קמה בכיף בבוקר?
נהנית?
זה נותן לה סיפוק?
משכורת טובה?
מסתדרת עם השעות של הילדים במסגרות?
אם כן אשמח לשמוע במה היא עובדת וכמה מרוצה...
ומי שלא מרוצה מוזמנת גם לכתוב...
קמה בכיף בבוקר?
נהנית?
זה נותן לה סיפוק?
משכורת טובה?
מסתדרת עם השעות של הילדים במסגרות?
אם כן אשמח לשמוע במה היא עובדת וכמה מרוצה...
ומי שלא מרוצה מוזמנת גם לכתוב...
זכיתי בלוטו
אבל זה לא קשור רק למקצוע שלי
עובדה שבעבודה הקודמת באותו המקצוע ובאותו הנישה - סבלתי כל רגע.
זה בעיקר קשור להתנהלות היומיומית
קודם כל- זה האנשים שאני איתם כל יום
יש לי בוס אנושי ומקסים
וקולגות לעבודה שהם הרבה יותר מקולגות
זה ממש משפחה שניה
זה נגיש לי מאוד מאוד מאוד
ממש מעבר לכביש
אין נסיעות בכלל
בגדול- מקום העבודה שלי משרת אותי
ולא אני אותו
(אל דאגה... הבוס שלי גם מרגיש שהוא עשה עסקה טובה, אולי בגלל זה זה עובד)
גרה בחור
יש פה משרד פרטי מעבר לכביש
שבמקצוע שלי (שבדרכ רוב המשרדים נמצאים בערים הגדולות)
ואפילו יש להם לא מעט פרויקטים בתחום התמחות שלי- ועל הדרך אני לומדת תחומי התמחות אחרים)
ממש נס
האמת שאני תמיד אומרת לבעלי איזה כיף שטוב לאנשים טובים
ואחרי קריאה של דברים שלך פה בפורום אני יכולה לומר שכיף שטוב לאנשים טובים🙂
קשה להיות טוב כשרע לך...
בעבודה הקודמת הייתי מפלצת מהלכת
ריבוזוםאבל עובדת כעצמאית..
ברור שזה הרבה מעבר לעיסוק הספציפי של כל אחת.
בחירת המקצוע וההתאמה שלו לכישורים ולאופי שלך זה רק מרכיב אחד.
אם את שכירה - יחסי העבודה בין הקולגות, סוג ואופי המנהל.
אם את עצמאית - היקף הלקוחות, כישורים שיווקים ויזמות כדי להגדיל את הלקוחות וההכנסות.
מרכיב מאוד משמעותי - הדינמיקה הזוגית והעיסוק והזמינות של בעלך.
איך נראית חלוקת ההתנהלות היום היומית ביניכם בביצוע המטלות והמשימות השוטפות.
אני מאוד נהנית מהעבודה שלי. שכירה בארגון גדול.
הבוקר באחריות בעלי. אני יוצאת מוקדם וחוזרת מוקדם.
חוץ מהנושא של המשכורת, שלא נחשבת גבוהה (והיא גם לא קבועה, כי אני עצמאית) - אבל זו גם בחירה שלי.
עובדת מהבית, בנוחות שלי, בזמנים שאני בוחרת לשם כך (בשעות הבוקר בעיקר, רק בזמני לחץ גולשת מעבר), עם הפסקות יזומות מדי פעם כדי לאוורר את הראש...
עובדת כעורכת לשון.
כן ניסיתי לפתוח את עצמי לכיווני עבודה נוספים (למדתי עיצוב גרפי ועריכת סרטים, שבהם אפשר להרוויח יותר), אבל כרגע עוד לי מספיק אומץ להפוך את זה לעבודה ממש... מאמינה שזה עוד יגיע בע"ה.
ומאמינה גם שבע"ה עוד ארוויח גם מהמרכז של חיי - מהכתיבה...
ואולי אתפתח לעוד תחומים יצירתיים בעתיד...
כרגע לא ממהרת לשום מקום 
(ואמנם כרגע עבודה מהבית זה מושלם בשבילי, אבל יודעת שיש אולי סיכוי שבעתיד זה לא יספק אותי, וכן אבקש לצאת מהבית... עוד לא יודעת באיזה תחום.)
בהצלחה לך, יקרה!
אוהבת את העבודה
קמה בכיף רוב הימים
זה נותן לי הרבה סיפוק
ומשכורת מצוינת
השעות של הילדים לא רלוונטיות כי בעלי מביא/ מוציא
זה לא אומר שהכל תותים, יש הרבה פעמים שנמאס לי מהעבודה/ מהאנשים/ מלקום מוקדם/ שמפריעים לי כשאני בבית.
אני מנהלת במערכות מידע. הסיבות שזו עבודה טובה כי המקצוע מענין ומאתגר אותי, אבל בעיקר כי הארגון מתנהל בצורה שאני אוהבת ויש אנשים טובים שם והבוס שלי יודע להעריך ולדחוף קדימה והעלה לי משכורת פעמיים בלי שבקשתי.
מאד נהנית בעבודה ב"ה.
מספיקה את כל השעות- 8.5 שעות ביום. יש יומיים מהבית.
הגן נפתח ב7:15 והצהרון עד 16:30 אז אני מספיקה בול.
לא אכתוב מה העבודה,
אבל יכולה להגיד שאני נהנית מהגיוון של העבודה. ממשק עם הרבה מחלקות אחרות. אינטראקציה עם המומחים והמובחרים בתחום. לומדת הרבה דברים חדשים. יש לי פרוייקטים ייחודיים שאני מקבלת הרבה תגובות מאנשים ביומיום על אותם דברים.
תמיד יש חסרונות...
מוזמנת לפרטי כי זה אאוטינג
יש חסרונות ויתרונות אבל בסך הכל די נחמד.
משכורת טובה יחסית לשעות, אבל יחסית מעט שעות (שזה טוב, זו הסיבה שבחרתי בעבודה כזו)
ומכאן לכך שמסתדר מצוין עם הילדים. יוצאת לאיסוף ב-13:30 ואתם עד הערב.
אני מלמדת באוניברסיטה הפתוחה.
כרגע עמוס לי - עבודה בלילות וכו' ... בעיקר כי את אחד הקורסים אני מלמדת פעם ראשונה והוא די כבד אבל אני צופה ומקווה שזה יתאזן בהמשך בע"ה.
זה מה שאני עושה כרגע. זו נחשבת עבודה "זמנית" להרבה אנשים. אני לא סגורה על כמה קבועה היא תהיה עבורי, אבל בכל מקרה זה מאוד מתאים לי לשלב הזה של החיים.
התפקיד שלי נקרא "מנחה". זה אומר שאני מלמדת, בודקת תרגילים, ועונה לסטודנטים על שאלות בשעות קבלה ובכתב. הקורס מבחינת נושאים וספר כבר בנוי. ובכל סמסטר כתיבת המטלות והמבחן וכן בדיקת המבחן הם באחריות של מרכז הוראה. (גם מרכז הוראה צריך תואר שני לפחות.)
אני בונה לעצמי את המערכת וזו עבודה יחסית גמישה, אז מאוד נוח עם ילדים...
לגבי המשכורת, סבבה, לא הרבה אבל תכלס אנחנו לא בונים עליה רובה הולכת לחסכונות...
ולגבי הקימה בבוקר... אממ...🤭 תמיד מעדיפה לישון עוד🙈 אבל בהחלט אין מה להשוות לתקופה שעבדתי בעבודה שהייתה לי פחות טובה.
מעטים המקומות שהם 100% מושלמים.
ב''ה אני אוהבת את העבודה שלי מאוד, אבל גם במקום העבודה שלי יש קשיים כאלו ואחרים.
בתור עובדת הוראה השכר לא משהו,
אני מורה, ב"ה נהנית מהעבודה וזה נותן לי סיפוק. משכורת נמוכה, לאחרונה פתחו אצלנו אפשרות לקבל בונוסים על כל מיני דברים אז זה נחמד.
צריכה לצאת מהבית עם כל הילדים שזה מתיש, יש ימים שבעלי לוקח ילד אחד לתפילה ואז משאיר אותו בגן.
חוזרת לפני הילדים וזה מעולה.
קמה בכיף, לפעמים ב9:00 בבוקר 🤭
מרוצה ומסופקת מאוד
משכורת מעולה
מסגרות של הילדים מסתדרת, שלושה יוצאים וחוזרים עצמאית, לקטן יש מעון עד 17:00 בעיקרון אם צריך, בד"כ אוספים עד 16:20 אבל אם יש משהו, אז תמיד יש מי שיאסוף (אני בעלי או האחים שלו)
בתקופות שאין לחץ עובדת פעמיים בשבוע מהבית, בעלי גם פעם בשבוע עובד מהבית, יום נוסף מוגדר אצלם קצר,
אז בפועל יש רק יום אחד ששנינו עובדים משרה מלאה מחוץ לבית..
יש הרבה גמישות. כן יש עבודה לפעמים בשעות הערב (פעמיים בשבוע כשאני מהמשרד זה עד מאוחר)
בכלל לא נדיר שאני עובדת עד השעות הקטנות של הלילה
אבל זה לגמרי שווה לי.
אני מאוד נהנית מזה, הרבה יותר מלעסוק במטלות בית, אז אין לי בעיה לקנות אוכל מוכן, להזמין משלוח, ולהיעזר באחרים שינקו את הבית.
למשל לפני פסח עבדתי עד ממש ערב חג ב15:00 (כמה שעות לפני ליל הסדר) כשערב לפני כן יום ראשון ב4:00 בבוקר עוד הייתי במשרד..
פשוט שילמתי לבן שלי יעשה כמעט הכל, רק מה שהיה לי חשוב למיין בעצמי אני עשיתי.
כלומר, לא חושבת שעבדתי יותר קשה מאחרות לפני החג, רק שלי משלמים על המאמץ, ועל עבודה בבית לא..
אני עובדת בתחום הכספים בהייטק.
מטורף… השעות…
עד 15 בליל הסדר
אלופה!
מאוד מאוד אוהבת את העבודה שלי.
קמה בכייף בבוקר וחוזרת הביתה עם הרבה מאוד סיפוק.
המשכורת טובה, כמובן שהייתי רוצה יותר.
אבל אם היו אומרים לי לפני 5 שנים שארוויח ככה הייתי מבסוטית.
השעות גמישות, צריך להספיק את העבודה ואם לא סיימתי משלימה מהבית.
מעדיפה לעבוד בטירוף במשרד ולא לצאת לצהריים מאשר להשלים את העבודה בערב.
זה לא קשור רק למקצוע, זה קשור בעיקר לאנשים ולמקום העבודה.
ממש מעודדת אותך אם את לא מרוצה לנסות לחפש מקום אחר.
מקצוע טיפולי שאני מרגישה בו שליחות,
עובדת רק עם נשים,
כיף לפגוש נשים בכל הסגנונות
אבל בעיקר בעיקר מה שאני אוהבת בעבודה שלי
שאני לא עובדת
הרבה ימים (לצערי המשכורת בהתאם חח)
מאפשר לי גם לנוח ממטלות הבית וגם להיות נוכחת עם הילדים (הם לא בצהרון). יש גם הזדמנות לנסות את עצמי בדברים יותר יצירתיים.
החלום שלי לנסות להיות עצמאית ובגלל שיש ימים פנויים יש לי הזדמנות הזאת שנשארת תמיד פתוחה ואני עושה צעדים בכיוון.
קמה בבוקר סה״כ בכיף (אבל עייפה ברמות)
נהנית, עם סיפוק, אתגר ומשמעות.
המשכורת מעולה ביחס לשעות, והבונוסים מעלים משמעותית.
מסתדר עם השעות של הילדים (מכניסה בשבע ומתחילה לעבוד בשבע ועשרים, מוציאה בארבע ומסיימת בשלוש וחצי). שנה הבאה שיהיה לי ילד בגן עיריה זה יהיה יותר בעייתי, ובחופשות בעלי מגבה. ימים ארוכים בעבודה בעלי מוציא.
המינוס המשמעותי בעבודה שלי שאני מתעסקת בה המון גם כשאני בבית, וגם ימי שישי אם לא סיימתי את כל היעדים לאותו שבוע
לק"י
כך שזה יותר קל לי מהמשפחתון שנגמר בארבע (כשאני מסיימת לעבודה בארבע ואחרי).
ואגב, שמעתי שבשנה הבאה משנים קצת את השעות של המעונות ויפתחו מאוחר יותר (לא יודעת אם זה יקרה בפועל, או רק רעיון).
אני לא יודעת בכלל במה אני רוצה לעבוד ונמאס לי מהשאלה הזזו
שרשור הפריקה בדרך
התחלתי את חיי המקצועיים בלימוד הוראה, וה' עזר לי שלא מצאתי בזה עבודה אחרי הלימודים (טוב, גם לא השקעתי המון בחיפוש), כי אחרת הייתי נתקעת בעבודה שאני לא טובה בה וסובלת ממנה.
ושקלתי אחר כך ללמוד בבליותרפיה (שזה תרפיה בספרות) - לכאורה משהו שמתאים לי, כי אני מאמינה בכוחה של הספרות, אבל למעשה להיות מטפלת זה משהו שהיה (ועדיין) גדול עליי, אז בסיעתא דשמיא המסלול לא נפתח בשנה שבה נרשמתי.
וככה התגלגלתי בסוף ללימודי עריכת לשון... (וכמו שכתבתי בהודעה הקודמת שלי - גם פה אני לא בטוחה שזה הסוף)
בעצם התחלתי לעבוד רשמית רק קרוב לגיל 30... אבל באמת זו סיעתא דשמיא (גם מהבחינה הכלכלית).
באמת צריך להתפלל הרבה כדי להגיע למקום המדויק לנו בחיים, לא רק מבחינה מקצועית אלא בכלל...
❤️
אולי תשאלי אנשים קרובים אלייך במה הם חושבים שאת טובה.
אולי תחשבי באיזה תחום אנשים אחרים מתייעצים איתך.
וגם לא צריך לפחד להתנסות, בסוף שום דבר לא סופי ולא מגדיר אותך, תמיד אפשר לשנות כיוון.
איפה לנסות בכלל...
ממה את לא רוצה
זאת כבר ידיעה.
וזה גם עניין של זמן.
היה התחום.
חיפשתי מקום שמתאים לערכים שלי, אנשים שנעים לעבוד איתם, מקום שעובדים בו בקצב נורמלי, לא לאט מדי ולא מהר מדי, בוס נורמלי ותנאים נורמלים.
אין לי מושג במה אני רוצה לעבוד.
לא אוהבת את העבודה הנוכחית שלי, אבל לא יודעת לעשות למה לעשות הסבה.
ובכלל בא לי להיות עקרת בית🙈
אני מורה,
בגדול, מרוצה מהשעות והשכר.
אני אוהבת ללמד ואוהבת את התלמידים שלי מאוד, לא אוהבת בעיות משמעת ומהן יש בשפע, הורים קשים ואת תחלואות המערכת..
ככה שמורכב. גם השנה האחרונה הייתה לי קשה ממש..
מבחינת מסגרות של הילדים, הם בצהרון ואני מספיקה להוציא את כולם עד ארבע. אבל החלום שלי שלא יהיו בצהרון, וזה לא אפשרי למרות שאני מורה.
אני קמה בכיף אבל יש ימים מאתגרים יותר ויש פחות. ככה שכל יום אינדיבידואלי. תלוי במערכת של אותו יום, כי יש כיתות קשות יותר..
כשאני רואה הצלחות של תלמידים ופרגון שלהם, זה סיפוק שאין לתאר, וכיף גדול. והאהבה לתלמידים, זה מה שמחזיק אותי במקצוע.( כרגע מתלבטת על המשך דרכי )
לצערי אני לא אוהבת את העבודה בכלל,
עובדת במוקד אז יש תמיד לחץ אין סופי של הספק שיחות ולא לשהות הרבה זמן בלי שיחה ותמיד עוקבים אחריך למה אתה בהפסקה ולמה קמת מהעמדה וכו .
כל זה היה מתקבל אם היה יחס בינאישי עם המנהלת או הקולגות , אבל כולם כל כך קרים אחד לשני, וכל כך טכנים.
הסיבה היחידה שאני שם כי זה תחום מעניין וכל יום אני לומדת משהו חדש שמשרת גם את האינטרסים האישיים שלי...
אוהבת מאוד את המקצוע.
כרגע אבל קשה לומר שאני אוהבת. מעמיס עלי רגשית וטכנית יותר מדי.
צריכה לשנות משהו ולא כ''כ מצליחה כרגע.
שיהיה תקופה טובה
ומינון נכון
וסהכ ממש מרוצה מהמשכורת.
עובדת במערכת החינוך
לומדת ב״ה…
אבל שעבדתי עבדתי בעבודה מושלמת,
קמתי אליה עם אנרגיות…
אבל השכר היה ממש לא טוב.
ועוד כמה דברים שגרמו לי לעזוב.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.
לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין
פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...