1. הלכות מדינה ח"ב שער ג' יחסית מקיף

עוד ב"בני הישיבות וגיוסם" של הרב צבי נריה זצ"ל על־כך שאינם צריכים להתגייס

הטענות יחסים ידועות אין באמת יותר מדי מקורות השאלה פשוט איזו שיטה תופסים בכל נושא + כמה שאלות של השקפה

בכל־מקרה מה שגדולי הדור אומרים אינו חייב להיות בצורה של תשובה סופר ארוכה ומפורטת ומנומקת אלא אם אומרים אז עושים וסומכים עליהם כסמכות תורנית־השקפתית

=> ובנושא הזה ממליץ על השיעורים של הרב יוסף בן פורת הוא ממש מבטא את ההשקפה החרדית המיינסטירימית בנושא

2. דבר ראשון כמו בכל המחלוקות אני לא חושב שזה מתפקיד "פשוטי העם" להכניס ראשיהם בין הגדולים. היו מחלוקות גדולות בין חסידים למתנגדים, בין הקנאים לנאו־אורתודוקסים, אף־אחד לא מרוויח מזה שעוד אנשים צועקים ומדקלמים סיסמאות או טענות ידועות מבלי להוסיף משהו מהותי בנושא. הציבור החרדי נשמע לרבנים שלו. אם הרבנים שלו יגידו לו להתגייס אז הוא יתגייס. והרבנים החרדיים יורו להתגייס אם הם יראו שזה נכון מבחינתם מבחינה הלכתית / השקפתית / מציאותית כו'. לא לפי כמות הפוסטים ברשתות החברתיות או הכותרות בחדשות או התבטאויות של ח"כים.

גם אם לדעתך הם עוברים על ההלכה אז בסופו־של־דבר הם לא עושים את זה מרוע או מציניות. פשוט יש להם הבנה אחרת בסוגיה הזאת (שנובעת גם מהנחות יסוד אחרות) ויש להם גם הרבה אמונת חכמים. סתם לדוגמה יש כאלה שבעד עלייה להר הבית. אני לא מתלהב מהרעיון גם לא מבחינה הלכתית היות ולא נראה שרוב הפוסקים המיינסטירמיים תומכים בזה, וגם מבחינה השקפתית לא רואה בזה טעם. אבל אלה שאוחזים אחרת ממני, לבריאות. מי יודע אולי הם יודעים משהו שאני לא יודע. ועכ"פ הם מכוונים לכבוד שמיים לא למשהו אחר, ויש להם גם חכמים ומקורות להסתמך עליהם.

ואני יודע גם שהביטחון הלאומי של עם ישראל תלוי נטו ברמה הרוחנית שלו. גדעון בן יואש אסף מכל העם 10K חיילים אבל הקב"ה רצה שהישועה תבוא מ־300. לא כי ניסים היו רק בתקופת השופטים אלא כדי ללמד שהשאלה היא בכלל לא מספרים. אסא הביס את הכושים שהיו בערך פי 2 ממנו במספר ומאידך כששכר את ארם על מלכות ישראל הנביא הוכיח אותו שהוא נשען עליהם יותר מדי. אין סוף לדוגמאות האלה במקרא. לא שזה גורע מחובת ההשתדלות אלא זה בא כנגד כל אותם לחוצים "אם לא יתגייסו מיליארד חרדים אז נתפרק".

3. קיים בקנה מידה מועט, בקנה מידה גדול נראה לך שמישהו יאפשר את זה? בג"ץ יגיד שזה נוגד את השיוויון שאין שם בנות, קפלן יגידו שזה הפלנגות של מדינת יהודה, ארה"ב יטילו עליהם סנקציות... בקיצור יש מספיק חסמים.

4. יש כאלה שבאמת מזלזלים כנ"ל, גם בפורומים כאן אפשר לראות כאלה שחושבים שכל הסיבה שהם לא מתגייסים זה כי הם מתעלמים ברשעות אגואיסטית מהלכות מפורשות ולא כי יש להם השקפת עולם וגישה הלכתית מורכבת ביחס לנושא הזה. או שלוּ רק היו לנו ימבה חיילים היינו מנצחים את כל המלחמות. לגבי הרבנים אני לא חושד אף־אחד מהם שהוא לא מבין את ערך התורה. החרדים באופן כללי לא מתלהבים מהציונות הדתית מכל־מיני סיבות ואני חושב שבזה יש פשוט זלזול הדדי שנובע מתוך שטחיות והצגת נרטיבים חלקיים ביותר. למדתי בישיבה חרדית, למדתי גם בישיבת הסדר, בכל מקום מקבלים חצי מהתמונה תוך התעלמות כמעט מודעת לחצי השני. לא יודע למה זה ככה אב לזה ככה. כמו בכל סוגיה, חסידים מול מתנגדים, רק תורה או תורה עם דרך ארץ, גאולה ניסית או טבעית, כו' כו', יש כל־מיני שיטות, הן תמיד יותר מורכבות ממה שרואים בהסתכלות שטחי, העיקר לכבד אחד את השני

בעירו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים עוף עם חלב, זה אומר שהם כופרים? שהם לא יודעים הלכה? שהם הוציאו עצמם מכלל ישראל? לא, זה פשוט אומר שהם מקשיבים למרא דאתרא שהוא ר' יוסי הגלילי שפסק מה שפסק לפי מה שעיניו ראו, לא אומר שלנו מותר עוף חלב אבל שיהיה להם לבריאות ושכוייח להם על אמונת חכמים 

כיוון שכל הסוגיא היא בלומדי תורה אמתיים, ששוקדים על תלמודם יומם ולילה, כשברור להם ולסביבה התומכת שלהם - שעל זה הדיון וכל מי שעוסק גם בדברי רשות (חוץ מכדי חייו) חייב להתגייס. (וממילא נוגעת בעיקר לישיבות הגבוהות הציוניות ולא לאלו שמעודדים גם את מי שאין עיקר עיסוקו בתורה לחתום על כך בשקר)

אבל כיוון ששואלים שוב ושוב - ישנם כמה וכמה מקורות בחז"ל שמשמע מהם שתלמידי חכמים/לומדי תורה פטורים גם ממלחמות מאוד חשובות.

יש בפוסקים ובגדולי התורה שני כיוונים, אחד פטור ושני דחיה:

א. הסוברים שיש פטור:

מי שרוצה לראות את הדברים כסדר, שייעין בדברי מרן הרב קוק זצ"ל באגרות ראיה, איגרת תת"י (כרך ג', עמ' פח-צב). לכאו' משמע שם שאכן יש פטור ממלחמה לכל לומדי התורה בשקידה (אפילו אם עובדים לפרנסתם כדי חיי נפש).

מדבריו הבינו הרבה מתלמידיו/הכרובים אליו ואל דרכו - שזה שייך גם במלחמת מצווה וע"פ זה הורו במלחמת השחרור, למרות שבאמת כל חייל חסר - שבחורי ישיבות לא יתגייסו. (בינהם מרנן ורבנן הרב חרלפ, הרב צ"פ פרנק, הרב איסר זלמן מלצר ועוד רבים)

את הסוגיא, כולל דברי מרן הרב, לומד בעיון הגאון בעל הציץ אליעזר (שיחסו הכללי למדינה היה חיובי ובגדול אחז מחובת גיוס), בספרו הלכות מדינה חלק ב' שער ג' פרק ג' (יצא מחדש אחרי הסתלקותו במהדורת צילום בכרך אחד) עמ' נו- סג ומוכיח שהלומדים פטורים והמדינה חייבת לפטור אותם.

ב. הסוברים שאין פטור ובכל זאת יש דחיה:

מרן הרב צבי יהודה חלק על האמור לעיל ועל ההתלות בדברי הרב זצ"ל. לדבריו במקומות רבים בכתב ובע"פ ובעיקר מסודרים במאמר 'למצוות הארץ' (לנתיבות ישראל חלק א', במהדורת בית אל עמ' קסח-קפג), בתנאים של מלחמת השחרור הוכיח שחובה על כולם להתגייס. דברי הרב נאמרו במלחמות שאין לנו עניין בהם.

בהערה שם עובר על המקורות מחז"ל שלכאו' משמע מהם שלומדי תורה/ת"ח לא אמורים להתגייס (אותם שנזכרו באגרת הנ"ל של מרן הרב) ומוכיח שאף שמדובר שם על מלחמות חשובות - הן אינן מלחמות מצווה בגדרן ההלכתי ובמלחמת מצווה מפורש ברדב"ז ועוד שלומדי תורה מחוייבים.

יחד עם זאת - אחרי מלחמת השחרור, הוא היה שותף מלא לדרישת ראשי הישיבות להסדיר את 'דחיית השירות' וחתם לאורך שנים ארוכות לתלמידים על דחיית שירות. תלמידיו מוסרים שהוא תמיד התבטא על 'דחיה לזמן הלימוד ולא פטור'.

למעשה הוא מעולם לא דחף תלמיד ששקוד על תלמודו להתגייס ורק כשאנשים התעוררו מעצמם לחלקם הוא הרשה ולחלקם הורה להמשיך ללמוד ואף הקפיד מאוד על חלק מתלמידיו שהתגייסו לתקופות קצרות שלא על דעתו.

הוא עמד על כך שהישיבה אינה ישיבת הסדר ואף התבטא שישיבה גבוהה היא א' וישיבת הסדר ב' (עדות ששמעתי מכמה וכמה תלמידים בסגנונות קרובים מתקופות שונות והקשרים שונים).

הסבר השיטה הזאת בכתב אפשר למצוא בחוברת 'גיוסם של בני הישיבות' של הרב משה צבי נריה זצ"ל ובמאמר (לא זוכר כרגע את הכותרת ואינו לפני) של יבדל"א הרב זלמן מלמד שליט"א בתחומין ז'.

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.etzion.org.il/he/philosophy/great-thinkers/rav-kook/%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25AA&ved=2ahUKEwjRlKywytOFAxXGQ6QEHUoDB5IQFnoECBoQAQ&usg=AOvVaw2UiXkX_LljSDIFEhk6bzln

אם כי בעדות של הרב שאר ישוב על העניין, הוא אומר שהרב חרלפ לא אמר "לא הן ולא לאו".

כפי שציינתי, מי שבוודאי ראה בדברי הרב מקור, הוא הציץ אליעזר.

1. יש תשובות אנטי ציוניות כמו ויואל משה.

ביחס להלכות שמיטה ויובל, מקובלנו בכללי הפסיקה שהלכה במקומה עם יותר תוקף ובהלכות מלכים ומלחמותיהם איו פטור.

2. הקדוש ברוך הוא ציווה "לא תעמוד על דם רעך".

3. כי החרדים לא רוצים, נח וקל יותר להיות פטור מלתת חלק, אילו הם רצו הם היו עושים כדבריך.

4. מי שמקל, זה אלה שמזלזלים בחיינו פה ולא מתגייסים...

כמובן שלא הכרתי את כולם בעבר, וחלק ליקטתי גם עכשיו ונעזרתי באינטרנט.

יש כמובן את האגרת של הרב קוק, אגרת תתי. שמשמע ממנה שיש פטור. הרציה (בספר להלכות ציבור וגם בלנתיבות ישראל) אמר שאין ללמוד מאגרת זו למלחמת מצווה בארץ ישראל, ושמעתי (ולא ראיתי בפנים) שהרב חרלפ, שגם הוא תלמיד מובהק של הרב קוק, שהבין בדעתו מתוך האגרת הזאת שיש פטור.

האמת שזה קצת קשה לי כי הרב קוק בעצמו כתב בשבת הארץ (יג,יב) ששבט לוי פטור ממלחמה פרטית ולא ממלחמה כללית.

עכשיו אני רואה שיש באתר תורת אמת קונטרס המשתמטים ושם הביא את דברי הרב חרלפ בשם עיתון היומן 5.5.48 חיפשתי באינטרנט ואני לא מוצא. אבל.. הנה.. עוד מישהו מכיר כך בשמו של הרב חרלפ.

https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01965.html 

בעבר ראיתי שהציץ אליעזר פוטר את כל הכהנים לווים ותלמידי חכמים על סמך הרמבם הזה ומרחיב קצת. עיין בספרו הלכות מדינה (חלק ב שער ג פרקים ג-ד). וכן הגרח"ד הלוי (שנמנה מגדולי הציבור שלנו, ולא עם הרחדים) פסק להלכה על סמך הרמבם הזה שפטורים (שו"ת עשה לך רב ח"א סי' כא), אם כי בשעת מלחמה ממש מחייב אותם לצאת, ובכל שאר הזמן, אפילו שמוגדר כ"זמן חירום" פוטר.

עכשיו ראיתי קונטרס במחשב של הרב מרדכי גרינברג, הוא כותב שם שהצי"א מביא את האגרת הזאת של הרב קוק והבין בו גם כך. והפנה לאוצרות ראיה ח"א עמ' 228-229. ובנוסף הפנה למאמר של הרב זוין "לשאלת הגיוס של בני הישיבות" שמעיקרא פורסם בעילום שם - שהוא מחייב לגייס.

עוד הוא הביא שם מחלוקת בין שו"ת קול מבשר (ח"א סימן מז) שאין לכפות ת"ח להשתתף במלחמת מצווה, ולעומתו הרב הרצוג (משואה ליצחק עמ 237 והלאה) שסבר שאכפת לכפות אותם.

ראיתי עכשיו הפניה לספר משפטי שאול ארץ ומדינה (מוסד הרב קוק עמ' תיב) מחלק בין מלחמת כיבוש לשאר מלחמת מצווה. ששבט לוי פטורים רק ממלחמת כיבוש. הספר לא תחת ידי, וגם באוצר החכמה המקוון אי אפשר לפתוח את העמוד הזה. אבל זכור לי גם שיש לו שם סימן קצר (של עמוד בערך) של הערות על פסק של הרב נריה בנידון. כך שאם תפתח שם בפנים תראה גם את התשובה של הרב נריה. כמובן שאתה תמצא את זה בהנחה ואני זוכר טוב... אם לא אז אופס..

לאחר חיפוש קצר באינטרנט. מוזמן לקרוא מה שכתב בנידון הרב נריה שלמסקנתו בני ישיבות פטורים. אציין שלא מצאתי שאם למדנות הלכתית גדולה מידי אלא רק דברים בהשקפה. שזה נהדר והאמת שכיף לראות איך "אבי דור הכיפות הסרוגות" מדבר ב'השקופה' נגד גיוס בחורי ישבות.

  בני הישיבות וגיוסם - משה צבי נריה (page 1 of 24)

אם יהיו עוד אני אעדכן..

פתחתי באוצר החכמה במשואה ליצחק שם

ובאמת זה לא רק מענה אלא תשובה של ממש. והוא מחייב שם בגיוס חלקי לבחורי ישיבות (ראה סיכום עמ 273-4)

אשכרה יוצא ככה:

גדולי הדור החרדיים לא טרחו להוכיח את עמדתם מרוב שזה פשיטא שלא מתגייסים

וכך יוצא שמי שבכל זאת מבקש מקורות מסודרים מה ההיגיון לפטור מוצא אותם

אצל חלק מגדולי הציונות הדתית.. אירוני לחלוטין..

והסיבה האמיתית היא פשוטה

חרדים לא כתבו ספרים על הלכות מדינה

אבל רואים בכל ספריו, כמה הוא שמח על קום המדינה ושחרור חבלי הארץ ונתן לזה משמעות הלכתית רבה, יותר מהרבה רבנים 'ציונים'. 

עיין לדוגמא בקונטרס בתחילת כרך י', שכותב אחרי ששת הימים, שכיוון שכל מה שבידנו נכבש במלחמת מצווה, כל המדינה חייבת במצוות התלויות בארץ (אילת, רמה"ג וכו'). ככל הידוע לי, אף אחד מהרבנים ה'ציונים' לא פסק ככה.

נכון שהוא התנגד לקביעת יום העצמאות ויום ירושלים, אבל לא מחוסר שמחה על המאורעות, אלא כי סבר שאין כח לקבוע ימים בימינו.

בטח בדור הקודם..

ואתה צודק במה שאתה אומר. כידוע.

אבל מה שכן..? כשאתה מציין את רבני הציבור שלך, אתה בדכ לא מונה אותו

כפי שכתבתי הוא שמח על המדינה וייחס לה משמעות הלכתית כבירה. הוא גם היה מעריץ גדול של מרן הרב זצ"ל והביא את דבריו בכל מקום רלוונטי, ללא רק מהשו"תים, אלא גם מאגרות.

זה לא חכמה..

אפילו הקהילה של סאטמר העריכו אותו גאחד מגדולי הדור.

כל מי שלא העריץ אותו או שהיו בירושלים בלי להכיר אותו.. כי הם חלק מהעדה החרדית או הקנאים וכיוצ"ב.

אפילו אם מה שהם סברו בנידון דידן לדעתך הוא לא מבוסס בכלל,

אז

אתה לא יכול להגיד שהרב שך לא כתב שום דבר על זה כי אין לו על מה להתבסס.

זה סתם דמגוגיה זולה שמוזילה את ערך גדולי ישראל.

אפילו אם בסוגיא הספציפית הזאת הם כתבו משהו שאתה לא אוהב.

ואפילו אם זה משהו פשוט לא נכון, זו עדיין דמגוגיה זולה שלא אמורים להשתמש בה על גדולי ישראל.

אבל ניסוח ציני ועוקצני שכזה לא ראוי כלפי גדולי עולם.

א. ניסוח של משהו שהוא "פשיטא" כשזה נגד רמב״ם כאשר נושאי כליו לא חלקו זה זלזול גדול במסורת הפסיקה.

ב. יותר מהכל, חשוב לי חיינו כאן וחורה לי אלה שפשוט לא אכפת להם ולא מוכנים לסייע במה שצריך. 

כי אם החרדים היו תופסים כ*אמת לאמיתה* את זה שאלו נלחמים ואלו לומדים, הם לא היו יוצאים לבין הזמנים כרגיל באמצע מלחמה, גם אם זה אחרי זמן חורף של שנה מעוברת. כמו שחייל לא עוזב באמצע.

זה המינימום שצריך לעשות בשביל החיילים ובשביל עמ"י.

זה שחרדים לא מתגייסים נובע מכמה גורמים. אבל בכל אופן השינוי בחברה החרדית יגיע רק מלמטה, לא מגדולי הדור ועל אפם של הפוליטיקאים והעסקנים. כשרוח הכלל והרגש הלאומי יהיו מספיק חזקים בקרב הצעיר החרדי הממוצע, דברים ישתנו. אז נראה הרבה חרדים שרוצים להתגייס לצבא ולמהלך הגאולה בדרך הטבע. כשיהיה את הרצון הזה יקרה מה שכתבת בסעיף 3.

אני לא יודע, אבל בכל אופן אין ממש מה להשוות.

שיעור ב התגייס. שיעור ג כבר בצבא. שיעור ד וה היו ברובם הגדול במילואים.

בנוסף לכך, בצה"ד באמת צריכים עזרה לפני פסח או בדברים שונים אחרי שהרבה ממנה הייתה מגוייסת לזמן ממושך ולצערנו חלק ממנה גם אבלה בפועל, אחרי אבלות או בטיפול בפצועים מהמשפחה.

באמת היה דיון אם יצאו לבין הזמנים או לא

וחיילים בהחלט יצאו להתרעננות באמצע.

כדי שחרדים יתגייסו צריכים לקרות כמה וכמה אירועים, חלקם נדרשים כדי שהתביעה לגיוס חרדים תהיה עם אותו משקל מוסרי כמו גיוס חילונים, חלקם נדרשים כדי שתהיה הסכמה מצד החרדים.

שחיילים יוצאים להתרעננות בקבוצות ולא בבת אחת.

(אגב, אליבא דהרב הראשי לש"ס, שסובר ש*הכל* בזכות לומדי התורה, עוד יותר לא מובן ההיתר לצאת לבין הזמנים בשעת מלחמה).

כדי שחרדים יתגייסו צריך שקודם כל חרדים ירצו להתגייס (כלומר שהרבנים והעסקנים שלהם ישנו כיוון). אחרי זה הפתרונות ימצאו.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.