א. שירת נשים.(כן, לא, משהי שלא מכירים, וכו..)
נמנע. אמנם כשיש לי סיבה (למשל - שיר ליווי למשהו שלא קשור לזה, או מסיבות אחרות) לוקח בחשבון את הדעות המקלות
ב. תכלת.
לא לובש. עדיין לא התקבל בכלל ישראל, ויש הרבה מחלוקות לגבי אופן הלבישה
ג. עליה להר הבית.
לא עולה. הוראת הרבנות הראשית, ולא ברור לי שתועלת העליה גדולה על הנזק
ד. קריעה על מקום המקדש. (קורעים לא קורעים?)
לא קורע. רגיל לראות את המקום, ובפעמים שנעדרתי יותר מדי אני מקל לעצמי (אולי שלא כדין)
ה. מעשר כספים.
אפילו יותר. בעצם החובה היא חומש.
ו. מסלול מנייתי כשר או לאו דווקא.
במיוחד במניות לאו דווקא, אחרי התיעצות עם הרבה רבנים ובשקלול היתרון
ז. כשרות של צהר.
לא אוכל. מערער על סמכות הרבנות הראשית שמוסמכת לזה
ח. יציאה לחול.
לא נוסע. במקום צורך גדול כן, בוודאי לא לטיול
ט. ישיבה נפרדת באירוע.
לא מארגן אירועים. לא נמנע מאירועים מעורבים
י. שמיעת שירים בספירת העומר, שלושת השבועות ובתשעת הימים.
יש מספיק דברים שמותר. בזמנים החמורים יותר (תשעת הימים במיוחד) משתדל להחליף ברעש לבן מסוגים שונים, אם אני צריך בשביל להתרכז
יא. מים אחרונים.
שתי דעות בהלכה, רוב העולם מיקל וכך אני נוהג
יב. נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה.
כנ"ל
יג. אבקת חלב נכרי.
יש כמה סוגים בדרגות חומרה שונות. כיון שאי אפשר לברר, אני נוהג בזה כאיסור כמעט מוחלט (אולי לא מקפיד שלא לתת לאחרים).
