עשרת הדיברות נשמעו נאמרים מפי ה׳ בעצמו.

במהלך המעמד כורת הקב״ה ברית עם בני ישראל, על פיה הוא בוחר בהם לעמו והם מתחייבים לשמור את המצוות ואת התורה שקיבלו. בתום המעמד עולה משה להר סיני למשך ארבעים יום, שבסיומם הוא יורד עם לוחות הברית שעליהם חקוקים עשרת הדיברות שנאמרו במעמד.

לא כתוב "קרבנו אל הר סיני", כמו שהיה אפשר תיאורטית לכתוב: "קרבנו מוסרה". כתוב: "קרבנו לפני הר סיני". זאת אומרת, ה' קירב אותנו אליו, וזה היה לפני הר סיני. מהו בדיוק הקירוב הזה? מה שכתבו פה: "אנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמענום", וגם כתוב שהברית נכרתה על דברים שבע"פ, דהיינו, על התורה שבע"פ שקדמה לתורה שבכתב (כך אומר במפורש הרב שרקי, שמסירת התורה שבע"פ קדמה למסירת התורה שבכתב), עליה נכרתה הברית. זה הקשר החי של עם ישראל עם הקב"ה (יש על זה הרחבת דיבורים ברב קוק בהרבה מקומות על הגדולה של התורה שבע"פ, עייני לדוגמא אורות התורה פרק א' פסקה ב').

הכרתת הרשעים מן העולם. כפי שהרב זצ"ל אומר באורות המלחמה, שהעולם מתבסם מהכרתת הרשעים: "עת הזמיר הגיע", זמיר עריצים. מלא פסוקים בתהלים על השמחה בהכרתת הרשעים, לדוג': "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נ"ח, א').

לא ניסחת את זה נכון, לכן התבלבלתי. אה, גם לגבי זה יש לי תשובה: המדרשים מדברים על העניין של: "אז ישיר" שזו מדרגה עתידית (ושירת הים אינה תלוייה רק במות המצרים, היא הודאה על עצם קריעת ים סוף), וכן אמרו חז"ל: "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי"....מלבד זה שקריעת ים סוף גרמה לאמונה בעם ישראל: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו". אפילו בלי לראות את מצרים מת על שפת הים, קריעת ים סוף והצלת עם ישראל מידי המצרים זהו נס בפני עצמו (שלפי ענ"ד- כתבתי על זה בפורומים פה לא מזמן, זה פשט את הספק של עם ישראל שאולי עוד יחזרו למצרים ולא ייגאלו באמת), שגרם לחיזוק האמונה בעם.

וכתבתי "אילו *לא* שיקע צרינו בתוכו"

על התועלת האמונית....

כן, אני יודע, לכן כתבתי "התבלבלתי"....

א. היום משתמשים במונח דיינו בהקשר קצת אחר, אז אולי שווה להסביר בכל זאת.

ב. רציתי להביא מקור(;

והאמת שעכשיו אני חושבת על זה שגם עם הפשט אולי זה עדיין לא מספיק עונה על השאלה.

אז אוסיף בשם הרב זקס (שנראה לי מביא את הרמב''ם) שהמילים קרבנו לפני הר סיני לא מתייחסות למיקום הפיזי והטכני, אלא למאורעות שקרו בהר סיני עד קבלת התורה- התגלות אלוקית לכל עם ישראל.

עצם ההתגלות האלוקית שהייתה בהר סיני, עוד בלי מתן התורה עצמה- יש בה ערך. עד אז, עם ישראל אמנם ראה ניסים, אך יכול היה לטעון (כמו פרעה והחרטומים) שיש כאן איזשהו 'טריק' או תעתוע או מקרה. התגלות אלוקית לעם שלם היא משהו שאי אפשר להתכחש לו, ויש בזה די כדי לבסס אמונה בקרב עם שלם.

את השאלה הזאת.

ומתרץ, כך כתוב בהגדה של פסח עם החידושים שלו, חזל אמרו שישראל כשעמדו למרגלות הר סיני כבר אז פסקה זוהמתן. עצם ההתכוננות ללמוד תורה אפילו אם לא לומדים היא כבר מטהרת את האדם.

ובנוסף שהיו כולם כאיש אחד בלב אחד.

חק וברוך!!

מכמה רבנים

דיבור געוואלד

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.