יש הבטחה שהיא תגן על עם ישראל ככלל,

אבל אין הבטחה כלפי כל יחיד ויחיד שהוא לא ייפגע.

גם האדם הכי חזק בעולם יכול למות בגלל וירוס קטן שעין לא יכולה לראות,

וגם המדינה הכי חזקה במזרח התיכון יכולה לחטוף מארגוני טרור חלשים.

במילים אחרות:

הנמכת ציפיות למשהו ריאלי היא שלב ראשון בתהליך ההחלמה הלאומי מהטבח.

אחרי שמבינים את כל זה, כל ההסתכלות נראית אחרת.

וכן, זה לא סותר את זה שהמדינה צריכה לעשות הרבה הרבה יותר בשביל להחזיר את החטופים.

התמונות של העזתים מבלים בים השבוע גרמו לי לבעבע מזעם.

על לזרוק על ילדים דברים ולשמוח שמולך עומדת בחורה שנאסה 

אין להם זכות קיום צריך למחוק אותם

ולא אכפת לי להתגייס לצבא ולעשות את זה בעצמי 

מודה שהייתי תמימה לא הבנתי כמה הם אכזרים

בתור מחבלים. (מה שברור לעין כל שכולם שם כאלה משתפי פעולה למינהם)

הבעיה שגם כאן ממש מול הבית אנחנו גרים עם מחבלים. כן כן הקופאיות בסופר ואפילו חלק מהרופאים בסופו של יום לכולם מטרה אחת זהה עם דרכי פעולה שונות.

אין שלום איתם ולא יהיה. ולצערי נסבול עוד הרבה עד שכולנו נבין אתזה ואז נתאחד

בעצם התכוונתי שלא יכלו להשתדל יותר

ובלי קשר, אני בהחלט מחבב אותך 😂

מצד אחד, המדינה חייבת לעשות הרבה יותר בשביל לשחרר את החטופים.

מצד שני, גם לעשות הרבה יותר לא מבטיח שכולם ישובו בשלום, וגם אם המדינה תעשה בדיוק מה שצריך בכל נושא ונושא זה לא מבטיח שלא יהיו הרוגים וחטופים וזוועות.

מה שנקרא לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. כלומר זה שלא תוכל אף פעם להגיע לתוצאה מושלמת, לא אומר שצריך לוותר מראש.

אני יודעת מה לא עושים ..

וכרגע עשו ממנו בדיחה ולא אחת מצחיקה 

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:17

עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"א בניסן תשפ"ד 13:16

ושלא יהיה אינטרס לאויבים לחטוף שוב, על פני שחרור חטופים כעת ועידוד אויבים לעשות זאת שוב חס ושלום.

זה כואב נורא, אבל מבין האופציות הגרועות זו האופציה הגרועה פחות. ולכן לא מדובר באפסים, אלא בדילמה קשה מאוד שרוב הציבור בישראל חושב שזו האופציה הפחות גרועה. (רוב הציבור = כתשעים אחוז בסקרים של עשרות אלפי משיבים באבו עלי אקספרס ועמית סגל בטלגרם, הם מוטים טיפה ימינה מבחינת קהל אבל זה אולי יסתכם ב80% בסוף ולא 90 אבל כנראה קרוב יותר ל90.)

זה לדעתי רוח הדברים בפסיקות של חז"ל:

א. אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם.

ב. לא דוחים נפש מפני נפש.

אישית, יש שלושה דברים שמדאיגים אותי לאורך זמן:

1. תפיסות מוסריות נחמדות מדי כלפי האויב, כמו חוף הים בעזה השבוע, השאלות כלפי היחס למחבלי הנוח'בה בכלא.

2. מגזר שלא אכפת לו ולא מוכן לתת כתף במלחמה וזה שהממשלה לא מתקנת את המעוות. יפה מאוד לדבר על רצון לנצח אויב, אבל כשרבע מהקואליציה לא מוכנה לשאת במחיר הניצחון (ויש מחיר לצערנו) יש פה בעיה מוסרית וציבורית עצומה. (זה לא רק עניין של הקואליציה, זה עניין ציבורי, הקואליציה פשוט ממחישה שקבלת ההחלטות מושפעת מהעיוות הזה)

אגב, זה לא חדש, כבר דבורה הנביאה בשירתה קיללה קבוצות שסירבו להשתתף במלחמה של עמנו מול האויבים, כי היא הבינה שעם הניצחון צריך לזכור מי סרב להיות חלק וקיללה אותם לדיראון עולם, גם אנחנו צריכים להפנים את הלקח והלוואי לפני הניצחון.

3. חשש שלא נבחר לנצח ונתעדף דברים בשל רגש. (זה רק חשש)

וכל פעם חוזר על עסקה? מי דיבר על עסקה

אני מדברת על להחזיר בצורות יצירתיות

ולא לקבל את זה שהם שם .

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד