כי זה תלוי במה, במי , באיך וכו'.. 

תזכור שהאחת שלך 

מחכה לך ותקבל אותך כמו שאתה

ברור לי שהתגובה נכתבה ממקום טוב ורצון לחבק, ולכן מרשה לעצמי לכתוב את התגובה הבאה ומקווה שיקחו אותה - לא רק את, למקום חיובי.

תגובות כאלו, בלשון המעטה, שמות את השואל במקום המתמסכן וככזה שבא לבקש רחמים. רוב רובם של האנשים לא אוהבים את הפוזיציה הזאת, ולכן, גם אם הכוונה טובה, לא חושב שזה הצעד הכי חכם להעמיד את השואל בעמדה כזו. ב"ה, אני במקום מאוד שלם עם עצמי, זה לא מוריד ממני שום דבר והכל טוב. יכול לדבר בשם עצמי אבל מניח שאני מדבר בשם עוד רבים, אם שאלו שאלה - תענו על השאלה. ליטופים וכו'? אסון. בכל תחום. גורם ללא מעט אנשים או להרגיש שמרחמים עליהם ולא לשאול יותר או להיתקע במקום ולא להבין היכן הם נמצאים. 
מצטער אם יצא תוקפני, זה נשמע שזה ממקום חיובי, ואת נשמעת אדם מקסים - הייתי שמח להאיר לך את הנק' הזו.

אני חייבת להגיד לך שהתגובה שלי נכתבה ממקום אמפתי אבל ממש לא מרחמים. 

אשאל ככה- 
מה זה יעזור לך אם תשמע תשובות של אחרים בכן ולא?

הרי התשובה האמיתית היא כל מקרה לגופו. 

תסכים איתי שלא דומה מחלה כרונית אחת לשנייה 
לא דומה מחלה כרונית מאוזנת למחלה כרונית לא מאוזנת 

לא דומה מחלה כרונית שמשפיעה באופן ידוע ו/או ישיר על פוריות 

לא דומה מחלה עם השפעה גנטית מובהקת ללא.. 

וכן הלאה.. 

ואם ציפית לקבל תשובה ספציפית לסיפור שאותו הצגת 

אני מתנצלת. 

אנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות מסביבי שהתחתנו, וגם עם שלל מצבים אחרים - כולל דברים גנטיים, כולים דברים שמשפיעים על התפקוד.

אני לא רואה שדווקא אלו שנשארו רווקים סובלים ממצב מסוים (כמובן שייתכן שלחלקם יש ואני לא יודעת מזה.).

גם בלי מצב רפואי מיוחד ידוע, אנשים אומרים לא על סמך דברים רבים, כמו -

מוצא, גובה, גיל, שם, מקצוע, מקום מגורים, מראה וכן הלאה.

אני מסכימה עם ברוקולי - האם משנה באמת מה האנשים פה יענו לך? 

כלומר, אם היית שואל כאן (נניח) האם להגיע לדייט עם חולצה מכופתרת או חולצת פולו, היית מקבל תשובות שונות (שתלויות גם בסגנון האישי של כל מגיב), ולפיהם בוחר איך לנהוג. אבל כאן, זה משהו שלא תלוי בך, אין לך מה לשנות, אז מה זה משנה?

אבל כן אכתוב משהו אישי - כשהציעו לי לצאת עם מישהו שיש לו מוגבלות פיזית, קודם כל השדכן תיאר לי אותו כמו שהיה מתאר כל אחד אחר לשידוך, ושאל אותי מה דעתי, ואמרתי שזה נשמע בכיוון. ואז הוסיף וסיפר על המוגבלות, ושאל אם זה מפריע לי. אז הלכתי לברר מה זה אומר בדיוק, התייעצתי עם איש מקצוע, ולפי זה קיבלתי החלטה.

הייתי מתייחס באופן דומה לשעבוד נוסף, כגון עבודה.

אפילו אם זה מעבר לנטילת כדור, כגון אפילפסיה.

הייתי שואל את עצמי.

הבן אדם הזה בעצם לא יהיה איתך

בזמן הזה, לדוגמה חצי שעה בשבוע.

כי הוא עסוק בעצמו ובטיפול בבעייתו הרפואית

האם הייתי לוקח אותו,

כשאני יודע שהוא חצי שעה בשבוע.

באותו זמן, לא יהיה פנוי וזמין בשבילי.

כלומר, ממילא הוא לא זמין בשבילי, כשהוא בשעת העבודה.

אבל כאן זה כאילו עוד עבודה שהוא עושה גם מהבית.

אז כל אחד יעשה את השיקול

לפי עניינו, ולפי כמות השעבוד אם כן, כן, לא לא.

(במאמר מוסגר, יש כאלה שיהיה מכורים גם לעניינים נוספים, כגון: סיגריות, איפור, שתיית בירה, משחק בקנדי-קראש.. אולי משחק מחשב או בכל התמכרות.

או בדברים חיוביים כגון: בילדיהם ממערכות נישואין קודמת,מחוייבות ללימוד תורה בבית מדרש.)

בפועל בדר"כ בן הזוג לא יהיה בזמינות מלאה 24/6

וכל אחד ממילא עושה את השיקול הזה

בת דודה שלי ספרה פעם שהיא יצאה עם בחור אקדמאי ד"ר למשהו
משפחה מוצלחת כנראה...

היה דייט נחמד, וכשהם הגיעו לרכב שלה הוא קלט תו נכה על הרכב 
והוא שאל על זה, וכשקיבל את התשובה שזה בגלל אח קטן 
זו הייתה הסיבה לסיום הקשר

אז יש גם מקרים הזוים וקיצוניים

לפי ההיגיון -שלו-.
אז יש לה אח נכה ו...מה זה אומר ?

אני באמת מנסה להבין.

איגניקה – ויקיפדיה

אז אתה אומר שבגלל שהאח נכה,

הוא חושש לצאצאים נכים ?

אני באמת רוצה להבין.

או שמבחינתו עצם זה שיש לה אח נכה, אפילו אם זה לא גנטי כמו למשל תאונת דרכים, מעיד על כך שהיא לא מספיק טובה עבורו.

או במילים אחרות:

תורת הגזע

את הקטע של תאונת הדרכים, ממש לא. זה כבר הזוי מדי, גם בתור תאוריה.
אבל מה שכן, תמיד לומדים דברים חדשים. יש המון דברים שעד שלא שומע אותם או קורא להם, לא היה לך מושג שהם קיימים.

למשל, אני עד לפני כמה שנים,

לא חשבתי -בכלל- על האפשרות שיש אנשים שמתחתנים -בעיקר- כדי לצאת מהבית.

ולמנוע התלקחויות.. זה ממש תלוי בסוג המחלה.. (אם זו הייתי אני שצריכה להחליט) אם אין גורם גנטי, וסה"כ המחלה לא תופסת חלק משמעותי בחיי היום יום, בעיני אין שום סיבה להוריד.. אתה יכול לברר על המחלה הזאת קצת, לדעת עליה יותר, וזה אולי יעזור לך להבין מה זה אומר, ועד כמה זה משמעותי

לי למשל יש אטופיק דרמטיטיס- אסתמה של העור בעברית, זה כרוני, אבל העניין הוא שיש כ"כ הרבה דרגות חומרה, ותקופות שבהן זה מתלקח, וטריגרים להתפרצות, ואזורים של התפשטות ששונים מאדם לאדם.. אצלי ברוך ה' זה ממש ממש בקטנה, ואני יודעת שאם אני אומרת את זה בדייט הבחור רוב הסיכויים קצת ירתע מזה.. אפילו שזה ביום יום לא גורם לי לשום דבר מעבר ללשים קרם ידיים כל ערב... 

בקיצור, זה ממש תלוי מה המצב וכו

מסיבה פשוטה יצא לי לשדך ולכל אחד יש משהו ! או יקבל משהו..

אחד בלב

אחד חרדה (יש מיליון תסמינים ורמות , לא הכל נשימה )

אחד כאב רגל כרוני

אחד כאב בטן כרוני

אחד לקטוז

אטופיק

והשני אסתמה

אחת 

אחד עור

אחד אלגריה

אחד קשב וריכוז

בקיצור תנוח דעתך

ולכולם יש בזמנים הקשים את אותה שאלה מי תרצה אותי?.. להגיד? 

אז צר לי להגיד אף אחד לא מיוחד 

לכל אחד יש את ההתמודדות שלו ולמי שאין עוד יתמודד..

ירצו והכל בסדר

בטח עכשיו שהמצב במדינה רגיש ובהחלט אנשים יסבלו מהמצב עכשיו גם בעתיד ..

וזה עוד קשוח כל החיים לדאוג שיהיה אוכל מתאים, וזה גם גנטי וכו וכו.. נו ו? הם חיים ושמחים ברוך ה', וגם זה שאיבחנו לה את זה חודש אח"כ זה רק מראה כמה שום דבר לא בידיים שלנו, ודברים גרועים וקשים פי אלף יכולים להגיע תוך רגע.. אף אחד לא ערב לך שמחר בבוקר תקומי בריאה (בע"ה כן אבל כלום לא שלנו)

שדי עם הבולשיט תחיה את החיים בלי לשפוט אף אחד .. וזהו

לא מפחיד אותי היום כמעט שום דבר ..

העיקר שהאדם יהיה חזק ויתמודד ויעריך את עצמו ויאללה באלגן (:

שבהחלט משפיעות על התפקוד ועל הגנטיקה...

התשובה היא לא

מבקשת אפילו מס' של הרופא האישי שלו לשמוע ממנו על חומרת המחלה ועל הסיכונים.

ואז מחליטה כשכל המידע לפני.

אם זה לא משפיע על התפקוד ואין סיכונים משמעותיים אז יש מצב שכן

מה שכתוב באינטרנט חופף למבחן התוצאה

לדבר עם הרופא זה רק בשלבים מתקדמים יותר

ולא לעניין לפני

מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך...

נראלך שכל דייט שהבחור יצא הבחורה תדבר עם הרופא לפני .. ואם לא ילך?

מיותר סתם שם עליו סטיגמה מיותרת

את יודעת לפני חודש רופאה דרמטית אמרה לאחותי משהו שלא יעבור לה בחיים ..

מי מספר לה ? שעבר לה אחרי חודש וחצי?

קיצר .. יש מלא רופאים מלא דעות

כל עוד זה לא משהו רציני שמשפיע על השני ..

אין עניין לדוש לפני ולעשות מנמלה פיל

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה