אבל בשנות רווקותי

הייתי עושה אצל ההורים שלי לאחיינים שלי

ראנר ארוך על השולחן - לפי סדר ההגדה

ועליו היו סימנים של סימני שאלה לחידות

וסימני קריאה לדבר תורה

קצב ההגדה היה ה"קוביה"

ואחד מבקבוקי היין (שקיבל קישוט) היה השחקן שהתקדם

ולפי סבב הקריאה- כל אחד בתורו היה צריך 'לשחק'

ולפעול בהתאם לסימון.

זה שמר על כל האחיינים בקצב

ועירניים עד הסוף

(ועל יד עורך הסדר היפה קערה גדול  עם מלא פרסים פשוטים ופרסים שווים יותר שחולקו לפי הגיל

היה גם שנים של אסימונים לפרסים שווים יותר)

מעניין רק אם אצליח לארגן דבר כזה

ידיים שמאליות זה אני

אם אמצא- אשלח לך

לא מוקצה)

כל כמה זמן/תשובה נכונה/משפט חכם/סתם ישבו בשקט כמה דקות טובות בעלי מוציא פרס משקית ההפתעות ומחלק.

לפעמים לילד ספציפי ולפעמים לכולם.

את הקטעים "המשעממים" בהגדה  אנחנו די מריצים. 

בעלי מוסיף על ההגדה סיפורים מרתקים. הילדים לא רוצים לזוז מהשולחן

כשלקטנים יותר מתחיל לשעמם הם פשוט מתחילים לשחק במקום שלהם בפרסים הקטנים בשקט.

אצלנו הכי מוצלח היה לחלק אגוזים. הכנו קערה עם אגוזי מלך, לוז ופקאנים בקליפה. הכנו לכל ילד שקיק בד לשמור את האגוזים וחילקנו אגוז לפי "גודל" השאלה וגם סתם. זה היה נחמד להם ולא גרר עיסוק מוגזם.

ואז לדעת מה לקנות

אני ממש לא יצירתית.. פעם שעברת הם ראו באחד העיתונים את היצירה ואני קניתי את החומרים והם עשו לבד 

מתאים יותר לקטנים.

הבת שלי שנה שעברה קיבלה מהגן דף מנויילן עם תמונות של כל הילדים לפי קדש ורחץ, ומצה קטנה ועם סקוצ'ים מעבירים את המצב כל פעם לעיגול המתאים

אצלינו הצגות + כרטיסים שהילדים מקריאים/מספרים מה מצויר + 'כסף' לקנית מתנה אחרי פסח עבד ממש טוב.

כסף>

5 שק' כל פעם שעוברים חלק בהגדה כל מי שישב יפה/שיחק יפה בלי להפריע תלוי בגיל קיבל

10 שק' מי שסיפר משהו יפה

בסוף הסדר (או מתי שתחליטו) יוצרים ביחד מכל החלקים את התמונה הגדולה שהיא בעצם יכולה להיות מתנה כלשהיא (עולה לי - למשל פאזל בנושא עליה לרגל, תמונה של בית המקדש, תמונה של ים סוף נבקע, תמונה של מתן תורה (שבעצם זה המטרה הסופית.... ) 

עשיתי משהו כזה בראש השנה כמה פעמים וזה היה נחמד. נשמע שבליל הסדר זה יהיה מוצלח.

תודה!

כל פעם כשהילד מקבלים חלק מהיצירה הגדולה-  הוא מוסיף אותה ליצירה המתהווה (אוף, מסובך לי לתאר אבל אני אנסה ככה- יוסי מקבל חלק ומניח אותו ליד החלק של דני שכבר נמצא על מרכז השולחן או מקום בולט אחר, ככה כל ילד שעונה נכון מוסיף את החלק שלו (או בשלב כלשהוא נגיד כששרים שיר מההגדה)

וכולם יכולים לראות איך שלאט לאט נבנה פה משהו גדול

בסוף כשזה מושלם כולם ממש מתלהבים...

עד שמפרקים את היצירה 🤭 וכדאי להכין מראש קופסא כדי לשמור אותה בפנים *לשנה הבאה בירושלים*

האמת שגם ככה חשבתי לנסות להכין להם משחק לפסח, אז זה רעיון שהם יקבלו אותו בליל הסדר בצורה מקורית כזו, ואז במהלך שאר ימי החג יוכלו לשחק בו שוב ושוב

(מקווה שבאמת יהיו לי זמן וכוח בשביל זה... וגם רעיון 🤭)

* במקום לתת פצפוץ שוקולד על כל שאלה יפה - אצלנו נותנים פתק קטן וחמוד, ובסיום הסדר על כל מספר פתקים מקבלים פרס. (האמת - הילדים הודיעו היום שהם לא רוצים שנעשה את זה השנה, כי זה סתם הסיח את דעתם... אז צריך לשקול את זה שוב).

* בכל שנה אני כותבת סיפור שמלווה את ההגדה. תוך כדי קריאת ההגדה עושים הפסקות ואני מקריאה פרק קצר בסיפור. ככה הם נשארים במתח עד סוף הסדר... (אם תרצי, אוכל בלי נדר לשלוח לך באישי את קובץ הסיפורים שכתבתי)

* הצגות - גם אתם יכולים לעשות הצגות שממחישות את ההגדה ואת סיפור יציאת מצרים, אבל נראה לי שעדיף שהילדים יכינו מראש הצגות קצרות ויקומו להציג. זה טוב בשביל ילדים עם קוצים...

* אפשר להחליף מקומות ישיבה במהלך הסדר - פעם ליד השולחן, פעם על הספה...

* לאמח אותם מראש למקהלה, ושישירו ביחד (אולי בכמה קולות) את כל שירי ההגדה.

רעיונות ליצירות:

* צפרדע מקיפולי נייר (נסי למצוא הדרכה ברשת).

* משה בתיבה - בובה מפלסטלינה או בובת פליימוביל בתוך קופסה קטנה (אפשר להכין אותה מכוס קרטון חד פעמית, שגוזרים את החלק העליון שלה).

* אפשר לעשות פרויקט יצירה מתמשך - מאז שאני נערה יש במשפחתנו מסורת להכין מיצג פסח במקום צדדי כלשהו, ממש המחשה של כל סיפור יציאת מצרים וההגדה. משתמשים בשלל חומרים: פלסטלינה, ניירות, בובות פליימוביל, קופסאות וכן הלאה.

* אפשר גם לאתגר אותם שיכינו הגדה של פסח משלהם: להדפיס את נוסח ההגדה (אפשר חלקי) ולהשאיר מקום לציורים. כל אחד יאייר את הדברים הרלוונטיים בהגדה.

בהצלחה! שיהיה פסח שמח וכשר!

הילדים ולהכין הגדה משפחתית. ראיתי הגדה כזו. זה ימא מדהים והילדים נהנו מכל עמוד מחדש.

אפשר ממש להתחפש לארבעה בנים, לייצג שולחן ערוך, קידוש, עשרת המכות, עבודת פרך, לתת לילדים ארגז תחפושות ומצלמה- שעות של עיסוק והנאה

איפה מדפיסים אח"כ דבר כזה?

בניילוניות (מהדקים את הקצוות כדי שלא יפלו הדפים).

אפשר כמובן להשקיע ולהדפיס בבית דפוס קטן...

נחזור לעדכן בע"ה

וכמובן - התכוונתי לכתוב טפט שקוף... חס וחלילה, אין פה מישהו טיפש

על נייר כרומו

או לפתח תמונות כמו של פעם ולהכניס באלבום כיסים כמו של פעם

או לעצב אלבום באתרים של אלבומים דיגיטליים.

אצלנו יש לכל ילד (לתאומים ביחד) הגדה שאיירתי ועיצבתי בשבילם כשהם היו בסביבות גיל שנה-שנתיים, עם כל מיני בדיחות חמודות עליהם (למשל - האהבה הגדולה לסימנים ורחץ ורחצה, בגלל שהם אוהבים לשחק במים... ) - והם אוהבים תמיד לחזור ולהסתכל בהן בכל שנה

אולי באמת נעשה מתישהו הגדה משפחתית כזו... (לקטנה באמת השתשמתי בתמונות שלה שעליהן עשיתי שינויים בהקשר להגדה, במקום לאייר...)

הלילה הזה! הגדות לפסח

בלעדי לרעות תקני לי!

הגדה שטוחה ב- 89 ש”ח

מודפסת על נייר E-Photo עבה וסופר עמיד בפני רטיבות וכתמים.

קופון reuthag30

–

מחיר מיוחד להגדה כרומו מרובעת במידות: 20X20 ס”מ:

כריכה רכה: 31 ש”ח

כריכה קשה: 38 ש”ח

קופון reuthag20

ברכישה של 5 יחידות הגדת כרומו מרובעת 20X20 ומעלה:

29 ש”ח לכריכה רכה/ 36 ש”ח לכריכה קשה

קופון reut5hag20

ברכישה של 10 יחידות ומעלה מהגדת כרומו מרובעת תקבלו גם משלוח חינם!

קופון: reut10hag20

–

מחיר מיוחד להגדת כרומו בגודל A4 במידות: 22X30 ס”מ:

כריכה רכה: 44 ש”ח

כריכה קשה: 54 ש”ח

קופון reuthag22

ברכישה של 5 יחידות ומעלה בגודל A4 במידות: 22X30 ס”מ:

39 ש”ח לכריכה רכה/ 49 ש”ח לכריכה קשה

קופון: reut5hag2230

ברכישה של 8 יחידות ומעלה מהגדת גודל A4 במידות: 22X30 ס”מ תקבלו גם משלוח חינם!

קופון :reut8hag2230

אצלנו לא נותנים כלום בשולחן של הסדר אבל שלי יותר קטנים אם זה משנה

לא מכניסה פרסים לסדר ההגדה כי זה הולך וגדל ומתעצם

יושבים כי צריך וגם אנחנו מלהיבים אותם לפני על סדר פסח

הם זורמים ב"ה

וכמובן הם יודעים שיקבלו פרס כלשהו בגלל האפיקומן

אבל אצלנו אמא שלי קונה מלא מלא פרסים בשקל, וכל ילד שעושה/אומר משהו מקבל פרס (אפשר לקנות נגיד מכל פרס כמספר הילדים, ואז כל אחד מקבל עד סוף ליל הסדר אותו דבר)

מכינים לוח כזה של כל הקדש ורחץ, והילד אחראי להדביק כל פעם שיש.

להכין איתו הצגה קטנה, ללמד כל מיני שירים שיהיה בקונספט של מה נשתנה, שכולם יתנו לו לשיר...

מרגש לקרא כמה נשות ישראל משקיעות מחשבה והשקעה בהכנה ללילה הסדר. אשריכן!!!

רציתי לשתף כיוון אחר- לחשוב על כל הגילאים.

שנה שעברה היה לי ממש קשה בליל הסדר.

הגיעו כמה הורים ערוכים מוכנים לסדר,

כל אחד שלף משחק/חידות/שיר/פרס שהכין,

וזה התארך והתארך והתארך ( כמעט עד שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית)

והילדים שלא קטנטנים מדי (שנהנים מההפתעות האלה) ולא גדולים מדי ( שבינתיים קוראים בנחת פרושים להגדה)-איבדו לגמרי את הסבלנות,

ניסינו לבקש שישמרו כמה הפעלות לשולחן עורך או למחרת,אבל הם לא יכלו להענות לבקשתנו, כי באמת שהם השקיעו ועמלו הרבה בשביל זה.והיה קשה להם לא לעשות מה שהכינו.

אבל לנו היה ממש קשה למשוך את הילדים לאורך הזמן הזה( גם לרטלין יש זמן פעולה מוגבל😉)

והילדים שלנו ממש הצטערו ,כי הם באמת התכוננו ללילה הגדול הזה והוא לא היה לפי הסדר שכתוב בהגדה ( בסדר ההגדה הם לא מצאו שכתוב -כאן קופצים כמו צפרדעים🐸 כאן משחקים בינגו וכדו')

אני בעד להריץ את המגיד- שזו מצווה על כולנו לקיים,ואחרי שמקיימים אותה-ב"שולחן עורך" כל אחד ישלוף את כל המשחקים וההפעלות שהכיל,

(ומכיוון אחר--וגם המבוגרים,שרוצים להרבות בסיפור יציאת מצרים יוכלו להתפלפל עם כל מה שהכינו לקראת החג.

באמת צריך לשים לב לכלל הנוכחים בסדר, להתאים לכולם (קודם כול לכל הילדים ואחר כך גם לכל המבוגרים).

זו הסיבה שהתחלנו לעשות ליל הסדר בבית, רק עם עצמנו, כדי שנוכל להתאים את מהלך הסדר לילדים הפרטיים שלנו...

שחוגגות ליל הסדר לבד ויכולות וצריכות להתגמש לפי הצורך של הילדים

וטוב שכתבת את ההארה הזו.

אם עושים את הסדר עם עוד משפחות חשוב לתאם אתן.

אצלינו סדר אחד הרגשתי מאוד לא נעים כשגיסתי הכינה דברים והביאה הפתעות ואני לא. היא הביאה גם לבת שלי, אבל חלק מהדברים לא היה לה נוסף מעבר לילדים שלה והיה צריך לאלתר, ודיי התעצבנתי.

אם הייתי יודעת הייתי נערכת בהתאם.

איזה מבאס 😲

תאום באמת יכול לפתור הרבה בעיות.

@מתואמת ו@שבח והלל

כמו שכתבתן -זה אפשרי כשעושים לבד.

הבעיה בזה שגם במשפחה הגרעינית -בעז"ה  עוד כמה שנים - טווח הגילאים גם יהיה מגוון,ואז מן הסתם יהיו את הילדים שפחות יתחברו.

הפרטיים שלנו, אז קל יותר לנווט בין כולם.

אבל זה באמת מתחיל להיות קשה עם השנים...

כשאנחנו מתארחים אצל חמי וחמותי

יש עוד מלא נכדים

ונערים בגיל ההתבגרות וזוגות צעירים וכל מיני

והסבא עורך את הסדר

זה לא אשנחנו יכולים להכניס בכל רגע מה שבא לנו

אולי משהו אחד

וזה בעיני גם טוב שכך

אצלם כדי להתאים

הסבא קונה הפתעות קטנות בשקל לקטנים וחטיפים וכמה הפתעות חמודות למתבגרים

ושואל חידות וגם מי ששואל בעצמו קוישה

-מקבלים הפתעות

זה ממש חמוד

ובהתחלה יותר נותנים יחס לקטנים ומושלחן עורך גם לבןגרים יותר

קודם כל אני חושבת שההכנה של הילד לפני פסח מאוד יכולה לתרום לשותפות שלו תוך כדי.

חברה שלי סיפרה שבעלה יושב עם הילדים לפני פסח על ההגדה, והם מכינים מראש שאלות. לכל ילד יש דף של שאלות שהוא מכין מראש, ועל ההגדה כותבים מספרים של השאלות במקומות המתאימים, ואז כשהוא מגיע לאחד המספרים הוא שואל את השאלה שהכין מראש.

בעלי לפעמים מכין עם הילדים מראש דברי תורה קטנים שהם יכולים להגיד במקומות שונים בהגדה.

אצל ההורים שלי כשהיינו קטנים, כל אחד שאמר משהו או שאל משהו היה מקבל חרוסת או קניידלך (אצל ההורים שלי החרוסת היא סוג של סלט תפוחים עם אגוזים) - זה היה מוצלח כי הילדים אוהבים ומתרגשים מהאוכל המיוחד של פסח, ומצד שני זה גם עוזר שהם אוכלים משהו משביע ולא רעבים עד הסעודה.

צריך לזכור שהעיקר בליל הסדר הוא סיפור יציאת מצריים. לפעמים מתעכבים הרבה בחלק הראשון של ההגדה (כנגד ארבעה בנים, הסיפור על ר' אלעזר בן עזריה וכו') שכל אלו רק 'הקדמות' לסיפור עצמו, ושם אומרים הרבה פירושים וכו', ואז כשמגיעים לסיפור עצמו מריצים בלי להבין בכלל מה קוראים.

בעיני חשוב לעשות הכנה בעיקר של החלק של הפסוקים עם הדרשות, שזה בעצם הסיפור עצמו של יציאת מצריים, לא חייבים להתעכב הרבה תוך כדי הקריאה עצמה, אבל שהילדים יבינו על מה מדובר - כמה מילות הסבר יכולות לשנות הכל.

ואהבתי מאוד את הרעיון של מסלול שמראה את החלקים של ההגדה, זה נראה לי ממש יכול לעזור לילדים להרגיש ולהבין את הרצף.

אולי אפשר לעשות משהו כזה בתור יצירה - או מסלול גדול על השולחן כמו שהציעו פה, או משהו אישי לכל ילד - כמו עיגול שיש עליו את השלבים של ההגדה, עם חץ מסתובב שמראה איפה אנחנו.

שמעתי פעם שיעור של הרב שמואל אליהו, שהוא דיבר על כך שליל הסדר זה גם זמן להודות על 'יציאת מצריים' של ימינו - על הקיבוץ גלויות המדהים שאנחנו חווים. בשולחן עורך אפשר להכניס את זה, לדבר על הסיפור המשפחתי (כחלק מהסיפור הלאומי) - איך הגענו לארץ אחרי 2000 שנים שעם ישראל חלם והתפלל לזה, וכל אחד עם הסיפור המיוחד של המשפחה שלו (ואפשר גם לספר לא רק על המשפחה - על מבצע 'על כנפי נשרים' של יהודי תימן כמעט מיד אחרי קום המדינה, על עליית יהודי אתיופיה, על נפילת מסך הברזל ועליית יהודי רוסיה, ועוד...).

בשביל סבא שלי ז"ל אלה היו רגעי הנחת שלו בליל הסדר (כי בשאר הזמן הוא קצת התקשה להחזיק ראש) - לספר את הסיפור שלו, כיצד יצא ממצרים שלו כנער, מסיביר...

כשהייתי נערה תכננתי פעם שנעלה הצגה משפחתית בליל הסר/פסח על כל הפסחים שעבר במהלך חייו. אולי זו הזדמנות לממש את התכנון הזה, והפעם עם הנינים, והפעם - לזכרו של סבא...

ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.

אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.

במיוחד אם יש לך החזר

ושולחת רק כשמתאים לי.

העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך

הייתי רושמת ושולחת חלקית

עד סוף יולי, בלי צהרון.

בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.

כנראה זה תלוי מקום.

בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.

אבל זה בערך גם המחיר לצהרון אצלנו.

והקייטנה עצמה, לגנים לפחות עלתה 600 ומשהו..

נראה לי שזה לפי אשכול חברתי של המקום או משהו כזה

ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית

יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....

ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.

אבל צודקת, עם ההיריון זה באמת יכול להיות יותר קשה, למרות שברוך ה' אני מרגישה טוב.

לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.

קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.

כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.

הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.

וואו זה מרגש בעיניי!

ברמה הפרקטית

היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.

או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)

על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.

שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!

כזו שתוכל להתחייב לך.

רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת. 

אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.

כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.

בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.

בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.

גם הריון גם אוגוסט גם מילואים ואת מתלבטת?

מה שיכול לעזור מבורך!

אני משווקת לילדים שלי את הקייטנה של בביהס כמשהו כיף והם מחכים לזה!

אני לא רושמת לצהרון כי אני מורה ולא רואה צורך, אבל הכמה שעות האלה בבוקר זו ברכה גדולה, ואחרי זה יש לך עוד מלא חופש להיות איתם!

ככה אחהצ תוכלי להיות יותר פנויה אחרי שנטענת בבוקר.

אגב, אם יש לך החזר מילואים שווה לבדוק אופציות של קייטנות יותר שוות.. 

הילדים שלי מאוד אוהבים סדר ובקייטנה יש נטייה ליותר בלגן, צוות פחות קבוע, לא מתחיל בזמן, אין סדר יום מובנה וזה מציק להם.

ואין אצלינו קייטנות אחרות.

כבר אטרקציה.

ויש יצירות, ומסיימים יוקדם. אצלם זה כבר כיף!

ואצלי האמת להשאר בבית לא היה אופציה, עד שמגיעים לכיתה ד.

חודשיים בבית זה המון לילדים קטנים, חייבים מסגרת חלקית. 

מוסיפה שיקול שלא ראיתי שכתבו-

משערת שרוב החברים שלהם ירשמו. ואז את נשארת איתם בבית בלי אופציות לחברים, זה שונה ממה שהיה במלחמה (אצלנו לפחות).

וגם- אם המטרה היא זמן משמעותי, אולי אפשר להחליט כל יום להשאיר רק ילד אחד (או לשלוח אותו מאוחר יותר מאת אחיו), ולתת לו זמן אחד על אחד עם אמא, מה שיותר קשה להשיג כשכולם יחד.

זה עודפים

כמובן אם עולה במשקל וחיוני סהכ

ב"ה עולה ממש יפה במשקל

מגיל 0 עד 120 אנחנו נדאג לכל דבר, ונדאג שיהיה מה לדאוג

אם אלו פליטות "רגילות", לא הקאה, זה יכול להיות שינוי בהרכב החלב, שהשתנה כדי לענות לצרכים, יכול להיות שינוי בקצב, בגודל הקיבה, המון גורמים משפיעים.

גם סוג הפליטה משתנה עם הזמן

אם זה לא הקאה בקשת

ולא כמות ענקית ומוגזמת לא נשמע שיש מה לדאוג

אצלנו זה הגביר ממש את כמות הפליטות לבערך שבוע, ואז זה חזר לקדמותו.

אבל בגדול פליטות זה לא מדאיג.

הממשלה רצתה, שר האוצר הוביל, אך נחלו כישלון לגייס את הרוב מבין חברי הכנסת שיעבירו את החוק.

חברי הכנסת נבחרים בפריימריז במפלגות - הם פועלים מאינטרסים אישיים, לקבל תמיכה ממרכז המפלגה כדי להיבחר מחדש ולא מעניין אותם לשרת את טובת העם והמדינה והכלכלה. 

מכוער ביותר.

חשוב להגיד שמי שחתם על הצו להרחבת הפטור ממע"מ הוא השר סמוטריץ ומי שביטלו אותו הם חברי כנסת רבים מאוד מהליכוד.

פשוט ניתוק עצום מצורכי העם וממה שהליכוד ייצגו, או ניסו לייצג, לאורך השנים. 

סופית: בוטל הפטור המורחב ממע"מ

מקווה מאוד שיהיה לך בסדר..

מעמ.

אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
 

הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים

אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…

אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק 

4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.

אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?

בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.

מאמינה שלא הבנת נכון.

ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב

החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…: 

אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה

ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.

במעון כי לא יכולתי להיות שם עוד רגע

יש גבול לכמה ישן אפשר להיות

זה הרגיש לי נורא לחוב על לבוא למקום העתיק הזה כל בוקר מחדש וסירבתי

נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
 

מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...

עשיתי סיבו קצר ומהיר זה נראה שהמקום יישן

הגימבורי לדוגמא מדכא ממש 

ובדיקץ בטא שני שעבר בטא 13,642

לגבי הווסת לא ממש יודעת קיבלתי פעמיים מחזור אני מניקה

נצפה שק חלמון

נצפה קוטב עוברי לא נצפה דופק

מתאים לשבוע 5+5 

אצל אחותי גם 

שבאתי בשבוע שאת הגעת ולא נצפה אפילו עובר!

כדאי להגיע החל משבוע 8 לבדיקת טולטרסאונד הראשונה כי לוקח זמן לעובר להתפתח ודופק לא רואים בשבוע כזה צעיר.

תהי רגועה ותחזרי על זה שוב עוד שבוע וחצי שבועיים

בהצלחה 

פשוט הגעתי ממש ממש ממש ממש מוקדם

ובסוף נצפה דופק ועובר והיום התינוקת שלי כבר בת 9😊

אם הביוץ לא היה סמוך לטבילה, אלא כמה ימים אחרי, אז ההריון עצמו צעיר יותר.

תחכי כמה שאמרו לך ותלכי להיבדק שוב.

אולי יתקנו את גיל ההריון.

רק אם המחזורים שלך קבוע 28 יום. לרוב הנשים זה לא ככה. לי היו הריונות שידעתי שהיה לי ביוץ מאוד מאוחר (הבדל של כמה שבועות+) ברמה שאמרתי לרופא שזה לא רלוונטי תאריך וסת אחרון וקבעו לי רק לפי אולטרסאונד. אם את מניקה אז ממש הגיוני שהמחזורים לא סדירים.

אצלי בהריון הנוכחי לא ראו דופק, קיבלתי ציטוטק, ו3 ימים אח"כ ראו עובר עם דופק תקין.

כדי לקבוע שלעובר כבר אין דופק ולא עדיין אין דופק צריך שני פרמטרים: 

1. שיהיה מעל 7 מ"מ

2. שיהיו 2 US בהם לא נצפה דופק בהפרש של כמה ימים.

בכל מקרה אם את לא יודעת מתי בדיוק היה הביוץ, את לגמרי יכולה לחזור עוד שבוע ובעז"ה תופתעי לטובה.

מה כתוב לך שהאורך שלו?

השבוע פחות משנה, כמו הגודל שלו

השבוע משנה בעיקר אם את אחרי מעקב זקיקים ויודעת תאריך מדויק

בשורות טובות!

ממש הגיוני לא לראות דופק בכזה גודל של עובר.

על סמך מה את אומרת שאת בשבוע 7? מתי גילית על ההריון?..

שלי, כשהיה 4 מ"מ, אמרו שהוא תואם שבוע 6+1, ולא היה דופק.

ואחרי שלושה ימים כבר היה דופק.

הסימון הזה שצירפת, מתוך התמונה שלך. אמור להיות כתוב לך מה האורך שלו...

בכל מקרה, שני התרחישים אפשריים... זה לא קל לחכות את הימים האלו. חיבוק!!!

היה באורך 2 מ"מ.

אצלי כבר ראו דופק, אבל ממש הגיוני שעוד לא יראו.

אם את שבועיים אחרי בדיקת שמתם אז מאוד הגיוני 5 פלוס 5.

כנראה פשוט ביוץ מאוחר וצריך לבדוק שוב עוד עשרה ימים.