דשנו בזה אבל כמה שאלות על גיוס בני תורה לצהל.נעים להכיר 10

1. האם כשם שיביע אומר ויחוה דעת מלאים תשובות מנומקות בשלל תחומי התורה ישנה שם גם תשובה של הרב עובדיה זצל או של תלמיד חכם אחר(כמובן בספרים שלהם) על פטור בחורי ישיבות מגיוס? אם כן אשמח מאוד מאוד להפנייה. (מקורות כמו הרמבם בסוף שמיטה ןיובל אני מכיר.. הכווונה האם אחד מגדולי ישראל טרח לכתוב תשובה מסודרת או שאין הווה אמינא להתגייס ולכן לא טרחו אפילו לכתוב תשובה כזאת)

2. הקבה שונא את מי שמקטרג על בניו.. (מופיע בשיחות הרציה בשם הגרא) איך אפשר לעסוק בסוגיה הזאת ולמחות על אי גיוס חרדים לצהל בלי להיות מאלו שמקטרגים על בניו של מקום?

3. בטוח שרבים חשבו על כך לפניי ובכל זאת.

מדוע שלא יקימו גוף שאינו תחת צהל והמדינה כלל... שלא יהיו בו חילונים ובנות אפילו לא יהיו שם דתים לאומים או שבאבניקים.. רק אנ"ש. והם יתאמנו ע"י המפקדים הכי דוסים שיש בצהל והכי קרובים להשקפתם.. רק בשביל שבעת מלחמה או אולי אף בשגרת הבט"ש יוכלו להיות כשירים?

 

4. מקובל במחלוקת הנל להציג את הצד שתומך בגיוס כמי שאינו מכיר ומוקיר את ערכה של תורה.. וזה כמובן ממש לא בסדר כי הראשון לציון הרב עוזיאל למשל והרב זווין למשל תמכו בגיוס בני תורה והם לא חשודים על  חוסר אהבת תורה..

 

האם יש לכם דוגמאות לסוגיות אחרות בהלכה המראות שגם בהם יש מי שמקל(זה לא הביטוי המדויק אבל זרמו..) ואין זה חלילה מעיד על חוסר בהערכת התורה שלו?

 

הדוגמא למשל שיש לי היא שחזל למשל התירו בשציטה או בחול המועד מלאכת דבר האבד אעפ שיכלו לומר שתבטח בה' ולא תדאג.. אבל מסופק אם ההשוואה טובה.. ואולי תוכלו לתת דוגמאות טובות יותר.

 

בשורות טובות

 

למטהאחו

1. הלכות מדינה ח"ב שער ג' יחסית מקיף

עוד ב"בני הישיבות וגיוסם" של הרב צבי נריה זצ"ל על־כך שאינם צריכים להתגייס

 

הטענות יחסים ידועות אין באמת יותר מדי מקורות השאלה פשוט איזו שיטה תופסים בכל נושא + כמה שאלות של השקפה

 

בכל־מקרה מה שגדולי הדור אומרים אינו חייב להיות בצורה של תשובה סופר ארוכה ומפורטת ומנומקת אלא אם אומרים אז עושים וסומכים עליהם כסמכות תורנית־השקפתית

=> ובנושא הזה ממליץ על השיעורים של הרב יוסף בן פורת הוא ממש מבטא את ההשקפה החרדית המיינסטירימית בנושא

 

2. דבר ראשון כמו בכל המחלוקות אני לא חושב שזה מתפקיד "פשוטי העם" להכניס ראשיהם בין הגדולים. היו מחלוקות גדולות בין חסידים למתנגדים, בין הקנאים לנאו־אורתודוקסים, אף־אחד לא מרוויח מזה שעוד אנשים צועקים ומדקלמים סיסמאות או טענות ידועות מבלי להוסיף משהו מהותי בנושא. הציבור החרדי נשמע לרבנים שלו. אם הרבנים שלו יגידו לו להתגייס אז הוא יתגייס. והרבנים החרדיים יורו להתגייס אם הם יראו שזה נכון מבחינתם מבחינה הלכתית / השקפתית / מציאותית כו'. לא לפי כמות הפוסטים ברשתות החברתיות או הכותרות בחדשות או התבטאויות של ח"כים.

 

גם אם לדעתך הם עוברים על ההלכה אז בסופו־של־דבר הם לא עושים את זה מרוע או מציניות. פשוט יש להם הבנה אחרת בסוגיה הזאת (שנובעת גם מהנחות יסוד אחרות) ויש להם גם הרבה אמונת חכמים. סתם לדוגמה יש כאלה שבעד עלייה להר הבית. אני לא מתלהב מהרעיון גם לא מבחינה הלכתית היות ולא נראה שרוב הפוסקים המיינסטירמיים תומכים בזה, וגם מבחינה השקפתית לא רואה בזה טעם. אבל אלה שאוחזים אחרת ממני, לבריאות. מי יודע אולי הם יודעים משהו שאני לא יודע. ועכ"פ הם מכוונים לכבוד שמיים לא למשהו אחר, ויש להם גם חכמים ומקורות להסתמך עליהם.

 

ואני יודע גם שהביטחון הלאומי של עם ישראל תלוי נטו ברמה הרוחנית שלו. גדעון בן יואש אסף מכל העם 10K חיילים אבל הקב"ה רצה שהישועה תבוא מ־300. לא כי ניסים היו רק בתקופת השופטים אלא כדי ללמד שהשאלה היא בכלל לא מספרים. אסא הביס את הכושים שהיו בערך פי 2 ממנו במספר ומאידך כששכר את ארם על מלכות ישראל הנביא הוכיח אותו שהוא נשען עליהם יותר מדי. אין סוף לדוגמאות האלה במקרא. לא שזה גורע מחובת ההשתדלות אלא זה בא כנגד כל אותם לחוצים "אם לא יתגייסו מיליארד חרדים אז נתפרק".

 

3. קיים בקנה מידה מועט, בקנה מידה גדול נראה לך שמישהו יאפשר את זה? בג"ץ יגיד שזה נוגד את השיוויון שאין שם בנות, קפלן יגידו שזה הפלנגות של מדינת יהודה, ארה"ב יטילו עליהם סנקציות... בקיצור יש מספיק חסמים.

של הרב יגאל לוינשטיין בנושא מאוד מאוד מעשירה.

 

4. יש כאלה שבאמת מזלזלים כנ"ל, גם בפורומים כאן אפשר לראות כאלה שחושבים שכל הסיבה שהם לא מתגייסים זה כי הם מתעלמים ברשעות אגואיסטית מהלכות מפורשות ולא כי יש להם השקפת עולם וגישה הלכתית מורכבת ביחס לנושא הזה. או שלוּ רק היו לנו ימבה חיילים היינו מנצחים את כל המלחמות. לגבי הרבנים אני לא חושד אף־אחד מהם שהוא לא מבין את ערך התורה. החרדים באופן כללי לא מתלהבים מהציונות הדתית מכל־מיני סיבות ואני חושב שבזה יש פשוט זלזול הדדי שנובע מתוך שטחיות והצגת נרטיבים חלקיים ביותר. למדתי בישיבה חרדית, למדתי גם בישיבת הסדר, בכל מקום מקבלים חצי מהתמונה תוך התעלמות כמעט מודעת לחצי השני. לא יודע למה זה ככה אב לזה ככה. כמו בכל סוגיה, חסידים מול מתנגדים, רק תורה או תורה עם דרך ארץ, גאולה ניסית או טבעית, כו' כו', יש כל־מיני שיטות, הן תמיד יותר מורכבות ממה שרואים בהסתכלות שטחי, העיקר לכבד אחד את השני

 

בעירו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלים עוף עם חלב, זה אומר שהם כופרים? שהם לא יודעים הלכה? שהם הוציאו עצמם מכלל ישראל? לא, זה פשוט אומר שהם מקשיבים למרא דאתרא שהוא ר' יוסי הגלילי שפסק מה שפסק לפי מה שעיניו ראו, לא אומר שלנו מותר עוף חלב אבל שיהיה להם לבריאות ושכוייח להם על אמונת חכמים 

אחרוג ממנהגי שלא להכנס לשאלה הזאתהסטורי

כיוון שכל הסוגיא היא בלומדי תורה אמתיים, ששוקדים על תלמודם יומם ולילה, כשברור להם ולסביבה התומכת שלהם - שעל זה הדיון וכל מי שעוסק גם בדברי רשות (חוץ מכדי חייו) חייב להתגייס. (וממילא נוגעת בעיקר לישיבות הגבוהות הציוניות ולא לאלו שמעודדים גם את מי שאין עיקר עיסוקו בתורה לחתום על כך בשקר)


אבל כיוון ששואלים שוב ושוב - ישנם כמה וכמה מקורות בחז"ל שמשמע מהם שתלמידי חכמים/לומדי תורה פטורים גם ממלחמות מאוד חשובות.


יש בפוסקים ובגדולי התורה שני כיוונים, אחד פטור ושני דחיה:


א. הסוברים שיש פטור:


מי שרוצה לראות את הדברים כסדר, שייעין בדברי מרן הרב קוק זצ"ל באגרות ראיה, איגרת תת"י (כרך ג', עמ' פח-צב). לכאו' משמע שם שאכן יש פטור ממלחמה לכל לומדי התורה בשקידה (אפילו אם עובדים לפרנסתם כדי חיי נפש).


מדבריו הבינו הרבה מתלמידיו/הכרובים אליו ואל דרכו - שזה שייך גם במלחמת מצווה וע"פ זה הורו במלחמת השחרור, למרות שבאמת כל חייל חסר - שבחורי ישיבות לא יתגייסו. (בינהם מרנן ורבנן הרב חרלפ, הרב צ"פ פרנק, הרב איסר זלמן מלצר ועוד רבים)


את הסוגיא, כולל דברי מרן הרב, לומד בעיון הגאון בעל הציץ אליעזר (שיחסו הכללי למדינה היה חיובי ובגדול אחז מחובת גיוס), בספרו הלכות מדינה חלק ב' שער ג' פרק ג' (יצא מחדש אחרי הסתלקותו במהדורת צילום בכרך אחד) עמ' נו- סג ומוכיח שהלומדים פטורים והמדינה חייבת לפטור אותם.


ב. הסוברים שאין פטור ובכל זאת יש דחיה:


מרן הרב צבי יהודה חלק על האמור לעיל ועל ההתלות בדברי הרב זצ"ל. לדבריו במקומות רבים בכתב ובע"פ ובעיקר מסודרים במאמר 'למצוות הארץ' (לנתיבות ישראל חלק א', במהדורת בית אל עמ' קסח-קפג), בתנאים של מלחמת השחרור הוכיח שחובה על כולם להתגייס. דברי הרב נאמרו במלחמות שאין לנו עניין בהם.


בהערה שם עובר על המקורות מחז"ל שלכאו' משמע מהם שלומדי תורה/ת"ח לא אמורים להתגייס (אותם שנזכרו באגרת הנ"ל של מרן הרב) ומוכיח שאף שמדובר שם על מלחמות חשובות - הן אינן מלחמות מצווה בגדרן ההלכתי ובמלחמת מצווה מפורש ברדב"ז ועוד שלומדי תורה מחוייבים.


יחד עם זאת - אחרי מלחמת השחרור, הוא היה שותף מלא לדרישת ראשי הישיבות להסדיר את 'דחיית השירות' וחתם לאורך שנים ארוכות לתלמידים על דחיית שירות. תלמידיו מוסרים שהוא תמיד התבטא על 'דחיה לזמן הלימוד ולא פטור'.

למעשה הוא מעולם לא דחף תלמיד ששקוד על תלמודו להתגייס ורק כשאנשים התעוררו מעצמם לחלקם הוא הרשה ולחלקם הורה להמשיך ללמוד ואף הקפיד מאוד על חלק מתלמידיו שהתגייסו לתקופות קצרות שלא על דעתו.

הוא עמד על כך שהישיבה אינה ישיבת הסדר ואף התבטא שישיבה גבוהה היא א' וישיבת הסדר ב' (עדות ששמעתי מכמה וכמה תלמידים בסגנונות קרובים מתקופות שונות והקשרים שונים).


הסבר השיטה הזאת בכתב אפשר למצוא בחוברת 'גיוסם של בני הישיבות' של הרב משה צבי נריה זצ"ל ובמאמר (לא זוכר כרגע את הכותרת ואינו לפני) של יבדל"א הרב זלמן מלמד שליט"א בתחומין ז'.

ידוע לך על מקור מהימן לדברי הרב חרלפ האלו?עברי אנכי
לא מוצא בפירושהסטורי
מצאתי מקור ש'כנראה'.


https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.etzion.org.il/he/philosophy/great-thinkers/rav-kook/%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2594-%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%25AA&ved=2ahUKEwjRlKywytOFAxXGQ6QEHUoDB5IQFnoECBoQAQ&usg=AOvVaw2UiXkX_LljSDIFEhk6bzln


אם כי בעדות של הרב שאר ישוב על העניין, הוא אומר שהרב חרלפ לא אמר "לא הן ולא לאו".


כפי שציינתי, מי שבוודאי ראה בדברי הרב מקור, הוא הציץ אליעזר.

אגיב בקצרהארץ השוקולד

1. יש תשובות אנטי ציוניות כמו ויואל משה.

ביחס להלכות שמיטה ויובל, מקובלנו בכללי הפסיקה שהלכה במקומה עם יותר תוקף ובהלכות מלכים ומלחמותיהם איו פטור.

2. הקדוש ברוך הוא ציווה "לא תעמוד על דם רעך".

3. כי החרדים לא רוצים, נח וקל יותר להיות פטור מלתת חלק, אילו הם רצו הם היו עושים כדבריך.

4. מי שמקל, זה אלה שמזלזלים בחיינו פה ולא מתגייסים...

למה ככהנעים להכיר 10
תגובה מעליך הביאו את הציץ אליעזר ואת מרן הרב זצל ..
מקורות:עברי אנכי

כמובן שלא הכרתי את כולם בעבר, וחלק ליקטתי גם עכשיו ונעזרתי באינטרנט.

 

יש כמובן את האגרת של הרב קוק, אגרת תתי. שמשמע ממנה שיש פטור. הרציה (בספר להלכות ציבור וגם בלנתיבות ישראל) אמר שאין ללמוד מאגרת זו למלחמת מצווה בארץ ישראל, ושמעתי (ולא ראיתי בפנים) שהרב חרלפ, שגם הוא תלמיד מובהק של הרב קוק, שהבין בדעתו מתוך האגרת הזאת שיש פטור.

האמת שזה קצת קשה לי כי הרב קוק בעצמו כתב בשבת הארץ (יג,יב) ששבט לוי פטור ממלחמה פרטית ולא ממלחמה כללית.

עכשיו אני רואה שיש באתר תורת אמת קונטרס המשתמטים ושם הביא את דברי הרב חרלפ בשם עיתון היומן 5.5.48 חיפשתי באינטרנט ואני לא מוצא. אבל.. הנה.. עוד מישהו מכיר כך בשמו של הרב חרלפ.

https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01965.html 

 

בעבר ראיתי שהציץ אליעזר פוטר את כל הכהנים לווים ותלמידי חכמים על סמך הרמבם הזה ומרחיב קצת. עיין בספרו הלכות מדינה (חלק ב שער ג פרקים ג-ד). וכן הגרח"ד הלוי (שנמנה מגדולי הציבור שלנו, ולא עם הרחדים) פסק להלכה על סמך הרמבם הזה שפטורים (שו"ת עשה לך רב ח"א סי' כא), אם כי בשעת מלחמה ממש מחייב אותם לצאת, ובכל שאר הזמן, אפילו שמוגדר כ"זמן חירום" פוטר.

עכשיו ראיתי קונטרס במחשב של הרב מרדכי גרינברג, הוא כותב שם שהצי"א מביא את האגרת הזאת של הרב קוק והבין בו גם כך. והפנה לאוצרות ראיה ח"א עמ' 228-229. ובנוסף הפנה למאמר של הרב זוין "לשאלת הגיוס של בני הישיבות" שמעיקרא פורסם בעילום שם - שהוא מחייב לגייס.

עוד הוא הביא שם מחלוקת בין שו"ת קול מבשר (ח"א סימן מז) שאין לכפות ת"ח להשתתף במלחמת מצווה, ולעומתו הרב הרצוג (משואה ליצחק עמ 237 והלאה) שסבר שאכפת לכפות אותם.

ראיתי עכשיו הפניה לספר משפטי שאול ארץ ומדינה (מוסד הרב קוק עמ' תיב) מחלק בין מלחמת כיבוש לשאר מלחמת מצווה. ששבט לוי פטורים רק ממלחמת כיבוש. הספר לא תחת ידי, וגם באוצר החכמה המקוון אי אפשר לפתוח את העמוד הזה. אבל זכור לי גם שיש לו שם סימן קצר (של עמוד בערך) של הערות על פסק של הרב נריה בנידון. כך שאם תפתח שם בפנים תראה גם את התשובה של הרב נריה. כמובן שאתה תמצא את זה בהנחה ואני זוכר טוב... אם לא אז אופס..

לאחר חיפוש קצר באינטרנט. מוזמן לקרוא מה שכתב בנידון הרב נריה שלמסקנתו בני ישיבות פטורים. אציין שלא מצאתי שאם למדנות הלכתית גדולה מידי אלא רק דברים בהשקפה. שזה נהדר והאמת שכיף לראות איך "אבי דור הכיפות הסרוגות" מדבר ב'השקופה' נגד גיוס בחורי ישבות.

  בני הישיבות וגיוסם - משה צבי נריה (page 1 of 24)

 

אם יהיו עוד אני אעדכן..

הקישור לדברי הרב נריה עוסק בדחייה או בפטור גורף?נעים להכיר 10
להבנתי בדחיה
תוספת:עברי אנכי

פתחתי באוצר החכמה במשואה ליצחק שם

ובאמת זה לא רק מענה אלא תשובה של ממש. והוא מחייב שם בגיוס חלקי לבחורי ישיבות (ראה סיכום עמ 273-4)

מסקנת בינייםנעים להכיר 10

אשכרה יוצא ככה:

גדולי הדור החרדיים לא טרחו להוכיח את עמדתם מרוב שזה פשיטא שלא מתגייסים

וכך יוצא שמי שבכל זאת מבקש מקורות מסודרים מה ההיגיון לפטור מוצא אותם

אצל חלק מגדולי הציונות הדתית.. אירוני לחלוטין..

הצי"א היה חרדיעברי אנכי

והסיבה האמיתית היא פשוטה

חרדים לא כתבו ספרים על הלכות מדינה

לא יודע איך אתה מגדיר 'חרדי'הסטורי

אבל רואים בכל ספריו, כמה הוא שמח על קום המדינה ושחרור חבלי הארץ ונתן לזה משמעות הלכתית רבה, יותר מהרבה רבנים 'ציונים'. 

 

עיין לדוגמא בקונטרס בתחילת כרך י', שכותב אחרי ששת הימים, שכיוון שכל מה שבידנו נכבש במלחמת מצווה, כל המדינה חייבת במצוות התלויות בארץ (אילת, רמה"ג וכו'). ככל הידוע לי, אף אחד מהרבנים ה'ציונים' לא פסק ככה.

 

נכון שהוא התנגד לקביעת יום העצמאות ויום ירושלים, אבל לא מחוסר שמחה על המאורעות, אלא כי סבר שאין כח לקבוע ימים בימינו.

 

להגדיר חרדי זה קשהעברי אנכי

בטח בדור הקודם..

ואתה צודק במה שאתה אומר. כידוע.

 

אבל מה שכן..? כשאתה מציין את רבני הציבור שלך, אתה בדכ לא מונה אותו

לא יודע מי זה 'מציין'הסטורי
בעל ציץ אליעזר לא היה בשום שלב חלק מ'ציבור' זה או אחר. פעם אחד האולטרא-קפיטליסטים בפורום, התווכח איתי על סמכות המדינה לקחת מיסים לצרכי רווחה. כשציינתי מקור מהצי"א, הניק הגיב שהוא כותב מפוזיציה. בעיני לא כותבים כך על אף גדול בתורה, אבל על הצי"א זה ממש מופרך.


כפי שכתבתי הוא שמח על המדינה וייחס לה משמעות הלכתית כבירה. הוא גם היה מעריץ גדול של מרן הרב זצ"ל והביא את דבריו בכל מקום רלוונטי, ללא רק מהשו"תים, אלא גם מאגרות.

כל גדולי תלמידי החכמים שהיו בירושלים העריצו אותועברי אנכי

זה לא חכמה..

אפילו הקהילה של סאטמר העריכו אותו גאחד מגדולי הדור.

 

כל מי שלא העריץ אותו או שהיו בירושלים בלי להכיר אותו.. כי הם חלק מהעדה החרדית או הקנאים וכיוצ"ב.

מרוב שזה פשיטא או בגלל שאין ממש על מה להסתמך?ארץ השוקולד
שים לב שמדובר כעת במלחמת מצווה (ובטח שזה מלחמה כללית ולא מלחמה פרטית)
אם אתה מחזיק מהרב שך ומהרב וואזנר כגדולים בתורהעברי אנכי

אפילו אם מה שהם סברו בנידון דידן לדעתך הוא לא מבוסס בכלל,

אז

אתה לא יכול להגיד שהרב שך לא כתב שום דבר על זה כי אין לו על מה להתבסס.

 

זה סתם דמגוגיה זולה שמוזילה את ערך גדולי ישראל.

אפילו אם בסוגיא הספציפית הזאת הם כתבו משהו שאתה לא אוהב.

ואפילו אם זה משהו פשוט לא נכון, זו עדיין דמגוגיה זולה שלא אמורים להשתמש בה על גדולי ישראל.

למה?ארץ השוקולד
לפעמים רבנים גדולים כתבו דברים בלי ביסוס ואז המקור זה הם ולא יותר מזה.
נכון. אתה צודק שיש דברים שגדולי דור אמרו בלי ביסוסעברי אנכי

אבל ניסוח ציני ועוקצני שכזה לא ראוי כלפי גדולי עולם.

מתלבט איך להגיבארץ השוקולד

א. ניסוח של משהו שהוא "פשיטא" כשזה נגד רמב״ם כאשר נושאי כליו לא חלקו זה זלזול גדול במסורת הפסיקה.

ב. יותר מהכל, חשוב לי חיינו כאן וחורה לי אלה שפשוט לא אכפת להם ולא מוכנים לסייע במה שצריך. 

זה לא באמת דיון הלכתינוגע, לא נוגע

כי אם החרדים היו תופסים כ*אמת לאמיתה* את זה שאלו נלחמים ואלו לומדים, הם לא היו יוצאים לבין הזמנים כרגיל באמצע מלחמה, גם אם זה אחרי זמן חורף של שנה מעוברת. כמו שחייל לא עוזב באמצע.

זה המינימום שצריך לעשות בשביל החיילים ובשביל עמ"י.


זה שחרדים לא מתגייסים נובע מכמה גורמים. אבל בכל אופן השינוי בחברה החרדית יגיע רק מלמטה, לא מגדולי הדור ועל אפם של הפוליטיקאים והעסקנים. כשרוח הכלל והרגש הלאומי יהיו מספיק חזקים בקרב הצעיר החרדי הממוצע, דברים ישתנו. אז נראה הרבה חרדים שרוצים להתגייס לצבא ולמהלך הגאולה בדרך הטבע. כשיהיה את הרצון הזה יקרה מה שכתבת בסעיף 3.


אגב גם בציונות הדתית יצאו לבין הזמנים אם איני טועהנעים להכיר 10
למה זה משנה לעצם העניין?נוגע, לא נוגע

אני לא יודע, אבל בכל אופן אין ממש מה להשוות.

שיעור ב התגייס. שיעור ג כבר בצבא. שיעור ד וה היו ברובם הגדול במילואים.

בנוסף לכך, בצה"ד באמת צריכים עזרה לפני פסח או בדברים שונים אחרי שהרבה ממנה הייתה מגוייסת לזמן ממושך ולצערנו חלק ממנה גם אבלה בפועל, אחרי אבלות או בטיפול בפצועים מהמשפחה.

מסכים עם הכותרת שלךultracrepidam

באמת היה דיון אם יצאו לבין הזמנים או לא

וחיילים בהחלט יצאו להתרעננות באמצע.

 

כדי שחרדים יתגייסו צריכים לקרות כמה וכמה אירועים, חלקם נדרשים כדי שהתביעה לגיוס חרדים תהיה עם אותו משקל מוסרי כמו גיוס חילונים, חלקם נדרשים כדי שתהיה הסכמה מצד החרדים.

גם אם נשווה בין הצורך בהתרעננות, ההבדל הואנוגע, לא נוגעאחרונה

שחיילים יוצאים להתרעננות בקבוצות ולא בבת אחת.

(אגב, אליבא דהרב הראשי לש"ס, שסובר ש*הכל* בזכות לומדי התורה, עוד יותר לא מובן ההיתר לצאת לבין הזמנים בשעת מלחמה).


כדי שחרדים יתגייסו צריך שקודם כל חרדים ירצו להתגייס (כלומר שהרבנים והעסקנים שלהם ישנו כיוון). אחרי זה הפתרונות ימצאו.

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה