הכל החל כשאמא צוותה עלי לעזור לאבא להכין תה לאחותי. אז הלכתי למקפיא ומצאתי את השקית של הפטרוזיליה,
"קח אבא" הגשתי לו את השקית.
"ומה אני עושה עם זה? כמה לשים?"
"מה הבעיה, לוקחים ככה ושמים בכוס" להדגמה לקחתי חופן עלי פטרוזיליה קצוצים ובאתי לשים בכוס. (נדלג את הקטע שהוא אומר לי- אם את יודעת לעשות את זה, למה שלא תעשי את זה כבר את?..)
"לא לא לא שם," אבא קרא רגע לפני שעזבתי, היתה זאת התחלתה של כוס הקפה של אבוש. אז נשפכתי מצחוק.
"לא שמת נכון?"
ואני בתגובה-😁😂
אז אבא הלך, והלכתי לבדוק מה הנזקים, מקסימום זה בריא.
לאחר כמה דקות, רואה את אבא שותה את הקפה,
"איך הקפה אבא?"
לא כזה טעים, אבל זה לא בגללך, אולי בגלל המצב"
אחרי עוד כמה דקות-
"חסרת טאקטט!, מה זה?! יש לי פה גבעול פטרוזיליה!" (בקול קצת צווחני)
"אממ.. אבא אמרת שהוא לא טעים לא בגללי אלא בגלל המצב לא? דווקא הוצאתי שני גבעולים בלי שראית..
"יואו ויש כאן עוד.. (הולך לשפוך אותו)"
אני- בידורר
אבא- נותן בי מבט מחוייך של מי ברא אותך..
- לקראת נישואין וזוגיות