מניחה גם שהגילאים קטנים.  לא ילדים שיכולים לצאת עצמאית להיפגש ולשחק עם חברים שגרים קרוב.  

אחרי הסעודה סידרנו קצת את הבית, ואני הלכתי לישון.

ללכת לחלק משלוחי מנות לאנשים מבוגרים, להם זה ממש משמח,זה תעסוקה מענייני דיומא,ולילדים זו ממש חוויה ששנים רבות ידברו עליה. ( אצלנו הם כבר בדיונים לאיזו דודה זקנה כדאי ללכת מחר,וזה מדהים כי זה לא דווקא דודות עם "זכרון טוב" מה שנקרא,אבל זה בשביל הילדים נתפס כחוויה של פורים.

ילדים קטנים-לשים שירי פורים ,להתחפש עם תחפושות,לרקוד איתם.

ילדים גדולים - יכולים להכין לכם ולקטנים דוכנים של שוק פורים ,ואז לעשות אותם ( פשוטים ממש-ארגז עם עיתונים,כיבוי נרות,קליעה למטרה,חפשמאת המטמון)

לנצל את הזמן הגדול הזה-ללמוד משהו יחד,לומר תהילים בצוותא.

{ואם כבר כן שמת להם מסך .

יש סרט "המגילה והמקדש" אפשר לראות יחד.

אני ממש נהנית ממנו , הוא מיועד לכל הגילאים.

אפשר לקנות בקישור הזה
חנות

פורים שמח 🙃

וכשאני חושבת על זה - סליחה שלא ציינתי,אין לי קשר ליוצרים והמוכרים,לא מכירה אותם.

פשוט אצלנו לא מפסיקים לשמוע את הסיפורים שלהם ובחודש אדר לראות את הסרט הזה.

אז רציתי לשתף עוד בטוב הזה.

לא התכוונתי לעשות פרסומת,מקווה שזה בסדר.

אני שומעת אותם מאז ילדותי בקלטות,והילדים שלי גם.

שאלת בהשוואה לאחרים .

אני חושבת שזה הרבה הרבה יותר מוצלח משאר הסיפורים 'אני מכירה. הסיפורים שלהם מוצלחים,מסופרים בכשרון, ומכילים המון ידע ומטפחים הרבה ערגה לחזות במהרה בכל מה שמספרים עליהם.

אני רואה עכשיו שבאתר הקטעים לשמיעה לא עובדים.

בחיפוש בגוגל של "חוויות במקדש" הוא נתן לי כמה סרטונים לדוגמא.

בבוקר משלוחי מנות לשכנים, לאחר מכן התארגנו ונסענו לביקור אצל ההורים של בעלי.  

משם המשכנו לסעודת פורים במשפחה, אצל אח שלי, עם ההורים שלנו שגם הגיעו.  

היינו שם כמה שעות, וחזרנו לא מזמן הביתה.  

יום מעייף… 🥱

בדר''כ רק מתחילים בזמן הזה

היתי מנצלת את הבוקר

לעבור בין בתים עם משלוחי מנות.. אפשר גם שהילדים יחלקו לחברים

אצלי ו בעלי מנגן אז הולך יחד עם בקבוק יין וכוסות והכלי נגינה ובכל בית מתיישב עושה לחיים ומנגנים קצת

ואז כיף לכולנו

משתדלים ללכת לשמח אנשים מבוגרים בודדים וכדומה וזה גם משמעותי ממש

ואז בצהרים סעודה..

אננו ץמיד או מארחים מלאא אנשים

או מתארחים

אז הסעודה נמשכת עד אחה''צ לקראת ערב

ככה שכבר לא צריך עוד תעסוקה

לדעתי בפורים לבד בבית קשה למלא את היום

וזה יום שהיתי מתאמצת על הקשר חברתי או משפחתי כלשהו

אבל זה גם אופי..אם נכון לכם

בוקר- עד 11:30, סבב משלוחי מנות מקומי

ואז יוצאים לסיבוב מורחב - להורים שלחי להגיד חג שמח, ועוצרים בדרך אצל דודים שלו.

חזרנו למקום מגורינו ב15:30 לסעודה (יש משפחה קרובה שכנה וגם ההורים שלו הגיעו
 

ועכשיו מתקפלים הביתה למקלחות, פיג'מה.

היה לגמרי מתאים לי יום ברגוע יותר

לק"י

הסיבוב בין המשפחות.

זה ממש חסר לי....

אנחנו רק באזור 15:00 התיישבנו לסעודה...

אולי כדאי בשנים הבאות לעשות את הסעודה קצת יותר מאוחר?

לק"י

אני בתשע הייתי אחרי מגילה.

יצאתי עם הילדים לחלק משלוחי מנות וטיגנתי ספינג'ות לארוחת בוקר בערך עד 12:30.

ואז ארגנתי את הסעודה (כולל הכנת סלט, טחינה וטיגון שניצלים שתיבלתי אתמול).

בסביבות אחת וחצי ישבנו לאכול.

הסעודה היתה קצרה.

אצלנו בעלי הולך לשחרית+ מגילה בשמונה. בזמן הזה אני מארגנת את משלוחי המנות.

כשהוא חוזר (בעשר) אני הולכת לשמוע מגילה.

באחת עשרה מחלקים משלוחי מנות וזה לוקח בערך שעתיים (הילדים מחלקים להרבה חברים…)

אחכ יש לנו נסיעה ארוכה לסעודת פורים עם המשפחה. מניחה שאם לא היינו נוסעים אז בזמן הזה היינו מבשלים את הסעודה.

לק"י

לטיגון.

אז היום נשאר לטגן, לחתוך סלט ולתבל טחינה.

ביום שישי הכנתי חצילים בתנור ותפו"א לשבת. ונשאר גם להיום.

אז להכין את האוכל היום לא לקח הרבה זמן.

גם המשלוחי מנות מארגנת מראש

אחרת כל היום הולך

ולשבת נגיד אפשר להכין אורז בכמות גדולה

וסלטים בכמות יותר גדולה

ובראשון להוסיף מגש תפו''א בתנור או שעועית בתנור..משהו כזה בקטנה

של משלוחי המנות בהתאם לזמן שיש

או שאפשר לבשל במוצש ולישון מאוחר

אנחנו סיימנו סעודה ב13:30

אבל אז יצאנו לסעודה נוספת מחוץ לעיר. אם לא היינו יוצאים גם אצלנו פורים בבית היה נגמר, לא רואה בזה בעיה.

בבוקר מגילה, ארוחת בוקר, משלוחי מנות עד בערך 12.

אחר כך בעלי הולך למנחה.

הילדים משחקים בבית, אני זוכרת שנה שיצאנו לגן שעשועים.

בסביבות 14 הולכים לסעודה אצל חברים, ועד שחוזרים כבר נגמר היום.

ברעיון תכננתי שזה יהיה למחר, אבל ראיתי שהם משועממים ורק הסתובבו סביב משלוחי המנות ודיברו על הממתקים,

וזה היה ממש מוצלח, רגוע מעסיק ועדיין אווירה של פורים.

כשסיימו כבר מצאו לעצמם משחקים שקטים והפעלתי שירי פורים ברקע.

בדר"כ בעלי הולך מוקדם לתפילה ואני הולכת עם הבנות בסביבות עשר לקריאה לנשים. תוך כדי הבוקר ועד 12 בערך מסיימים עם משלוחי מנות , ועדיין יש עוד קצת פה ושם גם אחרי. (כל הילדים מסתובבים, מחלקים לחברים וכו'.) אח"כ יש זמן שקט כזה שבו בעלי כבר מבוסם ויש אצלינו חבר או שניים בזמן שהילדים ממיינים להם את הממתקים והחטיפים ואני מארגנת עם הגדולות את הסלון לסעודה, וגם מבשלת (לפחות השנה לא בישלתי מראש בגלל שבת. אז הכנתי דברים שלא לוקח הרבה זמן). ב13:30 יש מנחה ואחרי מנחה- 14:30 או 15:00 יושבים לסעודת פורים אצלינו או אצל חברים. הסעודה עצמה לא נמשכת הרבה זמן אבל אז מתחיל הענין האמיתי של פורים...בעלי מסתובב בין כמה בתים שלשם מתקבצים כל החברים, ואני באיזשהו שלב מוותרת על למצוא אותו ופשוט מתמקמת לי עם הקטנים שאחד הבתים ששם יש חברות שמתחשק לי להיות איתן. אווירה טובה- הגברים משתכרים להם, הילדים משחקים והנשים נהנות.

לקראת שבע בערך אני חוזרת הביתה, מארגנת את הקטנים לארוחת ערב ושינה, מארגנת את הבית ומתישהו במהלך הערב בעלי חוזר והולך לישון...

אני חושבת שהענין בפורים הוא להיות חלק ממשהו גדול יותר- קהילה כלשהיא או משפחה מורחבת. 

משפחתי

ולא לכולם יש...

אצלנו המעבר מעיר ליישוב קהילתי שדרג את פורים בכמה רמות, בלי השוואה בכלל

אבל אפילו 2-3 משפחות של חברים שיוצרים מסורת כזו של סעודת פורים משותפת- גם זה מענה מצוין. ואז על גבי זה אפשר להוסיף גם פעילות לילדים וכד' וממילא לכולם יותר כיף ויש יותר שירים ושמחה ולילדים לא משעמם וזה נמשך זמן ונותן נופך אחר לפורים

בשביל חלק מהאנשים זו פסגת השאיפות,

ולא איזו התפשרות של 'בערך' שלא בעיה להשיג

לא חושבת שאנחנו היינו בקלות מצליחים למצוא 2-3 משפחות קבועות כאלה. 

אבל זה כיוון אפשרי ששווה לחשוב עליו ולהשקיע בו מאמץ למי שאין משפחה מורחבת או קהילה

לק"י

והילדים אמרו שהיה כיף בפורים (לא הסעודה דוקא, אלא בכללי).

אבל לי היתה סעודה מבעסת.....

לא תמיד הילדים הם הסיבה לשינוי. 

זה לא ככ פשוט כאן

ננסה למצוא אפילו משפחה אחת, שתתאים לנו באורח החיים ושלא נוסעת להורים. מקווה שה' יעזור לי בזה

ועדיין לא מיצינו

לא משנה אם אירחתי (כמו ב5 השנים האחרונות) או התארחתי, כמו השנה

הסעודה מתחילה רק ב13.00 וב"ה רוצים להנות כמה שיותר, אז היתה הפוגה הכרחית בצהריים ובערב שוב יצאנו למפגש משפחתי ורק עכשיו מרדימה תילדים

ונתבל  את הסעודה בפעילויות פורימיות

כל שנה אנחנו אוכלים עם עוד אנשים ואז הגברים משתכרים ונהנים להם ביחד והנשים והילדים קצת לא מוצאים את עצמם...

השנה לא הייתה סעודה כזאת אז אכלנו לבד בבית, אני בעלי ילד בן שנתיים וחצי ותינוק, הכי מעפן שיכול להיות, לא? אז דווקא היה מדהים, גם לבעלי

ליל פורים בעלי הלך לקריאת מגילה וערבית, אני אירגנתי את הבית אחרי שבת ואז רקדתי עם הילדון המתוק בסלון. אחר כך הבדלה, השארתי לבעלי להשכיב אותו והלכתי לקריאת מגילה.

בבוקר בעלי בקריאת מגילה עד בערך 9, אני מארגנת משלוחי מנות (הכל מוכן מראש, רק להוציא מהמקרר ולארוז), ארוחת בוקר לילדון, יצאנו להביא משלוחי מנות לכמה שכנים. קריאת מגילה לנשים ב10, נגמרה ב10:45, חזרתי הביתה אכלנו ארוחת בוקר גדולה ומאוחרת. סיבוב משלוחי מנות עד 12:30 ואז הילדון הלך לישון ובעלי הלך ללמוד.כשהילד קם אירגנו הכל בנחת, סעודה ב15:00, אוכלים ושותים (אבא בקבוק יין יבש, אמא רבע כוס יין מתוק והילד רבע כוס מיץ ענבים) בכיף נניח שעה ואז שירים וריקודים, בעלי כבר שיכור אבל גם אני והילד רקדנו ונהנינו מאוד!! דברי תורה, תפילות, חיבוקים, ריקודים. שמתי שירי הרקדה של פורים במחשב.

ב17:00 בערך הגיע אלינו עוד שיכור נחמד, ואז אני כבר לא שרה ורוקדת רק בעלי והוא והילד.

ב18:00 בעלי והשני הלכו לעוד בתים עם חברים שיכורים, אני התחלתי מקלחות ואיפוס של הבית אבל עדיין עם שירי פורים ותפילות. וואלה התבאסתי שהיום נגמר.

אם לא היו שירי הרקדה כיפיים בסלון אז הסעודה שלנו הייתה נגמרת בארבע וזהו, זה יותר טוב מ13:30 אבל עדיין זה לא זה. אבל לשים שירים ולרקוד ולהתפלל ולתת להם להוביל אותנו (פתאום התחיל ניגון שקט כזה ובעלי נשפך מתפילה בדביקות כזאת) זה ממש עשה אוירת פורים בבית

השנה החלטתי 2 דברים שממש הקל מעלינו: אנחנו לא יוצאים לתת משלוחי מנות, אלא מביאים למי שטורח להגיע אלינו

ושאת את הסעודה אנחנו עושים בערץיר שלנו ולא נוסעים רחוק.

ככה היה לי זמן בנחת לארגן את הילדים, לשמוע מגילה, לשים את הקטנים לנוח קצת. ואפילו היה קצת משעמם לפני הסעודה, אבל מצאתי לילדים משחק חידות לפורים והם נהנו מאוד! 

לגבי לא לצאת לתת משלוחי מנות.

יכול להיות שלכם זה מאוד התאים, אבלאני חושבת שבשביל הרבה אנשים זה עלול להיות פתח לרגשי נחיתות קשים: "כמה הביאו לי?" מכירים אותי?" "אוהבים אותי?" 

אין לי מושג כמה היו מביאים לנו אםלא היינו יוצאים. אבל ידעתי שחשוב לי להיות חלק מפורים, להיות בעשיה, וכן, גם לפגוש אנשים ולקבל משלוחי מנות.

אז הכנתי הרבה משלוחים ויצאנו עם הילדים לחלק משלוחי מנות- בדגש על משפחות שסיכוי סביר שהן יקבלו פחות ומשפחות שיש לנו הכרת טובה מיוחדת אליהן.

אני חושבת שמהבחינה הזו פורים הוא זמן מצויין לתחזק קשרים חבריים וקהילתייםלמי שזה חשוב להם

חוץ מזה שאנחנו מביאים גם לשכנים מהבניין שלא בטוח שיקבלו (לא כללתי את זה בתור כאלה "שיצאנו" אליהם) 

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

אני די מאלתרת, אסל בעיקרון שמנת מתוקה, גבינה, שמנת חמוצה, פודינג.

שמה ביסקיוויט מפורר עם חמאה בתחתית הכוס, חצי כפית מלית אוכמניות, את הגבינה ושוב פרורים.

הכי נח בכוסות עם המכסה- גם לאחסון וגם להגשה.

מוסיפה כפיות קטנות ליד

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

זה סרטונים למתכונים קלים ממוצרים פשוטים שיש בבית. וזה פרווה.

הן מסבירות שיש הרבה קידושים ואירועים וצריך כאלה מתכונים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

שפך פה באמת מלא, והכל בצבע כחול עם חתיכות כחולות...

מצד אחד זה הדאיג אוצי יותר, מצד שני זה סימן טוב שהגוף שלו העיף את זה החוצה...

במוקד אחיות לא הצלחתי להשיג מענה כבר כמה דקות

הם המוקד המוסמך היחיד במקרים כאלה.

ניסיתי להתקשר למה שמצאתי ברשת והיה "המספר אליו חייגתם איננו מחובר"

תוודאי גם את הקידומת

ובדרך מתקשרת למרכז ברמבם כמו שהציעו פה.

לא משנה אם הוא הקיא וכאילו הוציא

זה יכול להיות גם תגובה לחומר ובינתיים חלק מהחומר גם יכול להיספג.

וקחי איתך את האריזה של החומר אם יש לך

לא יודע אם אני אישית הייתי ממהר למיון, אבל זו בוודאי לא עצה רעה.

דבר ראשון: מרכז הרעלות של רמב''ם! לא לוותר. לנסות לתפוס אותם. הם עונים תוך שניות, מניסיון

במיוחד שאת מתארת שהקיא.

יכול להיות שמרכז ההרעלות יגיד משהו אחר, אבל בגלל שאין לך מענה זמין כרגע, קודם להתחיל בנסיעה ואז לברר תוך כדי ומקסימום יגידו לך שאין צורך לנסוע.

שאף אחת כאן לא יודעת מה החומר שיש בסבון הזה, מה ההשפעות שלו, כמה זמן לוקח לחומר להשתחרר ועוד שאלות שאני אפילו לא יודעת להעלות כי אני לא מבינה בזה.

ובכל כל זה, חיוני ושמח עכשיו, לא אומר כלום על אפשרות לפגיעה קיימת ולא נראית, או לפגיעה חס וחלילה בהמשך.

לכן ממש חשוב ללכת בעיניי ולא לחכות

יש התווית חומרים רעילים.

לא מבינה את ההתלבטות. יש ספק, אין ספק. תפנו למיון.

רפואה שלמה!

היה סיוט להשיג אותם, בסוף הצלחתי ואמרו שזה יכול לגרום לבחילות והקאות אבל לא מסוכן.

ברוך ה'!

שזו לא הנאה זוגית

זו הנאה אישית שעושים אותה ביחד

צריך להגיע להבנה

מה בסיטואציה הזו יכול להיות הנאה עצמית ואז לתקשר אותה

אבל יש בזה גם הנאה זוגית בעיניי

שבשקט בשקט יש הרבה כמונו.

גם אני מנסה להבין מה העניין הגדול שעושים מיחסי מין ולא מצליחה...

ברור

כי הרבה פעמים נשים עסוקות בלהיות בהריון ולטפל בילדים

ולא פנויות להקשיב לגוף שלהן

גם באופן כללי

זה בגילאים צעירים

ואז בגילאי 40+ הרבה נשים מגלות את העולם הזה

והוא לגמרי צועק אל תגעו בי

את מונעת הורמונלית? זה תמיד היה ככה?

וכן תמיד היה ככה

נראה לי יש אנשים שבאמת זה פחות כיף להם, זה הגיוני סך הכל

כי הן לא מצאו מה הן אוהבות

אולי גם לא חיפשו

אולי אין מקום בכלל בחיים שלהם לתת לזה מחשבה והתבוננות

אולי הן חוות את זה בצורה שלילית

גם באוכל כל אחד אוהב/ לא אוהב משהו אחר

קודם להבין למה לא רוצים

אחכ להבין מה יכול לעשות טוב בסיטואציה מתאימה

אחכ לרצות ולתקשר את זה

שמעתי עליה המלצות ושאנשים מגיעים גם מרחוק.

היא טיפלה גם בבן שלי.

בגדול - חותכים את הציפורן.

רבקה: 050-4151496

(רק אומר שבטרם לא עשו טוב)

תלכי למישהו עם המלצות, יש כירורגים יותר ופחות עדינים. הפעולה עצמה פשוטה מאוד אבל את רוצה שהיא תהיה כמה שפחות כואבת.

בדרך כלל נותנים זריקה מקומית של הרדמה, ואז הרופא חותך את מה שצריך.

טוב עשה הרופא שנתן לך אנטיביוטיקה, התהליך הרבה יותר כואב כשיש דלקת פעילה.

וכמובן איך אפשר בלי להיזכר בזה?

רפואה שלמה!

תודה!

משחה אנטיביוטית לא הועילה בכלל. אז עברנו לכדורים דרך הפה.

ממליצה על דניאל פולק אם רלוונטי,

בזמנו ביררתי שמקבל פרטי בחשמונאים

ובמכבי בבית שמש.

(אבא שלי ובעלי היו אצלו).

האם יש למישהי המלצה בירושלים והסביבה?

מישהי טופלה אצלו ויכולה לתת המלצה?

עם פטנט שלא ישפוך.

לא ניסיתי, אבל את יכולה לבדוק אם זה עונה על הצרכים שלך.

מצרפת קישור לדוגמה: Spill-Proof Biscuits Container Box Snacks Storage Box Baby Kids Plastic Snack Catcher Double Handle Snack Cup Jar Bowl קופסת אחסון חטיפים עמידה בנזילות לתינוקות וילדים, קופסת פלסטיק לתפיסת חטיפים עם ידית כפולה, כוס חטיפים וצנצנת - AliExpress 1501

יש כמו רוכסן שסוגר. הן יותר עמידות ואפשר להשתמש בהן כמה פעמים, במיוחד לדברים יבשים כמו קורנפלקס וכו'.

אישית אני לוקחת לעבודה הכל בתוך זיפר אחת (כריך, יוגורט, פרי, נשנוש, גרנולה) אבל אני שמה בפנים בתוך שקיות אוכל כל דבר.

הרבה יותר נוח לי מקופסת אוכל שתופסת מקום

וכמובן שזה לשימוש חוזר

פעם ראיתי שיש שקיות בד לכריכים

הילדים שלי שמים בכוסות כל הזמן

אני לוקחת להם ונותנת להם כשהם יושבים והכוסות לא מלאות

לחילופין יש קופסאות פלסטיק עגולות עם מכסה. שייכנסו לאוטו כשזה סגור (אם זה ישים מבחינתך)

חדר בריחה

מציאות מדומה

כתבו פה המלצות חמות על ניווטים זוגיים (חוויה מתוכננת אולי? לא בטוחה, בנות אחרות יידעו בטח להשלים את החסר)

עשינו כבר פעמיים והיה לנו ממש טוב!

ולפעמחם מתעוררים ספונטני בלי שעון...

פיסול בברזל, זכוכית, סדנאות בתחומי הנפש של הרגעה ודמיון מודרך וכד'.

אטרקציה- משהו מעולם האקסטרים? צניחה או תעופה או אומגה ופארק חבלים, קארטינג, טיול בריינג'ר וכד', קניות של בגדים בשבילו (או בשבילל) יחד אם זה כיף לכם, אם אומנות מעניינת אתכם לחפש תערוכות צילום או ציור או כאלה, אפשר גם במוזיאון כלשהו (לזכור שיש ז'אנר שלם של אומנות בעייתי לשמירת העיניים אז לברר), סיור מודרך באיזה נושא אהוב עליו עם מדריך תותח.

מזל טוב!

הוא היה מתקשר למשטרה מיד

לא נראה לי שזאת היתה התחלה מבטיחה ליום כיף עבורו :

את מכירה את בעלך הכי טוב - אבל תחשבי היטב אם הקונספט הזה של ההפתעה יתאים לו באמת... אם הוא ישמח שתחליטי בשבילו לא ללכת לעבודה יום אחד, ושלא יקום בבוקר בשעה שהוא רגיל...

(יודעת שבעלי לא ייהנה מזה בכלל, למשל. וגם אני לא, האמת...)

אפשר במקום זאת רק לבקש ממנו שישריין יום לפעילות זוגית, ואז להפתיע אותו בתוכנית עצמה בלבד.

בכל אופן, כותבת קצת רעיונות:

חדר בריחה

סנפלינג

שיט

קייאקים

סדנת שוקולד

סדנת קרמיקה

סדנת אריגה בסגנון של פעם

(אנחנו בדיוק אתמול יצאנו ליום זוגי, אחרי שמזמן לא היה לנו אפילו פנאי חלקי לזה... רציתי שנעשה כל מיני דברים מגניבים, אבל בסוף רק טיילנו וקנינו אוכל - ובכל זאת נהנינו מאוד! כי עצם היציאה והזמן לדבר בשקט בלי לדאוג לילדים כל הזמן עושה טוב. אבל אולי פשוט כי אצלנו זה נדיר...)

יש לי המלצות בפרטי, באזור ירושלים

1. ההורמונים בהתקן משפיעים בד"כ אחרת מההורמונים בגלולות/מדבקות וכו' אז אי אפשר להקיש שתגיבי אותו דבר.

2. 2-4 מנסיון עם התקן רגיל ולא הורמונלי- דימום לקח בערך שבוע, היום-יומיים הראשונים החלפתי פדים אח"כ מגני תחתון,

   רוב הדעות אומרות שזה אוסר, יש מיעוט שלא, לא יודעת מה אומרים במכון פועה.

   גם מי שסובר שההתקנה עצמה לא אוסרת, אם זה לפני טבילה יותר קשה להתיר את הדימום והכתמים וזה דוחה את הטבילה אז עדיף אחרי.

   מבחינת נוחות התקנה עדיף כמה שיותר קרוב לווסת כי המקום רח ופתוח, אבל אפשר כל הזמן

1. עד שלא תנסי לכ תדעי- זה מאוד אינדיבידואלי ומשתנה מאישה לאישה

2. תזמון ההתקנה מדפיע מאוד על הדימום - כדאי להתקין כשהרירית דקה

   באופן אישי התקנתי 7 שבועות אחרי לידה בהנקה מלאה

   היו רק הכתמות שלא אסרו

3. יש פסיקות שמתיחסות לדימום מההתקנה כדם מכה (אחכ יכול להיות גם דימומים הורמונלים אבל הם ממש משתנים מאישה לאישה ולהרבה נשים זה רק כתמים)

   לגבי המקווה כדאי קודם לברר פסיקה ואז להחליט בכל מקרה הרבה יותר קל להתיר כתמים אחרי מקוה אבל אם אתם הולכים לפי פסיקה שעצם התקנה אוסרת- לא הייתי טורחת להיטהר לפני

1. אמר לי רופא פרטי מאד מומחה שעדיף את המירנה (יותר הורמונים) על פני הקיילינה (פחות הורמונים). חוץ מזה שמעתי שהקיילינה לא ממש מונע מחזור אלא המחזור רק חלש יותר, כך שאין את הכיף של השקט מהמחזור. ומבחינת השפעה הורמונלית אין כ"כ הבדל ביניהם.

2. הדימום היה לאורך כמה שבועות אבל ממש לא דימום אלא רק הכתמות.

3. אני לפי שיטה שזה לא אוסר, ולכן:

4. עדיף אחרי המקווה כי הכתמים יקשו מאד על הבדיקות. לבשתי תחתון שחור ולא הסתכלתי בניגוב. כמובן אם אתם לפי פסיקה שההתקנה אוסרת זה כבר סיפור אחר. התקנתי אחרי לידה שהרירית דקה.

1. לא יודעת. זה יותר מקומי. תלוי כמה קריטי לך שיהיה כמה שפחות דימום וסת.

2. אני התקנתי בזמן וסת כי מסובך אצלי שם למטה ובזמן וסת הצוואר רחם יותר פתוח והרירית דקה יותר. שמתי נגיד ביום השני או השלישי, ונגיד מההתקנה היו לי עוד 5-7 ימים של דימום. טפו חמסה לא היו לי כתמים. חודש אחרי היה דימום של איזה יומיים ממש בקטנה. אחרי זה הפסיק.

3. יש דעות שונות, ולפיהן כמובן משנה אם כדאי לפני או אחרי מקווה אם אצלכם זה אוסר אז כמובן כדאי גם לפי ההמלצה הכללית להתקין בזמן וסת (ומסייגת- לא קל לתזמן את התור עם הוסת, בטח אם היא לא סדירה)

1. לא יודעת מה עדיף. אני עם המירנה, ב"ה הרבה יותר טוב מהנוברינג והגלולות מבחינת החשק.

2. מייד אחרי ההתקנה היה דימום שלא אסר יעוד קצת כתמים כמה ימים.

3. אצלינו לא אסר. דיעות שונות

4. ברור שאחרי

לא עם המירנה כי מסיבות רפואיות צריכה פחות הורמונים

אני איתו כבר שנה וחצי וממליצה ממש! לא מקבלת מחזור (אבל עדיין מניקה אז אולי קשור)

פעם באף פעם יש קצת כתמים ממש בקטנה, וכמעט ולא מרגישה השפעות הורמונליות. גם יודעת שכן יש לי מחזוריות של חודש בערך, פשוט בלי הדימום

היה לי דימום הסתגלות שהתחיל שבוע בערך אחרי ההתקנה ולקח איזה שבועיים שלושה להיטהר ממנו. בעיקרון הרופא שהתקין אמר שלא אמור להיות ובתכלס כן היה

אבל מאז לא נאסרנו בכלל ברוך השם

כמה זמן נמשך לכן??

זה בנוסף לדימום אחרי לידה ממש קשוח..

טבלתי 12 שבועות אחרי הלידה 😵‍💫

טבלתי חמישה שבועות אחרי הלידה, ורק אח"כ שמתי את ההתקן. היו לי בהתחלה כתמים אבל לא דימומים ממש, לא נאסרנו מזה.

1.קחי בחשבון שההוא עם היותר הורמונים יש יותר סיכוי שלא תקבלי מחזור,עם מירנה 75 אחוז לא מקבלות באופן סדיר חלקם עם דמום שהוא יותר הכתמות ולא מחזור ממש.אבל התופעות לוואי שלו לא תדעי איך את איתם עד לא תנסי.

הקייילינה שזה פחות הורמונים גורמת לאל ווסת ל50 אחוז מהנשים.

קחי בחשבון שמעבר להתקנה לרוב הנשים יש דימומי הסתגלות עד חצי שנה זה נחשב נורמלי...ורוב הנשים שמוציאות אותו זה בגלל הכתמים.

יש רופאים שיש להם פרטקול מסודר איך לדקק את רירית הרחם לפני ההתקנה על מנת למנוע או להפחית דימומי הסתגלות.

זה נוח רק אם את מתכננת למנוע תקופה ממש ארוכה יותר משנה פחות מזה לא הייתי הולכת עליו כאופציה.

דבר נוסף יכול להיות שבסוף ההנקה תהיה תקופת הסתגלות נוספת.

2.הדמום בגדול יכול לקחת בין יומיים לחמישה ימים של ההתקנה,אבל אז לרוב הנשים מתחיל דימום הסתגלות מההורמונים שבהתקן.

4-3.יש דעות שונות בהלכה,צריכה לברר את הפסיקה שלכם.

במכון פועה אין המלצה גורפת הם סוברים שעצם ההתקנה לא אוסרת אבל עלולה לגרום להתפוררות של רירית הרחם ולכן זה עלול לגרום לזוג להיאסר.

הם טוענים שיומיים מההתקנה זה נחשב דם פצע שלא אוסר אבל לאחר מכן צריך להתייחס לזה ככתמים אם הדמום מתגבר אז אוסר ואם הוא פוחת אז ללבוש צבעוני או פד שאינו מקבל טומאה.

אחרי לידה בדרך כלל הרירית דקה יותר וההתקנה לא תגרום לך להאסר לפי שיטתם ויותר קל להתיר כתמים שיבואו אחרי טבילה מאשר להיטהר אחרי התקנת התקן במיוחד הורמונלי.

אבל זה תלוי גם מתי יש לך תור לא תמיד הכל מסתכרן יחד.

אני זוכרת שכתבו כאן שאם זה ברקסטונים אז רבע כוס יין תרגיע אותם

ואם לא אז זה ימשיך וכנראה שכדאי ללכת

זה נראה לי כמו הרצון לעשות עוד ועוד בדיקות הריון בימים שבין הביוץ למחזור, כאילו, את במצב של חוסר ודאות, הלידה כבר באופק וזה ממש חוסר ודאות כל הסיטואציה של לידה... אבל הבדיקות לא יעזרו לך להגיע לודאות הזאת, אז לא רואה סיבה ללכת באמת כשאין סיבה אמיתית.

להתייעץ

אין לך הערכת משקל בקרוב?

אז כן צריך להיבדק.

אם סתם הבטן מתקשה וזה מציק בעיקר.

לא לוקחת אחריות אבל לא הייתי הולכת. תשתי ותנוחי.

אני מרגישה שאישה שמרגישה צורך להיבדק זה נכון לה.

אבל רק אם לא הייתי מתעצלת...

מסכימה