שתיהיה סבלנית ורגישה ותקשיב לי עד הסוף.
וגם מקצועית.
יש איזה בירור רפואי שחשוב לי לעשות ואני צריכה שיהיו עדינים איתי ולכן אני רוצה ללכת באופן פרטי (אם יש הסדר עם מכבי מה טוב..)
אשמח לשמוע המלצות, עדיף במרכז או ירושלים.
(לא קשור לכאבים ביחסים ב"ה, יותר עניין של פוריות)
אנושית ומדהימה ברמות על!! היא גם של פוריות וגם של הריון בסיכון
טופלתי אצלה בשיבא אבל מקבלת גם פרטי בת"א
באסה ממש.. הצטנן וממש מציק לו
מלא ליחה כולל בית החזה כזה
משתעל מדי פעם
מקשה עליו לינוק ולישון
בן קצת יותר מחודש
נלך לרופא היום
אבל אשמח לשמוע מה מכירות שעוזר ?
ופריקה קטנה.. זה מממש מלחיץ אותי..
אני מרגישה ממש מתוחה מפחד עליו
ומרגישה קצת כישלון שלא שמרתי עליו מספיק טוב שלא יצטנן...
שזה כנראה וירוס.זה לא התקררות מקור או משהו כזה
אנשים לא יודעים אבל שיעול נזלת וכו' זה תוצאה ישירה של הידברות הוירוס. ואת זה ממש קשה למנוע
גם הקטן שלי עכשיו כך בדיוק.הלכתי לרופא ונתן אנהלציות
מחוסן לrsv?
עם מלח גס לשים לידו
סופח את הנוזלים, אצלנו עשה פלאים
וואי תינוק יונק קטן מצונן זה מבאסס
רפואה שלימה!
נזלת כמעט אבל משתעל עם מלא ליחה בלי שיוצאת
ונשנק כזה..
זה סופח את הגודש הזה
גם כשמרגישה שיש לי סינוסים כזה במצח ישנה עם זה על המצח וגם עוזר
יש גם בקבוק כזה עם מי מלח להשפריץ ישר לנחיר, עם שפריצר קטן שמיועד בדיוק לתינוקות מצוננים ויש תמיסת מי מלח של אינהלציה כזה שאז את מוציאה משם ומשפריצה עם מזרק.
זה לא מרפא אותו, רק ממיס נזלת קשה ועוזר לנזלת להתרוקן, משפריצים לאף ואז אחרי כמה רגעים יוצאת מלא נזלת החוצה.
אומרים שגם חלב אם עושה את זה אם בא לך לנסות להשפריץ לו חלב לאף.
עוד משהו שעוזר קצת לרוקן נזלת- להשכיב אותו עם הבטן שלו על הרגליים שלך כשהראש שלו כלפי מטה לידך (מקווה שמובן ההסבר) ולטפוח לו על השכמות.
רפואה שלמה!
אגב, נראה לי עוד לא אמרתי לך מזל טוב! ילדנו בערך באותו זמן 
(קפץ לי לעין כי גם לי ישר מתערבבות תחושות כאלה, אז מבינה אותך ממש)
דווקא כי זה גדול לא חששתי לקרב אליו
רק חתכתי לשניים ושמתי
מטפטפת על הפינה של המיטה או על נייר סופג שאני מניחה צמוד למיטה:
אקליפטוס רדיאטה(סוגים אחרים של אקליפטוס אסור לתינוקות! רדיאטה עדין יותר)
ומנטה
מטפטפת איזה 2 טיפות מכל אחד וזה ממש מקל על הנשימה.
עוזר ממש גם בליחה שבפנים..
ואם זה מעודד אותך לא משנה מה אני עושה תמידדדד הילדים שלי מצוננים ממש
ככה זה
גנטיקה אולי, מזג אוויר, גרים במקום קר..
ואם המצב קשה אז ללכת לרופא
אולי צריך גם תרופה
מחפשת משפחתון לקטן כי צריכה לחזור לעבודה
והמשפחתונים שמוצאת פשוט נשמעים לי זוועה!!!
ישנים על מזרונים או עגלות, ההורים אחראים להביא אוכל, אין כסאות אוכל, מאכילה עליה או אין לי שמץ איך. ומחיר זוועתי.
בא לי לבכות!!
כמה עולה אצליכם משפחתון?
מאיזה שעה עד איזה שעה?
מה התנאים בו?
כמה ילדים?
לק"י
יש נראה לי כסאות קטנים, אבל ממש לא מפריע לי שתאכיל עליה בגיל הקטן.
גם מזרונים זה בסדר מגיל מסויים.
ולהביא אוכל זה בהחלט מבעס, אבל יש כאלה שזה ככה.
שנה הבאה זה יהיה 7:15-16:00, חמישה ימים בשבוע, 4 ילדים, כולל אוכל, 2550 ש"ח.
אזור הדרום (המיקום גם משמעותי).
בהצלחה!!
שתמצאי מקום טוב עם מטפלת טובה!
אם את זכאית לסבסוד אולי תחפשי משפחתוני תמ"ת באיזור שלכם?
שישנים על מזרונים או עגלות
גם במעון בגיל הגדול ישנים על מזרונים
הבת שלי ישנה בעגלה
אני מביאה לה אוכל
יש כסאות אוכל
מ8:00 עד 14:00 1600 ש"ח
יש נראלי 6 ילדים
ישנו בעגלות, אני הבאתי את האוכל, היה כיסא אוכל אחד אז אכלו לפעמים עליו, לפעמים בעגלה, לפעמים עליה.
הייתה מטפלת מדהימה, מלאת חום ואהבה... 6 ילדים
התחילו את השנה בגיל שנה פלוס מינוס
שבעה ילדים
1700₪ 7:45-13:45
ישנים בעגלות
יש שני כסאות אוכל ואוכלים בהם בתורנות כשהשאר משחקים (ממה שאני רואה הלו"ז זורם, אין שעה שכולם יושבים לאכול בו זמנית).
מביאים אוכל מהבית, ובכיף היא מכבדת ילדים פה ושם מאוכל של ילדים אחרים. אה היא גם מכינה להם דייסת קוואקר.
האמת אין לי שום בעיה עם זה.. הרבה יותר מעניין אותי למשל אם יש חצר ומה יש בה
וכמובן איך המטפלת עצמה.
(הבן שלי ישן שנצים בעגלה בבית, וגם הגדול יותר היה ככה)
יש כיסא אוכל אחד ולפעמים מאכילה עליה, ואנחנו מביאים אוכל שזה מבאס אבל לא נורא כי חצי מהשנה גם ככה לפחות חלק מטרנה או חלב אם, והשאר.. כמה כבר תינוק קטן אוכל, אפשר להכין בתחילת השבוע לכל השבוע, או כמונו להפריש מהאוכל של שבת או שלנו
אצלנו זה שבע וחצי עד רבע לארבע, ארבעה ילדים, 2400 בירושלים (נחשב זול אצלנו)
כשהיה לי משפחתון ואימהות היו אומרות לי "יקר"
הייתי מפנה אותם לזול…
יותר ילדים
בלי כסאות בלי מיטות בלי אוכל וכו
זול…
מבינה ש'רק אני הבעייתית'.
סתם
שרק לי זה נשמע נורא ואיום.
(זה לא ילד ראשון)
וגם המחיר אני מבינה שסטנדרטי
אבל איך עושים את זה?
זה עצוב לי נורא. מרגישה אמא מזניחה
בעיקר עצם זה שאני שולחת למשפחתון ולא יכולה להשאיר אותו עוד איתי בבית.
ואז כמה התנאים במשפחתון גרועים לעומת הבית.
ואני דואגת שהוא לא יקבל את צרכיו. שיצרח עד שניתנו לו לאכול.
ובמיוחד לישון על מזרון עושה לי הזנחה! הוא פיצי!
מגיל שלושה חודשים עד שנתיים שני הילדים שלי היו ישנים בעגלה אצל כמה מטפלות שונות (וגם בבית לפעמים או בנסיעות וכאלה, זה מאוד נוח שהילד רגיל לישון בעגלה). מגיל שנתיים במשפחתונים אחרים ישנו במזרון.
בסיפור הזה
הילד שמח?
מטפלת חמה ואוהבת? שמחה?
יש אוכל מזין? שינה טובה? ניקיון כללי? (טיטולים וכו')
מה עוד צריך?
גם לי נשמע ממש לא מתאים לישון בעגלה
מזרנים מגיל שהולכים זה מעולה
אבל זה קצת עניין של נורמות בכל מקום
אני לפני שנתיים שילמתי 3300 לילדה מתחת לגיל שנה (סיימה את השנה בת שנה וחודשיים)
היו לולים, קיבלה אוכל מוצק (תמל/ שאוב אני הבאתי מן הסתם), היו כסאות (לא סגורה בדיוק על זה אבל נראה לי שהיו לה כמה כסאות אוכל לקטנים ולגדולים יותר כסאות גן כאלה)
היה מ-7.30-16:00
אני בטוחה שהיום אותה מטפלת לוקחת כבר קרוב ל4000
הילד שלי ישן על מזרן במשפחתון הכי מהמם שקיים
אז לא הייתי שופטת כל פרט בנפרד (וזה בכלל מכלתחיחה ולא בדיעבד)
אבל אם בכלול מרגיש לך שהמשפחתון הוא על הדרך והמופלת לא משקיע בו כעסק וכמקום ראוי לילדים
אז לא...
מגיל שנה ומעלה לישון על מזרון זה סבבה.
בגיל חצי שנה לא הייתי שמה תינוק על מזרון
אבל באופן אישי מעדיפה מזרן כל עגלה
(אלא אם כן זה עגלת אמבטיה)
זה מוגזם בשביל מזרון
חשבתי הרבה יותר גדול
מגיל שנה הם חייבים להשכיב במזרן ולא בלול
זה הכי טוב ככה, כי הילד מרגיש בטוח בתוך משהו שהוא מכיר מהבית.
וגם מביאים אוכל מהבית. (בדיוק כמו בגן. אין לי בעיה עם זה, ומעדיפה להביא מה שהילד שתי אוהב)
במשפחתון הנוכחי יש כיסא אוכל אחד. לא יודעת איך בדיוק מאכילים את כולם יחד, אבל מבחינתי אם מחזיקים אותם על הידיים כדי להאכיל זה אפילו יותר טוב... (ספציפית הבת שלי בכלל לא אוהבת שנותנים לה בפה... ובבית, אחרי שכמה פעמים היא נפלה עם הכיסא, אני מעדיפה להושיב אותה ברצפה עם האוכל ושתאכל)
לא יודעת למה זה כל כך זוועה בעינייך...
באמת שמה שהכי חשוב שהמטפלות חמות ואוהבות ומעניקות את הצרכים הבסיסיים (אוכל בזמן, החלפת חיתול כשצריך, השכבה לישון) בצורה נאותה.
(המחירים אולי באמת יקרים יותר ממעון, כי אין סבסוד של התמ"ת. במקרה שלי זה לא משנה, כי גם ככה אני לא זכאית להנחת תמ"ת)
ויש כיסאות אוכל
וזה כולל אוכל
והמחיר כמובן בהתאם
יש לולים
האוכל מוכן שם (תמל ההורים מספקים)
יש כסאות
המחיר תלוי אזור
אבל גם הסטנדרטים שונים מאזור לאזור, ממה שאני ראיתי לפחות
הגיוני שישנו על מזרונים בעגלות מעט מבאס. (הייתי מבקשת מזרון...)
הגיוני שהורים מביאים אוכל, במשפחתונים שאני מכירה אם לא מביאים אוכל, המשפחתון יקר ייותר...
כסאות אוכל לתינוק או הפעוט הייתי מצפה שיהיה לפחות שניים- שלושה.
אגב, גם במעונות תמת ישנים על מזרונים כך שזה דווקא לא חריג
קשה גם לי לתת לתינוק בגיל 4 חודשים לישון על מזרן.
בעגלת אמבטיה אין לי בעיה
שמעת המלצות עליה?
יש לולים לקטנים והגדולים יותר ישנים על מזרנים
יש כסאות אוכל לקטנים והגדולים יותר אוכלים הכסאות כמו של גן
6 ילדים, 7:30-16:00, משפחתון מקסים ממש, 5 ימים בשבוע, 2400 לחודש
הלב עם ההורים שבוודאי לא יודעים נחמה.
לא חושבת שזה קשור לכך שהמעון היה בלי רישיון. לצערנו, זה שהמעון עם רישיון זו לא תעודת ביטוח...
הלב כ"כ עם ההורים האבלים, אסור שזה יהפוך למשהו פוליטי/ מגזרי. לצערי כבר רואה תגובות מהסוג הזה, וזה לא יאומן.
ולא הצלחתי להבין מה קרה שם
ככל הנראה
שחדר לגוף של הקטנים המתוקים האלה
שנשלל החדש לחומרים מסוכנים
שה מה שקראתי
מה שברור שהיתה שם הזנחה מראש
כזו שגלויה להורים
תינוקות שוכנו בשירותים על מזרון
שבן דודה שלה זה אחד מהתינוקות שנפגעו שהמנהלת עשתה ריסוס במעון והפעילה מזגן על חום בלי לאוורר וכנראה שזה כתוצאה מזה
אבל עוד לא יודעים סופית
נשבר הלב
נמצאת ליד, מקודם מלא רעש של אמבולנסים והיסטריה,
ועכשיו לא יכולה לחשוב על ההורים שם,
ועל המנהלת והגננות,
גם אם הייתה שם רשלנות בטוח לא רצו שזה מה שיקרה.
אוף
ירד לי המצב רוח אין לי אויר
וברור שיתחילו האשמות צודקות או לא…
זה רק חיזק אותי כמה צריך להתפלל על הילדים שלנו בכל רגע ובמיוחד בזמנים מיוחדים
להתפלל לפני ולא לחכות שחלילה משו יקרה
אין מילים.
רק לחשוב על ההורים. ילדים.משפחות.
מעלה דמעות
אבל את הבדיקת דם של השקיפות ביום ראשון שלאחר מכן?
אין לי אפשרות לעשות בחמישי..
ללא הבדיקת דם?
לא רואה איך מגיעה לשניהם.. השאלה היא אם יש עניין לעשות רק שקיפות
אני כן יודעת שהבדיקה הזו משמעותית.
היא לא רק בשביל הסטטיסטיקה של המומים
אלא היא בעצמה גם בדיקת "סקר שליש ראשון" שמושווית לבדיקת דם "סקר שליש שני"(חלבון עוברי אולי?) ואם יש חריגה זה יכול להעיד על סיכונים מסוימים לשיליה ולעובר.
אצלי היה ככה והייתי בגלל זה במעקב סיכון, ובזכות המעקב הזה הצילו לי את הילדה..
זה ממש לא ידוע וזה ממש עניין.
זה משהו שהיו רואים גם בסקירות?
ולא, זה בבדיקות האלה.
אחרי זה הפנו אותי גם לסקירה מכוונת לשיליה אבל בעקבות הממצא ולא הפוך.
וגם אני הופתעתי לגלות את זה..
לא על הבדיקה של השקיפות?
לפני 13+6
ככה אמרו לי
1. אשמח לרשימת דברים שצריך לקנות ולארגן לפני הלידה (אם יש לכן).
2. שווה לרדת לאילת כדי לקנות עגלה וכו..
בנות , קראתי ספר מה אתה יודע על געגוע של הדסה בן ארי. היא ראיינה 18 אלמנות , כמה טריות וכמה בנות 80-90.
ומה שהיה קשה לי במונולוגים של נשים מודרניות זה שיח רגשי שלהן. אני מרגישה מוזר. אחת אמרה שהיא תמיד הייתה מתפטרת ברגע שלא היה לה טוב בעבודה, הורים שלה שילמו לה משכורת ובעלה הי"ד קודם חיפש עבודה חדשה ורק אז התפטר. ואיזה פער זה ואיך הוא לא הקשיב לעצמו...
שניה עשתה סצנה שהורים שלה הלכו לסגור את האולם חתונה שהיא רצתה לא ביום שהיא רצתה שהם ילכו כי היא לא באמת רצתה להתחתן. אבל הוא רצה דווקא אותה למרות שהיה ברור שהיא לא רוצה אבל לא יודעת להגיד לא.
שלישית שיתפה איך בעלה היי"ד היה בוגד בה והיא הייתה יולדת לו כל שנה ( חילונית) ומתנחמת שהיא סוג של אמא בשבילו
, רביעית הייתה שמאל קיצוני , בעלה נפל באחד הבניינים שהתפוצצו והיא הייתה נותנת לו הרצאות שהוא כובש רשע.
בשביל מה בעצם כל השיתוף הזה? להראות שאף אחד לא מושלם? זה ברור גם ככה. להגיד שהן לא גיבורות ובעלים שלהם לא גיבורים? זה לא נכון . גיבור הוא גיבור גם אם הוא לא שטף ריצפה בבית או צרח על שכנים...
לדעתי סופרת התנהגה לא יפה. כי אחרי אובדן אנשים סוג של כועסים על קרוב שלהם שנהרג או נפל או נרצח ומנסים להתנחם גם בצורה כזאת. הרגשתי משהו דומה אחרי מות אימי. אבל סופרת לקחה את דברים אישיים שלהם ופירסמה לכל העולם. דווקא נשים זקנות ודרוזיות ידעו לא להגיד דברים שלא כדאי להגיד.
לפעמים רגשות צריך להשאיר ליומן , פסיכולוג או חברה קרובה. זה לא נכון לשפוך ככה לכל העולם ולצפות שכולם יכילו את זה.
וטבלתי לפני פחות משבוע!!
אני בלי שום אמצעי מניעה. למישהי יש מושג למה זה יכול לקרות?
2 הריונות
הכל יכול להיות
הייתי בודקת ובכל מקרה הולכת לרופאה
לא יודעת אם להגיד הלוואי -
אבל שיהיה הכל בטוב ולטובה.
תור קרוב לרופאה כאן זה מינימום לעוד ארבעה חודשים
התייעצתי עם הרוםאת משפחה כי באמת התור לרופא נשים היה עוד כמה חודשים.
אמרה שלפעמים זה יכול לקרות חד פעמי. מושפע מלחץ/ועם היית חולה... באמת לא חזר לי והיה לפני כמה שנים טובות
אם אפשר בלי תגובות ביקורתיות או שיפוטיות.
אני פשוט בנאדם דפוק.
כל התקופה האחרונה הולכת עקום
ואני לא מצליחה להתקדם כמעט בכלום
ולא בקצב שאני רוצה.
וזהו.
מה שהולך אצלי זה בעיקר בזבוז כוחות ובזבוז אנרגיה.
אני רק רוצה לפרוק כי הכל פה קצת רגיש
ולכן הכי טוב זה לכתוב פה
גם אם לא את הכל
וזהו
אמונה ? תפילה? קשר לה'?
מי זוכר מה זה בכלל
איפה הייתי פעם
איזה בית רציתי
ולאן הגעתי עכשיו....
זה לא עצוב
זה מכעיס
זה מייאש
זה מעצבן
זה מאכזב
זה מפחיד
ואני לא בטוחה שאני רוצה להיות במעגל התקוע הזה ....
על התחושות.
ואת לא בן אדם דפוק בכלל!
שאני רואה שאת כותבת/מגיבה אני תמיד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת. מבין המילים רואים איזה אדם איכותי את, חכם בחוכמת חיים.
מאחלת לך מכל הלב שהמון דלתות יפתחו ויהיה לך המון המון טוב.
בקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמך בזמן הקרוב? חמלה והכלה ולהאמין שגלגל סובב בעולם ויבואו ימים יפים...
חיבוק
ואני כבר לא מאמינה בכלום
גם לא בעצמי
אני נמצאת במקום הכי קטן בערך
עכשיו
ואין לי כוחות לכלום.
אני לא רוצה חלילה לאבחן בפורום, אבל ממה שאת כותבת נשמע שאולי יש לך דכאון? אולי כדאי לפנות לרופא משפחה ולקבל סיוע?
קשוח
להכשל שוב ושוב
כאילו לא מספיק הכישלון
יש את התסכול שלא מצליחים ללמוד להפיק לקחים
זה מכונת בזבוז אנרגיה
זה הצד הפחות טוב
הצד הטוב הוא
שזה אומר שאת מנסה שוב ושוב
שאת רוצה ללמוד לעשות אחרת
וזה נותן סיכוי שיום אחד זה יצליח לך
מודעות היא חלק נכבד מהדרך להצלחה
יודעת את המשמעות שלהם
(אז אני מרגישה אבלה עוד יותר)
