ראינו דירה עם שני מפלסים, סלון ושני חדרים ואז מדרגות ועוד חדר למעלה. אנחנו צריכים שני חדרי ילדים וחדר הורים. 4 ילדים בני 0-6. חמותי אומרת שאי אפשר חדרי ילדים למטה והורים למעלה כי אז לא שומעים את הילדים. מבינה את דעתה אבל הדירה נראית טובה. רעיונות איך מתגברים על הבעיתיות או לחלופים תמיכה בדעה המתנגדת?
תודה מראש
מתרגלים למבנה הבית.
יש להם 4 ילדים.
אף פעם לא התעמקתי איך הסתדרו בלילות עם ילד שיוצא מהמיטה ובא להורים.
אבדוק איתם ואחזור לעדכן.
בין מפלס חדרי הילדים ומפלס ההורים יש מספר קטן של מדרגות.
ההורים במפלס נמוך יותר.
הילדים מתרגלים מהר לבית עם מדרגות.
לא זכורות בעיות או נפילות.
של תינוקות
ואז שומעים כל פיפס
האם לדעתך גם במצב שההורים והקטנים באותו מפלס (והגדולים ישנים ביחד עם הקטנים בחדר או לחלופין ישנים למעלה, ילדים בני 5-6) עדיין המדרגות בעייתיות?
רוצה לחשוב על כל בעיה אפשרית מראש ולקבל החלטה מושכלת
אחר כך קראתי שכתבת שאין לכם אופציות אחרות לדירות שמתאימות לכם בתקציב. אז אולי אם הילדים בני 5-6 למעלה זה בסדר.
אצלי הקטן בגיל הזה , אז זה נראה לי גיל קטן ונראה לי לא מצאים שהוא ישן בקומה אחרת, אבל בנתונים שלך, אולי זה יכול להיות בסדר.
וכדאי לשים משהו נגד החלקה על המדרגות.
וחדר משחקים למעלה?
בחדר ילדים רק מיטות וארון.. כל השאר למעלה.
אולי לא הכי יפה, אבל פרקטי
לא שישאר קבוע ככה
ואני גם חושבת על הילדים שלי בגילאים האלה, זה יכול להיות פתרון
אפשר לשים שטיח על המדרגות לעוד בטיחות..
של שטיח על המדרגות, גם להחלקה וגם לרכך.
בחו"ל זה יותר מקובל.
אבל אם פס מונע מספיק אז גם רעיון.
בהצלחה!
אם זה מדרגות ב- ח' אז הדרך יותר ארוכה ולא רןאים אחד את השני. ואם המדרגות בקו ישר (ופחות מ18 מדרגות שזה גובה קומה אז בכלל) יותר קל.
וגם מה הסיכוי למה דירה אחרת טובה יותר שעונה לצרכיכם באזור שבו אתם מחפשים?
בצורה של ח'.
לא הבנתי מה עדיף, ישר או ח'?
בישר זה לא יותר מסוכן שיפול ככה את כל הדרך?
באזור שאנחנו מחפשים כל הדירות בטווח מחירים שאנחנו מסוגלים לעמוד בו כלכלית קטנות נורא (חדרים קטנים ממש וסלון כמעט ולא קיים)
אז שמחתי שראינו משהו בגודל נורמלי אבל רוצה להיות שלימה עם זה ולחשוב על כל הבעיות שיכולות לצוץ ולראות אם יש להם פתרונות ריאלים
יצא לי להכיר בתים שעם מדרגות ישרות ולפעמים זה היה פחות מגובה של קומה, אז גם נותן הרגשה של לא לגמרי 2 קומות. גם שימי לב למיקון החדרים ביחס למדרגות, כמה הם רחוקים. וגם תלוי כמה הילדים צריכים אותכם בלילה או מוכנים לישון רחוק מכם (הגדולים נניח).
נשמע שחוץ מזה שאר הדירה מציאה, לא בטוח שזה חיסרון כזה גדול. מכירה משפחות שגרות ככה, שהילדים ישנים בקומה נפרדת גם ילדים בגילאים שלכם.
מהנסיון שלי (גם בית עם מדרגות. הגדולים- גיל בי"ס ישנים למעלה) הם מסתדרים עם המדרגות ויודעים לבוא אלינו אם צריך.
תינוק נגיד עד גיל 3 וחצי שנים בערך, לא הייתי שמה בקומה נפרדת.
כל שאר הבית בקומת קרקע בצורה נוחה? יש מקום לילדים לשחק (סלון/חדר/מבואה)? כי בגילאים האלה הם מעדיפים לרוב לשחק קרוב להורה.
כמה מדרגות יש בין 2 המפלסים? לא פירטת וזה משמעותי
אתם יכולים להחליט שהחדר שלכם למטה וה'גדולים' למעלה, הם כנראה גם יודעים להגיע אליכם(?) אם צריך.
אל תרגישי שזה מחייב אותך, זה לתקופה-שנים הקרובות. דווקא יש משהו כיף בדינמיות הזאת
אבל כולם ישנו באותה קומה
מה שכתבתי זה לא מנסיון של לראות את הילדים מגיעים להורים באמצע הלילה כי כאמור זה לא היה רלוונטי אצלנו, אבל כן ראיתי מלא פעמים ילדים ישנונים יורדים במדרגות ולא קרה להם כלום.
אם הם עייפים מדי הם פשוט מתיישבים באמצע הדרך 
אבל ב''ה מעולם לא קרה שמישהו התגלגל
מדרגות בבית במיוחד כאלו בשימוש רחב (שנמצאות באמצע הבית ולא בפינה צדדית) בהכרח גורמות לתאונות מדרגות כמו נפילות של ילדים/ חפצים ולפציעות (שלעיתים מצריכות תפירה/ אמבולנס/ מיון)
היום גם יש לי מדרגות (צדדיות) ונער ישן בחדר שם. גם אצלי היו פציעות קלות וגם אישפוז אחד מפציעה, אבל אני גרה למעלה מעשור עם המדרגות, אז יחסית זה בסדר.
על הפציעות?
אני גרה בבית עם מדרגות 8 שנים.
בעלי גדל בבית עם מדרגות מגיל 6.
מעולם לא שמעתי על פציעות בעקבות המדרגות. זה כן מטריד כשיש תינוק זוחל בבית בשלב שהדבר שהכי מעניין אותו בעולם זה לטפס. אבל עם התקנת שער והשגחה סבירה- אין סיבה שיהיו פציעות.
גם מבוגר יכול למעוד במדרגות ברגע של חוסר תשומת לב/ מבוגר שמחזיק תינוק/ ילד שמחזיק תינוק/ ילד שפתח את השער ושכח לסגור והתינוק ניצל את הפרצה/ חפץ שבטעות התגלגל מלמעלה למטה ופגע במישהו/ ילד שמנסה להעלות בימבה במדרגות, ויש עוד מלא דוגמאות.
כמובן שיכולות להיות משפחות ששום דבר מזה לא קורה 
אותו דבר אני יכולה להגיד על עגלה-
עלולים לא לקשור את התינוק, התינוק יכול להשתחרר, אפשר לשכוח ללחוץ על המעצור בעליה או שהעגלה תתהפך באיזה סיבוב.
בפועל, אנחנו לוקחים סיכונים. ואני ממש לא רואה בית עם מדרגות כגורם סיכון משמעותי (אולי זה תלוי באופי של הילדים? ובבית של מלא בנים שובבים זה מסוכן יותר? לא יודעת. טפו-טפו אני לא מצליחה לחשוב אפילו על מצבים של 'כמעט' תאונה).
אבל סיכון שאפשר להמנע ממנו בבית בלי מדרגות.
אפילו שידעתי את ה׳סיכון׳ לקחתי אותו שוב לבית שלי, כי כמובן יש גם יתרונות.
חווינו אישפוז עם ילד שנפל נפילה לא מוצלחת על הראש והיה דימום פנימי, זה היה המקרה היחיד של פציעה משמעותית, השאר הסתכם במכות יבשות או פצע לא רציני.
אצל ההורים שלי היה אמבולנס בשבת (ילד טיפס על המעקה של המדרגות ונפל על הגב חזק) , תפרים משמעותיים (ילדה נפלה עם עגלת תינוק שניסתה להעלות) ובלי סוף של נפילות עם מכות יבשות או פציעה קלה (תינוקות שניצלו רגע של שער פתוח/ ילדים/ מבוגרים)
אנחנו 4 אחים במשפחה.
כשהיה בבית תינוק, היה שער עץ במדרגות.
ב״ה לא היתה אף תאונת מדרגות בבית.
שבהודעה הראשונה כתבת "מדרגות... בהכרח גורמות לתאונות מדרגות כמו נפילות של ילדים/ חפצים ולפציעות".
עם האמירה שיש במדרגות סיכון אני מסכימה.
עם האמירה שמדרגות בהכרח גורמות תאונות- לא. ממש לא.
מדרגות בבית במיוחד
*כאלו בשימוש רחב (שנמצאות באמצע הבית ולא בפינה צדדית)*
בהכרח גורמות לתאונות מדרגות
*כמו נפילות של ילדים/ חפצים ולפציעות (שלעיתים*
מצריכות תפירה/ אמבולנס/ מיון)
אולי השימוש במילה תאונה מביא איתו פירוש למשהו חמור, למרות שכתבתי בפירוש נפילות (של מדרגה שתיים לא כל המדרגות) שזה קורה המון לילדים וגם למבוגרים.
קיבלתי את הרושם כאילו את טוענת שמדרגות בבית = סכנה מהותית.
נראה לי שהמכות העיקריות שקיבלו אצלי מהמדרגות זה שפשוף בחלק האחורי של הרגל (היה לנו מין בליטה כזו בכל מדרגה שעשתה שפשופים- ותיקנו את זה). וכן, יש לי מדרגות ממש במרכז הבית.
לא זוכרת נפילות גדולות יותר ולא רוצה לפתוח פה.
להורים שלי יש כמה קומות בבית ואני לגמרי יכולה לשמוע תינוק בוכה בקומה מתחתיי..
אם יש ילד קטן אפשר לשים שער בטיחות למדרגות עד שילמד לעלות ולרדת כמו שצריך..
אם אהבתם את הדרה תתרגלו מהר לרעיון
גם מהסיבה שבית עם מדרגות הוא סכנה בעיניי לילדים קטנים. (אמנם גדלתי בבית כזה, והיה שער במדרגות, אבל עדיין זה מסוכן בעיניי, וכשהייתה לנו אפשרות לעבור לבית כזה - התנגדתי. למרות שאצלנו דווקא חמותי תמכה בבית הזה )
ובאמת גם מהסיבה שהורים צריכים להיות קרובים לילדים, לפחות לקטנים. (בבית הוריי היו שני חדרים למטה, להורים ולקטנים, והגדולים היו בחדרים למעלה)
ועוד סיבה - לי אישית קשה לעלות במדרגות כשאני בהיריון... אז אין סיכוי שהייתי בוחרת להיות בחדר בקומה עליונה... (אמא שלי כמוני, לא רק בהיריונות, ולכן תכננה את הבית ככה שהיא לא תצטרך לעלות לקומה העליונה כמעט בכלל... הילדים הגדולים היו אחראים על ניקיון הקומה העליונה)
מקווה שלא הוצאתי לך את הרוח מהמפרשים... 😉
ושתמצאו דירה שמתאימה לכם במדויק בקרוב!
חשוב לי לשמוע את כל הדעות כדי להחליט לפה או לפה בצורה מושכלת.
בינינו אעדיף דירה בלי מדרגות אבל בהינתן שהאלטרנטיבה היא דירות קטנות (ראינו דירות באותו מחיר שאין מקום בסלון לשולחן עם 6 כיסאות...) אני ממש מתפתה לקצת מרחב
אנחנו בבית הזה מאז שני בת שנה, והבכורה שלנו בת 9 בערך
ההורים היו למעלה תמיד והילדים למטה
לדעתי עד כמה שזכור לי אמא שלי הורידה אותי לקומה למטה בערך בגיל שנתיים
היא שמעה אם הייתי בוכה והיתה באה אליי
אחים שלי לא היו מתעוררים בלילות אליה אבל אני כן, הייתי מעירה את אחותי שתלווה אותי לחדר שח אמא כי פחדתי לעבור ןר בסלון לבד😅
חסדי ה׳ לא זכורות לי נפילות של הילדים במדרגות (אמא נפלה פעמיים, פעם אחת לא קרה כלום פעם אחת נשברה לה אצבע)
לדעתי לגמרי אפשר ואם זה בית שמתאים לכם מבחינת מחיר ומיקום אז מעולה ממש
הילדים גודלים ולומדים
הבית נשאר לשנים
וגם אני חששתי בהתחלה,
יכולה להגיד לך שלכל דבר מתרגלים...
גם הקטנים שלנו התרגלו מגיל צעיר ממש לעלות ולרדת, פיתחו מיומנות מיוחדת
ויש לנו מרחבים ושומעים היטב מה קורה בקומה למעלה כשאני למטה והפוך.
אם אין מרחב ברירה למעט דירות קטנות הייתי ללא כל ספק הולכת על האופציה הזו.
בהצלחה רבה להחלטות טובות!
רק אין דבר כזה לעלות לקומה למעלה עגלת בובה, בימבה וכו.
אבל אם כן מפריע שיעלו/ירדו, אז חוסמים לבינתיים עם העגלה או משהו כזה.
ומדרגות - אם אין שער אז הם יכולים בקלות להגיע אליהן...
אצל ההורים של בעלי היינו שמים כרית על המדרגות כדי שלא יצליחו לטפס, אבל מהר מאוד הם למדו להסיר את המכשול ולטפס... (לפחות אצלם המדרגות מעץ, אז גם אם ילד נופל או מקבל מכה זה בדרך כלל לא יהיה חזק...)
עם ילדים בני 1.5-10. אנחנו היינו למעלה והילדים למטה ולא נרשמה שום בעיה.
בהתחלה היה לנו אינטרקום ששמעתי את הקטנה בוכה, כשהיא קצת גדלה כבר לא היה צורך וגם כשהייתה בוכה הייתי שומעת בלי אינטרקום (יש כלל כזה שהקול עולה למעלה, אז למעלה שומעים יותר בקלות מה שקורה למטה מאשר להיפך...)
קרה פעם או פעמיים שהיא עלתה אלינו בלילה כשכבר הייתה במיטת מעבר אבל בדר"כ הייתי שומעת אותה ויורדת עוד כשהייתה במיטה.
באופן כללי יש בסידור הזה המון יתרונות:
לילדים אין סיבה לעלות למעלה אז מתנהלים רוב היום במפלס אחד. אם היה שם חדר ילדים כל היום היו עולים ויורדים.. למעלה נשאר נקי ומסודר יחסית.
בערב כשהם במיטות את יכולה לעלות למעלה וחופשי להדליק אור ולהרעיש (לשים מוזיקה)..
גם כהורים יש לכם פרטיות. אני בעד.
אין יותר טוב מזה
פרטיות להורים ושקט לילדים
מה שכן קניתי מכשיר אינטרקום (עלי אקאספרס) ויש מצלמה בחדר ילדים ומסך קטנטנן עומד לי על השידה ואני שומעת אותם
בן החמש ישן בקומה מתחתינו ומגיע בלילות בלי בעיה. כשזה מדרגות שהוא מטפס בהם יומיום זה הופך לאוטמט והסיכון יורד משמעותית (אני אפשרתי להיות בקומה נפרדת מגיל ארבע בערך- כמובן לא בגילאים קטנטנים). אבל אצלי מעולם לא קרה שהם צעקו עד שהייתי צריכה לבוא אליהם- מרגע שהם מחוץ ללול הם מגיעים אלי ולא להפך...
דווקא הבאסה בעיני זה כשיש תינוק קטן שעוד קם בלילות- כי כשצריך לעלות ולרדת מדרגות רק בשביל להחזיר מוצץ שנפל, יותר קשה אח"כ לחזור לישון. בעיניי זה החסרון העיקרי.
אז אם הגדולים שלך ישנים בגדול סבבה ולרוב לא צריכים אתכם, הייתי הולכת על העצה שנתנו לך לישון עם הקטנים בקומה למטה ולשים את הגדולים יותר למעלה. בעיני זה יכול להיות פתרון מצוין.
וזה בסדר גמור.
זוכרת את עצמי עולה אליהם במדרגות.
גם בקראוון החדר ילדים מרוחק מחדר ההורים ושומעים.. לאמא יש חיישנים.
פעם אחת הגדול שלי (6) הגיע והעיר אותי ישר אחרי שהקטנה התחילה לבכות כי הוא במקרה התעורר לשירותים (ממש פעם אחת. בדרך כלל שמעתי מיד כשהיא התחילה לבכות) אז אולי נכון לשים את הצעיר ביותר יחד עם הגדול ביותר שיידע לבוא לקרוא לך אם את לא שומעת.
שבן החמש העיר את בת העשר שאיתו בחדר כי הוא התעורר באמצע הלילה ולא הצליח להירדם.
ובבוקר הסביר לי שלא היה לו כח לטפס עד אלינו לחדר. אני דווקא אהבתי את הסיטואציה .
משהו שאני לא אוהבת בבית קומותיים, זה שהרבה יותר קשה לסדר ככה את הבית, כשצריך להעלות/להוריד חפצים.
אצלנו תמיד מצטברים חפצים על/מסביב למדרגות, שמחכים שמישהו יועיל בטובו לקחת אותם (ותנחשי מי עושה את זה בסוף...).
תכלס לא זוכרת את עצמינו בגילאים הקטנים
אבל יכולה להגיד לך שעכשיו כשזוגות מתארחים אצל ההורים לא תמיד הילדים וההורים באותו מפלס (ואני מדברת על ילדים בגילאי 2-3 אפילו..)
ולפעמים באמצע הלילה או לפנות בוקר הילדים יורדים להורים ישנונים, לא נרשמו בעיות…
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
מים, מוגז, קולה, מיץ תפוזים
הכל עושה לי בחילות והקאות😭
יש איזה פתרון?
אני צמאה
וחיבוק♥️♥️
וקרטיבים, אבל זה עשה לי יותר בחילות, משהו מוזר😪.. לא יודעת מה לעשות
וכדאי לנסות שוב.. אצלי כל כמה שבועות הדבריםשעשו לי טוב התחלפו..
ונראה לי @בארץ אהבתי המליצה על איזה מים חצי מוגזים שמוכרים בחנויות של רוסים שעזר לה לבחילות
איך זה עובד? אי אפשר לצאתמהבית? לגינה וכו, מה עושים כל היום בבית?
אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש
וכמובן תלוי ילד
אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול
הם מבינים אם אומרים להם
כך עשיתי והיה בסדר
לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר
קחי בגדי החלפה
בגינה עושים בצד אם צריך
אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,
ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,
אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.
אם נוח אפשר להישאר בבית.
בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.
השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.
הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.
ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.
נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').
לק"י
לא נרשמו בעיות.
בהצלחה!
לנסיעות שמתי טיטול
מרגישה פרנואידית שפותחת על זה שרשור בכלל🫣
יש סיבה ללכת לבדוק ריבוי תנועות? שבוע 33, כבר כמה זמן מרגישה כאילו העובר זז באקסטרים וגם תנועות שונות ממה שהרגשתי עד עכשיו, די באותו מקום כל הזמן וגם מכאיב לי. לא זכרתי ככה מההריון הקודם.
יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39
אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי
אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך
עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר
חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה
מה זה יכול להיות?
מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?
חינם עד 19.
לק"י
(מרכז בריאות האשה).
אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה
ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין
רק על מיעוט נבדקים
אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)
היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.
שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.
הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)
בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?
גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?
תודה מראש לעונות!
(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)
>>> ושאלת בונוס:
יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.
אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...
בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...
יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)
לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,
אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.
אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.
למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?
יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?
שוב בקרוב)
אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה
(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)
כן? לזמןש הוא בכביסה
בקרוב למשהו קטן..
אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..
(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)
במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.
בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...
גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)
בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח
זו הקטנה או הילדונת?
הייתי מנסה להגביל קצת האמת.
כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.
גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)
אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)
בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅
(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)
אמנם רק שבוע 28. אבל יש כבר מחשבות והתלבטויות איפה ללדת ומה לעשות לאחר הלידה.
רקע:
כל הלידות שמתי בתינוקיה.. בלילה ביקשתי שיתנו מטרנה כדי שאוכל לישון. ביום היו איתי בתכלס רוב הזמן בהנקה.
דגש: לפחות 8-10 שעות ראשונות של אחרי הלידה אני בקושי יורדת מהמיטה בגלל סחרחורות ולחץ דם נמוך וכו'.
אני לא הולכת לתינוקיה אפילו.(מזל שביממה הראשונה הם הרוב ישנים) שולחת רק את בעלי שיבדוק מה קורה וכו' אבל ככה זה יוצא כל לידה לאחר שהתעלפתי אחרי הלידה השניה קלטו שזה דפוס ממש ולוקח לי זמן לחזור. גם ביום השני אני קצת מסוחררת ולא מתהלכת הרבה מאוד אבל בשיפור ניכר לעומת היממה הראשונה.
ילדתי ארבע פעמים בשמיר(הכי קרוב לי לבית). אחת במקום אחר.
בארבעת הפעמים האלה צברתי האמת טראומןת.
מהלידה עצמה (לא תמיד קשור אליהם)
הלידה שלי מתפתחת מהר מאוד יחסית. מפתיחה 5 עד שעה התינוק בחוץ. והבעיה שאני קצת מושכת בבית כי כביכול לחכות שיהיו צירים יותר ארוכים וקרובים רק שבעצם אצלי הלא ארוכים והלא סדירים וכו' פותחים לי לחמש. ואז אני נוסעת . משם רוצה אפידורל עד שמגיע והכל דוך אני בפתיחה מלאה. גם שמספיקה לקבל אני לא נהנית ממנו בכלל וצריכה ללחוץ. אז צברתי סיפורים ותסכולים מבחינת הלידה. ובנוסף ויותר חזק מהכל, מהאשפוז של אחרי.
מצד אחד שמה בתינוקיה גם בגלל ההתאוששות שלי של אחרי הלידה שיותר ארוכה. אפפעם לא הייתי מאלה שהולכות להתקלח מיד אחרי וניידות והכל.
וגם שבאמת רציתי לישון בלילה. בפועל, מה שאני באה לומר . בלידות האחרונות לא היה כך.
אחיות התינוקיה זלזלו, השפילו אפילו הייתי אומרת. כמה האכלת לא האכלת טוב. כן טוב. לא עשית. כן עשית וכל מה שאגיד קשה להסביר כי התגובה שלי עכשיו לא תהיה כמו מיד אחרי הלידה שאני נפשית ופיזית שבורה ומרוקנת. רגשית במקסימום.
בלידה האחרונה בכלללל.. גם 12 בלילה אני אומרת לאחות תקשיבי אני מאוד עייפה ונרדמת איתו. אין לי מלווה איתי תתני לו מטרנה בבקשה ואגיע בעז"ה בבוקר. היא נזפה בי. הכריחה אותי להשאר להאכיל
ובכללי הרגשתי לאורך כל האשפוז למרות!! שזה לא ילד ראשון שלי בכלללל , מעורערת ביכולתי להיות אמא. הייתי חלשה מאוד פיזית, ורגשית.
יצאתי מהלידה הזו שהיתה כבר לפני כמה שנים טובות בהחלטה שאני עם תינוקיה סיימתי. (ולא כתבתי פה ממש כל הפרטים כמובן של מה היה)!
אז הנה, אני בחודש שביעי.
זה מתקרב והאמת, אין לי שמץ של מושג מה לעשות.
אין לי מלווה איתי צמוד כל הזמן(אשאיר את בעלי איתי לאורך כל האשפוז??? מה עם הילדים שבבית? לא שיש לי בכורה בת 15. היא רק בת 11 תהיה)
אם אעשה ביות(שאני לא יודעת מה זה ואיך זה) איך אצליח לטפל בו לבד? כשאני משתחררת הביתה אחרי האשפוז אני כבר הרבה יותר עם כוחות מאשר מיד אחרי הלידה.
מה עם להתקלח? לשירותים? איך זה עובד?
האם ללכת שוב לביהח שקרוב לי לבית ? אבל שהיו לי ממנו חוויות שליליות?
אז לאן ליסוע?
אני מאוד מאוד מבולבלת. אז ביחד עם הפחד מהלידה וכל המשתמע מכך נוסף לי גם זה שאני לא יודעת לאן ליסוע ללדת ומה יעשה לי טוב.
הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.
ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.
ממליצה על אסותא אשדוד.
בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.
אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.
לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.
בהתאוששות האמת..(אצלי)
כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות
מתואמתאם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.
לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.
אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...
שיהיה בשעה טובה ובקלות!
דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).
וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...
אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.
ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.
יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.
זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.
להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.
מתואמתגם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...
אחרי קיסרי
ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא
לא זכרתי מדויק...
או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.
אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.
אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.
בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..
מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר
האם לשים בתינוקיה
האם לחזור לאותו בי"ח
האם להביא עזרה ליממה הראשונה.
התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.
אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.
ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.
כמה שאלות:
1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?
2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?
לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..
התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.
אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.
יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.
אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.
גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.
אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.
הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.
היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.
אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)
ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..
אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה
זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)
מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.
אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.
באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?
אבל זה על בסיס מקום פנוי...
בכמה חדרים בודדים
אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן
בכל אופן זה לא בודדים
בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.
אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה
חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.
לא בטוחה
ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים
ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)
תנסי בית חולים אחר
אולי קפלן. לי היה שם מעולה.
באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק
אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?
