לא יודעת להגיד מתי בדיוק עבר הזמן שכאב, השתמשתי המון בלנסינו ועזר מאד וגם מרחתי על הפטמות קצת חלב אם אחרי ההנקה.

הפך להיות אחד הזמנים האהובים עליי עם הקטני, זמן רגוע רק שלנו.

חלב אם הוא גם טוב יותר לתינוק, ובעיניי הרבה יותר קל להתיישב להניק מאשר להתארגן כל יציאה עם בקבוקים ואיך לשמור מקורר וכו.. כשמניקים לא משנה איפה נמצאים- יודעים שיש לתינוק אוכל ולא צריך לתכנן כל כך מראש..

נתתי לעצמי חודשיים נסיון.

כאב בטירוף לפחות חודש אחד, והייתי לא מאוזנת בכלל מבחינת החלב, גודש ודליפות בלי הפסקה. הייתי בהשלמה עם זה שאפסיק, לקראת חודשיים התאזן. שמחה מאוד שלא וויתרתי

זאת לידה ראשונה?

אני בלידה הראשונה אכלתי סרטים מטורפים עם ההנקה. בעצם כבר די התייאשתי.

היו לי פצעים איומים וזה היה כאבי תופת. והמשאבה עשתה לי טראומה ברמה שלא הסכמתי לשים עלי משאבה.

ולהניק כל כך כל כך כאב! אמאלה!

כשהתינוק היה בן שבוע ויומיים הגעתי דחוף דחוף לאיזה יועצת הנקה מאסטרית שעזרה לי מאוד.

המשיך לכאוב מאוד עוד איזה שבועיים ולאט לאט השתפר.

בסוף הגענו להנקה מלאה.

אם תרצי טיפים ממני אכתוב לך.

בילד הראשון היה הכי קשה וסיוט

אבל בגיל חודש וחצי חודשיים זה זרם ונהיה כיף

עד גיל שנה בערך

ההתחלה ככ קשה

הגודש

לא תופסים טוב

פצעים

לילות לבנים 

הנקות ארוכות

ועוד ועוד

אבל זה באמת עובר ואז אפשר כ"כ להנות

לפרט לך ממה?

או שזה מעצבן?

תגידי לי אם את רוצה..

ופרקטית

כמה דברים

לא לסבול סתם!!! להתייעץ עם יועצת הנקה תותחית בתחום

לי מאוד עזר לקרוא חומר בתחום.. זה גם מחדש בקטע של טיפים וגם נותן כוח כשמבינים את החשיבות....

וגם, לקרוא את הפוסט של בהתהוות על משכב לידה,הוא מכניס למוד כזה רגוע..   
 

ודבר  אחרון,  זה הגיוני לגמרי ולגיטימי לעבור לתמל אבל יש כלכך הרבה יתרונות להנקה שהם לגמרי בשבילך,  בשביל האמת

שחבל לוותר עליהם בגלל קושי זמני מאוד..

לעניות דעתי כדאי לצלוח את ההתחלה ולהיכנס לרוגע ולשגרה של הנקה וחהנות ממנה ואז להחליט החלטות..

איך למען ה' ולמה,

ההנקה- הדבר הכי טבעי בעולם..

פרה מניקה עגל.. לה יש סדקים חתכים והעגל לא תופס טוב והיא צריכה לשלם 500 שח ליועצת הנקה ולסבול חודשיים??

למה הדבר הכי הכי הכי טבעי הזה פשוט- לא טבעי??

לא זורם??

לא הולך חלק ישר על ההתחלה????

אין לי תובנות.

כאילו בטח יש כאלה עמוקות, אבל תכלס בא לי:

שזה

יהיה

הדבר

הכי

קל

בעולם...

בשבילינו

בשביל בריאות הנפש והגוף של תינוקינו

אנא...

פעם זה היה יותר טבעי, זה ידע שעבר מאם לבת.

והיום אנחנו אחרי כמה דורות שהטבע הזה התקלקל, שהכניסו תמ"ל ואפילו טענו בהתחלה שהוא יותר בריא מחלב אם, אז עכשיו זה קשה לחזור לזה.

למרות שאני לא יודעת אם זה קשור רק לזה.

אצלי ההנקה היתה די טבעית, כי כל החיים גדלתי עם אמא מניקה, ואחרי הלידה היה לי קצת קשה אבל היינו אצלם אז היא יכלה לעזור לי כל פעם כשהסתבכתי עם החיבור, ודי מהר זה כבר נהיה פשוט. זה היה הרבה יותר יעיל מבחינתי מאשר להזמין יועצת הנקה שמגיעה לזמן קצוב אבל אחר כך אני צריכה לנסות לזכור איך היא עזרה לי ולהסתדר לבד.

מעניין לבדוק אם יש פחות קשיים בהנקה לנשים שהיו אחרי הלידה אצל אמא עם ניסיון בהנקה.

אבל בטח זה גם לטובה. כל דבר משמעותי שצריך לגדול, צריך לעבור דרך מציאות בה הוא לא ברור מאליו וצריך להילחם עליו. אז כנראה גם בהנקה היה צריך לעבור את השלב הזה...

אבל התינוקת שלי הייתה קטנטנה ועוד היה לי את כל הסיבות האובייקטיביות בערך שמעקבות הנקה..

אז גם שהייתי אצל אמא שלי זה לא עזר לי..

למרות שהניקה את כל ילדיה

קודם כל בבקרים היא היתה בעבודה, וגם בצהריים היו לה עוד ענינים

ב"ה נולדים לה הרבה נכדים (לי זו בת בכורה, אבל לה... בלי עין הרע), והיא לא עוצרת את החיים שלה כל פעם שנולד נכד

מבחינתי העזרה שלה היתה עצומה, לא הייתי צריכה לבשל/לסדר/לכבס - הכל היה עליה, גם רחצה את התינוקת

אבל שאר הטיפול היה עליי

ולא היתה לה פניות אליי סביב השעון

חוץ מזה שאת הילד האחרון שלה היא הניקה יותר מ20 שנה לפני שילדתי

ולא הרגששתי שהיא מצליחה באמת לתמוך בי בנושא הזה 

למרות שהיא בעצמה עשתה זאת מצוין.

לא כל אישה שהניקה יודעת להדריך אישה אחרת בנושא וזה בסדר

ברור שלא כל אישה שהניקה אמורה לדעת להדריך בהנקה, זה לגמרי בסדר. וגם ברור שלא כל אמא אמורה לעצור את החיים כדי להדריך את הבת שלה בהנקה. סליחה אם זה מה שנשמע מהדברים שלי.

התכוונתי להגיד שאצלי היה משהו קצת דומה לחיים שהיו פעם, מבחינת ההדרה הצמודה שהיתה לי מאמא שלי, ובאמת ההנקה זרמה לי די בקלות.

אז חשבתי שזה אולי קצת מסביר את זה שבדור שלנו יש יותר קשיים, כי דרך הלמידה היא פחות טבעית כמו שהיה פעם. למרות שברור שגם פעם היו קשיים ולא לכולן הלך חלק. אבל אני משערת שפחות.

שאמא צריכה לעצור את החיים

כתבת בצורה מאד נעימה

העלית שאלה שמעניין לבדוק אם יש פחות קשיים בהנקה לנשים שהיו אחרי הלידה אצל אמא עם ניסיון בהנקה.

אז עניתי שאצלי לא היו פחות קשיים 

והסברתי למה

אני כן מסכימה עם דעתך שלכאורה פעם היה קל יותר בהיבט של תמיכה ליולדת

נשים לא עבדו בחוץ אלא בבית

ואם לא האמא ידעה להדריך, אז הדודה או הסבתא או זקנת הכפר

ובוודאי שהתמיכה ליולדת היתה יותר סביב השעון והרבה יותר נשית

(בשונה ממני, שאמא שלי תמכה בי בזמנים מאד קצובים ביממה, ומי שהיה יותר טכנית - זה דווקא בעלי שהשתדל להיות הרבה בבית.

מניחה שבעבר בעלים לא היו יותר בבית בתקופה אחרי לידה, אלא נשים- האמא, הדודה, השכנה, שתמכו ביולדת במה שצריכה וגם עזרו ולימדו לטפל בתינוק)

נראה לי ברמה קצת יותר מורכבת

ז.א. זה לא מי שהיתה אצל אמא שלה סטטיסטית יותר קל לה

אלא מי שמקבלת הדרכה צמודה

פעם חיו בשבט

לא רק עם אמא צמודה

אלא עם אחיות

עם השכנות עם הגיסות

וכולן הניקו- לא היתה אלטרנטיבה אחרת

וילדה/אישה ראתה הנקה מגיל טפס ועד שהניקה בעצמה

ותמיד סביב יולדת ומנניקה טריה היתה מישהי שבדיוק סיימה להניק או עדיין מניקה (לאו דווקא אמא שסיימה להניק לפני אי אלו שנים)

בקיצור- מלא יועצות הנקה מסביבה

(ועדיין יש מי שלא הצליחה- והיתה צריכה מנקת)

המציאות שלנו היום מאוד מאוד שונה מפעם, ואי אפשר באמת לחקות את זה...

ונכון, אפילו אז היו כאלו שלא הצליחו והיו צריכים מינקת (מעניין איך זה היה להיות מינקת, איך היא הסתדרה עם כמויות החלב...)

ומסתבר שהגוף באמת מתאים את עצמו לפי צריכה...

גם הנקת תאומים היא כמות כפולה...

ואני מכירה גם אמא מאמצת שהצליחה להניק (אמא שלי הניקה את התינוקת פעם ביום עד שלאמא המאמצת היה מספיק חלב משלה...).

האמא המאמצת התחילה הנקה ממצב שהיא לא הניקה בכלל?

איך היא הצליחה?

הייתי אז בת 9 בערך..

אבל בגדול זה מה שהיה. היא מעולם לא ילדה, קיבלה תינוקת בת כמה שבועות והצליחה להגיע למצב שהיה לה חלב להניק אותה. לא יודעת בדיוק מה היא עשתה (מן הסתם נתנה לה לינוק על ריק, אולי עם צינורית, אולי גם שאבה, אבל היא גרמה לגוף שלה להבין שיש ביקוש...)

אבל כן ראיתי פעם כתבה על הנושא הזה..

שיש אפשרות לנסות ליצור הנקה ללא לידה .

נותנים לאישה גלותות כדי שהגוף ידמה מצב של הריון, באיזשהו שלב מתחילים לקחת תרופה שמעודדת ייצור חלב (לא זוכרת את השם, זו תרופה שמטפלת במשהו אחר אבל גילו שכתופעת לוואי היא גורמת לחלב) ואז מפסיקים את הגלולות ומתחילים בשאיבות אינטנסיביות

זה תהליך שנקרא השראת הנקה אם אני זוכרת נכון..

מהכיוון של מישהי שלקחה פונדקאית ורצתה להניק את התינוק בעצמה.

אז כבר במהלך ההריון נתנו לה תרופות שמעודדות ייצור חלב והיא שאבה כדי לעודד את החלב.

ובאמת אח"כ הצליחה בעצמה להניק את התינוק.

שדי מסעיר

על גבר טראנס עשה ניתוח לשינוי מין לאחשה ושמתעקש להניק את הילד שלו (שנולד מפונדקאות)

ובשביל זה לוקח מלא הורמונים שגורמים לו לייצר חלב (הסערה היא בעיקר כי ההורמונים עוברים בהנקה והוא בעצם גורם נזק לתינוק)

אז אם זה אפשרי כבר לא מפתיע אותי שום דבר

ראינו בטיול עגל יונק והוא ממש משך לפרה את העטין. כמו שעושים בתנועה של חליבה- הוא עשה עם הפה וזה היה נראה מה זה לא נעים🙈

שמחתי שאני מניקה ילדה ולא עגל

וגם הייתה תמותת תינוקת גדולה.

לא בטוחה שפעם היה יותר קל,

גם לא דיברו כ"כ על קשיים.

נגיד סבתא שלי סיפרה לי שלאחת התינוקות לא היה לה חלב אז היא בישלה לה מיץ פירות ונתנה לה.

היום לא עושים את זה, כי זה לא אותו הרכב תזונתי

אבל פעם זה מה שהיה אפשר לעשות.

אותי זה בעיקר עורר למחשבה שאנחנו לא באמת מבינים את ההתמודדות שהייתה פעם..

אז סליחה שאני הורסת את הפסטורליה,

הלוואי והיום ילך חלק בלי קשר למה שהיה פעם.

את אבא שלי למשל הניקה השכנה

בתמורה ההורים שלו נתנו לה מגורים ללא דמי שכירות

עם יועצת הנקה טובה להבין מה המקור של הכאב ולפי זה לנסות להקל...

קראתי בספר של אישה חכמה מאוד (הלוחשת לתינוקות) שכתבה שלוקח שישה שבועות עד שההנקה עולה על הגל הנכון.

וראיתי אצלי שזה נכון.

פתאום הם יותר גדולים, וקצת יותר חזקים לומדים יותר את העבודה וזה הופך להיות טיפה יותר פשוט.

זה לא שאחרי זה הכל נהיה מושלם, ממש לא.

אבל יותר הגיוני ובשליטה.

בהצלחה!

ילד ראשון, חודשיים ראשונים סיוט!! סיוט

הייתי פסיק מלהפסיק

באזור חודשיים וחצי עלה על זה

ינק עד שנה וחצי

חחחח קוראת ונלחצת מתגובה לתגובה

אני הייתי בהלם אחרי הלידה הראשונה שכ"כ קשה לי להניק

כי כולם מסביב מניקות כל כך בקלות וזה נראה שזה נשלף מהשרוול...

ולא הייתי מוכנה לזה בכלל

אז כן, לפני לידה ראשונה להתכונן:

- יש גודש פסיכי בימים השלישי והרביעי ללידה

- כדאי שיהיה לכן משחת לנסינו (לנולין)

- כדאי שתהיה משאבת חלב זמינה

וממש מאחלת לכם @כנה שנטעה ו @רקאני שילך לכן בקלות ממש!!

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה לפני הלידה?

אם עשית קורס הכנה ללידה ודיברו שם על הנקה זה טוב.

מעבר לזה הייתי קוראת קצת באינטרנט על עקרונות בסיסיים של הנקה: איך התינוק צריך לתפוס ואיך להחזיק אותו

כן הייתי דואגת למספר זמין של יועצת הנקה טובה.

עוד לא הייתי בקורס הכנה ללידה

אבל בעזרת ה' אהיה...

אני חושבת שאם יועצת הנקה היתה מלווה אותי מהרגע הראשון זה היה משמעותית מציל אותי מהרבה סיוט שעברתי.

הנקה בשונה ממה שחושבים זה ממש לא כזה אינטואיטיבי. צריך להבין איך עושים אתזה, ממה כדאי להמנע, מה תמרורי אזהרה.

אני ניסיתי להזמין יועצת הנקה לבי"ח ואף אחת מאלו שהמליצו לי לא היתה זמינה. ובמילא זה סיוט שניה אחרי לידה גם להתעסק בלנסות למצוא איש מקצוע שיעזור לך.

בדיעבד לדעתי למצוא יועצת הנקה מראש ולעשות פגישה אחת לפני הלידה ושהיא תהיה לך זמינה למיד אחרי הלידה זה ממש ממש חכם. 

לי זה יעשה ממש לא טוב ששאבתי אחרי הלידה, עשה גודש נוראי

הכי נכון זה לדאוג להניק כל 3 או 4 שעות ולפי דרישת הילד

ממש ממש עזרה בימים הראשונים.

שאבתי ממש מעט, רק להקלה. זה לא החמיר את הגודש, אבל זה כן ממש הקל על הכאב

אני בלידה הראשונה לא שאבתי,

אחרי הלידה השנייה סבלתי ממש, ניסיתי וראיתי ישועות כמו שאומרים.

וזה באמת שאיבה ממש מינימלית, רק כדי להפוך את זה ללא כואב, לא לריק

פשוט כי כואב. ואחרי 3 שבועות הכאב נרגע ואז אני מניקה עד גיל שנתיים פלוס מינוס. 

השאלה למה קשה לך ואם יש פתרון שיוכל לעזור לך בצורה יעילה...אולי שווה להזמין יועצת הנקה הביתה.

אני אישית לא נתתי תמ"ל מעולם, חוץ מבקבוק או שניים בבי"ח. בעיני הנקה שווה הרבה מאוד. מאוד מאוד. לקשר בין האם והתינוק, לבריאות של התינוק ולחוזק של מערכת החיסון שלו, וגם לקלות שבה מזינים אותו... (אין מצב שאני קמה בלילה או נסחבת לכל מקום עם ציוד מקיף).

אז נכון, אם את גמורה לגמרי אז לא צריך להתאבד על כלום. 

אבל אם יש לך רצון להתמסר לזה עוד קצת עד שיסתדר, בעיני זה שווה המון.

אבל עד גבול מסויים (כל אחת והגבול שלה).

יש לך תמיכה? בעל, אמא, יועצת הנקה. משהו שיעזור לך מסביב (לישון קצת בין לבין, לאכול טוב, לנשום..)..

אני נלחמתי על ההנקה של הראשון וממש הודתי לה' על כל רגע, ממש נהנתי מזה בהמשך.

בהצלחה רבה רבה!

הנקה אצלי תמיד קשוח בשבועות הראשונים וכואב והכל

ואחכ שנה של קסם!!!

אצל הגדולה שלי ויתרתי, ואז פתאום זה התחיל להסתדר, אבל אז כמעט ולא הנקתי, והיא גם פיתחה העדפת בקבוק.. ממש ביאס אותי..

הפעם באתי נחושה להצליח להניק, כשאני כבר מודעת ומוכנה מראש למה שיגיע, אבל אז התינוקת הייתה בפגיה ושיבש את הכל.. אני גם נלחמת על ההנקה שלי, כולל שאיבות (שאני שונאת ממש!). יש פעמים שאני אומרת לעצמי שעוד קצת וזה יסתדר יותר, ויהיה קל יותר, וכו', ויש פעמים שאני אומרת לעצמי שנמאס לי 

ולתחושות שלך.

הנקה זה לא בכל מחיר.

זה לא שווה אם את מתוסכלת או עצבנית או חסרת מצברוח.

אני עברתי מהנקה לשאיבות אחרי תקופה של קצת מעל חודש של סבל טהור וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי אחרי הלידה.

מצד שני, אם זה סבל נסבל ואת כן רואה שיפור, שווה אולי להשקיע, יש נשים ששמחות בזה.

אני החלטתי לעבור לתמל והתגובה שלי מכוונת לשם. אם זה פחות מתאים לך את לא חייבת לקרוא.

אצל הגדולה ניסיתי לשאוב ולהניק כמה שבועות ולא הלך לי ואצל התינוק ניסיתי ביום של הלידה ואז לקחתי כדורים לייבוש.

לפעמים הקושי בהנקה קשור לתינוק קטן מאד/ חזה גדול/ פטמות שקועות וזה גם שיקול בהחלטה להניק.

יש כאלה שטוב להן להניק ולי זה לא עשה טוב. זה משהו שכמעט לא מדובר, אבל יש נשים שההנקה עושה להן רע ותחושות שליליות ולי כנראה היה את זה ( D-MER דיספוריה בהנקה)

ברוך ה' שני הילדים שלי גדלו והתפתחו יפה עם מטרנה ואני שמחה על ההחלטה שלי.

הכי חשוב שתעשי את מה שמרגיש לך הכי טוב.

בהצלחה במה שתחליטי לעשות❤️

תינוק ראשון לא יודעת אם זה נחשב הצלחה, אבל סבלתי 5 חודשים ואח"כ זה הסתדר והייתי מאוהבת בזה הנקתי עד גיל שנה וחצי (אין לי מושג איך שרדתי כנראה עקשנות זאת מידה טובה😂) בשני ההנקה זרמה מהרגע הראשון, פשוט פיצוי, מה שכן אצל השני הקפדתי על לנסינו בטירוף, שמנתי את המקום כל הזמן וגם הקפדתי ממש על התפיסה של התינוק.

רק רוצה להוסיף שבאמת גם תמ"ל זה טוב, והכי חשוב אמא שטוב לה❤

ולמי שלפני לידה ראשונה באמת זה היה לי שוק, ואני זוכרת שבכיתי לאמא שלי עשעבדו עלי, תמיד זה נראה שהנקה זה הדבר הכי קל בעולם. צריך להתכונן לזה נפשית.

נפצעתי ממש בהתחלה, בין היתר גם בגלל התעקשות שלי לעזור לה להוציא את הפטמה השקועה שלי בלי פטמת סיליקון..

היא לא תפסה טוב ובערך במשך חודש ברוב ההנקות כאב לי.

מה שעזר לי בסוף זה

א. שהיא גדלה

ב. סרטונים ביוטיוב שעזרו לי להבין איך לגרום לה לתפוס נכון (ראיתי כמה וכמה סרטונים עד שמצאתי סרטון שיותר דיבר אליי והצלחתי לפי איך שהיא הסבירה)

אחכ ב"ה ההנקה ממש זרמה ואין כמו לראות אותה מתנתקת ומחייכת חיוך נוטף חלב.. ינקה עד שנה וארבע (הפסקתי רק כי כבר הייתי בחודש שלישי ולא היה לי נוח)

אצל השניה ב"ה ממש מחדר לידה היא כבר ינקה טוב, והתעקשתי איתה מההתחלה על תפיסה טובה והלך ממש טוב מההתחלה

עד גיל חודש - חודש וחצי זה לא בא לי בקלות בכלל. המון פצעים כאבים ומשחות..

אחכ אני אוהבת את זה ממש, החיבור הכי כיפי בעולם.. נהנית מזה כ"כ וזה נוח.

אני לא יןדעת אם אני ממליצה להלחם, רק אם זה חשוב לך ויש לך כוחות, כי זה כן קשה ולא פשוט.. ובכנות לא רואה משהו לא טוב בתמל

את הילדה השלישית הצלחתי סוף סוף להניק.

שלושתם גדלו להיות חכמים, בריאים, ומוצלחים. אני לא רואה הבדלים ב״תוצאה״.

אני בעד לעשות השתדלות, להתאמץ, להתייעץ אבל אם לא הולך אז להרפות מזה בלב שלם.

וההנקות נראות ממש אחרת, בנתיים מנסה להמשיך...

ושאלה - התינוקת יונקת ממש לא מסודר. נרדמת הרבה באמצע ומתעייפת, יונקת קצת ומפסיקה ואחרי שעה עוד פעם רעבה.

היא בת שבועיים. זה הגיוני או שיש מה לדאוג או לעשות כדי לסדר את זה יותר ולדחוף שתאכל יותר? 

בעיקרון בגיל הזה אומרים להניק לפי דרישה.

השאלה אם הדרישה שלה הגיונית ...

היא קטנה יחסית במשקל? 

כי בדר"כ תינוקות קטנטנים נרדמים בהנקה, אפשר לנסות למשוך אותם ערים עוד קצת.

למשל להחליף טיטול אחרי שיונקת ונרדמת ואז תתעורר ותינק עוד קצת.

כדי לרווח לך יותר את ההנקות.

בגיל הזה כל שבוע הם משהו אחר

ההבדל גדול מאוד בהנקה אחרי גיל חודש וככל שחולף הזמן זה הופך להרבה הרבה יותר קל

שהנקה זה נס

זה שזה מצליח להרבה נשים לא מוריד את העובדה שזה נס.

פשוט נס.

יש כל כך הרבה דברים שיכולים להשתבש שזה לא הגיוני בכלל שזה מצליח חחח

אני בשלושת הילדים האחרונים כבר לא מצליחה ... ועשיתי שמיניות באוויר 

נס כל ההריון בכלל

כמה חסדים של הקב"ה שעוטפים אותנו

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶