אבל כן מכירה שיפור מחוסר מוחלט - אזוספרמיה

אחרי מספר שנים של שינוי תזונה מהשורש

פלוס פעילות גופנית של מספר ימים בשבוע

נקלטנו להריון טבעי

מרוב הלם

ביצענו בדיקת זרע ונמצאו כמה אלפי תאים, לא באיכות מושלמת

אבל צריך בסך הכל זרעון אחד שיצליח לעשות את כל הדרך

אמנם לא נמצאו מיליונים, אבל כמה אלפים זה מדהים לזוג שלא היה כלום והיה צריך לעבור מיקרו-טסה בשביל להביא את הילד הראשון.

תנסו, מקסימום יצליח..

אבל לא לחכות לזה

תטפלו במקביל

תזונה בריאה ופעילוץ גופנית תמיד עושים טוב

זה הסיפור שלנו בכל הקשור לפוריות. הפתעה מוחלטת.

בעלי מראש לא מעשן

מראש לא שותה אלכוהול, אפילו לא שתייה מתוקה.

ככה תמיד..

התחלנו בהתחלה הליכות מהירות ברחוב, בהמשך התחיל לשלב גם חדר כושר פעמיים בשבוע

כושר רגיל עם מאמן קבוצתי לא משהו מיוחד

הורדנו שמן דקל (רוב החטיפים למיניהם)

יותר שמן זית

הוא התחיל להקפיד יותר על נטילה של ויטמינים, לא זוכרת איזה ויטמין אבל זוכרת שהתזונאית בקופה אמרה שכדאי אומגה 3 - וזה גם כתוב בכתבה הזאת

הורדנו קמח לבן

הורדנו סוכר לבן

הורדנו, אם כי עדיין צרכנו

עם הזמן פשוט הרגשנו זוועה אחרי אכילת קמח לבן שהבנו שאין ברירה - חובה להקפיד על זה (היה לנו עצירויות נוראיות, כאבי בטן כבדות וכו')

היינו בתהליך הזה מלפני שלוש שנים עד היום

אם כי כמובן לא באדיקות

לא כל יומיים כושר וגם לא כל שבוע

לפעמים יש נפילות

לפעמים מקפידים פחות

אבל זה הרעיון..

גם אנחנו היינו ככה והרגשנו פיזית ממש ממש טוב ובאלי לחזור לזה ולא מצליחה

מקפידים 70 אחוז מהזמן על ארוחות מסודרות

מקפידים על קמח מלא ודומיו (לא קצח לבן)

סוכר לבן? תלוי אם יש

נגיד עוגות אני מכינה רק עם חום..

מקפידים על פירות וירקות, אפשר לומר שכן

הליכות אני ממש מקפידה על פעם פעמיים בשבוע

לא קורה כמעט שלא עושים הליכות בכלל..

כרגע בהריון אני לא עושה בגלל הדימומים וכו'..

מחכה שקצת יתייצב ןנחזור לזה

ואם את שואלת,

הייתי לפני ההריון הראשון 20 קילו פחות מהיום

כל העניין של התזונה וההליכות

פלוס פילאטיס למשך שנה לא הורידו לי כמעט במשקל - מבאס, אבל עדיין שווה לי 

כשאנחנו שמרנו על תזונה ירדנו ממש ממש במשקל

ובטח את עושה הליכות לבד ובעלך עם הילד??

אנחנו רוצים בעלי ואני בל כנראה אי אפשר ביחד

לפעמים בערב במקום להרדים במיטה אני מרדימה אותה בעגלה ואז אנחנו מוציאים אותה בעדינות ויוצאים יחד להליכה

או שמזמינים בייביסיטר לחצי שעה 

לאחרונה כבר פחות אפשרי, היא גדלה והיא מתעוררת

לדעתי בגיל של הבת שלך עוד הצלחנו להוציא אותה ונשארה ישנה

בערך בשעה 1830 הליכה למשך 45-60 דקות

חוזרות בשבע וחצי מקלחת והוא הולך לישון

בהתחלה היה נרדם בהליכות אבל בכח מנעתי את זה כדי שלא יתרגל להירשם רק בהליכה 

זה מה שהיה עד גיל שנה ו 4 שלו בערך

עד המלחמה בקיצור 

וגם לא סוכר פירות

למי שאסור סוכר, או שסוכר מזיק לו במידי, זה לא טוב...

סוכר שהוא סתם סוכר בצבע חום, אכן אין הבדל, זה סתם סוכר צבוע.

סוכר דמררה כן קצת יותר טוב

היינו בהלם כי הראשון נקלט בהחזרה שביעית

ובגלל עד שהגענו להחזרה הזאת

לכן היינו בשוק שפתאום נקלטנו

למען הקטע אמרנו יאללה מבקש מרופא משפחה הפניה לבדיקת זרע, סתם כדי לצפות בנס שחור על גבי לבן

עשינו בדיקת זרע, היה כתוב בהערות שנצפו בקירוב למסםר אלפים עם תנועה בינונית..

בפועל, אני בהריון

לא אנסו אותי

לא הייתי בבריכה

ולא נשכבתי בזמן אזעקה ליד גבר (מעריב לנוער שלום חחח)

זה פשוט נס שה' עשה

רוצה לשמוע מעבר לזה?

נקלטתי בערך חודש אחרי תחילת המלחמה

בתקופה הזאת בקושי קיימתי יחסים כי היה לי קשה רגשית ונפשית

המלחמה מאוד הכניסה אותי ללחץ

קיימנו אולי פעמיים אחרי הטבילה

פעם שלישית היה ממש לפני שכבר הייתי אמורה לקבל מחזור,כמה ימים לפני לא זוכרת במדויק (העובר היה קטן לגילו באס ראשון, הביאו תאריך מתוקן שדווקא מתחבר עם הפעם הזאת שקיימנו יחסים באיחור)

בקיצור - לא שתגידי שקיימנו לסירוגין יום כן יום לא, ממש לא

זה פשוט קרה

אין לי מושג איך

ומנסה למצוא סיבות ללמה ואיך זה קרה

חפרתי לרופא נשים בהתחלה שאולי כן איכשהו אנסו אותי

זה מה שהעסיק אותי בחודש חודשיים הראשונים

ממש פחדתי שזה קרה ללא ידיעתי

עד שהרוםא הוציא עליי צרחה שאפסיק לחשוב בכיוון

וזהו, מאז פשוט מנסה להאמין בנס הזה, באמת הזוי

באמת מה הסיכוי??????

אנחנו היינו כל-כך עמוק בתוך זה

תחשבי שיש רופאים משכמם ומעלה, באמת טובים בתחום שהסתכלו עלינו בקטע של ''מה הסיפור? תתייאשו ולכו''

רופאים פרטיים לפריון הגבר, ששילמנו ממיטב כספנו כדי לשמוע שחבל להתעכב

עמותה שמסייעת לזוגות בפריון (לא פועה שדווקא מאוד תמכו ועודדו) - היו כאלה שמראש לא הסכימו להתייחס אלינו ולא לספק סיוע כלכלי להליכים פרטיים יקרים ברמות מטורפות (!!!!!) ובלשון עדינה אמרו שמעדיפים להשקיע במקום יותר בטוח

הרופא שעשינו אצלו את ההליך להפקת זרע, אמר לנו אחרי בדיקות במעבדה שמתנצל שלא מצא יותר ונאלץ לחכות כמה שנים טובות כדי לחזור לטיפול נוסף.

וזה אומר - פשוט לנסות עם הכמה תאים בודדים ללא תנועה שמצאו ואיתם להתמודד..

ואם לא נצליח איתם, מה עושים בינתיים? לא ברור..

עשינו טיפול זוגי ארוך, רוב הזמן רק ניסינו להבין וללמוד איך להתמודד עם תחושת האשמה (שלי) ותחושת האכילה העצמית (שלו) על כל המסע הזה..

זה נשמע לך בטח מגוחך, כאילו - למה לקחת ככה קשה? אבל כן בשעת מעשה בתחילת הדרך היה לנו קשה.

אלה שאלות קיומיות מורכבות שאף אחד לא מבטיח פתרון בהמשך..

התמודדות עם סביבה שעבורה חתונה = ילודה, ומהר!!!!

בקיצור, את בטח מבינה.

אני הייתי כל-כך עמוק בתוך המקום הזה שזה *לא* יכול להתרחש

ולכן ברגע שזה קרה היה לי קשה להשלים עם זה שזה באמת קרה

(האם באמת השלמתי? מודה בזה שלפעמים בחרדה לגלות בלידה שיוצא ילד לא יודעת, בלונדיני. בלונדיניות לא להפגע, פשוט מתכוונת שייצא ילד שלא קשור אלינו בשום צורה).

אחרי הכל השכל לא הצליח פשוט להודות בזה שהיה נס ולכן המחשבות שלי הלכו לכיוון העגום הזה,.. ב''ה עבר.

מקווה שאני מובנת,

מתנצלת על האורך. 

כדאי לך לקחת דברי רופאים בערבון מוגבל ולא כתורה משמים, כי זה אף פעם לא 100%

ובגלל שגם לנו יש סיפור מסויים

אז מה שאני קוראת ממך מאוד מעודד ומחזק אותי לא להתייאש

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡