שכדאי לך להפנות קודם כל את המבט כלפי עצמך.

מה חסר לך עכשיו?

את מתארת מצב חלומי שבו אם רק תעזבי אותו תוכלי לפרוש כנפיים, להגשים את עצמך, ללמוד.

אז קודם כל רק רוצה להגיד שמאוד קשה ללמוד עם ילדים, בטח אם את מגדלת אותם לבד.

אבל הנקודה היותר חשובה היא, מה מונע ממך לעשות את זה עכשיו? מה במצב עכשיו גורם לך להרגיש חסומה?

והאם מה שאת חושבת שישחרר את החסם (פירוק הנישואים), אכן ישחרר אותו?

יותר משזה נשמע שחסר אצלו משהו, נשמע שיש אצלך חוסר מאוד גדול. אבל אני לא בטוחה שהפתרון שלך הוא מה שימלא אותו. אולי עוד לא מספיק ברור לך מה החוסר ומה הדרך כדי למלא אותו?

הייתי מתחילה מעבודה עצמית משמעותית, לברר יותר מה בדיוק מפריע לך, מה בדיוק חסר לך, ומשם להתקדם הלאה.

אני מאוד מאמינה בטיפול, אז אני כותבת את זה כאן הרבה אז אם את מרגישה שאת לא מצליחה לעשות את הבירור הזה לבד, אפשר לפנות לטיפול מקצועי ולהיעזר

נגעת אצלי באמת בכמה נקודות ..

מבחינת המה יגרום לי לפרןש כנפיים אני לא יהיה תלויה בו בשעות שלו אני אוכל לצאת ללמוד לגור אצל ההורים להרוויח קצת מהצד ההורים שלי יעזרו לי אני יודעת את זה..אם כי הם לא יהיו בעד שנתגרש

מה שמונע ממני עכשיו זה החוסר יכולת טכנית הוא עובד ואני צריכה לשים תילדים בבוקר להחזיר בצהריים לדאוג להכל בבית ובלי קשר אין כסף מיותר למימון לימודים וגם לא זמן

אני לא יודעת אם חסר אצלי או שיש לי חוסר אני כל הזמן עצובה לא מרוצה לא ברור לי למה דווקא לא חושבת שזה בגללו אני חושבת שזה פשוט המצב אני בזוגיות על הפנים עם מצב כלכלי שלא מאפשר כלום בקושי קניות בסיסיןת

האמת שאין לי מושג על מה לעבוד אצלי כל החיים הייתי כמו "מושלמת" הכל זרם לי בעבודה בחברה בלימודים הכל היה הולך חלק ואצלו בדיוק ההפך הוא נולד לחיים קשים מהיום שנולד וכל החיים שלו מורכבים מתקופות קשות..

ואני לא באמת יודעת מה להגיד למטפלת אם אלך לכזו🤔

קודם לענות לגבי הטכני. זה קצת ישיר, אבל זה בשבילך - אני חושבת שיש לך תמונה לא ריאלית לגבי מה יקרה אם  תתגרשו.

זה מתאים להורים שלך שתבואי לגור אצלם עם כל הילדים?

מה יהיה המחיר שהילדים ישלמו על זה?

גירושים של הורים זה לא דבר פשוט, לפעמים זה נצרך, אבל זה הרבה חוסר יציבות לילדים, האם זה נכון שאחרי כזה מהלך הם יגדלו אצל סבא וסבתא ואמא לא תהיה פנויה אליהם?

גם מבחינה כלכלית, לא חושבת שפתאום יגיע כסף שאין כרגע. בטח אם את מתכננת ללמוד ואז זה אומר שתוכלי לעבוד פחות.

מה שאני מנסה להגיד שגירושין זה לא פתרון לחוסר זמן ולדברים טכניים. יש פתרונות טובים יותר גם בתוך המסגרת של נישואין ולהתגרש עבור זה זה צעד קצת קיצוני בעיניי.

ולכן אני חוזרת להפניית המבט אלייך. כדאי לברר עם עצמך מה בדיוק את רוצה, ואת זה בדיוק את אומרת בטיפול. טיפול מקצועי זה מקום מצויין להעלות את כל השאלות והספקות האלו. להבין מה אנחנו רוצים, מה חוסם אותנו, מה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עלינו ועל החיים שלנו ואיך אנחנו יכולים להתקדם ולשחרר חסמים שתוקעים אותנו.

לפעמים בטיפול נקבל כלים להתמודד עם קשיים מסויימים

לפעמים נלמד להגמיש את המחשבה וזה מה שיעזור לנו להגיע לפתרון

יש כל מיני דרכים ושיטות

שאת כן צריכה להתבונן פנימה

את אומרת שרוב הריבים הם בגללך

ואת מרגישה לא ממומשת

למה זה קשור אליו? הוא מפרנס כי הוא צריך לעבוד ונשמע שהוא גם עוזר בבית ובא כשאת צריכה.

ואם העזרה של ההורים זמינה, למה לא לפנות אליהם כבר עכשיו?

בעיניי הנורה המהבהבת היא חוסר שביעות רצון שלך מהמקום שלך בחיים. אבל לפרק את הבית לא יקדם אותך ובמחילה, לילדים יש גם זכות לאבא. לא פייר לנכס את גידול הילדים בלעדיו רק להורים שלך כי תהיה לך עזרה. וגירושין לדעתי לא פותרים חוסר שביעות רצון והרגשה של חוסר סיפוק. הםוך, זה יכול להיות הגורם להם כי יש השלכה של התסכול על המערכת הזוגית .

וגן, את כותבת שהוא בא מחיים מורכבים ואת זאת שהייתה תמיד מוצלחת כביכול. את מעריכה אותו על זה שהוא התקדם מזה בחיים? או בכלל כבעל ואבא?

אני כן חושבת שאת צריכה להתייחס לתחושות שלך אבל לשים אותם במקום הנכון. כשלא טוב לנו עם עצמנו, הכל סביב נראה קודר ונראה שהפתרון הוא למחוק הכל ולהתחיל מחדש. וזה נכון. צריך למחוק את תחושת הכבילות שלך, שבעלך כביכול מעכב אותך מלהתקדם בחיים, כי למעשה חייך בידיים שלך ואפשר להגיע לכל מיני פתרונות יצירתיים גם בלי להוציא אותו מהתמונה.

וכשיהיה לך טוב עם עצמך, תוכלי להסתכל על הזוגיות שלכם גם ממקום אחר כי זה משפיע על היכולת שלנו לראות את המסביב ולחשוב איך את ממנפת ומשתמשת בטוב הזה שלך לטובת הזוגיות. 

חסכת לי תגובה

תמיד אוהבת את הנקודת מבט הבריאה שלך

ורק מוסיפה שאם אהבת אותו כנראה הייתה סיבה אולי תמקדי את המחשבות בזה? תחשבי מה ככ אהבת בו

לא אמרתי שלילדים אין זכות לאבא..גם אם ניפרד זה יהיה יפה אני לא שונאת אותו אבל בזמן שהילדים יצטרכו להיות איתי ההורים שלי יעזרו לי

והוא בא מחיים מורכבים ועדיין הם מורכבים..הוא בטיפול כבר שנים..לא ממש רואה התקדמות האמת רק יותר ויותר צלקות

וכן האמת שבא לי למחוק הכל ולהתחיל מחדש מצד שני אני אוהבת את הילדים בלי סוף ככה שלא יכולה לומר שמתחרטת

חיי ביידים שלי כשאני אדם בפני עצמי ולא כשאני בנאדם שמנסה לנוע במערכת זוגית מורכבת שסוחטת ממני תכוחות הריבים איתו פשוט ממאיסים עלי את החיים..

היה לי טוב יותר עם עצמי שהיה יותק רווחה כלכלית ואז יכולתי לעשות דברים שעשו לי טוב עכשיו אני לגמרי מרגישה כבולה כאילו גם בזוגיות זוועה וגם במצב כלכלי שכיביכול "לא מפצה"

לו, והוא בטיפול, מעיד הרבה לדעתי

ניכר שאת לא מעריכה אותו.

אבל תזכרי שדינמיקה זוגית היא עניין של שניים. ואני שוב חוזרת למה שאת אמרת, ובכוונה, את אחראית להרבה מהריבים.

נראה שמבחינתך צריך רק להזיז אותו מהדרך והכל יהיה בסדר.

המערכת הזוגית לא אמורה לפצות על קשיים בתחומים אחרים. ואגלה לך סוד - כסף גם לא מפצה. הוא 'רק' הופך את התסכול ליותר נח בתחומים אחרים. מנסיון כואב.

זה שלא טוב לך עכשיו, לא אומר שיהיה לך טוב כגרושה. כי יש לזה היבטים אחרים שאת לא לוקחת בחשבון כמו לגור בחסות ובבית ההורים עם ילדים, את כבר לא ברשות עצמך בבית שלך וצריך לעשות התאמות מאוד לא נוחות, להםוך להם את החיים, וגם לך.. כל זה בשביל לא להתמודד עם הקושי הנוכחי? בעיניי זה להחליף קושי בקושי כי את לא מצליחה לצאת מהלופ. כי הקושי הנוכחי נראה לך קשה יותר.

מאמי, בשבילך, בשביל הילדים, אם את רוצה ללמוד וההורים יעזרו - תבקשי כסף עכשיו. לא צריך להיות גרושה בשביל זה. (אולי זה הטריגר שמפעיל אותך בכלל, למרות הכל, שאת רוצה לבקש כסף וצריכה סיבה טובה..?)

את רוצה זוגיות טובה? תסתכלי על בעלך בעין טובה ותעריכי אותו. הוא עבר חיים קשים ומטפל בעצמו?  כל הכבוד לו! הוא יוצא מהעבודה מוקדם בשבילך כדי לעזור? מהמם.

את עובדת אגב?

אני בהחלט רואה את זה יותר כעניין שלך מול עצמך שאת משליכה לתחומים אחרים.

אולי אץ צודקת אולי לא יהיה לי טוב גם כגרושה אבל זו סיבה מספיק טובה להשאר בזוגיות כזו?!

כסף אני לא אבקש מההורים שלי ..שאני מדברת על עזרה אני מדברת פרקטית יותר

אני עובדת כן..

אולי זה עניין שלי שמשליכה אבל לא רואה תועלת בזירת התמודדת נוספת כמו נישואים חסרי אהבה ומלאים ריבים

כי אם את חושבת שאפשר כביכול 'לעבוד' על הקב"ה - זה טעות

פרנסה זה ממנו. ואין כלי מחזיק ברכה אלא השלום.

גירושין זה למנוע מהילדים שלכם משפחה נורמטיבית מתפקדת. ברמה הכי בסיסית שיש, זה לשמוט להם תקרקע מתחת לרגליים. לדעתי צריכה להיות סיבה ממש טובה כדי שזה יקרה, יש לך אחריות.

מי אמר שהתחושה שלך עולה על הצורך שלהם, אם לא ניסיתם לתקן עדיין..?

והנישואים שלכם לא נשמעים כאלה גרועים. בעלך לא אדם פוגעני. יש ניצוץ שצריך להדליק מחדש. וריבים זה מבאס. אבל גם תלוי מה השורש שלהם.

לכולם יש התמודדויות, ומצב כלכלי רעוע זה מבאס.ומגביל. אבל להתגרש זה פשוט לא הפתרון לדעתי. זה לא כפתור קסם להשתמש בו. יש לנו כהורים אחריות להישאר יחד ולעבוד על עצמנו ולתקן את עצמנו כדי לקיים משפחה כל עוד אין סיבה ממשית להתגרש. גם אם המצב הכלכלי רעוע, ואת מרגישה שלא התקדמת בחיים, זו לא סיבה להעביר את הילדים שלך את הטלטלה הזו. יש עוד דרכים לפתור, הרבה יותר מתונות, שממה שאני מבינה לא ניסית

למה רק אם תתגרשי הם יוכלו לעזור, מה יהיה ההבדל?

לגירושין יש השלכות משמעותיות מאוד על הכל. על הילדים, עליך.. רוב מי שאני מכירה שגרושה מצבה הכלכלי רק החמיר, לא השתפר. וכל הטלטול של הילדים בין שני בתים.. זה לא דבר סימפטי בכלל.

בכל מקרה לא תהיי אדם בפני עצמך כי ברגע שיש ילדים את כבר "כבולה" למשהו לכל החיים. זה מה שיש כרגע. זכית לגדל ילדים על כל הקושי והזכות שבדבר.. והקשר שלך איתו תמיד יהיה שם בגלל הילדים. זה לא שאפשר לבצע ניתוק מוחלט.

נשמע שאת נמצאת בנקודת תסכול נורא קשה של חוסר סיפוק. אבל שיש בסיס לזוגיות הזו. שיש מה לעשות איתה, איך להרים אותה. הייתי במקומך קודם כל מקדמת את עצמך, מנסה להבין מה יעזור לך כרגע לצאת לעבוד. יש עבודות שמאפשרות להיות אמא שלוקחת ומחזירה. יכול להיות ששווה לעבוד בעבודה כזו גם אם זו לא עבודת החלומות שלפחות תרגישי עוד קצת משמעות בחיים וכשאת יוצאת ועושה ולא הכל תלוי על הכתפיים שלו מהבחינה הכלכלית... 

תדברי עם גרושות. לרוב מה שאומרים זה ממש ממש הפוך. שימי לב לזה.

וגם לי נשמע שדווקא יש סיכוי לקשר הזה אם יש רצון. אולי טיפול זוגי? אולי לנסות לעשות קצת דברים נעימים יחד, לא חייב בכסף. לשבת ליד הים, לטייל קצת, פיקניק בשקיעה וכו'. לנסות קצת בכל זאת לחפש טוב. 

בא לי שמישהו יבוא ויגיד לי יש נוסחא פשוטה

במצבים איקס מתגרשים במצבי ווי נשארים יחד

ואדע ככה מה לעשות..

אם היה  משהו חריג בזוגיות הייתי עוזבת אתמול הנקודה היא שהוא באמת בנאדם סבבה לא מושלם בכלל ויש לו שריטות צלקות ובעיות כמו כל אחד אבל סהכ הוא לא עושה לי דברים שפוגעים בי או בעייתים שזה עוד יורת מבלבל

ושום דבר לא השתנה אז מתגרשים.

אם הכל בסדר והבעיה היא רק ריבים והרגשה של חוסר אהבה או משיכה, אז לא מתגרשים. עושים הכל כדי לשפר את הזוגיות ולא להגיע לגירושין.

יודעת שזה בעייתי כי זה עולה כסף, שזה נורא מתסכל. אבל לדעתי כדאי שתתחילי ייעוץ אישי ואז תעברו אחרי כמה פגישות לייעוץ זוגי.

בטוח יש כאלה במחיר מוזל יותר/סבסוד כלשהו.

הדבר הראשון זה לנסות לטפל.

לא כורתים רגל כואבת,אלא הולכים לרופא....

נשמע לי שזה הולך מה שאת צריכה עכשיו!

אם את קוראת באנגלית, תקראי את the empowered wife.

אם לא, תקראי את "לדעת להכנע" (שם גרוע ממש, אבל היא לא התכוונה שאישה צריכה להכנע בפני בעלה. בבקשה תקראי למרות השם).

אני חושבת שאת יכולה לשנות את הזוגיות הנוכחית שתהיה חלומית ממש! שלא תאמיני שחשבת אי פעם לעזוב אותו!

רק אל תתייאשי בלי לנסות.

בהצלחה ❤️

אם את קוראת/שומעת אנגלית, יהיה הרבה יותר תוכן.

אני לא יודעת בדיוק מה יש בעברית חוץ מהספר "לדעת להכנע".

בהצלחה!

מחילה אבל לא הבנתי למה בכלל לחשוב על גרושין

נשמע בעיקר

א. שיש לך חסמים בלב שלא נותנים לו להרגיש את האהבה שהיתה קיימת..שהתרגלת לחיות ככה ..ולא טיפלת בשורש שגורם ללב להיסגר ולא להתחבר לבעלך

קיצר..בעיני טיפול אישי קודם כל ובהמשך זוגי זה ממש הכרחי פה

ב. שאת לא מספיק ממשת את עצמך בעולם ולא מסופקת מהעשיה שלך

ואולי כתוצאה מזה גם המצב הכלכלי ..

אין צורך להתגרש כדי לממש

מספיק לעשות שינוי וסדרי עדיפויות בחיים הנוכחיים

וככלל

מבעל טוב לא מתגרשים בקלות

זה לא דבר נכון

סליחה על החוסר פוליטקלי קורקט

בשביל האושר שלך

ועכשיו אני מתייחסת רק אלייך

כדאי לעשות הכל

וללכת לטיפול בעצמך בשבילך

ולעבוד כדי להגיע לסוגיות טובה ובריאה

יש לך מטמון ביד רק צריך לממש אותו

ככה נשמע לי...

וסליחה אם לא הבנתי מספיק טוב את המצב...

בעל שתצליחי יחד איתו לשפר את המצב

להתגרש זה לא פתרון קסמים. מתגרשים רק במצבי קיצון כשכבר ממש סובלים. ואת לא סובלת אלא לא ממוצאת

בנוסף, את מדברת על קשיים כלכליים ושתדעי שלהתגרש עולה לא מעט. עם הכסף שתבזבזי על גירושין תוכלי להוציא על הלימודים למשל

בקיצור- אני חושבת שיש לחשוב מה ואיך לשפר במסגרת הנישואין האלה. יש הרבה דרכים שתוכלי לנקוט בהם כדי להרגיש טוב יותר ולהתפתח

ויש ספרים, קורסים, אולי גם ייעוץ או טיפול. זה כנראה יהיה תהליך לעשות שינוי בחיים. אבל נשמע שבסה"כ יש תנאים שיכולים לאפשר לחיות בטוב וצריך ללמוד איך לעשות את זה.

זה להפסיד הרבה מאוד מאוד.

כן, גם במקרה של בעל שלא מפרנס וואו ושיש לו רקע מורכב.

השאלה היא האם הוא מפיל עלייך את הכאבים שלו? הוא מסתובב בבית מריר וכעוס?

כתבת שהיו תקופות של הכנסה יפה. מה אתם יכולים לעשות כדי שזה יחזור שוב?

אם לבנאדם יש שריטות אני זו שחיה איתם בסופו של דבר..

הוא לא מפיל עלי הוא הולך לטיפול וגם אומר שהוא לא יכול להכיל אותי כי הוא לא במצב של לתמוך הקטע הוא שכל החיים שלו זה תקופות קשות..

מבחינת הכנסה בעלי פשוט צריך למצוא הכנסה טובה.. כרגע הוא עובד במשו זמני

אני הורדתי מוצרי חלב לתקופה מסוימת בגלל רגישות של התינוק.

לא ניסיתי שום דבר חלבי.

באותה תקופה אכלתי שוקולדים וגלידות פרווה.

השתמשתי גם בתחליף של גבינה צהובה לפיצה/ טוסט.

אני לא שותה קפה בכל מקרה, אז לא הייתי צריכה למצוא תחליף.

למרוח על לחם, במקום גבינה אכלתי דברים אחרים.

גבינה צהובה.

משהו למרוח על הלחם.

קוטג ובולגרית לאכול עם הסלט.

קפה אני לא שותה.

ושוקולדים וגלידות לא שאני אוכלת בכמויות, אבל לפעמים מחפשת את הפינוק הזה.

מרחתי בעיקר ממרח חלבה.

לפעמים אבוקדו, או שאכלתי לחם עם שקשוקה.

סלט אני לרוב לא אוכלת עם גבינה.

קרה לי פעם שהסתובבתי לסידורים, וממש התחשק לי ארטיק. לא רציתי לקנות משהו בטעם פירות, אלא וניל/ ריבת חלב וכד'.

הפכתי את כל המקפיא בסופר, ולא מצאתי שום דבר שרציתי. היה רק מארז של טילונים פרווה, אבל לא יכולתי לקנות מארז כי הייתי רחוקה מהבית.

ביקשתי בקופה הראשית שניתנו לי לקנות בודד מתוך המארז, אבל הם לא הסכימו, והייתי ממש מבואסת.

בסוף הלכתי לקצפת וקניתי שם גלידה פרווה.

אחר כך מצאתי מארז כזה גם במכולת שליד הבית, אז קניתי והספיק לי לכמה פעמים.

לק"י

וגם תחליף גבנ"צ.

באתר שלהם יש גם גבינה מלוחה וחלומי.

מעדנים- יש משהו משקדים של תנובה. אני אהבתי בטעם אגוזי לוז.

או שבולת שועל אחר

גבינה צהובה להרבה יותר אנשים עובר בקלות כי יש בזה מעט מאוד לקטוז.

אפשר לנסות מוצרי חלב עיזים, יש לאחת החברות יוגורט עיזים (אולי חלב הארץ) שהוא כמעט בטעם של גבינה לבנה.

אבל אנסה את החלב הזה. לקורנפלקס/גרנולה זה יכול לעזור.

וחלב עיזים מעניין אם יהיה טוב. שווה בדיקה.

אני בכלל אוהבת יוגורט עיזים, זה יקר, הייתי קונה רק לעצמי יוגורט תות וכאלו.

לקורנפלקס מציעה לנסות שבולת שועל אגוזי לוז.

מהתחליפים

והאמת גם הכי פחות בריא

אני מעדיפה סויה

לבחירתך

סביב גיל חצי שנה הבטן שלו התחזקה ויכולתי להחזיר

פה הכל עשה לו כאב בטן גם ביס אפילו משוקולד וכאלה

לא אכלתי כלום חלבי וגם לא קטניות

שומעתעל הרבה שחלבי ממש משפיע, נראלי הולך ונהיה יותר ויותר נפוץ...

לי היה קשה שאי אפשר לעשות טוסט מהר כדי לשבוע ולהתפנק.. אפשר לקנות גבנצ טבעונית...

חלב שיבולת שועל של איזה חברה את השתמשת?

איזה תסכול שכל ביס קטן משפיע. אצלנו ב"ה קטניות לא ראיתי שעשו בעיות. וגם חלבי אם אכלתי אז ההשפעה היא רק יום אחרי, אז לפחות זה מקל. אצל הגדולים לפעמים היה לוקח שבוע אחרי הפסקת חלבי כדי לראןת תוצאות.

תכלס זה שלא יכולתי לאכולשוקולד עזר לי לאכול בריא יותר..

אצלנו בן 7 ובן 9 נהנים מאודדד מאותיות לילדים.

לק"י

@אוהבת את השבת אני זוכרת נכון שאת חרדית?

כי אם את מחפשת משהו חרדי, אז הוא לא.

אבל תכלס פורום זה מבלבל...

לק"י

אולי מישהי עם ניק שמזכיר לי אותך.

כי דוקא אותך אני זוכרת יחסית...

יכולה לפרטאם יש לך כוח?

אצלנו מנויים לנפלאות ומאוד נהנים

קראתי בעצמי כשהייתי ילדה וממש אהבתי.

עיתון דת''לי, מגיע פעמיים בחודש, עם תוכן מגוון (פעם בחודש מגיע איתו מגזין טבע).

יכול להיות קשור

מה תפסידי...

הרופא הקבוע שחנו כבר כמה פעמים פיספס לנו דברים

אז זה לקחת לרופא חדש

ואני לא מכירה באיזור ככ

אז זה לקוות שניפול טוב

לא חוויה מדהימה

סחבנו הרבה זמן והרופא אמר הכל בסדר. רק כשעשינו בדיקת צואה התגלה החידק - אנטיביוטיקהמתאימה ונגמר הסיפור

היה מדבק? או שהיה רק לו וזהו?

וניסינו להוריד חלבי, להוריד פירות חומציים

כל מיני

עד שברוך השם עלינו על הסיבה

לבן שלי על פעם אחרי אנטיביוטיקה לוקח הרבה זמן לבטן לחזור למצב נורמלי

אני נותנת לו פרוביוטיקה שלנו עזר להוריד חלבי גם לתקופה

אבל שווה להתיעץ עם רופא

תבקשו בדיקת צואה

היה לכמה מהילדים שלי

היא עם טיטול לוקחים משפ ומהר מסיעים למעבדה? וצריך בשעות שהיא פתוחה…

אפשר גם לשמור במקרר ליום למחרת

בגיל גדול יותר אמנם (שנה וקצת) אבל גם דומה, שלשל בבקרים, לפעמים קצת במהלך היום, וחוץ מזה היה ממש סבבה

הרופא שלנו המליץ להחליף לתמל צמחי ונתן לו פרוביוטיקה באופן יומיומי ועבר לגמרי.

אולי יעזור לכם גם

אני נגעלת מהבקבוקים ואוהבת שמצחצחים שיניים לפני השינה אז הילדות שלי מסיימות איתן מהר😂

תלמדי אותי את הסוד איך להפסיק את הבקבוק😅

אבל הילדות שלי היו קלות בקטע הזה כנראה כי כם מתמל לחלב היה קליל (העברנו לה מתמל לבקבוק עם חצי מים חמים וחצי חלב)

בבית לא ככ

בגן בעיקר

שותה הרבה זה כן

אבל לא יודעת אם מסםיק בשביל לעשות שילשולים

הייתי פונה לרופא.

לבקש בדיקת צואה פשוט

הרבה פעמים הוא בא למסך רגש שאנחנו לא רוצות לפגוש. להבין מה עומד מאחורי זה, ולהתמודד עם הרגש הזה באופן אחר יכול לעזור.

אולי גם לקרוא הרבה על תזונה ובריאות יכול לעזור להבין ולהכניס למודעות כמה זה חשוב. אם יושב ממש חזק בראש שסוכר מזיק לגוף שלנו, זה גם פחות מושך (היתה לי תקופה שהאמנתי שסוכר מאוד יזיק לי - יותר מרק לדעת את זה באופן כללי - ובאורח פלא זה נהיה ממש קל לאכול בריא ומאוזן. ולא הייתי בעודף משקל גם לפני כן כשאכלתי הרבה שטויות, אבל יותר חשוב מהמשקל ויותר מגביר מוטיבציה בעיניי זה הבריאות שלנו.)

עבודה לא קלה אבל חשובה! הצלחה רבה לך (וגם לי)!

אני כל רגע פנוי (וגם שלא) לוקחת ביס מעוגיה, קוביית שוקולד

אני מתחרפנת מעצמי כבר

מבשלת, תוך כדי אוכלת מתוק

מארגנת, תול כדי אוכלת

בכל רגע נתון אני אוכלת

וכמו שאמרתי, גם אם מנסה להחליף את המתוק הזה במשהו בריא אז זה לא במקום, זה בנוסף.. מסיימת את הבריא ועוברת למתוק

אולי זה שיעמום? חוסר בסיפוק והרגשת ערך עצמי?

אולי זה צורך ל"פינה משלך"? כלומר, אולי את עסוקה כל היום בלדאוג לאחרים ואין לך את הזמן והנחת שהם רק שלך, וזה מעין פיצוי או תחליף?

או שזה לחץ? שאין לך פשוט רגע לעצור במירוץ?

ואולי משהו אחר. אבל נשמע לי שיש שם משהו שכדאי להבין אותו.

לפעמים המחסור גורם לזה שנצטרך מתוק, ונצרוך אותו בלי שליטה

כשהסוכר מתחיל לרדת, הגוף מחפש איך לפצות על זה בסוכר נוסף.

הפתרון המוחלט והאמיץ הוא לעשות קאט, ולהוציא לגמרי את המתוק מהבית. זה קשה בטירוף. אבל אחרי שבועיים ההתמכרות נעלמת, ומתוק פשוט לא מגרה אותך. הוא נשאר עדיין טעים כמובן, אבל אין את המשיכה שקשה כל כך להתמודד מולה.

עוד נקודה, המוח שלנו הרבה פעמים מחליף בין תחושת צמא לחיפוש מתוק. לפעמים לשתות 2 כוסות מים מאפשר להתעלם מהרצון למתוק.

אני לא שם היום. לצערי כרגע כמוך. לפני תשעה באב התאמצתי ממש להימנע מממתקים כדי להקל על הצום, ובאמת הכמיהה הזו ירדה משמעותית. אבל לצערי שוב החזרתי הכל אחרי תשעה באב (בעצם לא שמתי לב, אבל כשאני כותבת את זה - החזרתי פחות! אני אוכלת פחות ממתקים. כנראה שזה לא כל כך מהר נעלם בחזרה)

בגלל סכרת הריון

ופה לומר שמתוק עדיין מגרה אותי ממש ואני אחרי שבועיים של הגמילה

וכשיש מתוק לידי,ממש קשה לי למרות שלכאורה נגמלתי

מקווה בשבילך שזה כן יעבוד ויעבור לך. לפחות שהקושי הזה ייחסך ממך 💜

לי קשה וממש לא התרגלתי

כמעט כל ההריון. התחלתי מוקדם

ועדיין קשה לי היום (חודש אחרי לידה)

שכל ההריון פינטזתי על מתוק

במציאות לא יכולתי להכניס לפה שום דבר מתוק אחרי הלידה זה עשה לי רע.

לצערי חזרתי מהר מאוד למתוק בפעם הקודמת. הפעם מאוד רוצה לשמור על התזונה גם אחרי כי עליתי המון בהריונות האחרונים, ולא הצלחתי להוריד וכן גם בגלל הבריאות כי אני מבינה שאני בסיכון לסוכרת סוג 2

כל הריון יותר גרוע מהשני

המציאות שרזיתי בהריון ובהנקה השלמתי הכל עם עודף

זה קשהההה בטירוף!

אחרת אני אוכלת שטויות בלי הפסקה

ומצד שני לקנות קטניות, פירות וירקות בכמות גדולה

מה שעוזר לי זה להכניס הביתה רק אוכל בריא ובמקביל למלא את הצורך במתוק במאכלים בריאים כמו פירות, גרנולה עם יוגורט , שייקים בריאים וכו

כי זו הקנויה - מוצפת בסוכר, אפילו עד 25% סוכר. תלוי בחברה.

פשוט מעולם לא קניתי גרנולה

מכינה בבית קלי קלות- שיבולת שועל עבה, שמן קוקוס, דבש מערבבת , משטחת בתנור ואופה עד שקצת משתזף

מה שכתבתי זה הבסיס, אפשר להוסיף קקאו/קינמון, אגוזים, שקדים, שוקולד מריר, מה שאוהבים

עצמית על אוכל

היא אחת השליטות הכי קשה

המענה הרגשי והפיזי שאוכל נותן

כמעט בלתי ניתן להחלפה

הוא זמין

נותן מענה מהיר

אין תלות במישהו אחר

לכן לוותר עליו/ להחליף במענה אחר

זה באמת מאד קשה

הדרך לעשות את זה עוברת

בחלופות רגשיות ופיזיות לגוף

ובחיזוק היכולת של שליטה עצמית

חלופות זה תעסוקות זמינות מהנות אחרות/ איתור צרכים רגשיים ומענה להם

חיזוק שליטה עצמית ע"י אימון שכולל מודעות יישום והתמדה

ככל שמתאמנים על עשייה נכונה

הגוף רוכש אותו כהרגל

והשליטה נהית יותר קלה

לגבי הילדים

ילדים לומדים בעיקר מדוגמא עצמית וחוויה אישית

אין איך לעבוד עליהם

הם רואים ומרגישים הכל

בעיניי אין מה לעשות ספציפית עם הילדים אלא רק לעבוד על העשייה העצמית

להוציא מהבית לגמרי לא רלוונטי כי אני לא רוצה שלילדים יהיה חסך אחרי שכבר רגילים שיש (העוגיות אצלנו ביתיות בלבד אבל עדיין מלאות סוכר)

רוצה שילמדו לאכול במינון

אני זוכרת בתור ילדה שאמא שלי יום אחד העילה את כל הממתקים מהבית בשם הבריאות וזה לא היה כייף ולא זכור לטובה

ועכשיו כשכותבת על זה, אולי על זה זה יושב? לא יודעת

אני מנסה לשלוט בעצמי אבל זה באמת לפעמים מרגיש מעל ומעבר ליכולותיי

וגם אם מצליחה יום שלם, יום למחרת ממשיכה כרגיל

זה שהצלחת יום אחד להתגבר זה כבר שאפו עצום ועל זה תתמקדי🙏 גם אם יום למחרת שוב נפלת למתוק- אז לא נורא כל רגע אפשר לחזור לתוכנית שלך .

וכמעט כל עוגיה ביתית אפשר להמיר לעוגיה בריאה.

מה שמשמין בעיקר זה הקמח והסוכר- אז במקום קמח לבן תנסי קמח כוסמין מלא או קמח שקדים, במקום סוכר תנסי דבש, מייפל טבעי או סילאן.

מאמינה שבסוף תמצאי את התחליף שאת הכי מתחברת

לעשות בהדרגה

לא יום שלם בלי

אלא להפחית

אבל בלי דברים חילופים ובלי עבודה רגשית

זה לא יכול להחזיק מעמד

וגם חלק מהעבודה זה להתמודד עם ההלוך ושוב הזה

עם הצלחות וכשלונות

עד שמגיעים למצב משביע רצון

ארוחת בוקר/ צהריים/ ערב? ישנה טוב? שותה מספיק מים?

מציעה לא להתחיל את היום עם מתוק. תוסיפי חלבונים ושומנים לארוחות שלך

ועייפות גם כן גורמת לרצות מתוק כי זו אנרגיה זמינה. חוץ מהעובדה שזו התמכרות כמובן.. לא הייתימסתכלת על זה כהתנזרות כי זה רק גורם לאפקט בומרנג שאחריו אוכלים יותר.

מצד שני מסייע לא לצאת מאיזון ומאפשר שמירה על שגרה נטולת מתוקים

אפשר להעיף חצי מהסוכר פלוס לעבור לקמח מלא ולבחור מתכונים פחות מזיקים.

אנחנו מכינים לשבת ואם נשאר הם מסיימים וזהו. לא חובה שתמיד יהיה זמין אני לא חושבת שזה יוצר חסכים. אם אין בכלל בבית ואז יוצאים ומתנפלים זה נכון.

הילדים שלי מקבלים במסגרות וגם אצל אמא שלי לפעמים זבל של סוכריות וגומי. אבל הם יודעים שאני לא אקנה את זה לבית. זה מספיק חשיפה בעיני למשל. והלוואי שגם זה לא היה.

גם לי היו תקופות כאלה,שמה שניסיתי בסוף הכל נכנס לבטן בלי אבחנה.

קודם כל אל תשפטי את עצמך ואל תנסי ביום אחד להפסיק.

תתחילי בקטן,היום פעם אחת מתגברת על עצמי לא לאכול מתוק אחרי ארוחה אחת בעוד שלושה ימים תפסיקי אחרי 2 ארוחות .

דבר נוסף אל תמנעי מעצמך לגמרי פשוט תגבילי את הכמות.

או לחלופין תפרסי כמות מסוימת לזמן מסוים.

אפילו לא מאד מוגדר.

ואם יום אחד אכלת יותר מתוק לא נןרא לא קרה כלום זה גם בסדר כי בכללי כבר יש הרבה פחות סוכר.

על הספר "מהפכת הגלוקוז", לי ממש עזר בסיטואציה בול כמו שלך, ועשה שינוי חשיבה בכל בנוגע לאוכל, שזה הכי משמעותי בסופו של דבר.

אני לא שם עכשיו כבר לצערי. אבל בגדול הפסקה דרמטית לשבועיים ממש ממש עוזרת. זה קשה בטירוף ממש כמו כל גמילה. אבל אח''כ מאוד מאזן ואפשר להחזיר מתוק יחסית סביר (עוגיות כוסמין עם שיבולת שועל ושוקולד 70 אחוז עם מות סבירה של סוכר או משהו מתוק אחר, יש מתכונים ברשת) במידה ונגיד פעם ביום.

חוץ מזה צריך לוודא שאוכלים מספיק חלבון ושותים מספיק מים, אחרת הגוף מחפש מלאי אנרגיה ושובע מידיים ולא יודע לאותת שזה בא לפצות על דברים אחרים שהוא זקוק להם. פחמימות כמה שיותר מלאות ומורכבות. סוכר אפילו גם של פרי לאכול יחד עם חלבון או שומן בריא כמו יוגורט או אגוזים. כי ככה זה נספג באופן יותר מאוזן מבחינת הסוכר ואיטי בגוף.

לאכול מסודר. כולל ארוחות ביניים לפי הצורך. אבל לא להיכנס לרצף נשנוש.

אמרת סלט נגיד, זה באמת לא משביע. תוסיפי חלבון טוב ופחממה מלאה. אם אח''כ עולה לך החשק למתוק תשתי תה מהחליטות בלי קפאין, תסיחי את הדעת, תאכלי קרח. כאלה.

גם להוציא אויבים מהבית. אנחנו לא עשויות מברזל.

וגם פעילות גופנית לגמרי מאזנת את כל המרדף אחרי מתוק. וחשובה בטירוף לבריאות ולטווח הרחוק.

זה כמובן שינוי גדול ואורח חיים. אפשר לקחת לכל שבוע משימה. או להרשם למסגרת תומכת בתשלום, תשלום זה עובד לבני אנוש מה נעשה... ולדעתי שזה קשה. אבל אפשרי! היום אני לא מצליחה אבל עשיתי את זה וירדתי מלא ב''ה. צריכה שוב... צריך להחליט מכל הלב. לא להיבהל מנפילות. לא לומר נפלתי אז כבר לא משנה ולהמשיך ליפול עוד ועוד. נפלתי, בסדר, ממשיכה הלאה.

אני אכלתי בעבר מלא סוכר.

כשהילדים התחילו לאכול היה לי חשוב שלא יאכלו כמוני, התחלנו לאכול הרבה יותר בריא בבית.

כרגע אוכלת כל יום אחרי שישנים פינוק מתוק..

ולמרוץ שהורדתי מלא, כשאני חושבת על המלחמה האחרונה שהיתה - קושי הגדול הראשון היה כמובן לרדת למקלט עם כל התראה (אחרת לא היינו מספיקים) והשני שלא היה תמיד את השקט שלי למתוק בלילה.

בכלל? יש דמות רבנית ו/רפואית שמקובלת על שניכם ותוכלו להתייעץ איתה?

לא תכונן בכלל אני בת40 לא צפיתי כייש לי שרירן בדופן הרחם הרופאה אמרה לי שהיו קשים להכנס להריון

היה לי מחזור סדיר פתאום איחור של כמה ימים התחלתי לחשוד ועשיתי את הבדיקה שיצא חיובי

אם אתם רוצים תמיכה ועזרה בנושא אז אני יודעת שאגודת אפרת עוזרים ומסייעים.

אני מבלבלת מאוד

לחץ ממנו וגם אמאשלי לוחצת להפיל

אני מרגישה ריקנות לא יודעת איך להסביר

נשמע ששניכם המומים.

בהחלטות כאלה כדאי לקחת כמה ימים להירגע ולעכל ואח"כ לקבל החלטות.

אם שניכם רוצים ילדים, צריך לקחת בחשבון את הגיל והמצב הרפואי..

היריון לא מתוכנן הוא הלם גדול אבל גם יכול להיות ברכה גדולה.

תנשמו רגע, תעשי גם בדיקת דם אם לא עשית ואז תחשבו מה הלאה🩷

בהחלט המומים ואני רואה שאף אחדלא בעד להביא המשפחה שלי שלו והוא בעצמו

אנחנו במצב כלכלי ממש גרוע

המשפחות מסרבות לעזור

לא יודעת מה לעשות.

בגלל לחץ של הורים/ בן זוג.

בסוף ההחלטה צריכה להיות*שלך*. אל תמהרי לעשות צעד שתחרטי עליו.

תתייעצי עם גורם חיצוני שהוא גם מקצועי, אני שמעתי הרבה על אגודת אפרת. בהצלחה

מצטרפת להמלצה לפנות לגורם מקצועי לפני קבלת החלטה.

בע"ה רק טוב🙏

תראי. את בעצמך אומרת שיש שרירן וסיבוכים. ואת כבר בת 40 שזה גיל שלא בהכרח קל להיכנס להריון. אז אם את רוצה ילד, והוא כבר שם, אז זה ממש הזמן. בחיים לא הייתי מפילה במצב הזה... כי אח''כ אם תרצי בגילך ועם הסיבוכים זה יכול גם להגיע לטיפולים והרבה מאוד כסף ולא בטוח להצליח.

אז כן הייתי מנסה לשפר את המצב הכלכלי, מתייעצת עם מקימי או פעמונים, עמותות שמסייעות להתארגן כלכלית, פונה לאגןדת אפרת שמסייעת במקרים של לחץ כלכלי והתלבטות על הפלות ועושה כל מה שאפשר!

אם את לי רוצה בכלל זה משהו אחר.

רק את תחליטי.

זה לאהזמן עכשיו אני מרגישה גם שזה לא יחזיק מעמד אני מרגישה כאבים בבטן התכווצויות כאבי גב מרגישה שזה מסתיים עוד מעט

התפללתי כל הלילה שאלוקים יעזור לי

היא לא אם זה הזמן או לא. אם את רוצה ילדים זה הזמן... ובכל היתר כמובן צריך לטפל בהדרגה ובאחריות. הרכבת של הפוריות לא מחכה לאף אחת, עם כמה שזה כואב.

ברור שאם היית בת עשרים או שלושים זו היתה סיטואציה אחרת לגמרי.

אגודת "אפרת" וגם בהידברות יש את מחלקת "אמא"-הם מסייעים כלכלית באופן משמעותי לנשים בהריון ששוקלות להפיל בגלל מצב כלכלי. תפני אליהם- חבל!!

אני אישית חושבת שאת צריכה לנקות את כל רעשי הרקע- עם כל הכבוד למשפחה מסביב, העובר הזה בתוכך.אל תתני לאף אחדל ללחוץ עלייך להפיל.מי שאח"כ עלולה להיות עם יסורי מצפון כל החיים זאת לא אמא שלך, ועם כל הכבוד- גם לא בעלך- רק את חלילה.

אני גם מאמינה שמי שנותן חיים (בורא עולם)נותן גם פרנסה לקיים אותם-ושכל תינוק בא עם הברכה שלו.

בן זוג שלי כולו בחובות גר ביחידת דיור

אני ללא עבודה כעת

אני שלמה עם להפיל

אני לא רוצה להביא לעולם של סבל ילד/ה

מגיע להם הכל בחיים ולא ככה

אני מרגישה שהירון הזה גם לא יחזיק מעמד

שהוא יפול לבד שאלוקיםיעזור לי ויסלחלי

הראיה שלנו כבני אדם שהתרגלו לתרבות המערב הפוכה מהאמת. את כותבת שאת לא רוצה להביא אותם לחיים של סבל ושמגיע להם הכל בחיים".

אבל שום דבר שתתני להם לא ישווה לעצם נתינת החיים עצמם!

רווחה כלכלית או קושי כלכלי הם לא חזות הכל.

התרגלנו כ"כ לראיה המערבית ואנחנו שוכחים שהדברים הכי חשובים בחיים הם לא חומריים- את נותנת להם חיים, אהבה, משפחה, ערכים. מצב כלכלי הוא דבר שמשתנה במהלך החיים. את הרי תעבדי מתישהו בהמשך.

אני לא יודעת האם את דתיה ,אבל נשמע שאת יהודיה מאמינה. בבקשה תפני לאגודת "אפרת" או למחלקת "אמא" בארגון "הדברות". המצב שאת מתארת הוא המומחיות שלהם -אל תעשי צעד בלתי הפיך לפני שאת מדברת איתם. יש הרבה נשים שהיו במצב שלך ושקלו להפיל בגלל מצב כלכלי ופנו אליהם והם דאגו להם לטווח ארוך באופן משמעותי.

זה לא שאת מתלבטת כרגע האם כדאי לך להכנס להריון, את כבר בהריון -זה מצב נתון ולכן השיקולים צריכים להיות אחרים לגמרי.

היא אמרה שהיא נגד הפלות היא לוחצת עליי להפיל

שזה ידפוק להם את חיים ולי שאיי לא צריכה להיות עם הגבר הזה גם דאגה להפריד אותנו

עבר עריכה על ידי מהות בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 19:54

עבר עריכה על ידי מהות בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 19:53

עבר עריכה על ידי מהות בתאריך כ"ב באב תשפ"ו 19:52

כדי להביא את התינוק הזה לעולם.

בבקשה תתיעצי עם האגודות שהזכרתי- צרפתי למטה קישורים לשתי אגודות שמסייעות מאוד- גם כלכלית, גם יעוצית, רפואית ,משפטית...

הם מאוד מקצועיים-בבקשה, מבקשת ממך שלפני שאת עושה צעד פזיז- דברי איתם.

נשמע שיש לך הרבה קשיים

את כותבת בפורום דתי

ויש פה הטיה ברורה לכיוון שלא להפיל

זה לא אומר שזה הדבר הנכון

ילד אכן צריך להגיע לעולם עם איזשהו מינימום של יציבות נפשית וכלכלית

ולפעמים הדבר הנכון הוא להפיל

אבל החלטה לפה או לשם צריכה להגיע בצורה כמה שיותר נקייה מלחצים של אנשים אחרים

כי בסוף זה בעיקר שלך

הגוף שלך

והתינוק שהוא לרוב בעיקר של האמא

עמותה לא דתית, ירושלמית אבל עוזרת לנשים מכל הארץ. הייתי קשורה ב2 פניות אליהן, והן לחלוטין הולכות עם הרצון של האישה. באחת הפניות האישה התעקשה להפיל והיא היתה צריכה עזרה והם סייעו לה מאוד (שבוע 6, לא להיבהל)

בפניה אחרת האישה התלבטה והן ממש לא דחפו לכיוון הפלה, אלא ממש ניסו להבין איתה מה טוב וכדאי לה (יש ילדה מתוקה)

יש להן ווצאפ. אחפש את המספר אם תרצי.

טוב שהבאת למודעות . תודה!

למעוניינות

ממש ממליצה לעיין, או להכיר

להבהרה- לא קשורה אליהם אישית

אגודת אפרת כותבים שהם מוכנים לתת:

תמיכה כלכלית

ציוד לתינוק

לאחר לידת התינוק,  מקבלת האם לפי הצורך,  מיטה, אמבטיה לתינוק ועגלה (ובלידת תאומים עגלת תאומים( כל הציוד חדש ואיכותי.

סיוע זה מוענק בכפוף להחלטת וועדת הסיוע של אפרת.

ערכת אפרת לתינוק

ערכה חיונית המעניקה שקט נפשי לגבי צרכיו המידיים של התינוק לאחר הלידה.

ערכת אפרת מכילה סט מצעים ושמיכות, ביגוד, חיתולים, מגבונים, מוצצים, בקבוקים, סינרים ועוד.

סל חודשי לתינוק

בשנתיים הראשונות של חיי התינוק מקבלת האם, מידי חודש, חבילה של מוצרי תינוקות בסיסיים: חיתולים, מגבונים, מזון לתינוקות.

 סל מזון משפחתי

אפרת מבינה שתמיכה במצבה הכלכלי של המשפחה, היא דרך להבטיח שהתינוק יוולד למשפחה בריאה, לכן אפרת מעניקה סל מזון הכולל מוצרים בסיסיים כגון: אורז, סוכר, פסטה, שימורים ופריטי מזווה מגוונים, אשר מגיעה ישירות עד הבית.

מספר הטלפון שלהם ליעוץ הוא 3042*

הם גם נותנים תמיכה נפשית, יעוץ רפואי,מציעים ביתת חם לתינוק וליולדת- כנסי לאתר שלהם ותראי את הפירוט שם.

ויש גם את ארגון הידברות -מחלקת "אמא"- מעתיקה לך קישור:

מחלקת אמא מעניקה סיוע, ייעוץ רפואי והלכתי ותמיכה לנשים בהריון, ניתן להתקשר לטלפון הנייד 052-9551591 או למוקד בטלפון 073-2221333. פרטים נוספים זמינים גם באתר אמא - הידברות.

הייתי מחפשת פסיכולוג/ית לשיחה אחת-שתיים גם לבד וגם שניכם (אולי פסיכולוג שהוא גם יועץ זוגי?) לנסות להבין איפה את עונדת ואיפה אתם כזוג. מה המשמעויות מכל הבחינות ולאן נכון לך לקחת את זה.

בהצלחה רבה 🧡

בכל החלטה שתקחי לכאן או לכאן תצטרכי ליווי טיפולי טוב כדי לעבד את הדברים.

ממליצה לך להתנתק מכל רעשי הרקע,מבן זוג מהשפחה מהצב הכלכלי מהכל,ולחשוב עם עצמך בלבד מה את מרגישה כלפי זה,

בלי לנסות להתחשב באף אחד,איך את מרגישה כלפי זה.

ברגע שהרצון שלך יהיה ברור יהיה לך יותר קל להתנהל ללא רגשית אשם על שום דבר.

כשאת תהיי בטוחה עם עצמך מה את באמת רוצה יהיה לך יותר קל מול עצמך ומול הסביבה.

בסופו של דבר את תשאי בתוצאות של זה לטווח הקרוב לא אף אחד אחר.

וגם לטווח הרחוק הרוב המוחלט של התמודדות(מה שלא תחליטי) יהיה עליך בסופו של דבר.

גם אם מישהו אחר מעורב בסיפור או שותף לו.

אני בטוחה שאת בשוק מוחלט.

והבעל וההורים מסביב כל אחד בשוק שלו ורק מכניסים אותך המערבולת עוד יותר קשה.

הייתי ממליצה לך קודם כל לקחת לעצמך פסק זמן. לשבת בשקט בלי טלפון.

לכתוב כל מה שעולה לך בראש.

ממה את מפחדת? מה את כן רוצה?

תנסי קודם להוציא הכל הכל הכל, כי נשמע כאן שאת בהלם טוטאלי, וזה לא מצב טוב לקבלת החלטות.

רק אחרי שיהיה לך קצת סדר בראש, אפשר לחשוב מה עושים (אפילו ברמת עם מי מתייעצים).

אני שוקלת שכן להפסיק הריון

באמצעות כדורים.

זה לא הזמן עכשיו

זה לחלוטין לא התפקיד שלי.

וגם אף אחת כאן לא תתמודד עם ההשלכות- לא לכאן ולא לכאן. וגם לא ההורים (ואפילו בן הזוג יתמודד רק עם חלק קטן מההשלכות).

הבחירה היא שלך. רק שלך.

מצורת הכתיבה שלך ברור שכרגע את מוצפת.

וזה כל כך הגיוני וטבעי שתהיי מוצפת בסיטואציה שלך. נפל עלייך משהו שלא חשבת שייתכן בכלל. אירוע משנה חיים שלא ציפית לו בשום דרך.

פשוט חשוב לשים לב, שבזמן שאת בתוך באלגן רגשי- זה לא זמן טוב לקבל החלטות הרות גורל. ולהחליט על ההריון הזה- זו החלטה כבדת משקל, לא משנה מה תחליטי.

שלחתי לך מספר טלפון שלי, אם תרצי כתובת לדבר עם מישהי.

מבטיחה להקשיב בלי לשפוט. אשתדל לעזור לך לעשות לעצמך סדר בראש.

לק"י

מחילה מהפותחת, אבל להזהר תמיד צריך.

זה כמובן אם תחליטי להפיל.

לא לבד בבית. מסוכן

אני בהלם בכלל שקלט הירון בתקופה כלכךבעייתי אמא שלו יודעת אמרתי לה שהיא לא כלכך מאושרת בידיעה הזו היא רק אומרת לי ורומזת במילים אחרות להפיל הולכת לטובת הבן שלה אני והיא לא מסתדרת שפעם היינו "חברות "

כל עוד אין כלום עם הבן שלה אהבה אותי

היום הכל השתנה

למה הם קשורים במחילה

יש לפה 2 עניינים נפרדים,או 3 לדעתי

1. הבן זוג/ המשפחה/ שלו שלך וואטאבר - הם לא קשורים

   זה החלטה שלך. רק שלך. הוא יכול להגיד עד מחר. את שלמה עם לא להשאיר את ההריון?

2. את כבר בת 40. מתי את כן חושבת שיהיה זמן לילדים? השעון הביולוגי הוא גם אישיו פה בעיניי אם אין לך ילדים בכלל

3. כלכלית וכו - יש מענה לזה

   את צריכה להחליט, ורצוי בליווי מקצועי שרואה את טובתך ולא כדי לרצות את אמא שלך או שלו, או אותו. רק מה שלך יהיה טוב. ממליצה כנל על שיחה עם גורם סיוע מקצועי

לק"י

גם הפותחת- יכולים לפנות אלייך כל מיני אנשים בפרטי בעקבות הנושא. ולא כולם תמימים.

לפעמים זה עדין ולא בולט

אבל מגרד עד שהוא נרגע מתחדש עובר..

אז לא חושבת שיכול להיות שנשרפתי

מצלצל לי משהו שיכול להיות קשור לתפקודי כבד.. כדאי להתייעץ עם אחות.

(ויכול להיות גם לא כמובן..(

עם מניעה ובדיוק קיבלתי מחזור...

או סכין לא על עור רטוב?

לפעמים הגירוד נגרם מיובש.

בידיים ובהמשך גם ברגליים אחרי שהות בחום השמש גם אם לא ישירה.

הייתי אצל רופאי עור ומה לא.

בסוף גיליתי שספריי הגנה (השקוף של סקין גארד) פשוט מרגיע לי את הגרד לגמרי. התחלתי לרסס כל פעם שגירד לי וכמובן לפני יציאה. הקלה של החיים.