לא משתנות ממש אבל מקבלות גוונים

ברוך ה שמחה

זה בדיעבד מה שהייתי צריכה לחיים.

וכמעט בכל תחום אפשרי

אם כי, בכמה שנים האחרונות, השינויים הם יותר הדרגתיים מאשר מקצה לקצה

אני שמח בהשקפות נכונות שקניתי, בעיקר כאלה שהיה מאמץ גדול לשנות, במיוחד בתחום הדתי־אמוני

יש גם נושאים פחות חשובים לטעמי שדעתי השתנתה בהם, ואין לי באמת נפק"מ בין לחשוב כך או לחשוב אחרת, אני פשוט מתאים את עצמי לעובדות שאני רואה

באשר למקום שבו אני עכשיו, אני מאמין שהקב"ה נותן לי בדיוק את הדעת והשכל והדעות שאני צריך כדי שתהיה לי אפשרות בחירה נכונה ומתאימה למדרגה שאני עכשיו

אי"ה אם אבחר להתעלות אז גם ההשקפות תתעלינה אני מתאר לעצמי אבל בכל עת מכלול הדעות שלי הן מה שאיתו צריך לעבוד כדי לתקן (וכאמור יכול להיות צריך לתקן בדיוק את אותן דעות)

השתנו, לדעתי משמעותית,וכל הזמן יש שינויים כאלה ואחרים.

כן, שמחה מאוד!

מרגישה שלמה עם המקום שאני נמצאת בו ובו זמנית פתוחה לשינויים נוספים שמניחה שיהיו בהמשך.

לא הרבה בכלל. ואפילו שלא הייתי "מוסלל" לדעות האלו מצד המשפחה שלי, וגם לא מצד המקום שלמדתי בו. היו שינויים קטנים, אבל לא מהותיים. ברור, אני ממש ממש שמח במסע שעברתי, ואין לי אפשרות להודות למקום שלמדתי בו, פשוט בנה אותי ונתן לי דרך לחיים. כן, שמח במקום שאני בו עכשיו (א"כ ספיציפית עכשיו בתקופה האחרונה היה לי קצת משבר, אבל עדיין שמח במקום שלי, רק צריך לעשות בירור עוד עם עצמי לגבי כל מיני דברים).

הייתי אומר שאע"פ שלא השתניתי בהשקפה, בשביעית-שמינית שלי הייתי בחלק מהדברים קצת תקיף בדעותיי, ולאחר מכן למדתי להיות יותר מתון ולהבין שגם אם דעותיי הן כאלו, לא צריך להגיד אותן כל הזמן, וגם כשאומרים אותן, אפשר להציג אותן בצורה יפה יותר. אמנם השינוי הוא לא מהותי מבחינה אובייקטיבית, אבל זה עשה הרבה הבדל, ושינה הרבה התנהלויות עם המשפחה לטובה. וזה לא בצורה מטשטשת, דהיינו, עדיין דעותיי ברוב הדברים ברורות, אבל ההתנהלות היא התנהלות בדרך ארץ, בנועם, שגורמת לקידוש ה', ומנגד, כמו שיש לאחרים דעות, גם לי דעות, ויש לכבד אותן. בעיקר בעיקר למדתי לכבד את אבי, ולא לסתור את דבריו ולהציג כל הזמן את דעתי לעומתו, ורק כשהוא מבקש לדעת את דעתי או שאחרים שואלים אותי על דעתי, אני מגיב, וגם אז, לא בצורה של התנגשות ישירה. ואני חושב שזה גם בא לא ממקום שמכבה אותי, אלא ממקום שמכיר בלגיטימיות של דעתו של אבי, ובהבנה שדעה עוברת הרבה יותר טוב בצורה של נועם....זה לא רק חשבון אסטרטגי, אלא שינוי מהותי אמיתי, של הבנה עמוקה של חשיבות החיים והדרך ארץ.

לא באמת השתנו

רק טולטלו ואז חזרו למקומן

אני עדיין במהלך המסע אבל מקווה שבסופו אוכל להגיד שכן. משתדלת לשמוח גם בדרך

והעמדה היא מתגבשת תוך כדי בירור וחקירה 

כך שהיו מחשבות שהתבססו אצלי יותר ונוצרו אצלי יש מאין.

לא זוכר ששיניתי עמדות מה הקצה אל הקצה, כי באופן כללי לא גדלתי על קצה מסויים. נראה לי שזה נכון להגיד כך.

עדיין יש לאן להתקדם ואולי בהמשך אגלה שטעיתי אז מי יודע..

חושב את מה שאני חושב עכשיו, מחר זה סיפור אחר.

אם אני חושב משהו, אז בין הוא משמח בין אם הוא מעציב זה מה שאני חושב. לא יודע לאיפה לפתח את זה.

מה הדעות שלך בנושאים המהותיים. לענ"ד זה קשור בעיקר לתפיסה אמונית-דתית, אבל זה נכון גם ביחס לחיים, לאופן של חיי משפחה, לאומות העולם ולתרבויות השונות, תפיסה מוסרית-ערכית, יחס למשמעותו של האדם וחיי החברה, היחס לציונות וכו'...

מצאתי את עצמי מתחיל את המסע עם הבנות/שאיפות/חלומות מסויימים וגיליתי לאט לאט שהעולם עבד אחרת לגמרי ממה שחשבתי.

ואז נהייתי יותר מסורתי

ואז דתי

ואז חרדי

ואז דתי לאומי

ואז ברסלב

והיום אני איפשהו קצת מכל אלה

ואני לגמרי שמח במסע הזה שהשם בונה אותי

אצלי מאז ש'עמדתי על דעתי' שהדעות פחות משתנות, אלא יותר מתפתחות.

מה שמשתנה זה יותר הטקטיקה המעשית.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.