אולי חשבה שאת לא מודעת לדיון ההלכתי.

היתה צריכה רק לברר אם את מודעת ומכאן זו כבר התערבות שממש לא במקומה.

היא לא בסדר. מקווה שלא התכוונה וסתם יצא לה עקום

אני הייתי משתתקת ולא יודעת איך להגיב

כל הכבוד

לצערנו הרבה אנשים הם חסרי טאקט...

אמרתי תודה על הטיפול אבל זה לא במקום והלכתי

אני ב"ה הולכת למדריכה חדשה 

אבל עדיין אני מרגישה שהדיבור שלה היה לא במקום אפשר להתעניין בעדינות , לשאול אם אני רוצה לדבר על זה ולכבד את ההחלטה שלי, אבל למה לתקוף אותי?

רק רוצה להגיד לך שאת אמיצה שענית ככה והלכת!

בהצלחה! מקווה מאוד שתמצאי מדריכה טובה שתתאים לך!

היא פשוט בדעה מסויימת שאגב אני מכירה את הדעה שלה.. לא יכולה להגיד שמסכימה אבל מכירה

וחוץ מזה שהלכתית באמת צריך היתר כי עוד לא קיימתם פרו ורבו זה לא כזה סיפור מסבירים לרב והוא מתיר..שתצאו נקיים מכל הצדדים

ומזל טוב !

אם את אומרת שאת דוסית ממש וגם בעלך לעתיד

אמור להיות לו רב?...מה הרב שלו אומר בעניין?

אם את דוסית את אמורה להבין שיש הלכה והיא לא תמיד מתכתבת לפי מה שבא לנו ונוח לנו ורב לא תמיד יגיד מה שנרצה לשמוע..

וגם אסור לעבור בין רב לרב לקבל את התשובנ שאתם רוצים אמורים ללכת עם רב אחד וזה הבחירה שלדעתי צריך להשקיע בה

לנו יש רב מאוד מבין ומכיל ותמיד מבין לנפש האישה והגבר והפסקים שלו בהתאם

אבל אני יודעת שלא תמיד הוא יגיד מה שאני רוצה לשמוע וא2בל כי אני הולכת בד3ך תורה ומצוות

ואם אני לא אקבל היתר - אז אני אצטרך להכנס להריון?

ואיתו ותשבו ותחשבו איפה ההלכה תופסת מקום בחיים שלכם והאם הרב הזה מתאים להדרכה שלכם כזוג וכמשפחה

אם הרב הזזה מתאים לכם ואתם רוצים ללכת לפי ההלכה ואתם מקבלים ממנו אז כן חלק מהחבילה זה להקשיב לרב

אם הרב הזה לא מתאים להשקפה שלכם ולא מבין אתכם הייתי מחליפה רב שמבין

ויש רבנים כאלה שהם מדהימים! 

אם היעד כבר הוגדר והם החליטו למנוע. הם לא צריכים שום רב באמצע שיחתום להם על ההחלטה הזו....

אם לא בטוחים אז הולכים לרב שיעזור להחליט.

בכל מקרה לא צריך "לשכנע" רב, זה לא החיים שלו ולא האחריות שלו הוא כאן רק כדי לעזור.

אני מבינה שיש פה פער בתפיסה ההלכתית בנושא הזה,אבל זה מה שהזוג הזה מתאים לו... זוג אחר היה פונה לרב וזה גם בסדר

במידה והיא רוצה להחליט לבד זו כמובן זכותה .

המדריכה לא צריכה לשכנע את הרב המדריכה שיא יועצת הלכה ומעורה גם בפרטים ההלכתיים ומכוח היותה אישה יכולה להציג דברים בצורה נכונה יותר.

מניסיון שלי כשהצגתי בצורה נכונה מצבים מורכבים מאוד הרבה יותר ממניעה לרב בצורה נכונה קיבלתי היתרים מרחיקי לכת ומנגד כשהתבישתי לפרט או הסברתי בצורה חלקית קיבלתי מענה אחר..

הא כתבה שמוקדם לה מדי להיות אמא שאגב בעיני זה לגיטימי אבל בלי לפרט מעבר סביר להניח שהרבה רבנים יחשבו שזה סתם חשש ולא משהוא מעבר שמצדיק במרכאות כמובן היתר למנוע..

על המודעות לעניין ושאת קשובה לגוף שלך ואיך שענית לה.

דווקא אני חושבת שזה מאוד מכבד איך שהגבת לה.

היא נדריכה אותך שצריך אישור מרב..

זאת הגישה ההלכתית שלה וזה מה שהיא מעבירה לך. לא הבנתי על מה הכעס? 

ששייכים לפותחת

בלי לכבד את המרחב האישי נפשי רוחני שלה

זה באמת יכול להיות  סוג של תקיפה לא נעימה

אבל בתור מדריכה, תפקידה להדריך..

אם ההדרכה לא מתאימה אפשר לעבור מדריכה

היה נשמע לי שהמדריכה מנסה להחיל על המודרכת את תפיסת העולם שלה

ולפי דעתי זה לא נכון לעשות ככה

תפיסת העולם שלה זאת ההלכה והיא הולכת לפי ההלכה שצריך לשאול רב אז ככה היא מדריכה..

אני לא יודעת אם לפי ההלכה יש דעות שלא צריך לשאול בשלב הזה, ואז אולי הייתה צריכה לומר לה שיש דעות שצריך להתייעץ עם רב

היא יצרה אנטגוניזם ולא הצליחה להעביר את ההדרכה בצורה שתתקבל

אז אם נשים בצד את הויכוח אם היא צודקת או לא בתוכן

המסר כנראה הועבר בצורה שגויה

(לא נכנסת לנושא הניסוח שלה, שלא מכיר, במקרה הטוב, את המציאות של הרבה דוסיות שמחכות תקופה ספציפית של חצי שנה בלי לשאול על זה בכלל)

אצלי גם התייחסו לזה בהדרכה לפני החתונה (בעיקר על ההחלטה אם למנוע אחרי החתונה) ויותר בפירוט אחריה, שאז כבר קצת יותר פנויים למה שלא קריטי כרגע. כי זה הזדמנות טובה לעצור ולקבל ידע שהוא באמת חשוב. היא הרי לא תקבע איתי פגישה אחרי הלידה שתבוא כדי לטרוח לדון בעניין....

(לא אומרת שחייבים. אבל בעיני זה ממש טוב שזה יהיה חלק מההדרכה)

זה לא רק עניין של צנעה, הדרכת כלות עושים גם ובעיקר בשביל הדיון המעמיק והלימוד המסודר, צריך מישהי מנוסה וסבלנית כדי להקיף כזה חומר בנחת ולהבין את הנושאים והאפשרויות השונות

אבל כמובן כמו כל חלק אחר בלימוד ההלכה- היא צריכה ללמד אולי להכווין אבל ממש לא "לחנך" או להחליט בשביל הכלה . 

אני גם תיכננתי למנוע לטווח ארוך וכשמדריכת כלות שמעה את זה היא הזדעקה ואמרה לי שגם ככה הסיכויים נמוכים כל פעם להכנס להריון

והוסיפה עוד כמה סיפורים מפחידים על נשים שמנעו ואז "בגלל זה" היו להן בעיות פוריות במשך שנים.

דוגרי- זה השפיע עליי.

לקחתי פעמים בודדות גלולות ומיד אחרי החתונה נכנסתי להריון ב"ה.

אני אומרת ב"ה כי עכשיו יש לי את האוצר הכי גדול שיש, אבל אולי היה עושה לנו טוב לקבל אותו אחרי כמה חודשים.

אני חושבת שאנשים לא מתארים לעצמם מה ההשלכות של המילים שיוצאות להם מהפה.

היה לי הריון זוועה ועל תחילת הנישואין היה מאתגר מאוד מאוד.

הייתי צל של עצמי ובעלי נבהל מאוד, לא הכיר אותי כמעט בריאה והיה מאוד עצוב ומכונס בעצמו.

אח"כ היתה טלטלה גדולה גם אחרי לידה וכל זה כשאנחנו נשואים פחות משנה

ואגב,  את יכולה לשאול רב ולספר לו את כל המצב שלך.

אף אחד לא יכריח אותך להכנס להריון, אבל לפחות תוכלו למנוע באישור

המדריכה הפעילה המון מניפולציות רגשיות ולא נתנה אופציות להאריך את המניעה.

היא אמרה לשאול רב בהנחה שהוא לא יסכים למנוע ודיברה בגנות מניעת ההריון ושזה מונע שפע וכ'ו

לא נתנה מקום בכלל למנוע

לשאול רב על מנת שיאסור (ככה אני הבנתי ממנה)

לא נתנה בכלל אופציה לזה שיש אפשרות כזאת ואולי הרב יתיר

חוץ מזה שגם פה יש הרבה חטטנות ומניפולציות לתחושתי

אני רק חידדתי שהרב יכול גם להתיר לה והוא לא דמות שעומדת עם סטופר להריון

כמובן שהלכנו לבד לבקש היתר

אבל אמרה שאין דבר כזה, ולפי היהדות אסור להשתמש הגלולות אחרי חתונה 

היינו אצל כמה רבנים , ביקשנו היתר אפילו לחודש ולא הסכימו

אמרנו שאם לא נקבל היתר נאלץ להיפרד ולא נתנו היתר

אבל זה מוזר ממש ממש התשובה הזאת

כי גם בהמשך יש הרבה פעמים שחייבים לשאול רב,למשל בענייני מראות וגם בענייני טהרה לא תמיד אתם יכולים לענות לעצמכם את התשובות

וחשוב שיהיה רב שאתם מסוגלים להתיעץ איתו ולקבל את הפסיקה שלו בלב שלם.

אני ממש לא מבקרת את זה שלא הקשבתם לאותם רבנים, שלא תביני אותי לא נכון. כי באמת נשמע שזה לא הרבנים שמתאים לכם לשאול..גם אני לא אקבל פסיקה של רב שהגישה שלו רחוקה מהגישה ההלכתית שאני מכירה ונוהגת לקבל

אני אומרת שחשוב שתמצאו רב כזה שכן תרגישו שהוא בגישה שלכם וקשוב אליכם

כי לא תמיד אפשר לפסוק לעצמך

יש מקרים מורכבים יותר...

קודם כל מזל טוב!

אני ממש מצליחה להבין את ההרגשה הלא נעימה שנוצרה לך, זוכרת אותי שם... אז חיבוק על זה!

(בשורות הבאות מנסה לדון אותה לכף זכות, אז אם זה פחות מתאים לך כרגע ורצית רק לפרוק את יכולה פשוט לעצור כאן)

אבל מצד שני, בהנחה שציינת שאת דוסית - אני מניחה שגם הלכת למדריכה בראש ״דוסי״ שתפקידה להגיד לך את ההלכה (ויותר מזה, היא בטח חושבת שאת לא יודעת ורוצה ללמוד)

מסכימה, זה ממש מוזר שפתאום צריך להתייעץ עם רב על דברים שלא חלמת אפילו.. אבל כן, גם אחרי החתונה בע״ה יש גם לפעמים התייעצויות שקשורות בטהרה שגם הן יכולות לגרום לרתיעה.

אבל זו התורה שלנו, יורדת לפרטים הכי קטנים... לי זה ממש היה שוק אחרי חתונה, מן הרגשה שהגוף שלי לא רק ברשותי

אני מניחה שרב שישמע ממך יכול להתיר

-ושוב, אם זה ממש לא הראש, אז אפשר לעבור למדריכת כלות אחרת, יש הרבה מאד סגנונות... בהצלחה! 

עריכה - עכשיו ראיתי את מה שכתבת בהמשך, בהחלט היה ראוי שתשאל את זה בעדינות ובטון רך ונעים, טוב שעברת למדריכה שתעשה לך טוב! 

רק עם הלשאול רב

כי סה'כ להציע לשאול רב

זה די הגיוני כי זה מאוד מקובל

זכותה לא לשאול...

אבל אם המדריכה היתה רק מציעה בעדינות

חושבת שזה לא היה מרגיש לפותחת כמו שהרגיש

בנושאים כאלה פרטיים ורגישחם צריכים זהירות

ורגישות

א.לא לחטט ולהכנס איפה שלא רוצים להכניס אותנו..

ב. גם אם היתה רוצה להציע לשאול רב אז אפשר לנסח את זה רק כהצעה ולא בצרוף ביקורת..

-אני רק מציעה אם נכון לכם שכדאי להתיעץ עם רב בנושא כי כך וכך..

זה לדעתי לא פוגע ולא מתערב מדי.

במיוחד שבאמת כלות לא מכירות עדיין מבפנים את עולםהטהרה וההתייעצות עם רבנים בנושאים האלו וזה לכן נשמע מוזר

אגב לי אישית ברור שהיתי  שואלת רב

אבל למרות שזאת דעתי האישית

לא מאמינה בלהנכיח או ה באופן ביקורתי או לא רגיש

ורק עם טאקט להרגיש אם בכלל רוצים ממני את דעתי

בנושאים כאלה רגישים הכי חשוב רגישות...

(מההודעה הפותחת זה היה נראה שאמרה בתמימות כדי ליידע אותה, רק אחרי זה היא אמרה שפחות נאמר בעדינות)

(ובלי קשר אני חושבת שיש הרבה מדריכות שטועות לחשוב שהתפקיד שלהן רק לימוד הלכתי ולא רגשי, בדיעבד מצטערת שהלכתי אל אחת כזו, מה זה שונה ללמוד מספר? - או שאולי במצב כזה עדיף ספר)

זה לא כי הרב החליט זה כי כל אומרת ההלכה

(למרות שממש מוזר לי שלא קיבלתם היתר)

בגדול אחרי החתונה יש המון שאלות שצריך לשאול רב וזה לא תמיד נעים

ולפעמים צריך ללכת לבודקת טהרה וזה ממש לא נעים...

אבל עושים מה שצריך כי זו ההלכה

ולא הרב החליט

אלא הקב"ה

כמו לעשות בדיקות מינימליות,כמו לפרוש ולהמנע ממגע גם כשממש רוצים ואסור

אבל יש דברים שלא חייבים

ואם לא נעים אז לא!

כמו למשל בודקת טהרה...

וזה חשוב להמשיך ולהיות קשובים לעצמנו,וגם להכיר היטב את ההלכה כי נכון שהלכה היא דבר כובל בהגדרה

אבל גם בתוכה יש לנו הרבה חופש, ואחריות אישית ושליטה על החיים והגוף שלנו. גם מתוך קבלה מלאה של ההלכה ויראת שמיים לא רק מתוך חפיפניקיות

אבל לפעמים כשאת יודעת שאו שאתם אסורים מלא זמן או שיהיה קצת לא נעים

אז צריך לבחור מבין 2 אפשרויות לא נעימות....

שהכי צריך להשקיע בה.

טהרת המשפחה וכל נגזרותיו זה נושא מורכב שמשפיע מאוד מאוד על הזוגיות וצריך שיהיה תואם את השקפת עולמכם.

(אותו דבר גם בחירת הרב שניתן לכם מענה בשאלות הלכתיות בנושא)

כדאי גם שבן זוגך ילך להדרכה- ורצוי מאוד ששניכם תהיו תחת מדריכים שתואמים בניהם במסרים

חבל לייצר מחלוקות שמקורם בלימוד המקדים שונה

יש מספיק אתגרים אחרים להתמודד איתם.

----

סיפרתי פה כבר בעבר...

הייתי אצל מדריכת כלות מקסימה ממש!

בכל נושא הזוגיות - היא היתה ממש ממש ברכה משמיים

בנושא ההלכתי- בדיעבד התברר לי שהיא על הצד המחמיר

חברת משפחה ממש מהממת שהיא גם מדריכת כלות דאגה מיוזמתה כמה ימים לפני החתונה לעשות לי בריף מקוצר על ההבדלים בין עיקר הדין למנהגים שהשתרשו עם השנים

והיוותה כתובת עבורי לשאלות אחכ

אני עד היום ממש מוקירה לה טובה

בעיני היא היתה ממש הצלה

להצליח לשנות מידע מוטעה שהשתרש והפך למנהג למעשה אחרי כמה שנים זה אתגר גדול שלא כולם מצליחים- והמחיר גבוהה מידי

שמחה שזה נעשה לפני החתונה 

שההחלטה אם למנוע או לא היא של הזוג

בגלל זה כתבתי לך שאתם כזוג צריכים לעשות שיעורי בית

ולבחור רב ומדריכת כלות בהתאם להשקפת עולמכם

מנעתי לחצי שנה בערך

הרב שלנו מתיר (ואולי במידה מסויימת אפילו מעודד לתקופה לא ארוכה אחרי החתונה כדי לבנות את הזוגיות)

בהיתר של רב.

ואנחנו חרדיים.

לפני החתונה שאלנו רב מסוים וקיבלנו היתר לחצי שנה

אח"כ בעלי הלך לרב מקומי בעיר שלנו וקיבלנו היתר להמשיך עד שנרצה ילדים.

סה"כ מנענו שנה וחצי.

הסיבה העיקרית למניעה מבחינתנו היה הקושי שלי שהרגשתי שאני לא מסוגלת לשאת הריון וילדים בשלב ההוא בחיים.

הבעיה העיקרית שלי היא להכניס רב לגוף שלי, שהוא יחליט עלי(נו)

היינו כבר אצל עשר רבנים שונים , חלקם ליברלים ולא קיבלנו היתר

אמרנו תנו לנו היתר לחודש לפחות , או שנאלץ להפרד

ואף אחד לא נתן היתר

הרב הוא מתווך...

הוא לא נכנס לך לרחם

יש את ההלכה שנכנסת לנו לחיים וכן... לכל מקום

אם יש משהו במה שהרב אומר לך שלא מתחייב לך

אז צריך להעמיק בזה ולהבין את המקור

ואם את לא מקבלת תשובות - לפנות למקור אחר

(תשובות הכוונה מענה לשאלות שלך... לא הכוונה לפסיקה כמו שאת רוצה... את עוד תגלי שלא תמיד תקבלי את מה שאת רוצה)

לצורך העניין איסור מניעה הוא בעיקרו על הגבר

רוב הרבנים שאני מכירה גורסים שאם יחד עכשיו הוא לא אופציה מבחינתך

והאלטרנטיבות זה או לדחות את החתונה כדי לדחות את ההריון

או להתחתן ולמנוע

ודאי שעדיף להתחתן ולמנוע

מאוד מפתיע אותי מה שרשמת

ואכן זה מה שמצאתי בגוגל , שעדיף להתחתן ולמנוע

אבל לצערי בשטח זה לא ככה

לרב מה הסיבות למניעה מרצון?

או שבאופן כללי ביקשתם היתר?

שאני בת 20 וצעירה, שאני עוד לא מוכנה להיות אמא

ואמר שאין היתר

את המניע

אבל כנשואה אני לא רואה בגיל סיבה

אלא בבשלות הנפשית להביא ילדים, וההבנה שזה חלק מנישואים..

כמובן שבסוף זו החלטה שלכם ואין פה שחור או לבן אבל נשמע על פניו שלא שיקפתם את הסיבות לעומק מול הרבנים

ומוסיפה שזה משהו שאת כנראה צריכה לחשוב עליו לעומק בפן הנפשי ולפתור עם עצמך למה לא תינוק עכשיו מה הסיבות

אין דיפולט מסוים שלפיו כל אישה אמורה לרצות הריון וילדים ישר אחרי חתונה

יש דיפולט הלכתי שהחתונה היא למטרת הולדה בין היתר, או בעיקר, וקשה להתיר לדחות את המצווה ללא סיבה 'טובה' נראית לעין

בעיניי זה הגיוני שבחורה בת 20 לא תרצה ישר ילדים. הגם שזהלא מסתנכרן עם ההלכה. זה לא אומר שיש לה משהו לפתור

*או שאולי לא הבנתי ואת מתכוונת ל- לזקק את הסיבה מול עצמה כדי להעביר לרב בצורה טובה יותר

זה מה שהתכוונתי

גיל זו לא סיבה

אבל כן אפשר להגיד לדוג עכשיו היא בלימודים והיא עמוסה נפשית לשלב הריון במידה ויהיה

או משהו כזה.. זה נשמע הגיוני

אבל אם מבחינת הגיל היא לא מוכנה אז למה להתחתן גם להיות בחיים זוגיים זו לא בדיחה.. זו גם התמודדות מורכבת

יש אנשים שהדרגתיות טובה להם

ובואי נודה על האמת - זוגיות טרייה עם הריון וילד, אידאלית ככל שתהיה - היא מאוד מאתגרת לזוג צעיר.

מותר לרצות שהאתגרים יגיעו אחד אחד ולא כולם ביחד

בעיניי לפחות זה לגיטימי

וגם, מתחתנים גם כי חתונה היא מצווה בפני עצמה. וזוגיות היא מתנה עצומה לחיים. לא מדובר בזוג שלא רוצה ילדים בכלל. וגם אז, יש מי שיכול להכרעח זוג לעשות פעולות אקטיביות למען ילודה? לא

זו גם לא סיבה לא להתחתן אבל

מלהגיב על העניין שהעלת וכבר כתבתי קודם שבסוף הבחירה שלהם וזה לא שחור או לבן.

שיקפתי לה איך הרבנים רואים את זה בהתאם לשאלה שלה ואיך היא מציגה אותה בפניהם ולכן הגיוני שזה מה שיענו לה.

כאישה נשואה שמבינה מה הכוונה בשאלת רב בנושאים האלה אני מסבירה שפנייה לרב היא לא מונחת ככה וצריך להסביר ולפרט את השאלה לכל גופו של עניין, הרב לא חי איתנו 24/7 והוא לא יודע למה הכוונה אם היא תגיד לו משפט כזה בגלל שאני בת 20 אני לא רוצה להיכנס להריון זה נשמע מאוד תמוהה, והתשובה הפשוטה היא מה שהיא קיבלה ולא רב אחד.. 10 רבנים ענו לה ככה זה אומר דרשני! היא צריכה לדעת במה לתלות את הסיבה למה למנוע.

וגם חוסר הבנה לגבי מחיר שיש להריון לא רצוי

שבשורות משמחות מתכוונת שהגיל זה לא העניין אלא הבשלות.

אני בת 20 ובהריון ב"ה

והספקתי גם למנוע קצת אחרי החתונה וגם לעבור הפלה...

זה לא העניין של הגיל...

אחרי יותר משנה של נישואים אני מוכנה לילד. אבל אם הייתי מתחתנת עכשיו- הייתי רוצה לחכות...

לכן זה לא עניין הגיל אלא הבשלות או הרצון לחוות קודם זוגיות ואז ילדים

וכששואלים רב צריך להציג את זה בצורה שהרב יבין מה הסיבה שרוצים למנוע

וגם מתייעצת בעצמי

אבל בכל אופן - אני כן חושבת שאולי שינוי הסמנטיקה יעזור, אבל רק בשביל המטרה, לא בגלל שזה לא לגיטימי.

כי בעיניי לגיטימי שבחורה בת 20 רוצה קצת לחכות אם היא לא רוצה הריון בסמוך לחתונה.

ואגב, אם לא יעלה צורך מהשטח - איך זה יילקח בחשבון?

הרבה נשים מביאות ילדים בגיל הזה ומצליחות לשלב בין תחומים בחיים ויש נשים גם בגיל 30-40 לא מצליחות בנקודות האלו אבל הסיבה היא לא הגיל אלא היכולת הנפשית להתמודד עם הבאת ילד לעולם וכך השאלה צריכה להיות מנוסחת מול הרב.

ולכן הרב לא אמור להבין מה היא רוצה להגיד בזה שהיא בת 20.. הוא דווקא יכול להגיד לה יש הרבה נשים בנות 20 שחיות את זה בטוב אז מה קשור הגיל?

ולגבי העניין שהיא אמרה שהרבנים אמרו לה שאם היא מחליטה למנועה שלא יתחתנו אז שתמתין עם השאלה הזו לאחרי החתונה נראה אם הרבנים האלו יגידו לה אם את מחליטה למנוע אז תתגרשי..

שיש רבנים שלא מגדילים ראש

וחבל

ברור שהתשובה שלה לא תספק אותו. כי הוא לא הבין מה עומד מאחורי ה- אני צעירה. ואולי הוא אחד שלא נותן היתרים, גם זה יצא לי לפגוש- שנועצתי ברב שהפנו אותי אליו ואמר שבשום אופן הוא לא מתיר מניעה. זה השקפתי אצלו, שלום שלום.

צריך גם לדעת למי לפנות

שהרי אם אישה פנתה היא רוצה לשמוע כן מסיבות שבעיניה מוצדקות. והגיל הוא סאבטקסט לחוסר בשלות ומוכנות להריון עכשיו. סמנטיקה כאמור ..

ואם היא רק תציג נכון אז בטוח היא תמצא רב שמתיר - אז בשביל מה צריך את הפרוצדורה הזו??

בעיני שאלת רב היא כשלא ברור מה התשובה. אז יש מה לשאול

אם התשובה ברורה ורק צריך להשיג אותה אז למה לשאול? אפשר גם להחליט לבד.

היא לא צריכה חתימה שלו כדי להראות למשטרה

אני התייחסתי לאיך היא שאלה את הרב, ושככה לא שואלים שאלה רצינית זו לא סיבה. אכן ייתכן שהרב יבין שיש פה עניין של חוסר בשלות, או שאם למשל היא תגיד סיימתי שנת שירות אני צריכה חופש לנוח כמה חודשים לנשמה אז ייתכן שזה מתקבל. סאבטקסט ורמזים תשאירי לפסיכולוגים, רבנים זה לא ככה וגם לבעלים כאמור זה לא ככה.. צריך לומר מפורש מה את רוצה!! פשוט בלי להסתבך!

עכשיו נקודה שניה בהירות התשובה- זה שטח אפור!

אין פה שחור או לבן יש פה בחירה והיא בסוף מוטלת עליה/ם איך לקבל את זה.

חשוב להם התשובה של הרב? חשוב להם דעתם?

לא ענייני מה היא תחליט זה שלהם ולכן גם אני לא אמרתי לה מה לעשות או מה אני עשיתי כי זה פשוטו לא עניינה ואני לא דוגמא לאף אדם אחר בייקום כי האתגרים שלי הם שלי ולא דומים בשום צורה לאתגרים ושאלות של אחרים.

בשורה תחתונה היא/הם צריכים יחד להחליט איך לפתור את האתגרים האלה בעצמם.

הטענה שלך שהיא צריכה לתת הסברים מדוקדקים, זה לא כזה פשוט לבחורה צעירה מול רב, יותר פשוט שרב עם כל הניסיון שלו יעשה תשאול פשוט להגיע לסיבה המדויקת.

היא יכולה להיעזר במדריכת כלות או יועצת הלכה!

זה החיים וככה זה עובד גם בשאלות יותר מאתגרות שיגיעו בעתיד.

אנחנו פה כדי ללמד את הדור איך להתמודד ולא להאכיל אותם בכפית זו בגרות.

אין דבר כזה שהרב יתשאל מה את רוצה שהוא יתשאל? היא אפילו לא פתחה תחום עניין מסויים שהוא יבין לאן היא מנסה לחתור.

את עונה כאישה הוא גבר, אז היא יכולה להיעזר ביועצת הלכה שתעביר לרב את השאלה עם כל המורכבות והפרטים.

היא לא רוצה הריון וכן רוצה לעשות על-פי הרב שלהם אז מה לא ברור שזו בחירה שלה ואני לא מתערבת לה מה לעשות ואין לי כתפיים רחבות לתת לה דוג' מחיי או מחיי חברותיי הנשים האחרות.

אם היא רוצה לנסות שוב לפנות לרב היא יכולה תמיד הוא לא בורח לשום מקום, פשוט לפרוש את הסוגיה בפניו כמו שצריך, מאמינה שכשאישה פונה שוב לרב הוא גם יבין שיש פה עניין יותר עמוק.

בין רופא לבין רב?

טוב אני לא נכנסת יותר לדיון הזה יותר.

הסברתי את הצורך בתשאול כדי להבין את הסוגיה.

רב שנותן ייעוץ לציבור חייב להבין את הסוגיה לפני שהוא מייעץ.

בחיי אני שואלת *ומתייעצת* עם הרב

אבל אני ממש לא אשתף פה מה כן ומה לא, שוב אני לא דוגמא לאף אחת כאן וגם אני לא לוקחת דוגמא מחייה של אף אחת אחרת.

היא צריכה לחשוב איך לקחת אחריות במה כן ובמה לא להתייעץ עם הרב אבל אני לא אגיד לה באיזה עניין ואיך נכון לקבל את התשובה.

את שואלת רב, זה די צפוי שהוא יביע את דעתו.

אני החלטתי להפסיק לשאול כי זה לא התאים לי יותר ההתערבות הזו.

אני אסביר, מצד אחד אתמול אחרי ביקור אצל עוד רב חזרתי בוכה הביתה , והחלטנו שאם לא נמצא אישור- נמנע בכל זאת

אבל מצד שני אני תמיד מתנהגת לפי הנחיית רבנים, ככה גדלתי והדיסוננס הזה גדול עלי

הלכה זה דבר רחב, יש הרבה דעות, הרבה פסיקות, הרבה התאמות.

החלטתי לבחון כל דבר ע״פ ההגיון שלי ולא לתת למישהו אחר להחליט בשבילי.

המעבר בין לעשות מה שאומרים לי לבין לקבל החלטות לבד היה קשה וחד אבל היה דבר נכון ומבורך.

ש10 רבנים העדיפו שתפרדו על פני מתן היתר מניעה אפילו לחודש????

את בטוחה שהצגתם ושיקפתם את מצבכם

והרבנים הבינו?

נותן אישור למנוע חודש.

בפרט שהחלופה היא פרידה של בני הזוג.

אולי בכת של לב שמח...

יש היום היתרים מפליגים על כל כך הרבה דברים,

וגם בנושא זה.

חשוב גם לדעת איך לשאול את השאלה.

ובכלל - האם בכוונתכם למנוע בדרכים מותרות?

אולי חסידויות סגורות או קהילות סגורות ממש. לא?

נשמע לי הזוי...

כל אחת משהו אחר מתאים לה..

ולפעמים לא מסתדרים באופי

אני כלה דתייה ויש מלא מדריכות כלות

קיבלתי המלצה מחברה נשואה ואליה הלכתי

מדריכה היא מדריכה. בלבד.

לא אחראית על ההחלטות שלך.

אין לה זכות לבקש ממך מידע רפואי כמו איזה גלולות את לוקחת לכמה זמן ולאיזו מטרה.

אין לה מנדט על המחויבות שלך להלכה.

אין לה מונופול על קבלת ההחלטות שלך.

דין וחשבון זה רק לריבונו של עולם והיא לא הסגן שלו כנראה!

מדריכה יכולה לתת לך מידע

ללמד את ההלכות

להרחיב בהשקפה מעבר

לשאול אותך באיזה נושאים את מתעניינת

להציע לך לשמוע הרחבה בנוגע לנושא x

לשאול אותך אם את צריכה עזרה לגבי נושא y

לאפשר לך בחירה

לכבד את המרחב שלך

להעניק לך אוטונומיה

אם הקב"ה בעצמו העניק לך יכולת בחירה חופשית

מי היא המדריכה שתגזול ממך בכוחניות אנטי סנטימנטלית כזו את זכות הבחירה שלך?!?!

אני כותבת את כל זה ביחד עם העובדה שככל הנראה אני לא מסכימה עם הדרך שלך, וכנראה שיש בה בעייתיות הלכתית, ועדיין אני מזועזעת מהחטטנות והכוחנות הבלתי נסבלת של המדריכה שהלכת אליה!!!!

זה חילול ה' בעיניי הדרכות כאלו.

הגיעו אליי עשרות כלות שקיבלו כל מיני החלטות שהן לא תמיד תואמות את ההלכה, כולל כל מיני צורות לבוש, אי שמירת נגיעה ואנערף. מעולם לא חשבתי לקחת לרגע אחריות על הבחירות שלהן על הכתפיים שלי.

אני מנגישה להן תורה

מתפללת להיות צינור ושליחה טובה

מכאן והלאה הבחירה היא שלהן

רק שלהן.

אז מזכירות לכולן (לפותחת וגם למשתתפות הפורום) - להיות זהירות במיוחד בשיחות בפרטי, לא להמשיך אם משהו מרגיש לכן לא נעים, ומוזמנות תמיד לדווח לנו על כל דבר שמרגיש לכן לא מתאים.

המנהלות

לא סתם יש שאלות שעליהן הולכים לרב.

הרב הוא אדם ולא מאגר מידע.

כאן אנחנו רק קוראות הודעה בפורום - ולא יודעות מה שאר הפרטים.

מכירה מגיסתי סיפור על שאלה דומה איתה הלכו לרב והרב זיהה שם בעיה רצינית במערכת היחסים... ממש ניצול לא עלינו

ופסק מה שפסק כדי להגן על האישה. פסיקה לא שגרתית "ומוזרה" כדי לנסות לעזור לה.

אני לא רוצה לפגוע חלילה באף אחת

אבל באמת אין לנו את כל הפרטים ומה שהרב ראה או הרגיש וכו'

שואלים רב כשיש שאלה הלכתית. האם מניעת הריון זו שאלה הלכתית? הרוב סבורים שכן, ולכן חושבים שצריך לשאול רב.

האם במקרה שכתבת טוב שזוג עיניים נוסף ראה שיש מצב לא תקין? יכול להיות שכן. אבל זו עדיין לא הסיבה שבגללה הרבה זוגות מתייעצים עם רב בנוגע למניעת הריון.

ויכול להיות שבמקרה שאת מתארת ספציפית זה עזר ותרם, אבל ככלל, בעיניי צריך להפריד בין שאלות הלכתיות שבהם כדאי / נכון / צריך לשאול רב כי הוא הכתובת ההלכתית לעניין. ובין מקרים אחרים שבהם בכלל היה מתאים להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבעיה הרלוונטית. זה נכון שאל רב מתגלגלים גם מקרים שנוגעים בתחומים אחרים, מתוקף עבודתו עם אנשים ומעצם זה שההלכה מקיפה את כל תחומי בחיים. אבל עדיין חשוב בעיניי להשאיר את הפנייה לרב מסיבה אחת - הלכתית. ובעיות אחרות ראוי וכדאי לפנות אל איש מקצוע מתאים

לא התכוונתי להכנס לדיון מתי שואלים רב ומתי לא.

התכוונתי להתייחס לאווירה הכללית בשירשור, ושמגיבות רבות הציעו לחפש רב אחר,

או מיהרו לקבוע שזו תשובה יוצאת דופן וכו'.

הפותחת כתבה ששאלו כמה רבנים ולא קיבלו היתר.

רק רציתי לציין שאנחנו מקבלות תמונה חלקית ביותר, לפעמים יש דברים נוספים או שיקולים אחרים שמשפיעים.

לפעמים המציאות לא רגילה ולכן התשובות שהרב ייתן הן לא רגילות.

מבאס כמו שכתבת שמי שמחליט זה רב, שלא נותן היתרים בקלות

אני מאמינה שכל אישה יודעת לבד מתי כן ומתי לא

אנחנו מנענו הריון לזמן ארוך. בכל אחד מההריונות. כי זה מה שהתאים לנו.

בסוף אני חושבת שכמו שלא שואלים על כל פיפס שעושים בחיים רב, כן יש פה מרחב בחירה. ויש היתרים שאפשר לסמוך עליהם. 

אבל הוא לא מחליט.

לפסיקה שלו יש משמעות רק אם החלטת לקבל אותה עליך.

כשיש שאלה אמיתית וברמה נפשית פונים לרב מתוך קבלה של שיקול הדעת שלו- אז הפסיקה שלו מחייבת אותנו

אבל אין לו שום אחריות או סמכות להחליט במקומך.  האחריות על שמירת ההלכה ועולם הבא שלך היא רק עליך! ולכן את היחידה שיכולה להחליט

ובנושא כזה שיש דעות שונות בהלכה והכל נכתב ונידון בהרחבה את בהחלט יכולה להעמיק ללמוד ולקבל החלטה.

(לא תמיד זה אפשרי ... כמו בענייני מראות למשל. זה לא רק שיקול דעת אלא גם המון ידע שצריך לרכוש ועדיין אפשר לבחור את מי לשאול)

בכל ההודעות שלך זה ממש חוזר על עצמו

הזלזול ברבנים והאמירה שהרב מחליט...

הרב לא מחליט!

הרב מעביר את הידע שלו בהלכה הלאה

רב פוסק לפי ההלכה הוא לא מחליט לפי ראות עיניו.

אני חרדית ורב חרדי התיר לי לקחת מניעה אחרי החתונה...

יש הלכה והוא בדק לנו באיזה אופן זה מותר...

באמת מחילה ממך,

אבל ההסתברות שתישאלי בנושא כזה 10 רבנים שונים והם ייתנו לך תשובה זהה היא הסתברות נמוכה ביותר.

זה חריג מאוד מאוד מאוד.

ולי נקרא שיש כאן ניסיון להוציא לעז על רבותינו. 

תראי, נראה לי שאת וארוסך צריכים לדבר ולהחליט על הכיוון בו אתם הולכים. מתוך בחירה, ולא כי ככה גדלתם עד עכשיו.

אם אתם בגישה ששואלים רב על היבטים טכניים יותר בלבד - למשל מראות, למשל כשרות וכדומה (גילוי נאות ככה אני נוהגת), או שאתם גם שואלים רב בדברים שהייתי מכנה יותר השקפתיים.

במקרה הראשון, עליכם ללמוד טוב את העניין ההשקפתי, מה עומד מאחורי העניין, למשל פה חשיבות מצוות פרייה ורבייה, דעת החכמים וכו' ולהחליט בעצמכם בהתאם למה שאתם מרגישים שהיכולות שלכם כרגע מה לעשות.

צריך רק לקחת גם בחשבון שלפעמים לא מרגישים "בשלים לילד" הרבה זמן, ולפעמים צריך לקחת מתישהו קפיצה אל הלא נודע בכל זאת. דבר נוסף, החיים הם לא תוכנית כבקשתך, ולא תמיד ישר כשמפסיקים מניעה נכנסים להריון, ולפעמים לוקח גם הרבה זמן.

במקרה השני, את חייבת ללמוד לנסח את השאלה היטב ולתאר במפורט את הרקע לשאלה כמו שכתבו פה, ולא רק כי לא בא לי. ולקחת בחשבון שיתכן שלא תאהבי את התשובה 🤷‍♀️.

זה שהיא אמרה לך שהסיכוי להיכנס להריון הוא 20 אחוז

גם אם זה נכון בתיאוריה, תכלס כל מי שמסביבי וגם אני, שלא מנעה אחרי החתונה, רובן רובן נכנסו מייד להריון.

המדריכת כלות שלי הגדילה לעשות-נטלתי ראוקוטן לפני החתונה והיה אסור לי להיכנס להריון. היא שכנעה אותי שהסיכוי להיכנס להריון מאד נמוך בחודש הראשון וגם גרמה לי להפסיק לקחת את הכדורים באמצע טיפול.

לי לקח כמה חודשים ומכירה עוד הרבה שככה

זה ממש לא שאם לא מונעים אז כמעט בטוח נכנסים להריון מיד/כמעט מיד

וזה שאומרים ככה זה סתם מלחיץ עוד יותר כלות שלא נכנסות להריון מיד (ורוצות)

בכל אופן, בוודאי שאם היא לא רוצה/מוכנה להריון היא צריכה למנוע ולא לקחת את הסיכון, ועדיין רציתי לדייק כי זה ממש לא כזה פשוט וכזה מיידי לכולן

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...

החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")

עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...

מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

לק"י

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...

הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

אנחנו עשינו בבית, היה ממש ממש כיף.

הבן שלי קם חג בבוקר וביקש שנעשה עוד פעם ליל הסדר, מבחינתי היה שווה הכל עם הבקשה הזאת (זה משמעותי לי כי אני אישית מעולם לא התחברתי ללילה הזה, אצל ההורים משני הצדדים הוא ארוךךךךך, מסיימים באיזה 4. הלילה הזה זכור לי בתור אחד שרק רוצים לישון ולאכול ואי אפשר. ההורים מדהימים שלא תטעו, פשוט לא מצאתי את עצמי בקונספט).

בקיצור, היה טוב.

סיימנו ב 12, שני הילדים נשארו ערים עד הסוף. ערב מלא בשירה וריקודים.

בעלי הכין הצגה הם בובות שמתלבשות על היד, אבל הילדים לא היו בעניין אז פשוט זרמנו עם השירים בהגדה. איםה שלא היה שיר, מלמלנו מהר כדי לא לאבד את הקשב שלהם.

קנינו טרמפולינה שבוע לפני פסח- הגדול לא הפסיק לקפוץ כל הלילה (ברמת המוזר לדעתי - כאילו, כמה אפשר לקפוץ?????)

בקיצור היה ממש כיף.

עדיין יש פינה בלב שלא מוכן להשלים עם הטוב הזה, אני ממש התרגלתי שזה ערב של דברי תורה ופתאום כזה - לא היה דבר תורה אחד. היה טוב ומצד שני לא יודעת, מנסה להתרגל.

העיקר הילדים ואנחנו נהננו.

ראיתי סרטון של הרב יגאל כהן שבסופו של דבר - שוב דבר לא שווה בלי שמחה. אז ב''ה שמחה הייתה. הבן שלי מחכה לסדר הבא וזה ממש עושה לי את זה. 

פעם ראשונה (בעצם חוץ מהקורונה). אבל הוא סגר חג בצבא. אז בסוף נסעתי להורים.

היה בסדר, אבל הייתי צריכה לתזז בין הקטנים לגדולים ולהרדים. בקושי אמרתי משהו מהמגיד, וגם בהלל ונרצה הייתי עם הקטן שהתעורר. מקווה שלמגוייסות יש פתור בכל זאת..

ואני עם סוכרת- אז מאתגר עם האוכל, המצות ו4 הכוסות (קיבלתי הנחיות מהדיאטנית מה בדיוק לעשות), אבל זה גם לא השאיר לי הרבה מה לאכול...

עכשיו אנחנו בבית ב"ה, הוא אמור לחזור סמוך לשבת. 

ועוד שינוי כזה. ממש קשה.

בעז''ה שתהיה לו נסיעה טובה הביתה ויחזור כמה שיותר מהר. 

לק"י

לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.

ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.

אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

בזמן (הבן הגדול שלי)

לכן אני יודעת להוקיר את האבחון המוקדם של הבת שלי...

השם הטוב נתן לנו 2 אוצרות בבת אחת

מתנה עצומה ומעצימה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו

אין עוד מלבדו🌸

לידה של ילד מתוק ופלאי, מתנה ממש, גדילה והתבגרות של שני האחים הגדולים שלו, כל אחד בכיוון שלו, גם מתוקים ופלאיים.

התבגרות וצמיחה שלנו כהורים וכמשפחה.

כבר הספדתי את כל פסח, ונהיה אסורים וזה..

ופתאום הוא הגיע

בקרוב אצלי...

אני ב"ה שמחה שלא הייתי לחוצה בחרדות (יש לי OCD כידוע)

וכמו שכתבתי בשרשור לפני כמה ימים

אפילו הצלחתי להכין עם הילדים עוגה ליומולדת בקייטנה ביום שני!!!

והספרון סוף-סוף יצא לאור השנה

וזו ממש גאולה.

תודה על השרשור הזה!

אני בדיוק גם התחלתי תפקיד חדש בעבודה, מרגישה יותר מסופקת - מקווה בעז''ה שיהיה לטובה.

אני שמחה בשבילך שמצאת משהו שתפור עלייך - מאתגר למצוא עבודה ועוד אחד טוב שהוא בול בשבילך זה ממש בגדר נס לדעתי.

אני מודה על זה שעם הזמן אני מרגישה קצת יותר שלמה ומקבלת את עצמי, יותר ממה שהיה בעבר. וזה עושה טוב בלב לקבל ולסלוח לעצמך בלי לכעוס עלייך כל הזמן. 

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..