בנות - פגשתן מישהו והשיח ממש זורם, יש חיבור, הלב נפתח וכו' וכו'.
מה בעצם מבדיל מישהו שיכול להיות בן זוג לבין סתם "ידיד"?
המצב שאני מתאר מוכר לכן?
בנות - פגשתן מישהו והשיח ממש זורם, יש חיבור, הלב נפתח וכו' וכו'.
מה בעצם מבדיל מישהו שיכול להיות בן זוג לבין סתם "ידיד"?
המצב שאני מתאר מוכר לכן?
לפחות אעשה חימום קצר לפני שהבנות יענו ׂ
בקשר זוגי הגבר צריך להרגיש גבר והאישה צריכה להרגיש אישה.
מה שמשנה הוא מה זה גבר ומה זה אישה בעיניך..
במידה ואתה תופס את הדינמיקה שלך בקשר בצורה גברית ואת הדינמיקה של הבחורה בצורה נשית, סימן שזאת דינמיקה של גבר ואישה ולא של חברים טובים.
במידה ואתה לא מביא לקשר את "הגבר שבך" או שאתה לא רואה את האישה כנשית מבחינתך או מבחינת ההתנהלות שלה בקשר אז זה יהיה מקסימום קשר של חברים טובים.
אז לי היו מה שנחשב "ידידים" שזה יותר ברמה החברית, פחות ברמה הזוגית.
מה שהבדיל בעיניי את בן הזוג מהידידים הוא עצם התהליך שנגרם בעקבות המחוייבות לקשר והרגש הנלווה אליו (אל הבחור עצמו וממילא אל הקשר איתו)
איפה בעצם עובר הקו?
ואני גדלתי בבני עקיבא.. אבל קשר כזה גם בגיל 23/25/30
נשמע לי חריג..
אבל אולי אני לא מסתובב עם החברה הנכונים..
בעיניי זה מצביע על מישהי שהיא מתוסבכת או שלא רוצה מחוייבות (איתך או בכלל).
מתסכל מאד, אבל עם כל הקושי עדיף לנתק קשר ולהמשיך הלאה..
אולי חוסר התאמה בדרך/ אישיות/מציאת חן וכו' ולכן לא רואה אותך כאופציה.
לפעמים מספיק שרק פרמטר אחד לא יתאים וכבר אי אפשר לראות את הבן אדם כאופציה לבן זוג.
אבל באופן אישי, לא מאמינה בידידויות כאלה, אני חושבת שזה מזיק.
היא יכולה לומר לך את זה וזה אומר, שאם תעשה כמה צעדים או תשתדל או תחזר
אז כן יכול להתפתח משהו. (בלי שהיא מודעת לזה מראש כן ?)
והוא יכולה לומר לך את זה כשהיא מתכוונת שהיא לא מעוניינת בך בתור בן זוג -בכלל-. למעשה היא אומרת ״לא מעוניינת״ בדרך מנומסת מאוד.
אם אתה חושב שאתה בליגה שלה (לא בקטע של ליגה גבוהה או ליגה נמוכה, אלא שאתה מתאים -לה-, כמו שאתה חושב שהיא מתאימה לך)
אז אתה יכול להזמין אותה למסעדה או לסרט (או לישיבה על ספסל אבל רצוי משהו..אתה יודע..מושקע)
אם היא אומרת לך ״לא״. אז...זהו. שחרר.
אם היא אומרת לך כן, אז באירוע הזה, אתה צריך להוכיח לה שאיתך יהיה לה ממש סבבה.
אם תצליח, אז היא תפגש איתך שוב ושוב ושוב..ואם תהיה מספיק נודניק, -בחלק מהמקרים- זה יכול להתפתח והיא יכולה לראות בך בן זוג.
לסיכום,
רק אתה יודע (בהנחה שאתה לא מחרטט את עצמך),
אם אתה יכול לספק לה את מה שהיא שמחפשת בבן זוג. אם אתה חושב שיש לך את זה, אז שווה לנסות -לבדוק-
עד שהיא אומרת לך ״חביבי, לא.״ או הגירסה האופטימית... ״איפה אתה ? למה לא התקשרת היום ?״
וכן, יש מלא מקרים שבחורה לא מעוניינת בבחור ואז זה משתנה.
זה תלוי בהמון גורמים.
בהצלחה.
קרה לי יותר מפעם אחת. מדובר על קשרים של חודשיים + המיועדים כמובן למטרת בניית בית.
גם לי וגם להן אין ידידים וידידות וכדו'.
פשוט מנסה לדייק לעצמי מה חסר בי? איך אני מגיע למצב שמישהי אומרת לי שהיא ממש היתה רוצה שמישהו כמוני יהיה בעלה, פשוט לא אני.
שאלתה מה חסר לה?
אם היא מעריכה אותך?
היא מרגישה בטחון בקשר?
היא נהנת בפגישה?
או שפשוט נהנים כשנפגשים, אבל אין משהו שנוצר.
כך לדעתי וכן יצא לי קשרים שהרגישו ככה, ונפרדנו, אמנם לא שמרנו על קשרי ידידות אחרי אבל בשניים מהם יצא לנו לשוחח מאז בהזדמנות שזה היה נחמד מאוד. (ואני חושב שהייתה החלטה נכונה לא להמשיך קשר ידידותי אחרי למרות שהיה נחמד)
יש לי הרבה ידידים קרובים, בכל מיני רמות, ושגם נפתחים אחד כלפי השני.
מה מבדיל? שאלה טובה. אני חושבת בעיקר אם אתם מתאימים או לא. כלומר, האם שניכם הייתם רואים את הקשר הזה מתקדם.
הרבה פעמים מיטשטשים דברים כי אתם כבר חברים. ומזה צריך להיזהר. כלומר, לא היית יוצא עם מישהי כזו, אבל אתם כבר מכירים, ונפתחתם, אז אתה אומר ננסה...
ועם הידידים- חברים האלו, אני מתייעצת הרבה גם על שידוכים אגב. מספרת על התלבטויות על בחורים שיוצאת איתם ונעזרת בהם מאד.
וכן, בחורים יודעים שיש לי ידידים. גם אם לא אומרת מהתחלה.
ולפני שתשאלו, לא מפריע לי שהוא יהיה בקשר עם ידידות כמו שאני עם ידידים. כמובן שלא יהיה מדי עמוק, אבל בטכני, לא מפריע לי.
בס"ד
יש לי ידידים שיש לי שיח זורם ונחמד איתם ועדיין אין מצב בעולם שאי פעם הייתי יוצאת איתם משלל סיבות - מבחינה דתית, מבחינה אישיותית, מקום בחיים וכדומה.
כמו שיש לי חברות שאם הן היו גברים לא הייתי יוצאת איתן בחיים.
בן זוג מבחינתי זה אדם שאני צריכה לחיות איתו את החיים שלי על כל המשתמע מכך. אנחנו צריכים לדעת להכיל אחד את השני מכל הצדדים, להקשיב, להיות שם אחד בשביל השני ולתת אחד לשני גם במימד הפיזי והטכני וגם במימד הנפשי - אנחנו חולקים הכל יחד.
ידידים לעומת זאת בד"כ יהיו סביב נושאים מסוימים, קשר פחות תדיר וכמובן שלאור העובדה שהם מבני המין השני אז יהיו גם גבולות במידת השיתוף הרגשי (מצידי לפחות).
ידידים שהיו לי בעבר והיה איתם קשר אינטנסיבי וזורם בד"כ באמת יצאתי איתם. זה לא הצליח כמו שאפשר לנחש, וזה קצת מבאס באיזשהו מקום כי הפסדתי אותם כידידים, אבל אני מניחה שהיה נכון לנסות. מצד שני, בן הזוג הנוכחי שלי גם היה ידיד והפך לבן זוג כי הייתה לנו תקשורת מעולה לאורך הרבה זמן וכימיה ממש טובה.
בקיצור, מבחינתי ידידים הם כמו חברות בנות (בשינויים קלים כמובן - בלי מגע ועם קצת יותר גבולות בשיתוף רגשי) ובן זוג הוא הרבה מעבר גם ברגש וגם במעשה.
יצאתי עם מישהו שהיו לו ידידות, בנות שדיבר איתן גם שיחות נפש וגם דיבר איתן על הקשר.
וזה הפריע לי. לא מקנאות, אלא מתוך אידיאל, ברמה התורנית חיפשתי משהו אחר.
וזה היה לי נורא קשה כי הוא בחור כל כך טוב, אבל הרגשתי שמעבר לזה שנחמד לי איתו זה לא מתקדם אצלי ברמה הרגשית.
הוא מבחינתו היה מוכן להתארס, אבל אני הרגשתי שאם אתחתן איתו תהיה לנו אהבה "בינונית" ולא אוכל לתת לו את מה שראוי לו לקבל. וסיימנו את הקשר.
הוא היה לי כל כך חסר לתקופה ארוכה אחר כך, ואז הבנתי איך יש לו ידידות. הוא פשוט בחור שכיף לדבר איתו.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםאחרונהוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)