לא הייתי פה שנים.
ומלא אנשים מוכרים פתאום רואים כאן.
באמת הפורום הזה תופעת טבע...
וואי צחוקותת
לא הייתי פה שנים.
ומלא אנשים מוכרים פתאום רואים כאן.
באמת הפורום הזה תופעת טבע...
וואי צחוקותת
חחח...
זה מעלה בי נשכחותתתתתתתתתתתתתתת
וואי וואי וואי
חסרת טאקטנראלי שהתגעגעתי
חח דיוק הצצתי עלייך ואמרתי לעצמי שאת בטח חדשה כאן כי אני לא מכירה אותך..
אז את לא כזאת חדשה אבל נעים מאוד!
כן כן מבחן זיכרון, יודעת שזה היה לפני יותר משנתיים..
(:
אולי עדיף שתשכחי ממני.
(ברוך שובך)
אני לא רוצה להיות מקושר לכל מיני אנשים.
מותר לשאול למה?
(כשלי זה קורה זה כי אני במצב לא טוב...)
למען בטחוני.
אמממ... שיהיה...
מה שטוב לך
(זה אבל לא אומר שאשכח)
חבצולית! (לא זוכרת כבר איך קראנו לך..)
לא ציפיתי! עודך כאן??
חבצולית בטוח לא
אולי בוץ או משהו כזה?
חח שניה בודקת..
לא מוצאת עם עודף הניקים שלך(:
אבל באמת נשמע לי הגיוני בוץ..
אז מעשייך כאן?
וחיפושי אחרי שמך מצאתי את הסרטון שעשית לי בשביל קנבה.. איזה מותק(: הוא ממש עזר לי!

חח יואו לא זכרתי את זה(:
סליחה סליחה.
כן, גם אני לא זכרתי המון דברים שעשיתי כאן. (מתפדח קמעה)
שניה, את יכולה לא להתחמק? מה נשמע, מה קורה, איך החיים? מעשייך כאן כל כך סודיים?
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול