,,, זה ענין של צניעות אז מה יותר צנוע מטפחת פשוטה, פאה או צלחת על הראש?
תודה מראש .
,,, זה ענין של צניעות אז מה יותר צנוע מטפחת פשוטה, פאה או צלחת על הראש?
תודה מראש .
מצד שני זה כבד
זה אומר שצריך ללבוש שאלים שחורים?
לצניעות יש הגדרות. ההגדרה היא שלא יראה טפח שיער.
כל עוד הכל עונה על זה, תשאיר לאשתך את הבחירה כמה היא מתחסדת עם קונה.
גם שמלה ארוכה עם נצנצים לא בהכרח יותר צנועה מאחת שטיפה מעל הברך.
לא ברור מה אנשים נתפסים על עבודת ה' של השני.
ואתה כמובן לא חייב להתחתן עם מי שנוהגת אחרת.
יש נשים שהולכות בלי כיסוי בכלל.
....אם כסוי שיער לנשים זה בעיקר עניין של צניעות אז מטפחת או גילוח זאת הדרך.
שאר האופציות זה טריק לעקוף את העיקר.
הא' זה לכסות את השיער כמו שרמוז בתורה שנשים נשואות היו מכסות את שערן. זה יכול להיות מטפחת, חיג'אב, טורבן, קסדת חלל
הב' זה צניעות כאשר צניעות גם היא מתחלקת לכמה חלקים, א' זה כיסוי כנ"ל, ב' זה לא למשוך תשומת לב, ג' זה להיצמד ללבוש היהודי המסורתי
קריטריון ב' הוא גמיש, אפשר למשל ללבוש שמלה ארוכה וממש יפה ויכול להיות שזה יהיה צנוע, אבל יש שיאמרו שמבחינתם צנוע זה חצאית מקסי שחורה וחולצה הכי משעממת שאפשר
אם העיקר בכיסוי ראש זה כיסוי אז פאה לא בהכרח אסורה ומי שרוצה פאה יותר משעממת כו' קדוש ייאמר לה אבל זה לא עיקר הדין של כיסוי ראש
אם זה שילוב של כל הנ"ל אז כן זאת בעיה ויש הרבה פוסקים שאוסרים
לא דייקת לכתוב ל'תוספת צניעות'*
כי ברגע שזה להוסיף צניעות ולשמור את השיער לבעל אז פאה זה לא פתרון. כי לא מחליפים שערות בשערות אחרות.(מכסים בצורה שלא יראה מכוסה, מה העניין? אין עניין) זה לא אידאלי וזה לא כוונת היוצר
הפאה הגיעה אלינו באופן לא רצוני וצריך להתייחס לזה ככה.
לכן גם הרב קנייבסקי מקפיד להגיד שפאה שמותרת זה פאה שלא נראת כשערות.
מבחינה אסתטית אני מעדיף כיסוי ראש כי פאה נראה ומרגיש מוזר וגם אכן קצת משולל היגיון
מעבר לזה שכ"א ינהג לפי רבו
והנה הוכחת גם כמה מטפחת זה הכיסוי האמיתי בזה שאמרת במקום 'מטפחת' 'כיסוי ראש'.
זה קורה לכולם כל הזמן.
ואני אומרת שזה לא סתם.
קשה להגדיר בזה גבולות ברורים. יש שמלות יפיפיות שאפשר לומר שהן מושכות תשומת לב אבל זה לא בהכרח אומר שהן לא צנועות. אם כי אפשר גם לומר שעדיף אולי להימנע מהן. זה לא חד־משמעי, אולי עד שלא מגיעים לגבול צעקני (כמו האיסור על בגדים אדומים). אותו דבר ביחס לכיסויי ראש.
....שיש גמישות. מי שנוהג במרצדס סביר להניח שהוא לא הכי צנוע אלא אם כן הוא נהג בוס או נהג לימוזין.
לאשה צנועה באמת ספק תשומת לב להחמיר. זה לא אומר שלא צריך להיות אסטטי, יש מטפחות יפות, כובעים חפים.
לאימי עליה השלום היה אוסף מטפחות מרהיב. זה גם מכסה את השיער בצורה יעילה יותר.
אין איסור בתורה לנוסע במרצדס גם לא בלמבורגיני כתומה. יכול להיות שזה לא מעיד על מידה טובה ומישהו עם מידת הצניעות חזקה היה מעדיף סקודה. ומישהו עוד יותר סגפן היה נוסע בפיאט פונטו 2000. מצד שני יכול להיות שבקונטקסט הנכון אין עם זה בעיה למשל אם זה מישהו ממש עשיר ונחמד לו לנסוע במרצדס והוא לא עושה את זה כדי להוציא לאחרים את העיניים.
ביחס לצניעות כנ"ל. יש גישה שאומרת שמה שלא אסור, מותר. מבחינה הלכתית יבשה אין הבדל בין שמלה אפורה משעממת לבין שמלה פרחונית מהממת. מקסימום יכול להיות שיש הבדל מבחינת "מידה טובה" של צניעות אבל זה עניין של חסידות ולאו דווקא עיקר הדין והמצווה.
גישה אחרת מתייחסת לזה בתור חלק מהותי מהצניעות, זה משתנה מציבור לציבור ויכול להיות גם מאדם לאדם.
....מן הגאווה . חוסר צניעות יכול להוביל לגאווה. כמובן שעלינו להזהר שלא להגרר לשיפוטיות
אבל כל אחד ואחת צריכים עם עצמם להסתכל בדרכי פעולותם לזכור שיש מי שקורא ורואה סתרי לב.
נכון שיש כל מיני גישות אבל יש רק אמת אחת ולאף אחד אין מונופול על האמת ולכן עלינו להזהר.
לא יודע לגבי אמת אחת, יש הלכה אחת שהיא מחייבת את כולם ומעבר לזה יש מקום לחסידות לפי מה שכל אחת מרגישה, המקום שהיא נמצאת בו מבחינה רוחנית, הסביבה בה גדלה כו'. אם מישהי רוצה ללבוש פרחוני במקום אפור, היא לא עוברת עברה.
))) בתאריך כ"ד באדר ב׳ תשפ"ד 22:34עבר עריכה על ידי אני
))) בתאריך כ"ד באדר ב׳ תשפ"ד 22:34
זה תלוי מה זה מושך לב.
משיכת לב יכולה להיגרם מכמה דברים.
א. זה מראה באמת חריג.
ב. זה מראה שלא רגילים לראות באותה מקום.
במקרה של א. זה לא מומלץ לשים כיסוי חריג.
כל אחד יכול לראות את זה אחרת וזה תלוי בעיקר ברגישות של האשה להבחין אם זה חריג או לא.אין בזה חוקים ברורים.
במקרה של ב. צריך לראות אם זה תואם את כללי הצניעות הרגילים ולפי זה להחליט כי בכל חברה יש מראה אחר ולא משנים את המראה לפי כל חברה. (כמו שללכת בכיסוי ראש בלב תל אביב זה מושך תשומת לב מסוג ב. ובכל זאת אנחנו לא נתייחס לזה)
הכול כתוב ברשת האינטרנט, צא ולמד:
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7