלי על יציאות קצרות של 10דקמיקי מאוס

ותמיד הרגשתי שבעלי קצת מוגזם כמה שזה נראה לו נורמלי. אני חוששת

ובכללי אני לא כזו מגוננת, יודעת לשחרר, ולא שאני חושבת שחייבים לתת מענה לכל בכי מידית

אבל יש לנו אחריות להשגיח עליהם. זה הבסיס של הבסיס.

מה אם בדיוק קורה משהו? זה לא כזה מופרך...

איזה חוסר אונים וחוסר אחריות.

אני מוכנה לעזוב אותם ישנים רק אם זה ממש קרוב במרחק שמיעה של משהו קריטי וקרוב לבניין

ערים אפילו פחות

וגם זה לקח לי זמן להסכים לשחרר ורק כשזה ממש חשוב


אבל שעה זה כבר מחוץ למה שנשמע לי בכלל בתחום הויכוח... אפילו הוא לא היה מדמיין כזה דבר...מילא פתרונות של שכנים שמבקרים או טלפון פתוח (שבעיני ממש לא מספקים אבל לפחות משהו)

להשאיר ככה לבד לגמרי זה חוסר אחריות וגם לגמרי לא חוקי. וכנראה גם יש חובת דיווח (כמה שאני נרתעת בטירוף מהמושג הזה...)


מה את יכולה או אמורה לעשות? זה שאלה טובה...

מצד אחד אני מתחלחלת מהמחשבה להתחיל להתערב לה בחיים וגם לא רואה את עצמי עושה משהו כזה

מצד שני, זה ממש סכנה!

לא יודעת.... מצב ממש לא נעים להיות בו כששיתפו אתך בכזה דבר 😐

מצטערת אבל זה דיווח לרווחהוהרי החדשה

ממש אסור על פי חוק ועל פי כל הגיון

מזעזע לשמוע.

לא הייתי רצה לדווח על סמך שמועה....פה לקצת
נכון, אבל שמי ששמע שידווח...והרי החדשה
הלם.אהבתחינם

אני לא נכנסת להתקלח אם בעלי לא בבית… אז לצאת?

איזה אומץ ואו..

זה לא אומץמקרמה
זה בעיקר חוסר הבנה ואחריות
מצד שני לא להתקלח זה גם מוגזםחילזון 123
גם בעיני...מקרמה

הכלל שלי- זה שאני יכולה להגיב במידית.


כן מתקלחת

הוצאתי פח בבית הקודם כשגרנו בבית קרקע  והפח היה בכניסה למגרש והיה לי קשר עין ושמע תמידי עם הבית


היום כשהפחד הוא בקצה הרחוב (200 מטר)- אין מצב שאצא כשהם ישנים


אבל כן אביא משהו מהחניה שצמודה לבית


המלחמה הזו חידדה לי את הנהלים שלי

האם אני יכולה תוך דקה וחצי להגיע הביתה. לשלוף אותם מהמיטות ולהגיע למרחב מוגן-

אם כן אז זה סביר בעיני

אז לא - אז זה סופר בעייתי

ממש ככה, גם אניאורות המלחמה
לרווחה...באמתכנרת כנרת

אם כעוסית הייתי שומעת משהו כזה לא הייתי שקטה

חוסר אחריות מטורף.

אולי רגע לפני הרווחה לדבר איתה בישירותרשרשרשאחרונה

להבהיר לה שזה לא מקובל ומסוכן. שזה משהו שאם שומעים עליו ברווחה עלולים להתערב ורפילו יש עליו חובת דיווח. קצת לנער אותם.

הם כנראה עושים את זה מנאיביות או חוסר הכרות עם הסטנדרטים המקובלים, יש מצב שזה יעיר אותם והם יתפקסו

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדשאחרונה

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️