יש הבטחה שהיא תגן על עם ישראל ככלל,

אבל אין הבטחה כלפי כל יחיד ויחיד שהוא לא ייפגע.

גם האדם הכי חזק בעולם יכול למות בגלל וירוס קטן שעין לא יכולה לראות,

וגם המדינה הכי חזקה במזרח התיכון יכולה לחטוף מארגוני טרור חלשים.

במילים אחרות:

הנמכת ציפיות למשהו ריאלי היא שלב ראשון בתהליך ההחלמה הלאומי מהטבח.

אחרי שמבינים את כל זה, כל ההסתכלות נראית אחרת.

וכן, זה לא סותר את זה שהמדינה צריכה לעשות הרבה הרבה יותר בשביל להחזיר את החטופים.

התמונות של העזתים מבלים בים השבוע גרמו לי לבעבע מזעם.

על לזרוק על ילדים דברים ולשמוח שמולך עומדת בחורה שנאסה 

אין להם זכות קיום צריך למחוק אותם

ולא אכפת לי להתגייס לצבא ולעשות את זה בעצמי 

מודה שהייתי תמימה לא הבנתי כמה הם אכזרים

בתור מחבלים. (מה שברור לעין כל שכולם שם כאלה משתפי פעולה למינהם)

הבעיה שגם כאן ממש מול הבית אנחנו גרים עם מחבלים. כן כן הקופאיות בסופר ואפילו חלק מהרופאים בסופו של יום לכולם מטרה אחת זהה עם דרכי פעולה שונות.

אין שלום איתם ולא יהיה. ולצערי נסבול עוד הרבה עד שכולנו נבין אתזה ואז נתאחד

בעצם התכוונתי שלא יכלו להשתדל יותר

ובלי קשר, אני בהחלט מחבב אותך 😂

מצד אחד, המדינה חייבת לעשות הרבה יותר בשביל לשחרר את החטופים.

מצד שני, גם לעשות הרבה יותר לא מבטיח שכולם ישובו בשלום, וגם אם המדינה תעשה בדיוק מה שצריך בכל נושא ונושא זה לא מבטיח שלא יהיו הרוגים וחטופים וזוועות.

מה שנקרא לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. כלומר זה שלא תוכל אף פעם להגיע לתוצאה מושלמת, לא אומר שצריך לוותר מראש.

אני יודעת מה לא עושים ..

וכרגע עשו ממנו בדיחה ולא אחת מצחיקה 

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:17

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:16

ושלא יהיה אינטרס לאויבים לחטוף שוב, על פני שחרור חטופים כעת ועידוד אויבים לעשות זאת שוב חס ושלום.

זה כואב נורא, אבל מבין האופציות הגרועות זו האופציה הגרועה פחות. ולכן לא מדובר באפסים, אלא בדילמה קשה מאוד שרוב הציבור בישראל חושב שזו האופציה הפחות גרועה. (רוב הציבור = כתשעים אחוז בסקרים של עשרות אלפי משיבים באבו עלי אקספרס ועמית סגל בטלגרם, הם מוטים טיפה ימינה מבחינת קהל אבל זה אולי יסתכם ב80% בסוף ולא 90 אבל כנראה קרוב יותר ל90.)

זה לדעתי רוח הדברים בפסיקות של חז"ל:

א. אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם.

ב. לא דוחים נפש מפני נפש.

אישית, יש שלושה דברים שמדאיגים אותי לאורך זמן:

1. תפיסות מוסריות נחמדות מדי כלפי האויב, כמו חוף הים בעזה השבוע, השאלות כלפי היחס למחבלי הנוח'בה בכלא.

2. מגזר שלא אכפת לו ולא מוכן לתת כתף במלחמה וזה שהממשלה לא מתקנת את המעוות. יפה מאוד לדבר על רצון לנצח אויב, אבל כשרבע מהקואליציה לא מוכנה לשאת במחיר הניצחון (ויש מחיר לצערנו) יש פה בעיה מוסרית וציבורית עצומה. (זה לא רק עניין של הקואליציה, זה עניין ציבורי, הקואליציה פשוט ממחישה שקבלת ההחלטות מושפעת מהעיוות הזה)

אגב, זה לא חדש, כבר דבורה הנביאה בשירתה קיללה קבוצות שסירבו להשתתף במלחמה של עמנו מול האויבים, כי היא הבינה שעם הניצחון צריך לזכור מי סרב להיות חלק וקיללה אותם לדיראון עולם, גם אנחנו צריכים להפנים את הלקח והלוואי לפני הניצחון.

3. חשש שלא נבחר לנצח ונתעדף דברים בשל רגש. (זה רק חשש)

וכל פעם חוזר על עסקה? מי דיבר על עסקה

אני מדברת על להחזיר בצורות יצירתיות

ולא לקבל את זה שהם שם .

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל