1. הלכות מדינה ח"ב שער ג' יחסית מקיף

עוד ב"בני הישיבות וגיוסם" של הרב צבי נריה זצ"ל על־כך שאינם צריכים להתגייס

הטענות יחסים ידועות אין באמת יותר מדי מקורות השאלה פשוט איזו שיטה תופסים בכל נושא + כמה שאלות של השקפה

בכל־מקרה מה שגדולי הדור אומרים אינו חייב להיות בצורה של תשובה סופר ארוכה ומפורטת ומנומקת אלא אם אומרים אז עושים וסומכים עליהם כסמכות תורנית־השקפתית

=> ובנושא הזה ממליץ על השיעורים של הרב יוסף בן פורת הוא ממש מבטא את ההשקפה החרדית המיינסטירימית בנושא

2. דבר ראשון כמו בכל המחלוקות אני לא חושב שזה מתפקיד "פשוטי העם" להכניס ראשיהם בין הגדולים. היו מחלוקות גדולות בין חסידים למתנגדים, בין הקנאים לנאו־אורתודוקסים, אף־אחד לא מרוויח מזה שעוד אנשים צועקים ומדקלמים סיסמאות או טענות ידועות מבלי להוסיף משהו מהותי בנושא. הציבור החרדי נשמע לרבנים שלו. אם הרבנים שלו יגידו לו להתגייס אז הוא יתגייס. והרבנים החרדיים יורו להתגייס אם הם יראו שזה נכון מבחינתם מבחינה הלכתית / השקפתית / מציאותית כו'. לא לפי כמות הפוסטים ברשתות החברתיות או הכותרות בחדשות או התבטאויות של ח"כים.

גם אם לדעתך הם עוברים על ההלכה אז בסופו־של־דבר הם לא עושים את זה מרוע או מציניות. פשוט יש להם הבנה אחרת בסוגיה הזאת (שנובעת גם מהנחות יסוד אחרות) ויש להם גם הרבה אמונת חכמים. סתם לדוגמה יש כאלה שבעד עלייה להר הבית. אני לא מתלהב מהרעיון גם לא מבחינה הלכתית היות ולא נראה שרוב הפוסקים המיינסטירמיים תומכים בזה, וגם מבחינה השקפתית לא רואה בזה טעם. אבל אלה שאוחזים אחרת ממני, לבריאות. מי יודע אולי הם יודעים משהו שאני לא יודע. ועכ"פ הם מכוונים לכבוד שמיים לא למשהו אחר, ויש להם גם חכמים ומקורות להסתמך עליהם.

ואני יודע גם שהביטחון הלאומי של עם ישראל תלוי נטו ברמה הרוחנית שלו. גדעון בן יואש אסף מכל העם 10K חיילים אבל הקב"ה רצה שהישועה תבוא מ־300. לא כי ניסים היו רק בתקופת השופטים אלא כדי ללמד שהשאלה היא בכלל לא מספרים. אסא הביס את הכושים שהיו בערך פי 2 ממנו במספר ומאידך כששכר את ארם על מלכות ישראל הנביא הוכיח אותו שהוא נשען עליהם יותר מדי. אין סוף לדוגמאות האלה במקרא. לא שזה גורע מחובת ההשתדלות אלא זה בא כנגד כל אותם לחוצים "אם לא יתגייסו מיליארד חרדים אז נתפרק".

3. קיים בקנה מידה מועט, בקנה מידה גדול נראה לך שמישהו יאפשר את זה? בג"ץ יגיד שזה נוגד את השיוויון שאין שם בנות, קפלן יגידו שזה הפלנגות של מדינת יהודה, ארה"ב יטילו עליהם סנקציות... בקיצור יש מספיק חסמים.

4. יש כאלה שבאמת מזלזלים כנ"ל, גם בפורומים כאן אפשר לראות כאלה שחושבים שכל הסיבה שהם לא מתגייסים זה כי הם מתעלמים ברשעות אגואיסטית מהלכות מפורשות ולא כי יש להם השקפת עולם וגישה הלכתית מורכבת ביחס לנושא הזה. או שלוּ רק היו לנו ימבה חיילים היינו מנצחים את כל המלחמות. לגבי הרבנים אני לא חושד אף־אחד מהם שהוא לא מבין את ערך התורה. החרדים באופן כללי לא מתלהבים מהציונות הדתית מכל־מיני סיבות ואני חושב שבזה יש פשוט זלזול הדדי שנובע מתוך שטחיות והצגת נרטיבים חלקיים ביותר. למדתי בישיבה חרדית, למדתי גם בישיבת הסדר, בכל מקום מקבלים חצי מהתמונה תוך התעלמות כמעט מודעת לחצי השני. לא יודע למה זה ככה אב לזה ככה. כמו בכל סוגיה, חסידים מול מתנגדים, רק תורה או תורה עם דרך ארץ, גאולה ניסית או טבעית, כו' כו', יש כל־מיני שיטות, הן תמיד יותר מורכבות ממה שרואים בהסתכלות שטחי, העיקר לכבד אחד את השני

בעירו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים עוף עם חלב, זה אומר שהם כופרים? שהם לא יודעים הלכה? שהם הוציאו עצמם מכלל ישראל? לא, זה פשוט אומר שהם מקשיבים למרא דאתרא שהוא ר' יוסי הגלילי שפסק מה שפסק לפי מה שעיניו ראו, לא אומר שלנו מותר עוף חלב אבל שיהיה להם לבריאות ושכוייח להם על אמונת חכמים 

כיוון שכל הסוגיא היא בלומדי תורה אמתיים, ששוקדים על תלמודם יומם ולילה, כשברור להם ולסביבה התומכת שלהם - שעל זה הדיון וכל מי שעוסק גם בדברי רשות (חוץ מכדי חייו) חייב להתגייס. (וממילא נוגעת בעיקר לישיבות הגבוהות הציוניות ולא לאלו שמעודדים גם את מי שאין עיקר עיסוקו בתורה לחתום על כך בשקר)

אבל כיוון ששואלים שוב ושוב - ישנם כמה וכמה מקורות בחז"ל שמשמע מהם שתלמידי חכמים/לומדי תורה פטורים גם ממלחמות מאוד חשובות.

יש בפוסקים ובגדולי התורה שני כיוונים, אחד פטור ושני דחיה:

א. הסוברים שיש פטור:

מי שרוצה לראות את הדברים כסדר, שייעין בדברי מרן הרב קוק זצ"ל באגרות ראיה, איגרת תת"י (כרך ג', עמ' פח-צב). לכאו' משמע שם שאכן יש פטור ממלחמה לכל לומדי התורה בשקידה (אפילו אם עובדים לפרנסתם כדי חיי נפש).

מדבריו הבינו הרבה מתלמידיו/הכרובים אליו ואל דרכו - שזה שייך גם במלחמת מצווה וע"פ זה הורו במלחמת השחרור, למרות שבאמת כל חייל חסר - שבחורי ישיבות לא יתגייסו. (בינהם מרנן ורבנן הרב חרלפ, הרב צ"פ פרנק, הרב איסר זלמן מלצר ועוד רבים)

את הסוגיא, כולל דברי מרן הרב, לומד בעיון הגאון בעל הציץ אליעזר (שיחסו הכללי למדינה היה חיובי ובגדול אחז מחובת גיוס), בספרו הלכות מדינה חלק ב' שער ג' פרק ג' (יצא מחדש אחרי הסתלקותו במהדורת צילום בכרך אחד) עמ' נו- סג ומוכיח שהלומדים פטורים והמדינה חייבת לפטור אותם.

ב. הסוברים שאין פטור ובכל זאת יש דחיה:

מרן הרב צבי יהודה חלק על האמור לעיל ועל ההתלות בדברי הרב זצ"ל. לדבריו במקומות רבים בכתב ובע"פ ובעיקר מסודרים במאמר 'למצוות הארץ' (לנתיבות ישראל חלק א', במהדורת בית אל עמ' קסח-קפג), בתנאים של מלחמת השחרור הוכיח שחובה על כולם להתגייס. דברי הרב נאמרו במלחמות שאין לנו עניין בהם.

בהערה שם עובר על המקורות מחז"ל שלכאו' משמע מהם שלומדי תורה/ת"ח לא אמורים להתגייס (אותם שנזכרו באגרת הנ"ל של מרן הרב) ומוכיח שאף שמדובר שם על מלחמות חשובות - הן אינן מלחמות מצווה בגדרן ההלכתי ובמלחמת מצווה מפורש ברדב"ז ועוד שלומדי תורה מחוייבים.

יחד עם זאת - אחרי מלחמת השחרור, הוא היה שותף מלא לדרישת ראשי הישיבות להסדיר את 'דחיית השירות' וחתם לאורך שנים ארוכות לתלמידים על דחיית שירות. תלמידיו מוסרים שהוא תמיד התבטא על 'דחיה לזמן הלימוד ולא פטור'.

למעשה הוא מעולם לא דחף תלמיד ששקוד על תלמודו להתגייס ורק כשאנשים התעוררו מעצמם לחלקם הוא הרשה ולחלקם הורה להמשיך ללמוד ואף הקפיד מאוד על חלק מתלמידיו שהתגייסו לתקופות קצרות שלא על דעתו.

הוא עמד על כך שהישיבה אינה ישיבת הסדר ואף התבטא שישיבה גבוהה היא א' וישיבת הסדר ב' (עדות ששמעתי מכמה וכמה תלמידים בסגנונות קרובים מתקופות שונות והקשרים שונים).

הסבר השיטה הזאת בכתב אפשר למצוא בחוברת 'גיוסם של בני הישיבות' של הרב משה צבי נריה זצ"ל ובמאמר (לא זוכר כרגע את הכותרת ואינו לפני) של יבדל"א הרב זלמן מלמד שליט"א בתחומין ז'.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.etzion.org.il/he/philosophy/great-thinkers/rav-kook/%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25AA&ved=2ahUKEwjRlKywytOFAxXGQ6QEHUoDB5IQFnoECBoQAQ&usg=AOvVaw2UiXkX_LljSDIFEhk6bzln

אם כי בעדות של הרב שאר ישוב על העניין, הוא אומר שהרב חרלפ לא אמר "לא הן ולא לאו".

כפי שציינתי, מי שבוודאי ראה בדברי הרב מקור, הוא הציץ אליעזר.

1. יש תשובות אנטי ציוניות כמו ויואל משה.

ביחס להלכות שמיטה ויובל, מקובלנו בכללי הפסיקה שהלכה במקומה עם יותר תוקף ובהלכות מלכים ומלחמותיהם איו פטור.

2. הקדוש ברוך הוא ציווה "לא תעמוד על דם רעך".

3. כי החרדים לא רוצים, נח וקל יותר להיות פטור מלתת חלק, אילו הם רצו הם היו עושים כדבריך.

4. מי שמקל, זה אלה שמזלזלים בחיינו פה ולא מתגייסים...

כמובן שלא הכרתי את כולם בעבר, וחלק ליקטתי גם עכשיו ונעזרתי באינטרנט.

יש כמובן את האגרת של הרב קוק, אגרת תתי. שמשמע ממנה שיש פטור. הרציה (בספר להלכות ציבור וגם בלנתיבות ישראל) אמר שאין ללמוד מאגרת זו למלחמת מצווה בארץ ישראל, ושמעתי (ולא ראיתי בפנים) שהרב חרלפ, שגם הוא תלמיד מובהק של הרב קוק, שהבין בדעתו מתוך האגרת הזאת שיש פטור.

האמת שזה קצת קשה לי כי הרב קוק בעצמו כתב בשבת הארץ (יג,יב) ששבט לוי פטור ממלחמה פרטית ולא ממלחמה כללית.

עכשיו אני רואה שיש באתר תורת אמת קונטרס המשתמטים ושם הביא את דברי הרב חרלפ בשם עיתון היומן 5.5.48 חיפשתי באינטרנט ואני לא מוצא. אבל.. הנה.. עוד מישהו מכיר כך בשמו של הרב חרלפ.

https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01965.html 

בעבר ראיתי שהציץ אליעזר פוטר את כל הכהנים לווים ותלמידי חכמים על סמך הרמבם הזה ומרחיב קצת. עיין בספרו הלכות מדינה (חלק ב שער ג פרקים ג-ד). וכן הגרח"ד הלוי (שנמנה מגדולי הציבור שלנו, ולא עם הרחדים) פסק להלכה על סמך הרמבם הזה שפטורים (שו"ת עשה לך רב ח"א סי' כא), אם כי בשעת מלחמה ממש מחייב אותם לצאת, ובכל שאר הזמן, אפילו שמוגדר כ"זמן חירום" פוטר.

עכשיו ראיתי קונטרס במחשב של הרב מרדכי גרינברג, הוא כותב שם שהצי"א מביא את האגרת הזאת של הרב קוק והבין בו גם כך. והפנה לאוצרות ראיה ח"א עמ' 228-229. ובנוסף הפנה למאמר של הרב זוין "לשאלת הגיוס של בני הישיבות" שמעיקרא פורסם בעילום שם - שהוא מחייב לגייס.

עוד הוא הביא שם מחלוקת בין שו"ת קול מבשר (ח"א סימן מז) שאין לכפות ת"ח להשתתף במלחמת מצווה, ולעומתו הרב הרצוג (משואה ליצחק עמ 237 והלאה) שסבר שאכפת לכפות אותם.

ראיתי עכשיו הפניה לספר משפטי שאול ארץ ומדינה (מוסד הרב קוק עמ' תיב) מחלק בין מלחמת כיבוש לשאר מלחמת מצווה. ששבט לוי פטורים רק ממלחמת כיבוש. הספר לא תחת ידי, וגם באוצר החכמה המקוון אי אפשר לפתוח את העמוד הזה. אבל זכור לי גם שיש לו שם סימן קצר (של עמוד בערך) של הערות על פסק של הרב נריה בנידון. כך שאם תפתח שם בפנים תראה גם את התשובה של הרב נריה. כמובן שאתה תמצא את זה בהנחה ואני זוכר טוב... אם לא אז אופס..

לאחר חיפוש קצר באינטרנט. מוזמן לקרוא מה שכתב בנידון הרב נריה שלמסקנתו בני ישיבות פטורים. אציין שלא מצאתי שאם למדנות הלכתית גדולה מידי אלא רק דברים בהשקפה. שזה נהדר והאמת שכיף לראות איך "אבי דור הכיפות הסרוגות" מדבר ב'השקופה' נגד גיוס בחורי ישבות.

  בני הישיבות וגיוסם - משה צבי נריה (page 1 of 24)

אם יהיו עוד אני אעדכן..

פתחתי באוצר החכמה במשואה ליצחק שם

ובאמת זה לא רק מענה אלא תשובה של ממש. והוא מחייב שם בגיוס חלקי לבחורי ישיבות (ראה סיכום עמ 273-4)

אשכרה יוצא ככה:

גדולי הדור החרדיים לא טרחו להוכיח את עמדתם מרוב שזה פשיטא שלא מתגייסים

וכך יוצא שמי שבכל זאת מבקש מקורות מסודרים מה ההיגיון לפטור מוצא אותם

אצל חלק מגדולי הציונות הדתית.. אירוני לחלוטין..

והסיבה האמיתית היא פשוטה

חרדים לא כתבו ספרים על הלכות מדינה

אבל רואים בכל ספריו, כמה הוא שמח על קום המדינה ושחרור חבלי הארץ ונתן לזה משמעות הלכתית רבה, יותר מהרבה רבנים 'ציונים'. 

עיין לדוגמא בקונטרס בתחילת כרך י', שכותב אחרי ששת הימים, שכיוון שכל מה שבידנו נכבש במלחמת מצווה, כל המדינה חייבת במצוות התלויות בארץ (אילת, רמה"ג וכו'). ככל הידוע לי, אף אחד מהרבנים ה'ציונים' לא פסק ככה.

נכון שהוא התנגד לקביעת יום העצמאות ויום ירושלים, אבל לא מחוסר שמחה על המאורעות, אלא כי סבר שאין כח לקבוע ימים בימינו.

בטח בדור הקודם..

ואתה צודק במה שאתה אומר. כידוע.

אבל מה שכן..? כשאתה מציין את רבני הציבור שלך, אתה בדכ לא מונה אותו

כפי שכתבתי הוא שמח על המדינה וייחס לה משמעות הלכתית כבירה. הוא גם היה מעריץ גדול של מרן הרב זצ"ל והביא את דבריו בכל מקום רלוונטי, ללא רק מהשו"תים, אלא גם מאגרות.

זה לא חכמה..

אפילו הקהילה של סאטמר העריכו אותו גאחד מגדולי הדור.

כל מי שלא העריץ אותו או שהיו בירושלים בלי להכיר אותו.. כי הם חלק מהעדה החרדית או הקנאים וכיוצ"ב.

אפילו אם מה שהם סברו בנידון דידן לדעתך הוא לא מבוסס בכלל,

אז

אתה לא יכול להגיד שהרב שך לא כתב שום דבר על זה כי אין לו על מה להתבסס.

זה סתם דמגוגיה זולה שמוזילה את ערך גדולי ישראל.

אפילו אם בסוגיא הספציפית הזאת הם כתבו משהו שאתה לא אוהב.

ואפילו אם זה משהו פשוט לא נכון, זו עדיין דמגוגיה זולה שלא אמורים להשתמש בה על גדולי ישראל.

אבל ניסוח ציני ועוקצני שכזה לא ראוי כלפי גדולי עולם.

א. ניסוח של משהו שהוא "פשיטא" כשזה נגד רמב״ם כאשר נושאי כליו לא חלקו זה זלזול גדול במסורת הפסיקה.

ב. יותר מהכל, חשוב לי חיינו כאן וחורה לי אלה שפשוט לא אכפת להם ולא מוכנים לסייע במה שצריך. 

כי אם החרדים היו תופסים כ*אמת לאמיתה* את זה שאלו נלחמים ואלו לומדים, הם לא היו יוצאים לבין הזמנים כרגיל באמצע מלחמה, גם אם זה אחרי זמן חורף של שנה מעוברת. כמו שחייל לא עוזב באמצע.

זה המינימום שצריך לעשות בשביל החיילים ובשביל עמ"י.

זה שחרדים לא מתגייסים נובע מכמה גורמים. אבל בכל אופן השינוי בחברה החרדית יגיע רק מלמטה, לא מגדולי הדור ועל אפם של הפוליטיקאים והעסקנים. כשרוח הכלל והרגש הלאומי יהיו מספיק חזקים בקרב הצעיר החרדי הממוצע, דברים ישתנו. אז נראה הרבה חרדים שרוצים להתגייס לצבא ולמהלך הגאולה בדרך הטבע. כשיהיה את הרצון הזה יקרה מה שכתבת בסעיף 3.

אני לא יודע, אבל בכל אופן אין ממש מה להשוות.

שיעור ב התגייס. שיעור ג כבר בצבא. שיעור ד וה היו ברובם הגדול במילואים.

בנוסף לכך, בצה"ד באמת צריכים עזרה לפני פסח או בדברים שונים אחרי שהרבה ממנה הייתה מגוייסת לזמן ממושך ולצערנו חלק ממנה גם אבלה בפועל, אחרי אבלות או בטיפול בפצועים מהמשפחה.

באמת היה דיון אם יצאו לבין הזמנים או לא

וחיילים בהחלט יצאו להתרעננות באמצע.

כדי שחרדים יתגייסו צריכים לקרות כמה וכמה אירועים, חלקם נדרשים כדי שהתביעה לגיוס חרדים תהיה עם אותו משקל מוסרי כמו גיוס חילונים, חלקם נדרשים כדי שתהיה הסכמה מצד החרדים.

שחיילים יוצאים להתרעננות בקבוצות ולא בבת אחת.

(אגב, אליבא דהרב הראשי לש"ס, שסובר ש*הכל* בזכות לומדי התורה, עוד יותר לא מובן ההיתר לצאת לבין הזמנים בשעת מלחמה).

כדי שחרדים יתגייסו צריך שקודם כל חרדים ירצו להתגייס (כלומר שהרבנים והעסקנים שלהם ישנו כיוון). אחרי זה הפתרונות ימצאו.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז