פריקה על חוסר חשקBlueberry

אז הרבה זמן שכבר אין לי חשק.

הפסקתי מניעה לפני שנה, הפסקתי הנקה והחשק לא חזר.

מרגישה שאין לי חשק מעייפות מתמדת,יש ילדים קטנים בבית,  מדאגה לפרנסה וחוסר יציבות.

כן, זה שאנחנו במצב די השרדותי ובעלי לא מצליח לפרנס (למרות שזה לא באשמתו, הוא עובד כעצמאי ויש תקופת יובש) מוריד לי את החשק.

בעלי לעומת זאת יש לו המוון חשק, הוא כל הזמן רוצה. וזה מתיש אותי.

לפעמים אני אומרת שאני עייפה,

אבל לרוב אני מנסה לעשות לעצמי חשק,

יש דברים שאני יודעת שידליקו אותי כמו כוס יין, אוכל, בגדים, מוזיקה , לבקש ממנו שיעשה לי מסאג'.

אבל לפעמים הוא רוצה,

ופשוט לא מוצאת לזה כוחות,

כמו שקרה בימים האחרונים.

כל פעם אמרתי שעייפה.

במוצ"ש בכל זאת רציתי לשמח אותו

כי ידעתי שהוא רוצה

הוא ביקש מסאג', אז עשיתי לו בקטנה

ואחרי שהפסקתי הוא ביקש עוד

אמרתי לו שאין לי כח.

אז הוא אמר: "טוב אז נוותר?" ונהיה קר אליי

התחלתי לבכות שרציתי לשמח אותו

ושזה היה מאמץ בשבילי?

ומה אני אעשה שאין לי חשק כל הזמן.

לא אמרתי שאין לי חשק, אמרתי שאין לי כח, שלא ייפגע.

דיברנו שצריך לבדוק חוסרים למה אני כל הזמן עייפה

והלכנו לישון.

מאז יש הרגשה מבאסת ואני עצובה על המצב.


זהו פרקתי.


חיבוק. מקפיצה לךירושלמית במקור
תודה אהובהBlueberry
חיבוק גדולקדם

מזדהה לגמרי, זה אני לפני כמה שנים...

קודם כל דאגות פרנסה ממש משפיעות על החשק והקרבה. ולגבר האינטימיות דווקא נותנת מקום מחזק ולכן הוא כן רוצה...

ואז נוצרים מתחים ומעגלים שקשה לצאת מהם...

קראתי מהרבנית ימימה שכשיש קושי כלכלי זה מאוד מרחיק, ודווקא חשוב להתעלות מעל זה ולשמח את השני,  זה התפקיד שלנו... לי זה עזר לגייס כוחות.

עוד כמה דברים שאולי יעזרו:

- לנוח בצהריים או בתחילת הערב

- למצוא עוד דברים שמשמחים אותך וגורמים לך לרצות

- לקבוע מראש בתחילת שבוע מתי כן. מרגיע ציפיות. ולהתארגן על זה...

מקווה שיעזור אפילו קצת

עזרת! במיוחד בהזדהות!Blueberry

מתפללת למצוא כוחות מתוך תשוקה ושמחה ולא  מתוך חובה ולחץ. אני שמחה שבעלי חושק בי, אבל משהו באינטנסיביות של זה גם מלחיץ ובעיקר מתיש אותי (גם בסוף הנקיים הוא כבר מתחיל לדבר על זה המון)

ואני יודעת שהאינטימיות נותנת לו מקום מחזק,

מצד אחד אני שמחה,

אבל מצד שני בא לי שיהיה לו מקום מחזק כמו ספורט, חברים, לימוד...בלי תלות בי. מבינה על מה אני מדברת?

ממליצה להשתמש בעזרים חיצוניים..אנונימית בהו"ל

יש באתר "ואהבתם" המון המלצות למכשירים שמאוד יכולים לשפר/לעורר את החשק.

האתר צנוע ואפשר להסתכל בו ביחד.


אנחנו הסתכלנו שם על רעיונות ואז קניתי באתר אחר יותר זול (באתר השני הסתכלתי לבד כי הוא לא היה צנוע כ"כ🙈)


לא מאוד זול, אבל מומלץ מאוד!!

אנחנו נעזרים בזה הרבה במיוחד בתקופות שהחשק ברצפה (הריונות / מניעה)

כן הזמנו, יש לנוBlueberry

מכשיר ובגדים ושמן ריחני וזה בהחלט תורם.

וכשאני כבר בתוך זה, החשק כן מתעורר.

הבעיה שלי בעיקר לגשת לזה. אין לי כח. בא לי לישון או סתם לדבר


חייבת להגיד שלפעמים אני עושה "בכוח"אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ד 18:37

שמן ובגדים גם יש לי, אבל אוהבת להשתמש בהם כשיש לי חשק.
 

עם המכשיר לפעמים עוזר גם כשממש לא בא. אבל זה עושה קסמים, מעורר מאוד מ-0 ל-100

 

לפעמים סתם ממש מציק, אז משחררים..

ובקשר ללדבראנונימית בהו"ל

אני הסברתי לבעלי שאין לי כפתור... ולפעמים לוקח זמן ואני חייבת לפני את הדיבורים "והפוצי מוצי" ואין לו ברירה אלא לשתף פעולה..

לפעמים הוא נרדם בעקבות הדיבורים, אבל זה כבר בעייה שלו😅

זה כל כך נכון שאין לנו כפתורBlueberry

אני חושבת שאמרתי לו את זה כמה פעמים

אבל התשובות שלכן עוזרות לי להרגיש בסדר עם עצמי

ולהיות יותר אסרטיבית מול בעלי

חשוב מאודרקאני

שתדברי איתו ותבהירי לו מה את מרגישה

זה קשה. אבל יותר קשה שהוא לא מבין.

חשוב לדבר כמה שיותר בפתיחות... 

נראה לי בעיקר להסביר לו שזה שאין חשק זה לא קשור אליו ולא שמשהו פגום בו...

ואחר כך להסביר מה כן עוזר לך, שיתאמץ לעזור לך...

נכון..Blueberry

באמת דיברנו על זה והוא אמר ששם לב שזה המון זמן כבר ככה. ושאולי אבדוק חוסרים..

אני לא אגיד לו את זה. אבל כן באיזה שהוא מקום המצב הכלכלי שאנחנו נמצאים בו "מוריד" לי את החשק. הייתי רוצה להרגיש יותר בטחון. זה דבר הכי פוגע להגיד. וגם הייתי רוצה לאהוב ולתת אהבה שלא תלויה בדבר.

לא חושבת שזה פוגעשוקולד פרה.

ודווקא הפוך- את חונקת בתוכך משהו שממש מערבל אותך מבפנים, ומצפה מעצמך להיות אישה תשוקתית וכיפית. איך?

את חרדה מהמצב הכלכלי. זה נתון. זאת לא ביקורת סמויה או גלויה על בעלך. זה פשוט המצב שלך כרגע, ונראה לי שבעלך מרגיש ככה גם, ואולי הוא מרגיש אותך בלי שתאמרי...


לפני שנתיים היינו במצב ממש מאתגר כלכלית.

בעלי היה עצמאי, אבל הלקוחות לא תמיד שילמו

הייתי בהריון בסיכון ועבדתי בכמה עבודות אבל לא הרווחתי המון,

בנוסף מזונות לילדים מנישואים קודמים,

עיכוב התפתחותי אצל הגדולה שלנו-

חנק.חנק.חנק


הייתי מדברת עם ה' באוטו.

מחדדת את ההבנה וההכרה שהפרנסה וברכת הפרנסה היא ממנו. וזהו.

ואני לא צריכה לקחת את העול הזה עליי,

ולדאוג תמידית למצב החשבון,

אלא לעשות השצדלות שלי,

*לשמח את עצמי במה שאפשר* (הייתי חופשי בבתי קפה)

ולהתפלל לברכה ולשפע בפרנסה עבור בעלי.


מצב של דוחק יש בו ברכה והזדמנות.

הזדמנות לקרוא אל ה' ולצפות לישועה ממנו.

ואני לא אחת דוסית, ממש לא.


חצי שנה מאוחר יותר-

ילדתי בן מתוק,

הייתי בחופשת לידה מוארכת,

ובעלי מצא עבודה נהדרת בדרך יצירתית וניסית ממש,

ואין זכר לעיכוב ההתפתחותי של אז.


יש אתגרים עדיין? ברור.

אבל לאנשים "שבעים" לא תמיד יש את ההזגמנות לראות השגחה עין בעין.

תתפללי על זה ותראי ישועות.

מחזיקה לך אצבעות!

מזדהה כל כך. מדברת עם ה' המוןBlueberry

ובאמת מנסה להרפות. חיזקת אותי ממש גם בזה שאת מאחורי זה (אצלי זה נסיון לא של שנה ולא של שנתיים) וגם על היתרונות שבדבר. זה באמת הזדמנות נדירה להתקרב חה' ולעבוד על מידת הביטחון.

אני משתפת את בעלי מדי פעם בקושי ובפחדים שלי, אבל גם לו לא קל.

כמו שמישהי כתבה כאן שאצלנו הנשים זה מתבטא בחוסר חשק וגבר הפוך רוצה יותר קרבה ואינטימיות פיזית במצבים כאלה.

צריכה למצוא את האיזון בין הרצונות שלי לבין הרצון לשמח אותו ולהיות מפלט בשבילו

אולי כדאי לךרקאני
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ד 19:18

להסביר לבעלך,

שקשה לך להיכנס לזה ולכן שיזום מעצמו, וינסה לגרום לך לרצות.

אני הבנתי את זה יום אחד ואמרתי לו,

והוא חשש קצת, כי אם את לא רוצה אז לא...

אבל אני חושבת שהמון פעמים אין כוח ועייפים והכל...- עד שנכנסים לזה ונהנים ולא מתחרטים

אז אולי תסבירי לו שינסה למשוך אותך...

כמובן שאם לא עובד- אז לא להמשיך עד אין קץ כי זה יכול להיות ממש מעצבן...

צודקתBlueberry
עבר עריכה על ידי Blueberry בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ד 19:45

אבל אם זה באופן קבוע זה לא מבאס את הבעל?

באלי להיות גם אישה שחושקת, שמפתיעה ואני לא מבינה למה אני לא מצליחה

זה מאוד נפוץ אצל נשיםשיפור
שהחשק לא מגיע לבד, אלא כתוצאה מאווירה מתאימה וקרבה נעימה עם הבעל.
מה זה העזרים האלו?SARITDO

האינטרנט שלי הפרטי חסום.

ולמה בעתם משהו חיצוני עוזר יותר?


עזרים זה שם כללי...מיקי מאוס

הכוונה גם לבגדים שמעוררים ומבליטים, שמנים, וגם לאביזרים שמותאמים להגברת ההנאה. אני בטוחה שיש חנויות שמונגשות גם לדתיים וחרדים ללא אינטרנט אולי יש פה מי שתכיר
 

באינטרנט- אני ממליצה על אתר "ואהבתם" אם תצליחי כן לגשת אינטרנטית. הם מנגישים לציבור הדתי בצורה אחראית ומכבדת.בעיני גם שווה לשלם להם למרות שהם יקרים גם בשביל חווית הקניה הנעימה ,המשלוח הדיסקרטי, וגם בשביל האיכות


 

אפשר לבדוק מול ליאורה בוקנסבוים במייל או טלפון,  מאמינה שהיא תדע להכווין מנקודת מבט יותר חרדית 

 

לגבי התועלת שבזה- זה מאוד אישי, יש מי שמרגישים שזה לא אותנטי או שזה מלאכותי, אבל לרוב הזוגות זה עוזר כנגד השחיקה והעייפות וההרגל להכניס קצת חידוש ואקשן.

 וגם- לפעמים במיוחד לנשים קשה להגיע להנאה ללא עזרים כאלה , בטח אם הן זקוקות לזמן ארוך והרבה מאמץ (או תמיד או בתקופות מסוימות) ואז זה אפילו יותר משמעותי

 

 

יקירות, מדובר בנושא אינטימי שצריך לכתוב בו בעדינותיעל מהדרום

לק"י


ובצניעות. בטח כשמדובר בפורום פתוח.

בבקשה לא לשתף בשיתופים אינטימיים אישיים, ולכתוב בעדינות.

ועוד דברBlueberry

דמיונות לכוד, מציאות לכוד.

הוא מאשים אותי שאני לא עושה לו מסאג' ארוך ושרק הוא מפנק אותי.

שיגיד תודה על מה שאני כן עושה! אוף! הוא לא יודע כמה זה קשה לי.

נשמע שהעיקר פה הוא לא ה"חשק" הפיזי שלךמיקי מאוס

אלא הדינמיקה הזוגית שלכם בתחום האינטימי.


זה טבעי אני חלילה לא באה להגיד שאתם לא טובים!

אבל בתכלס מעולם לא לימדו אותנו את העולם הזה כמו שצריך וקל ליפול לתבניות כאלה של דמיונות ו"אמור" ויצר וזה מקום שמוביל לשחיקה ולירידה


כשיודעים לתקשר מיניות כמו שצריך, ויודעים להתנהל איתה בצורה שהיא בעיקר זוגית ורגשית וקשובה אז זה פותח  גם לגוף את הדרך לרצות יותר ויותר.

כשאת בעיקר נכנסת לשם כי "צריך" או "לא נעים" ומתחיל מאבק סמוי או גלוי של מי נותן יותר ומה מגיע - זה מרחיק. וזה גורר גם ירידה בחשק בגוף

במיוחד לנו הנשים אבל זה גם משפיע גם על בני הזוג


אם מסוגלים להרחיב את עולם האינטימיות מעבר לתכלס - לתת מרחב של סקרנות של הנאה ושל קרבה זוגית גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית אז הרבה יותר קל לעורר את החשק.


וגם- את צריכה להקשיב מאוד לעצמך

מה מעורר אותי?

מה נעים לי?

מתי זה מתאים לי? אולי להכנס למיטה יותר מוקדם אולי בכלל בזמנים אחרים...

וכמובן להצליח לתקשר את זה בלי דרישה או האשמה.


אני גם ממליצה על מיכל פרינס

גם אפרת צור, ליאורה בוקנסבוים, בינת הופמן ויש עוד הרבה שמדברות על הנושא ופונות לאישה הדתיה כך אחת בסגנון קצת אחר תבחרי מה מתאים לך


בהצלחה!!

כן מרגישה שאין באמת את התקשורת הזאתBlueberry

כאילו יש לו את הדמיונות איך הוא רוצה את זה

מסג' ארוך ומפנק וכו וכו'

אבל דמיונות לכוד ומציאות לכוד

בא לי לעשות את זה מתוך תשוקה ורצון לתת ולא מתוך מחוייבות כלשהי

נכון אבל עצם זהSARITDO

שאת מרגישה שזה מחויבות מצדך ולא תשוקה ורצון אומר שזה לא טוב.

ואי אפשר להאשים הורמונים או משהו דומה....

יש שלב בחיים שלפעמים צריך לעשות קאט. לקלוט שמשהו לא תקין! ולנסות לאתחל מחדש....

ממליצה על הספר- פשוט לרצות של מיכל פרינסרינת 24

היא ממליצה לא לעשות שום דבר שאין חשק לעשות.

הגוף זוכר שלא היה לו כיף וזה מביא עוד חוסר חשק…

יש לה גם פודקאסט. ממש מומלץ!

איפה אפשר לקנות?רקאני

כבר ראיתי שהמליצו כאן בעבר...

וכל פעם תכננתי לזכור ולקנות ואיכשהו שכחתי...

לפי גוגל- דברי שיר, צומת ספריםרינת 24
אפשר להזמין משם הביתה
תודה!רקאני
תודה!Blueberry

אפשר אולי קישור לפודקאסט? יש לה כמה ..לא יודעת מה רלוונטי לנושא.

ולא פעם ראשונה ששומעת המלצות על הספר הזה. צריכה לרכוש.

בגוף ראשוןרינת 24
ממליצה לשמוע את נעמי וולפסוןטל אורות

ממליצה לקחת זמן ביחד ולשמוע שיחה שלה

היא נותנת כלים איך לדבר עך הדברים כך שיגרמו לקרבה ולא לריחוק...

ועוד הרבה.... בהצלחה!!!

תודה!!! אנסה!Blueberry
וואו מקנאה🤐נהורה

אצלינו זה הפוך..


הלוואי שהוא היה מחזר אחריי ומשתוקק הרבה-

זה מחמאה של החיים!!!

בעלך משתוקק אלייך!!

אני מברכת אותך שתמיד תמיד ירצה בך!!


אצלינו הוא עמוס..

בנפש, בגוף..

בעבודה בחיים בילדים..

עייף מלא


ואני זאת שיש לה חשק כי אני בבית עם הקטן

ומתבאסת לי..


אבל מודה על ההתכרבלויות...

כן יש לי חברה שבמצב דומה לשלךBlueberry

נראה לי זה די נפוץ בזוגות שאחד תמיד רוצה יותר.

המצב שלי נשמע זוהר, אבל זה גם מתיש.

החיים כמו נדנדה תבוא תקופה שזה יהיה הפוך.

💜💜נהורה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ח בניסן תשפ"ד 10:29

בזכות ההתכרבלויות וכו' אני מבינה שזה העייפות ולא מעבר.. שגם הוא רוצה וזקוק לקרבה..

אבל העומס..

והוא צריך כח בשביל זה.

וזה שאני אחרי לידה ומלא בבגדי בית זה לא מועיל....

נו אז יאללה תקני לך משהו יפה שיער אותו;)Blueberry
לי הפוך בא לפעמים סתם התכרבלות בלי ציפייה שלו להמשך חח
פותחת יקרה, קיבלת מספיק תגובותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


והשרשור מתחיל לגלוש מעבר למה שמתאים בפורום פתוח.

לכן אנחנו נועלות.

אם יש לך משהו לשאול/ להגיד- מוזמנת לאישי.

דילמת ליל הסדר המשפחה והבעלשירה_11

חח זה הכותרת שמצאתי


כבר שנתיים שאנחנו אצל ההורים שלי בליל הסדר

והשנה ניסע למרכז (אזעקות וכו בעלי ממש חשוב לו)

ודווקא השנה יצא שההורים שלי לבד בחג, לא לבד לבד אלא עם 2 אחים שלי קטנים (10 ו16)


ואמא שלי ממש ביקשה שרק אם זה לא יעשה לי בלגן אם אוכל להגיד לבעלי שנהיה אצליהם כדי שלא יהיו לבד


לא יודעת מה נכון לעשות

מצד אחד ההורים שלי שלא רוצים להיות לבד בליל הסדר

מצד שני בעלי שכבר רוצה ליסוע להורים שלו וגם שם יש אורחים זה לא יהיה לבד כמו אצלינו


אמא שלי ממש לא לוחצת עלי והיא הכי מבינה אבל איזה קשוח זה הבחירות האלה 

תראיאפרסקה

אצלנו בצד של בעלי הוא היחיד מהאחים (הם שלושה) שאנחנו מגיעים לליל הסדר לחמותי, הגיסים אף פעם לא באים. אנחנו הולכים שנה לפה שנה לפה. אם היינו הולכים תמיד לצד עם פחות אנשים, בחיים לא היינו אצל ההורים שלי בפסח. וגם לא בר"ה וגם תכלס לא בשום חג. לדעתי זה ממש לא פייר.

לדעתי את יכולה לשאול בעדינות אבל ממש ממש לא לקחת קשה אם הוא יסרב, כי באמת זה אומר ששוב לא תהיו אצל הצד שלו.

מתנצלת אם לא הבנתי נכון את הסיטואציה

האמת שאחרי שנתייםשלומית.

אצל המשפחה שלך נראה לי יותר הוגן שתהיו אצל המשפחה שלו, לא משנה כמה אנשים יש בכל צד. לדעתי גם אמא שלך תבין את זה...

האמת שהייתי מרגישה מאוד לא בנחהמקורית

עם בקשה כזו

כי זה כאילו מטיל את האחריות על זה שהם לבד על בעלך כזה בעקיפין.. בטוחה שהיא לא התכוונה אבל במקומך הייתי אומרת לה : אמא אני לא רוצה להעמיד אותו במצב לא נעים מול ההורים שלו וכבר הודענו להם שאנחנו מגיעים

לא הייתי מבקשת מבעלי דבר כזהרוני 1234

הכי הוגן לצד שלו השנה.

והם לא לבד! נכון ששני ילדים זה לא אוירה חגיגית ומיוחדת אבל זה ממש לא כמו להיות לבד באמת.

אני רק - שני ילדים זה לגמרי אווירה חגיגיתהמקורית

ומיוחדת. זה בכלל לא עניין של כמות.

לא לכולם יש יותר מ2, כל משפחה וההרכב שלה

 

סליחה, לא התכוונתי לפגוערוני 1234

הניסוח שלי לא היה מדויק.

התכוונתי שיותר חגיגי אם יש אורחים. גם אנחנו "לבד" השנה (הורים ו3 ילדים) והילדים שלי מבואסים מזה.

לא נפגעתי, הכל בסדר המקורית

אבל אולי יש כאלה שמנסות ורוצות וכן יכולות להרגיש לא בנוח ולכן כתבתי


ואנחנו לפחות הרגשנו שאורחים זה פחות. בליל הסדר עצמו לפחות.

יצא לי לארח כמה פעמים, היה נחמד והילדים שלי באמת תמיד אוהבים אורחים אבל אנחנו מעדיפים את ההרכב שלנו 

אתם גם לא מתארחים אף פעם בליל הסדר?רוני 1234
לא. מהשנה השלישית לחתונה לאהמקורית
למחרת כן
בלי להיכנס למהות הבקשהתהילנה

אני חושבת שיש פה משהו לא תקין כאילו את צריכה לבחור בין אמא שלך לבין בעלך. אפשר להרגיש ככה וזה שלך (למרות שמומלץ לשנות) אבל עצם זה שאמא שלך משתמשת בזה, אומר שכך היא רואה את זה וזה ממש לא תקין.

בתור התחלה הייתי אומרת לה: אם יש לך משהו לומר לו, מוזמנת להגיד לו בעצמך.

דוקא האמא נשמעת מאד עדינה ומתחשבתרוני 1234

והדגישה שרק אם זה לא עושה בלגאן.

צרם לי הניסוח שלך " מוזמנת להגיד לו בעצמך". לא נראה לי שזה יתרום לשלום בית…

הבקשה של האמא באמת לא הוגנת אבל לא צריך להפוך אותה למפלצת מרושעת…

לי זה נשמע מאוד מניפולטיביתהילנה

וגם לא נכון. הזוג צריך להתייחס לעצמו כאל יחידה אחת. האמא אומרת מבין השורות: אני יודעת שאת ילדה טובה שתבוא אליי לחג כי ביקשתי. מי שמפריע זה בעלך ה.... אולי תבקשי ממנו, בבקשה, אם לא קשה לך, שגם הוא יהיה ילד טוב, לשם שינוי.

אבל אולי אני טועה. עצם העובדה שהפותחת מופעלת ומרגישה שזה "קשוח הבחירות האלו" זו נורה אדומה

אני נוטה להסכים עם זההמקורית
הסמנטיקה של הבקשה קשה גם לי
מסכימהEliana a
אולי גם סתם ניסוח לא מוצלחיעל מהדרום
^^^ לגיטימי לבקש, ולגיטימי לסרביעל מהדרום

לק"י


אם מבקשים בעדינות, ויודעים לקבל סירוב.

(במקרה הזה אולי מראש לא הייתי מבקשת, אבל אולי האמא רואה את זה אחרת).

הבעיה בניסוח של הבקשה להפוך את הבנזוג למעצורתוהה לעצמי

לייצר הפרדה של ברור לי שאת רוצה לבוא לעשות אצלנו,אממה יש לך בעל שמפריע ותוקע את העניין.

יש פער גדול מאודדד בין לומר שאם מתאים לכם נשמח שתבוא אלינו השנה כי לבד לנו, לבין לומר לה לבקש ממנו לוותר. מבקשים מזוג המקבלים תשובה מזוג, לא רלוונטי מה קורה ביניהם באמצע ומי זה שקשה לו.

אממתקומה

חושבת שזה מאוד תלוי דינמיקה בינך לבין בעלך.

יש לך אפשרות לשתף אותו באופן פתוח?

בלי שהוא ירגיש מחוייב אלא באמת תשתפי אותו בדילמה כמו ששיתפת אותנו כאן?

אם כן, זה מה שהייתי עושה.

שומע, הורים שלי השנה רק עם שני האחים שלי. אני יודעת שהיינו אצלם כבר בשנתיים האחרונות, ולכן הכי הגיוני שנהיה אצל הורים שלך, אבל זה כן ממש ישמח אותם אם נגיע.

מה אתה חושב?


לא חותמת על הניסוח, אבל משהו כזה.

יותר להתייעץ איתו ולקבל החלטה זוגית מאשר להנחית

אם את חושבת שזה לא ילך, אז לשחרר. כי באמת הוגן שתהיו איתם

תגובה קצת אחרתמולהבולה

דווקא כן הייתי מבקשת מבעלי

לדעתי להשאיר לבד,לא משנה אם הייתם גם עשר שנים שם זה מבאס ממש

ויש מיד אחרי ליל הסדר שבת חוה"מ ואז שביעי של פסח,לא חסרים זמנים להתארח ולאחר ב"ה 

בעיני ליל הסדר זה שונה מהחגים והשבתותפרח שמחאחרונה

זה ערב משפחתי שונה ואחר. בתור ילדה עשינו שנה שנה וזה היה לי מאוד משמעותי..

וזה החג היחיד שאמרתי לבעלי שבו נעשה שנה שנה כי רוצה שהילדים יחוו גם את הצד שלי וגם את הצד שלו.

והקפדתי על זה וילדתי בשנה כשהיינו אצל ההורים שלי(הייתי אצליהם אחרי הלידה)

זה לא שההורים לבד, הם עם 2 אחים

מעלה כיוון,חשבתי שאני חזקה

אולי אמא שלך לא ממש התכוונה שתעשו שינוי בתוכניות אלא יותר לשתף/ לפרוק שחסר לה שלא תהיו איתם?

אני מכירה שאצלנו לפעמים שיתוף מגיע בצורה של בקשה לא ממשית (יש כאלה שלא ממש יודעים להגיד קשה לי ש, או חסר לי ש..)

אולי לא נכון במקרה שלך, מעלה כאפשרות..

גם אצלנו השנה ככה יצאמאוהבת בילדי

שנה שעברה היינו אצל חמותי, השנה רצינו להיות בבית.

כל שנה 2 האחים שלי מתארחים אצל ההורים כך שגם אם אנחנו רוצים- אין לנו מקום.

(לא היינו אצל ההורים שלי 7 שנים בליל הסדר! ואנחנו גרים בניין לידם...)

בכל מקרה השנה 2 האחים שלי החליטו שהם לא באים וההורים שלי היו אמורים להשאר לבד.

במקביל גם אצל חמותי - גיסתי שאמורה להיות שם הולכת השנה לחמותה. בעצם יצא להם שכל הנשואים הלכו לצד השני. והם נשארו עם הקטנה לבד (בת 20).

 

אז אמרנו שנלך להורים שלי, כי הם באמת לבד.

וחשבנו שחמותי אותי תלך לחמותה, אבל בסוף גם הסבתא מתארחת...

 

בקיצור יצא לא נעים שכאילו "העדפנו" את ההורים שלי.

אבל! ההורים שלי ידעו מראש להגיד לי שהם יהיו לבד. אצל חמותי יש עוד ילדה...

 

סתם מבאס הקטע הזה. במיוחד שהשנה רצינו לעשות בבית...

ואני  חוששת שזה יהיה תקדים לכך שהאחים שלי יראו שיש מי שיהיה עם ההורים אז הם קצת מתנערים מלהתארח.

חשוב לי להגיד שגם אצל חמותי וגם אצל אמא שלי אנחנו  מאד נהנים. פשוט רצינו להיות בבית.

 

וזה שאני הולכת להורים זה בזכות השרשור שהיה כאן בפורום על הכיבוד הורים.

את אומרת שזה עם שתי הילדים שלהםEliana a
לא רואה פה שהם לבד

אפשר שתעשי אצל בעלך . שבת אפשר אצל ההורים 

מחפשת רעיונות למתכונים מפנקיםם כשל''פ לחברה יולדתגולשת קטנה

לא משנה מה, העיקר מפנק..

וללא קטניות.

תודה

שקשוקה? אפשר עם לחמניות ללא גלוטן מקמח תפואכורסא ירוקה
מרק? מתאים במזג האוויר הזה😅יעל מהדרום

לק"י


אפשר עם שקדי מרק של פסח.

שניצל, פירה וסלט

פנקייקים

חחחחשושנושיאחרונה
תחפשי את האתר של שילת דדשידפני11
היא אלופה
רעיונותנפש חיה.

 

כדורי תמרים,

 מרצפן , די פשוט להכין לבד (צריך מטחנה קטנה)

שקשוקה, 

לטקעס, 

חביתת ירק

פשטידה/קיש

לביבות

אורז וקציצות

שניצלים

צ'יפס

ירקות חתוכים

רעיונות ממש טובים, רק לשים לב שאורז זה קטניותכורסא ירוקה
נכון! אורז רק לקטניות (וכן שמן קנולה ג"כ מוגדר כך)נפש חיה.
קנולה זה לפתית. יש כאלה שלא אוכלים קטניותיעל מהדרום

לק"י


אבל כן לפתית.

קנולה זה לפתית אבל הרבה חברות כותבות קטניות אזכורסא ירוקה
יכול להיות שהם לא מקפידים על ההפרדה ביצור. 
אפשר להסתכל בכושרות,מוריה
הם כותבים מה מומלץ לאוכלי לפתית.
וזה כבר עניין של פסיקה לפי מה הולכיםטארקו

אנחנו בודקים גם ברכיבים ומקפידים שלא יהיה ממשות של קטניות ממש

אבל גם טונה למשל קניתי השנה בשמן זית אבל הכשרות היא לאוכלי קטניות, ברכיבים אין קטניות בכלל ולכן אנחנו כן אוכלים את זה


זה לא כמו חמץ ממש.

זה נראה לי מה שנקרא תערובת קטניותיעל מהדרום

לק"י


או שמא "חשש" תערובת😅

זה לא תערובת קטניות אלא חשש תערובת קטניות...טארקו
זה מה שכתבתי בפנים😅😅יעל מהדרום

לק"י

 

דאגתי מראש לדייק את עצמי....

תודה שכתבת!!

נכון! אורז רק לקטניות ... שכחתינפש חיה.
רוקוט קרומלי וסלט טובמקרמה

ניוקינעם פטריות ושמנת

לחמניות שקדים וסלטים מבושלים

בטטות מוקרמות

אפשר להכין ניוקי לפסח? איך את מכינה?נפש חיה.
יש מלא ברשת. לדוגמקרמה

3 תפוחי אדמה לשים בתנור מכוסה כשעה וחצי לא מקולף. לקרר ולקלף

בפומפיה לגרר את תפוח"א

חלמון ביצה

להוסיף מלח

1/2 כוס ח.פ קמח תפוח"א לערבב לבצק יש להקפיד לא לערבב יותר מידי

מעניין. ואיזה מילוי בפנים? איך עושים?נפש חיה.
אפשר בשרמקרמה

אפשר בטטטה


ובתכלס- טפשר בלי מילוי

ולהכין רוטב עשיר

יפה, תודה רבה!נפש חיה.
לא אמורים למלאיעל מהדרום
היא אוכלת קמח תפו''א?ראשונית

אם כן אז אפשר בלינצ'סים ממולאים בכל מיני דברים (פירה, ירקות, בשרי, חלבי מלוח, חלבי מתוק)


תפו''א מוקרמים


אבל הייתי ממליצה לך לשאול אותה מה היא אוכלת ולא אוכלת כי לכל משפחה יש את המנהגים שלה (ואני מכירה משפחות שאוכלות בפסח רק מה שהכינו בבית שלהן)


מכירות את זהאפרסקה

שאתן קוראות פה בפורום משהו שמישהי התעצבנה על בעלה, וחושבות שזה תכלס לא כזה נורא/ אפשר לפתור בקלות/ קצת מגוחך?

אז אני פשוט רותחת ויודעת שתכלס זה כ"כ מגוחך. וגם צריכה לקבל עוד מעט אז בכלל.

אבל קשה לשחרר, במיוחד לפני שבת. בא לי לשבור את הכלים ואני מתעצנת כשאני יודעת שעוד מעט אני ארגע כי זה באמת שטויות. בא לי להתרגז ולהקרבן 😅😅

מזדהה ממש מרגישה ככה בול🫣על הנס

וגם עומדת לקבל😬

תודה על ההזדהותאפרסקה
וואי להשתגע מההורמונים האלה 🥴
תרגישי חופשי♥️המקורית
😅 זה אחלה מקום לפרוקיעל מהדרום

לק"י


בעיקר אם לא מכירים אותך פה.

אז אפשר להשתפך חופשי כמעט....

נכוןאפרסקה

אבל בעצמי זה מרגיש לי כ"כ אידיוטי

זהו אבל נראה לי התגברתי חחחח שתיתי קפה זה עזר

ברור לךרקאני

שזה בגלל שאת אמורה לקבל חחחח

אצלי זה קבוע ככה בימים שלפני המחזור

אבל תרגישי חופשי לפרוק פה

מותר להתלונן על הכל

חיבוק ❤️❤️לפניו ברננה!אחרונה
פניני ילדים - סוף סוף יש לי גם 🥰shiran30005

חוזרים מקניות בן ה 3 מצהיר אני לא עייף אבל היא (אחותו הקטנה יותר)  עייפית 😂

הוא הבין שלא מסתדר לו במילה משהו אז ניסה להגיד בכמה צורות עייפה בצורה טובה ולא הלך לו אז אמר שוב ושוב היא עייפית ואני לא עייף

איזה מתוק!פייגא
איזה מתוק הוא!מתואמת
זה מראה שיש לו הבנה שפתית - וזה כבר משמח...
כן, מנסה ללמד אותו זכר-נקבהshiran30005

ב"ה אחרי הכפתורים שעשינו נראה שיש שיפור קטן, שימשיך כך...

מה גם שכנראה טוב לו בבית ואין מעון אז רואים את זה בהכל

איזה כיף!יעל מהדרום
וואו, ב"ה!מתואמתאחרונה
וכן, יש ילדים (רגישים) שטוב להם יותר בבית מאשר במסגרת...
אצלינויעל מהדרום

לק"י
 

בן ה-3.5 מסביר לי שהתינוק לא עייף: "הוא לא פתח את הפה" (כלומר לא פיהק) 😅

גם לי ישחנוקה

הייתי די עצבנית היום

בן השנתיים שאל אותי

'אמא מה עובר עליך'

ועניתי לו בזעף 'משהו'

אחר כך הוא הלך איזה עשר דקות ואמר 

משהו עובר עלינו, משהו עובר עלינו (וואי וואי איזה משהו.. באמת כבר בקצה)

 

ועוד אחד

סיפרנו בבית הרבה לאחרונה את הסיפור 'מוישי רוצה להיות גדול' למי שמכירה

בן השנתיים הנ"ל מזדהה מאדדדד עם גיבור הסיפור

הבאתי לו שקית בייגלה אז הוא מצהיר

'אני אוכל הכל, ואבקש עוד, ואז אני אהיה גדול גדול'

 

ויש לו עוד באותו כיוון

הוא חולם על אופניים

מה נעשה שזה לא כל כך מתאים לגילו...

ביקש מאחותו את האופניים שלה והוא מדדה איתם בגינה (מחזיק בכידון והולך לידן)

וכשאני מתקרבת כי זה נראה מעורר רחמים, האופניים יותר גדולות ממנו

הוא אומר 'אני מסתדר, אני מסתדר'

 

 

 

😅 חמודיעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 3.5 וביקש ממני לבוא איתי לסופר ולמאפיה היום, וסירבתי ואמרתי לו מה הסיבה.

הוא: "זאת לא סיבה".


או יום אחד הוא משך לאחותו בשיערות.

ולשאלתי- למה הוא עשה את זה?

הוא אמר, שהיא אמרה שפרעה קטן, ו"זה מה שקורה".

אוחחח ❤ואז את תראי
אני פשוט לא יכולה יותראנונימית בהו"ל

זה יותר מדי זמן

לא יכולה לראות אותו או לשמוע אותו יותר.

כל היום ביקורת.

מה קראתי. מה שמעתי. מה אני לובשת. מה אני אוכלת.

די די דייייייייי

מתחרטת בכלל שהכרתי אותו.

אם לא היו ילדים בסיפור מזמן הייתי בורחת.


סופגת ומנסה להתרכז בטוב למרות שקשה לי ממש.

😥

איזה קשההמקורית

הוא עובד? טוב לו?

לפעמים אנשים מוציאים מרמור עצמי בביקורת ומשליכים על הזולת


מציעה לך לשקף. להגיד שזה לא נעים לך. לבקש שיפסיק

עובדאנונימית בהו"ל

מורה.

אז הוא בבית כבר חודש.

זה דברים שיושבים על העבר שלו.

הוא עם או סי די. שיושב על הזוגיות

כל היום עסוק בזוגיות ואיך אני נראית בעיני הסביבה. כי בעצם אני משליכה על איך שרואים אותו.

זה מתיש ברמות.


והוא מתנצל. אבל כבר לא מצליחה לקבל את הסליחות האלה.

מרגיש כמו אחטא ואשוב

אני כבר עייפה ממש

אה וואו. והוא מטופל?המקורית

מצטרפת לשאלה האם הוא בטיפול?יערת דבש

ונשמע שאתם חייבים טיפול זוגי בנוסף

זה מצב לא תקין! ואת באמת לא צריכה לספוג את זה!

חיבוק!

כןאנונימית בהו"ל

הוא מטופל

עבר מלא מטפלים בתקופת נישואנו

היינו בטיפול זוגי. ותמיד זה נגמר- אנחנו לא צריכים אותך. אין בהתנהלות שלך שום בעיה.

הוא הבעיה וצריך לפתור את העניין מולו

הוא מטופל תרופתית?נעמי28

וממשיך במעקב טיפולי?

זה נשמע חמור

וקשה לספוג את זה.

לקח בעבראנונימית בהו"ל

הפסיק

ועכשיו שנינו חוששים שיתחיל שוב כי התופעות קשות ברמה ששובת במיטה

ואין לי כוחות לתפעל פה הכל

כמה סוגים הוא ניסה כבר?המקורית

לפעמים לוקח זמן עד שנוצרים את המינון והסוג המתאים

אני חושבת שכדאי לנסות להתייעץ שוב

הוא במעקב פסיכיאטרי רציף?מתיכון ועד מעון

לוקח זמן עד שמוצאים את התרופה הנכונה עם המינון הנכון .

זה בהחלט קשה התאמת הטיפול התרופתי אבל גם האופציה שאת נמצאת בה עכשיו היא לא להיט

לא רציף.אנונימית בהו"ל
אצל מטפל בשיטת גוף נפש עכשיו
מחילה שאני קצת נחרצתמתיכון ועד מעון

אבל הפרעה נפשית מצריכה מעקב רפואי רציף, וטיפול מומלץ אצל פסיכולוג קליני

נשמע שהוא לא במיטבו אבל יש מה לעשות 

מסכימההמקורית

ואם אין שיפור, לא רואה סיבה לא לעמוד על זה שיטפל בעצמו אם זה בסוף זה פוגע בך באופן יומיומי

חיבוק♥️

ומוסיפה עוד משהומתיכון ועד מעון
מוכח מחקרית שלהפרעות חרדה הטיפול מיטבי הוא טיפול מסוג קוגניטיבי התנהגותי (CBT לסוגיו השונים) בשילוב טיפולים תרופתיים, חבל לא לטפל הכי טוב שאפשר, זה באמת גורם סבל גדול 
הוא יודע הכלאנונימית בהו"לאחרונה

והוא טופל גם בצורה הזו

לא עוזר.

מאוד נעלבתי מבעלי, אשמח לתובנות האם אני סתם כועסתאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 18:43

היינו בממד, ישבתי קרוב אליו והוא אמר לי שיש לי ריח לא נעים.


 

עכשיו, זה דברים שאנחנו יכולים לומר זה לזה, קורה, אבל אני למשל משתדלת לומר לו את זה אם נניח אנחנו בבית ועולים לישון והוא מתלבט אם להתקלח. או שאומרת לו שצריך לכבס את המכנסיים אז שישים בכביסה. זאת אומרת בזמן שיש לו מה לעשות עם זה.


 

עם כל הטרפת של כל הזמן האחרון בקושי יצא לנו להיות קרובים, היום הייתה כבר אזעקה והיינו יחד בממד, הילדים העסיקו את עצמם, רציתי להראות לו משהו אז ישבתי לידו ואז הוא אמר לי. עכשיו מה אני אמורה לעשות עם זה הרי אנחנו בממד... אני לא אצא להתקלח עכשיו.

וכשנצא, לא יודעת אנחנו באמצע ארגונים ןנקיונות, מן הסתם בגלל זה גם יש לי ריח לא משהו, אז שאלך להתקלח ולהחליף בגדים ולהמשיך לנקות? כאילו עד שמצאנו שניה סתם לשבת יחד זה מה שהיה הכי דחוף לומר?


 

לא יודעת נעלבתי ממש והוא לא מבין למה, אמר שזה משהו שאנחנו אומרים לפעמים אחד לשני. אולי הוא צודק ואני סתם על הקצה אבל ממש נעלבתי

גם אני הייתי נעלבת..🩷nik

דברים יכולים להישמע כך או אחרת, תלוי מתי ואיך אומרים.

וברור שבסיטואציה שנתת הערות כאלה הן עוד יותר רגישות.

מותר להיעלב, והייתי אומרת לו שאמנם זה משהו שנמצא בשיח שלכם, אבל זה לא היה המקום והזמן להגיד.

גברים הם כמו ילדים לפעמיםמולהבולה

חייבים להגיד משהו עכשיו ומיד בלי טאקט

מבינה אותך שנעלבת, גם אני הייתי נעלבת

אבל נשמע שאתם פתוחים אחד עם השניה ומרשים לעצמכם לומר אחד לשניה הכל.

לדעתי זה מבורך🙏

חיבוק♥️המקורית
אם זה משו שאתם רגילים, הוא בטח לא הבין את זה שאת על הקצה
יכול להיות ממש ששניכם צודקיםרקלתשוהנ

ושמה שמתאים לכם בשגרה יציבה יחסית, עם זמני קירבה רגילים יחסית, פשוט פגע בך בזמן שקשה לייצר קירבה, ושאת על הקצה של המאמצים האפשריים שלך.

אויש זה באמת מעליבשוקולד פרה.

ואישה יכולה להגיד את זה לגבר כי הוא יותר מזיע וזה נחשב גברי,

אבל אישה מזיעה זה נחשב לא נשי..


נראה לי שהייתי נמנעת מדיבור ישיר כזה לאיזו תקופה. או לפחות לעדן את זה

משהו בסגנון:

אני יכולה להגיד לך משהו שלא יהיה לך כל כך נעים לשמוע?

הרבה פעמים אתה מריח ממש טוב, אבל עכשיו קצת פחות...


קיצור, יותר עקיפין פחות ישירות

יפה לכם שאתם יכולים בשגרה להגיד דברים כאלומקרמה

אני הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי גם לא בשגרה...

ודוקא בגלל שאתם בטוב עם שיח כזה בשגרה

קחי את זה לאירוע נסיבתי...

כולנו על הקצה

ממש על הקצה

הכל הרבה יותר רגיש

וכולנו עושים מעל ומעבר

וכל אמירה שיש בה איזשהי שמץ של ביקורת

יכולה להקריס- כי אנחנו כל כך מנסות


מה שלי עוזר בתקופה הזאת זה לשחרר את הנסיון הזה לתפוס את כל הכדורים בגאגלינג הנטורך הזה


כן. אני מסריחה בימים אלו

הבית בלאגן

ההספקים בעבודה  ממש לא גבוהים


וכן... אני בסדר עם זה

בנוניות זה המצוין החדש!

הייתי נעלבת עד עמקי נשמתיאוזן הפיל

אבל אני קלה להעלב, בלי קשר.

ואני מאד רגישה לריחות,אז כנראה שהייתי מחליםה בגדים, מצחצחת שיניים, שוטפת ומחדשת דאודורנט

וממשיכה להעליב מבפנים.


ומצד שני, הרבה פעמים מפריע לי ריחות מצד בעלי ואין לי מושג איך ומה לומר, כי אצלנו זה לא בשיח, אז מעניין אותי איך זה עובד אצלכם

את אומרת לו "אתה מסריח לך להתקלח?", ואם זה באמת במקום ובזמן שאין אופציה לעשות עם זה משהו, מבליגים?

אני אומרתהמקורית

מבחינתו אין מציאות שיש לי ריח לא נעים 😅 ואני באמת בעצמי מאוד רגישה לריחות ואם אני מרגישה שאני לא מריחה טוב או מזיעה אני בכלל לא מתקרבת אליו או נותנת לו להתקרב אליי


יוצא לי להגיד לו אם יש לו ריח של זיעה או ריח לא נעים אבל הוא מקבל ושמח בזה כי הוא גם נח מאוד ב"ה וגם הוא עובד עם אנשים אז זה חשוב לו

תשובה קצת שונהכורסא ירוקה

מסייגת שכמובן זה תלוי בנימה שזה נאמר, אבל יכול להיות שהוא סתם העיר לתשומת ליבך שאחכ תטפלי בזה. לא התכוון להעליב פשוט באותו רגע הרגיש אז אמר, גם מן הסתם הוא מבין שזה מהנקיונות, אבל רצה שתהיי מודעת כדי שאם נגיד תצאי אחכ אז תדעי להתקלח לפני.

אם אומרים את זה ברגיל אז באמת אפשר להבין למה הוא לא ראה את ההבדל

תלוי מאוד בסיטואציהרקאני

בעלי יכול להגיד לי וואי את צריכה מקלחת

ובאותה שניה להמשיך לחבק אותי ולהיות איתי

כנ"ל הפוך

אני יכולה להגיד לו אתה דביקי מזיעה

ובכל זאת להישאר צמודה אליו....

כי זה לא מפריע לנו בדרך כלל

רק יותר כיף כשנקיים

 

אבל אם כשהוא אמר את זה הוא התכוון תתרחקי ממני אז זה כבר פחות נעים ומעליב

האמת שהייתי ממש נפגעת... חיבוק ❤️באתי מפעםאחרונה
מישהי מבינה בתוצאות ויטמין בי 12. ופריטין?,שגרה ברוכה

אז ביו היתר לבדיקות דם של תחילת הריון ביקשתי מהרופאת משפחה להוסיך לי בדיקות עבור הנשירת שיער.


אז הבי12. יצא בתוך הנורמה 216(קרוב לגבול התחתון)


פריטין יצא לי 22(כנל גבול תחתון. אמור להיות מ10 עד 291)

האם הם יכולים להשפיע על נשירה? 

לי בבי 12 דומה לא בזמן הריוןמוריה

הרופא משפחה אמר לקחת תוסף.

לא יודעת לגבי נשירההשם שלי

הבי 12 נמוך. גם אם הוא בתוך הטווח, אבל בחלק התחתון שלו, זה לא מספיק.

כדאי לקחת כדורים.

זה נמוך... את לא מרגישה חולשה?מתואמת
בכללי חולשה אבל השלכתי גם על ההיריון,שגרה ברוכה
אז כנראה שזה נובע גם מהחוסרים...מתואמת
ושאלה נוספת,שגרה ברוכה

עשיתי את הבדיקות של הריון כמובן שהרופאה הביא ואין בתשובות גלוקוז. מה שבודקים בצום. (הייתי בצום)

יכוליות שהאח לא סימן את זה גם במחשב? איך יכוליות

.. בהפניה יש בדקתי.

אין לי כח ללכת שןב בשביל זה. גם כך דחיתי ודחיתי את הבדיקות האלה. בגלל הצום והקימה המוקדמת בכל המצב הזה

מתי עשית את הבדיקות?מוריה
יכול להיות שבגלל המלחמהמוריה
יש שיבושים גם במעבדות. וזה לוקח יותר זמן.
אכן הגיע עכשיו ברוך ה,שגרה ברוכה
תוצאות בדיקות מתעדכנות כל הזמןכי כל פה
בדכ יש טווח ימים שעד אליהם הם צריכים להחזיר תשובות מלאות.. הייתי מחכה..
בי 12 נמוך מאודלפניו ברננה!
משום מה זה טווח הנורמה אבל המון אנשים מגלים תסמינים של חוסר הרבה לפני הגהול התחתון
האם יכול להשפיע גם על נשירת שיער?,שגרה ברוכה
לא ידעתי אז בדקתי לך בג'מיני והוא כתב שבהחלט ייתכןלפניו ברננה!
קשר
לי היה פריטין 7 אבל המוגלובין 13 ולא הרגשתי חולשהפרח חדש

עד היום שנתיים אחרי לידה הפריטין שלי ממש נמוך אבל ההמוגלובין שלי גבוה מאוד, 16

הרופאה אמרה לי שפריטין נמוך עושה חולשה

בפועל לא הרגשתי ולא מרגישה את זה.

המוגלובין יצא לי 12,שגרה ברוכה

ויטמין די 50

הפריטין 22

והבי12 216


מנסה להבין אם אלה יכולים לגרום לנשירה החזקה שיש לי

בכל אופן, צריכה לקחת כנראה תוספים. לוקחת רק חומצה פולית 

.כן את צריכה תוספיםמולהבולהאחרונה

לי היה פריטין 20

בי12 180

הייתה לי חולשה מטורפת, דפיקות לב מהירות,עייפות

אבל לא נשירה

קיבלתי זריקות בי12

אבל המוגלובין היה 10 אז גם עירוי ברזל

ל

מחשבות בעקבות המלחמהאנונימית בהו"ל

המשפחה של בעלי גרה בחו"ל בעיר עם קהילה יהודית לא גדולה, ואחרי החתונה הייתה לנו מחשבה בעבר לגור שם, אבל העדפנו בארץ.

אבל המלחמות פה לא נגמרות וכל הזמן חירום ובלאגנים ויוקר מחייה מטורף ושם יכולה להיות לנו רווחה כלכלית.

 

זה לא יקרה, אני ממש לא רוצה להתרחק מהמשפחה שלי, אבל בתקופה האחרונה מכרסמת לי בלב תחושה שאולי לחצתי מידי על בעלי להישאר פה והיה עדיף לגור במקום שלו יותר עם ילדות נורמאלית לילדים ועבודות מסודרות ובלי היוקר מחייה הזה.

וזה לא אידיאולוגיית א"י להישאר בארץ כי ההורים של בעלי גרים שם בתור שליחות וקירב יהודים.

 

סתם פריקה 

חשבתם לנסוע אולי לכמה שנים?כורסא ירוקה

להתאוורר מהמלחמות,לתת לילדים קצת מנוחה מכל זה ולאפשר להם להיבנות בלי חרדות, ואז תמיד אפשר לחזור.

את לא רוצה להתרחק בגלל משהו ספציפי? ההורים שלך יוכלו לראות את הילדים אונליין? אם זה נגיד באירופה ולא באוסטרליה אז גם להפגש פעם פעמיים בשנה פיזית זה לא כזה מופרך

במקומות אחרים יש בעיות אחרותמקקה

כמו פחד מחטיפת ילדים

מוציאים הון על הבריאות


לדעתי הדשא של השני סתם נראה ירוק יותר

יש מקומות בחו"ל עם איכות חיים מצויינתפרח חדש

פי כמה מפה בארץ

ולא להשוות בפחדים שחיים פה לעומת שם..

ואני יודעת על מה אני מדברת בתור עולה מחו"ל


 

אני חושבת שאם אפשר לעבור ולא להחליט עכשיו אפ זה יהיה זמני או קבוע אז שווה.

לא פשוטה המציאות כאן מהרבה מאוד בחינות 

 

אישית אני בוחרת במודע לחיות פה למרות הכל 

אבל יכולה להבין מאוד את אלו שיוצאים לחול 

קצת קשה לימקקה

עם הקלות שבה את ככה בהינף מקלדת מעודדת אנשים לרדת מהארץ

לא שאומרת שזה לא הגיוני במצבים מסויימים

אישית חושבת שאיכות החיים שלנו פה מצויינת ולא כל הנוצץ זהב הוא

דווקא לפעמים הנוצץ כן זהבנעמי28
אפשר להישאר בארץ מסיבות אידאולוגיות,  אבל לא צריך לשקר לעצמנו שזה בגלל שבחו"ל גרוע בהרבה.
לגמרי.פרח חדש

אני ויתרתי על הרבה דברים נוצצים בשביל לחיות פה בארץ ישראל

אני שמחה ושלימה עם הבחירות שלי

אבל לא לכל אחד זה מתאים.


זה שנולדת למציאות הזאת ואת לא מכירה מציאות אחרת זה לגמרי עושה את ההבדל

יתכןמקקה
זה נכוןoo

שחו"ל יכול להיות טוב


אבל גם בארץ יכול להיות טוב

תלוי איך מתנהלים

(אצלנו טוב גם במלחמות)

ואני לא גרה פה בגלל אידאולוגיה אלא בגלל שזה הבית שלי ואף אחד לא יפחיד או יזיז אותי (עד כה)

לא רק המלחמה הנוכחיתנעמי28

היא הבעיה.
 

יוקר המחיה ביחס לרמת חיים, חינוך (אחת הבעיות הקשות), פוליטיקה קשה שגם אם את לא רואה אותה, היא פוגעת לך בכיס, לשלוח את הילדים בגיל 18 להחזיק נשק במקום לבלות כמו ילדים, שרק תתפללי שלא ישלמו בגוף או בנפש (למרות שעצם זה שהם מחזיקים בנשק בגילם פוגע בנפש).
 

ואני לא אומרת את זה כדי לעודד הגירה או כדי ללכלך על הארץ, ברור שהכל שווה בשביל הארץ,

אבל עם כזאת סתגלנות לבעיות ועצימת עיניים בטענה ש"שם גרוע יותר" , לא יקרו שום שינויים.


 

 

אבל קחי לדוגמא את ארה"באפרסקה
נכון, לא חייב להתגייס שם. אבל יוקר המחיה שם עלה מאוד בשנים האחרונות. ואמנם הבתים שם רחבי ידיים ויותר זולים מפה, יש להם דברים אחרים כמו הלוואות סטודנטים כדי ללמוד תואר שמגיע למאות אלפי דולרים, חופשת לידה שלא קיימת ומצופה מאישה לחזור לעבודה יומיים אחרי לידה אלא אם כן יש לה מספיק ימי מחלה, אין להם בריאות ציבורית ככה שכל ביקור אצל הרופא יכול לעלות מאות דולרים, אין להם חוק חינוך חינם מגיל 3 ככה שאמא צריכה להישאר עם הילד בבית עד כיתה א או לשלם על מסגרת פרטית אלף דולר לחודש גם בגיל טרום טרום וטרום חובה

להמשיך?

דבר ראשוןנעמי28

זה רק בארה"ב ומדובר על חינוך פרטי ולא ציבורי,

והעולם גדול, באירופה זה לא ככה למשל, לא הרפואה ולא החינוך.

אמנם טיפה יותר יקר מהארץ אבל התנאים משמעותית טובים יותר (למשל גג 20 ילדים בכיתה)


דבר שני , צריך לראות יחס של

הכנסות - הוצאות - איכות חיים.

גם ההכנסות בסדרי גודל שונים.

אני מסכימה איתך שבאירופהאפרסקה

יש תנאי רווחה יותר טובים מארה"ב. אגב מה שאמרת על בית ספר פרטי מול ציבורי בארה"ב, גם ציבורי אצלם מתחיל מגיל 5 ככה שלפני זה כולם צריכים לשלם פרטי או להישאר עם הילד בבית.

ולגבי אירופה, יש שם עכשיו כמות אדירה של מוסלמים ואנטישמיות גואה, שככה שלא בטוח "שווה" שם יותר למרות הרווחה הטובה

יש 20 ילדים בכיתה כי אין להם ילדיםחושבת בקופסא

חופשת לידה במדינות מסוימות באירופה היא 3 שנים כי אין נשים שיולדות. מספיק.

כבר כתבתי שהבעיה בחינוך הציבורי היא התבוללות. (וזה בלי להזכיר בעיות מודרניות יותר כמו האפשרות לבית ספר ציבורי לתת לילד הורמוני המין השני ללא ידיעת ההורים אם הוא "מזדהה" כמין השני. תקראי את הספר נזק בלתי הפיך של אביגיל שייר)

שוב, למרות הכל ישראל עדיין בטופ 10 במדד האושר העולמי, הרבה יותר ממדינות עם מערכות בריאות וחינוך שהם לכאורה יותר מתקדמות משלנו.

ממש לאנעמי28

פשוט לא נכון.

אני מכירה אישית כמה בתי ספר בארצות שונות עם 3/4/5 כיתות בכל שכבה כשכל אחת גג 20 תלמידים.

ושכר הלימוד סביר, טיפה יותר מהארץ אבל לא עשרות אלפים כמו בארה"ב.

חינוך ציבורי או פרטי?חושבת בקופסא

מה ההיסטוריה של מעמד המורה והחינוך באופן כללי במדינות האלו?

לכל מדינה יש בעיות והיסטוריה ספציפית ושיצרה את הבעיות האלו וכן פתרונות ספציפיים.

להגיד "בחו"ל החינוך יותר טוב" מתעלם מהמון גורמים שגרמו לתנאים שלהם ובכך גם לפתרונות שיכולים לעבוד אצלינו.

אין מדינה מושלמת, אם הם לא מתמודדים עם הבעיות שלנו יש להם בעיות אחרות.

בצרפת למשל המצב של החינוך המיוחד גרוע בהרבה מאצלנומתואמת
יש לי בן דוד אוטיסט בצרפת, אמא שלו באה לארץ כדי ללמוד איך דברים מתנהלים פה ולנסות לממש את זה אצלם... (באופן פרטי, מן הסתם)
הלינוך המיוחד בארץ מפותח מאודממשיכה לחלוםאחרונה

בתחום הזה באמת אנחנו מתקדמים יותר מאקצות אחרות

אבל החינוך הרגיל לאו דווקא

דווקא בשביל חינוך יהודי ישראל היא המדינה הכי טובהחושבת בקופסא

בחו"ל זה אומר לשלם עשרות אלפי דולרים בשנה על בית ספר פרטי, או ללכת לבית ספר ציבורי ולסכן אווירה שהיא לא רק חילונית אלא מלאה בגויים נחמדים להתחתן איתם.

את יודעת למה כל האמריקאים עשירים? כי רק מי שיש לו כסף נשאר יהודי.

חברה שלי שעלתה לארץ אמרה שהגן שהיא הלכה אליו באמריקה עלה להורים שלה 40 אלף דולר בשנה. כנראה שבית ספר עולה יותר. (אני לא מכירה את המספרים המדויקים.)

 

גם האנטישמיות בחו"ל עולה ועולה ויש הרבה מאוד מקומות שמסוכן ללכת בהם עם כיפה בלשון המעטה.

את יודעת שלבתי כנסת בחו"ל יש מאבטח חמוש? וכבר היו הרבה מקרים שהם היו צריכים לפעול. מי שמע על דבר כזה אצלינו במדינת היהודים.

כל בעיות הביטחון שרואים אצלנו במוקדם באו במאוחר מגיעות לאירופה ואמריקה בגלל ההגירה ההמונית של ערבים מוסלמים שמצביעים בסקרים שהם רוצים להפוך את המדינות האלו למוסלמיות ולהחיל בהם את חוקי השריעה. ובאזורים שאין ערבים את מסתכנת בפרו פלסטינים שמאלנים ובנוצרים אנטישמים ימנים ששניהם לא מתים עלינו במיוחד. 

 

ונכון בני 18 לא צריכים להחזיק נשק, הם צריכים ללמוד קודם כמה שנים בישיבה.

וברצינות, בני 18 הם לא כאלו ילדים קטנים. במדינות אחרות צעירים בגילאים האלו מבזבזים את הזמן במסיבות הוללות בקולג', הצבא מאוד מבגר אנשים, מה שבמיוחד מבגר זה להחזיק נשק כדי להציל את העם שלך. המסגור עושה את כל ההבדל.

למרות כל הבעיות ואפילו במלחמה הנוכחית, ישראל נמצאת במד האושר בטופ 10 המדינות המאושרות בעולם.

יש הרבה דברים בעייתיים במדינה, אבל לברוח ולחשוב שבמקומות אחרים אין את הבעיות שלנו גם כן לא עוזר.

שוב זה רק בארה"בנעמי28

חו"ל זה לא רק ארצות הברית.

וישיבות גם בארץ עולות לא מעט.


 

ועם כל האנטישמיות בחו"ל, אחוז היהודים שמתו בארץ בעשורים האחרונים גבוהה לא השוואה ביחס לאנטישמיות.

ואין פחד להסתובב ברחובות, גם עם כיפה, זה פחד שהתקשורת מייצרת.


 

אני לא אומרת לעזוב, ממש לא, אבל אפשר לפחות להיות מודעים למחיר שמשלמים עבור המדינה .

ולא מסכימה עם תרבות ה"הכל הכי טוב וכל העולם גרוע"

 

גם לא להתלונן תמיד, אבל בסוף הנפש משלמת על עצימת העיניים הזאת, במיוחד כשיש מה לשפר, למשל בתחום החינוך.

 

התקשורת מייצרת הפגנות ענק של פרופלסטינים בקמפוסים?חושבת בקופסא

יש מספיק עולים חדשים שאפשר לשאול אותם ממקור ראשון על האם אפשר להסתובב בכל מקום בחו"ל עם כיפה. זה בהחלט קורה גם באירופה.

יותר יהודים מתו בארץ כי מדינת ישראל היא הריכוז הגדול ביותר של יהודים. (אחרי ארצות הברית, שרובם מתבוללים, וגם כן לא נהנים מיחס מצויין במיוחד)

והשאלה היותר מעניינת היא כמה יהודים היו מתים אילולי הייתה מדינה (עיינו ערך מה שקרה ליהודים לפני הקמת המדינה)

 

אני לא מדברת על ישיבות אלא על על מסגרות חינוך יהודי לילדים. בחו"ל גם באירופה, הן עולות הון תועפות.

אני לא מסכימה עם תרבות ה"תראו איזה דפוק במדינה הזאת". שזה משפט שהרבה אנשים אוהבים לומר. אפשר לדבר על בעיות ולפתור אותן בלי לדמיין שיש איזו מדינה נפלאה שבה אין אף בעיה וכל מה שאנחנו צריכים לשפר כבר נפתר. מדינות שבאמת אין להן בעית אלימות חריפה כמו יפן הן מדינות הומוגניות שלא מכניסות מהגרים וסובלות מתרבות עבודה קשוחה ובדידות שמביאה אנשים להתאבד, וגם כן חוסר ילודה. המדינה האידאלית שאין לה אף בעיה לא קיימת, והיא בהחלט לא נמצאת באירופה או באמריקה. וכיהודים, המדינה שהכי טובה לנו היא בהחלט מדינת ישראל.

אני גרהנעמי28

באירופה

וגרתי בארץ ואחזור לארץ.

 

ושלחתי את הילדים לכמה מוסדות

לימודים שונים, אז אני יכולה לענות לך יותר טוב מגוגל או מהצאט.
 

אני לא משלמת הון תועפות, הילדים שלי יכולים להתסובב עם כיפה ואני עם שרשרת של מגן דוד גלויה, ולא רק בעיר שלי, הייתי בערים וארצות שונות באירופה.
 

יש הפגנות, אבל גם יש הפגנות בארץ בקפלן, האם זה אומר שכל המדינה שמאלנית? ממש לא, זה אומר שהתקשורת נותנת להם הרבה מקום וזהו.
 

וגם אם תשווי מוות של יהודים בעשורים האחרונים באחוזים, בארץ עדין גבוהה בהרבה, כך שאין קשר לצפיפות.
 

אני לא חושבת שיש מקום טוב יותר מהארץ, זה חד משמעית המקום הכי טוב ליהודים.

אבל לא מהסיבה *שהתנאים* יותר טובים יותר, אלא כי זאת הארץ שלנו בכל מחיר.


 

כל הטענות שלי כאן הן לתגובות שמנסות ליפות את כל הקושי בארץ,  אפשר להגיד שלמרות הכל אנחנו בוחרים בארץ, אבל לא לטאטא בעיות מתחת לשטיח, הארץ לא טובה על חו"ל בכל הפרמטרים.


 

ואני מכירה לא מעט משפחות צעירות יהודיות שלא עושות עלייה בגלל התנאים האלה -חינוך ויוקר המחיה בעיקר.

אם את יכולה לענות את את יכולה להגידחושבת בקופסא

בתי הספר המדוברים הם בתי ספר יהודים פרטים או בתי ספר ציבוריים כללים?

בתי הספר האלו ממוקמים באזור עם אוכלוסיה גדולה כמו עיר של מיליונים או באזור פרברי?

יש עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול אבל אין צורך לעשות לך אאוטינג. המטרה היא רק להגיד שיש הרבה פרמטרים משתנים שמשפיעים על נתון כמו מספר ילדים בכיתה.

ואת המידע שלי לא בססתי מגוגל ובהחלט לא מהצ'אט, אלא משיחה עם חברות שהן עולות שגרו בחו"ל. כתבתי את זה.

 

ברור שיש קשר לצפיפות, אי אפשר השוות לארץ כמות יהודים נרצחים בעיירה קטנה שגם ככה אין בה הרבה יהודים. אבל מה שיותר מעניין זה כמה יהודים מתו כשלא הייתה מדינה יהודית, אני אכתוב את זה בצורה מפורשת: השואה.

לא טענתי שישראל טובה יותר מכל הארצות בכל הפרמטרים, אלא שבכל מדינה קיימות בעיות, ואין מדינה שבה כל הבעיות של ישראל נפתרו בלי מחירים אחרים שצריך לשלם.

ובהחלט יש הרבה תנאים שבהם אנחנו עוקפים הרבה מדינות אחרות, ומה שצריך אצלנו שיפור לא יקרה אם פשוט נגיד "בחו"ל זה יותר טוב".

הם נחשבים חצי פרטיםנעמי28

כלומר ברמת ממ"ד (אם לא יותר) כניסה רק ליהודים, תפילות, תלבושת יהודית, אווירה יהודית, מורים יהודים, צביון יהודי לכל דבר, הם חצי פרטים בכך שלומדים גם מקצועות חול ונגשים לבגרויות כמו כולם, ולכן לא משלמים מחירים הזויים

 

ואני חושבת להיפך, לא נשפר שום דבר אם נגיד "שבחו"ל יותר גרוע" 

אמoo

לא יקר לי פה

אני יודעת שאומרים שיקר ואולי גם יש נתונים שתומכים

אבל אני מרוויחה מספיק כדי לחיות בנוח (ואני לא עשירה בכלל)


מתרחקת מפוליטיקה (נראה לי בכל מקום יש)


לא רואה בעיה לשלוח לצבא בגיל 18

זה לא הורס את האפשרות לבלות בחיים ולחיות חיים מאושרים


האושר והשלווה נמצאים פנימה ולא תלויים בדברים חיצוניים

(אלא אם יש תנאים קיצוניים

פה בארץ התנאים סבירים עד טובים)

דווקא חינוך יהודי עולה הרבה בהרבה מקומות בחו"לקופצת רגע
וואי זה מעניין איך זה עניין של פרספקטיבה אישיתקמה ש.

בס"ד


אני חושבת שהחינוך פה מעולה. באמת!!!

ובלי קשר לאיכות ההוראה, העובדה שהם מתחנכים בין יהודים, כולל ברמת ההשכלה הגבוהה לרוב, זה כבר פלוס ענק בעיניי.


הייתי שמחה מאד שתהיה גאולה כבר (באמת!) ושלא נצטרך נשקים וחיילים אבל בעיניי לשרת זאת זכות והיא הופכת את הנוער שלנו לאחראי ובוגר הרבה יותר ממה שקורה בחו"ל, שם בגילאים האלה בעיקר לומדים ומבלים בלי הרבה תחומי אחריות.


ויוקר המחייה הוא בעוד הרבה מקומות.


זה כל-כך מעניין איך שתינו רואות את אותה המציאות בצורה כל-כך שונה 🙂❤️

ממש לא זה מה שאמרתיפרח חדש

קודם כל אני אומרת את האמת. יש בחול מקומות מצויינים.

ואמרתי ללכת לחול לתקופה כי המצב לא קל עכשיו.

כמו לצאת לחופשה ארוכה של שנה שנתיים.

אין בזה שום בעיה עקרונית. אף אחד לא חייב להישאר בישראל.

אני בוחרת להישאר כי אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות אבל לא להגיד שמי שבוחר לרדת עושה דבר לא נכון

 

ולגבי לא כל הנוצץ זהב הוא

זה לא לגמרי נכון

אבל אני חושבת שרק חוצנימים יכולים להבין מה שאני אומרת 

באמת יש מקומות מאוד טובים בחול. שהחיסרון הכמעט יחיד שלהם זה שזה לא בארץ ישראל. קהילה רוחניות פרנסה איכות חיים מזג אויר רוגע ידידודית ליהודים וכו

 

חושבת שגם הרבה ישראלים יכולים להביןכורסא ירוקה

אני ישראלית לגמרי וממש חושבת ככה, גם אם לא יודעת להצביע על הקהילה "המושלמת" שבה מתקיים כל מה שציינת..

אני חושבת שפשוט בציבור הדתי לאומי ששם ערך דתי על מגורים בארץ מאד קשה לאנשים להכיל את זה, וגם אצל הרבה מסורתיים. אבל זה קיים.

אישית אני הייתי עוברת אם היתה לי האפשרות, ואני מאד מאד חריגה בנוף שלי. אבל לחברים שלנו חילוניים זה נורמלי לגמרי והרבה מהם רוצים או כבר עברו.


איך אפשר לומר בפשטות שאין בזה בעיה עקרונית?ריבוזום
ואף אחד לא חייב להישאר בארץ? זו מצווה לגור בארץ ישראל, ויש איסור על יציאה מהארץ. אחרי זה אפשר לדון במצבים ובמקרים, וייתכן שגם להגיע להכרעה שמותר לעבור במקרים ספציפיים, אבל זה רחוק משום בעיה עקרונית.
אני לא פוסקת הלכה אבל כמו הרבה דבריםפרח חדש

יש בזה הרבה דעות וגישות

אני יודעת שיש פה ציבור גדול שגדל בגישה כזאת שאין לצאת מהארץ לכן אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה לעומק ואני מאוד מעריכה את זה!

אבל בגדול - אם יש סיבה וצורך אין בעיה

(דוגמא לצורך, עובד אצלינו בחברה שאף פעם לא יצא מהארץ כעיקרון, קיבל היתר לצאת לנסיעה לחול להתאווררות אחרי מילואים ארוכים וקשים) 

יש כל מיני גישות בזהכורסא ירוקה
בדיוק. היה לי כואב לקרוא.נעמה301

גם אם יש כל מיני דעות ומותר לצאת במצבים שונים, זה לא הופך את זה ל"שום בעיה עקרונית".

לגור בארץ זו מצווה גדולה ויקרה מאוד מאוד ואשרי מי שמוותר על הנוחות והיתרונות שבחו"ל ומתאמץ על ארץ ישראל.

(כמובן שיש מצבים בהם צריך או מותר לצאת).

להפךמקרמה

הבחירה לגור בארץ ישראל היא למרות שזה ממש לא פשוט


לנסות לצייר את זה במשקפיים וררודות זה קצת כמו שמנסים להגיד על אוכל לא כשר שהוא לא טעים


ולפותחת

בעיני את מערבבת פה שני נושאים שונים

יש את הסיבה לעזוב את הארץ כי קשה פה

ויש לעזוב את הארץ לצורף שליחות


תנסי לחדד לעצמך מה מוביל אותך יוצר וזה נראה לי יעזור לך לקבל החלטה


(אם לא ברור- אני ממש לא שופטת!! שיהיה החלטות טובות)

בחו"ל יש מקומות מצויינים אבל זודיאט ספרייט

המדינה היחידה בעולם שכשאת חיה בה את מקיימת מצווה. מצוות יישוב הארץ.

מבינה אותך🫂.מהצד השני: אני נולדתי וגדלתי בחו"לדף ועט

ילדות נוחה בעיר יפיפיה.

אבל היינו מסתירים כיפה ומגן דוד.

בתור ילדים היינו מעבירים בראש את השמות של השכנים והחברים הלא יהודים שלנו וחושבים "במקרה של תרחיש כמו השואה, מי מהם יעזור לנו להסתתר ומי מהם ילשין עלינו?".

רוב המשפחה שלנו יהודים שהתבוללו והתחתנו נישואי תערובת.

כשפרצה האינטיפדה השנייה פתאום כל האנטישמיות יצאה החוצה. היינו מתעוררים כל בוקר עם חדשות על עוד בית כנסת שהוצת ועוד יהודים שהותקפו ברחוב. לצערי עברו 20 שנה והמצב לא השתפר. חברה שלי שעדיין שם סיפרה לי שכשאנחנו עושים תרגילים על ירידה למקלטים בבתי הספר שלנו בישראל, הם עושים תרגילים של להסתתר מתחת לשלוחנות בכיתה ולהיות בשקט למקרה ש"גנבים" יגיעו..........

ההורים שלי שיש להם היכרות קרובה עם ארה"ב כל הזמן סיפרו לנו שלעומת אירופה (איפה שגדלתי) בארה"ב יש קבלה אמיתית של היהודים, ושם אפשר ללכת לעבודה עם כיפה או כובע חרדי בלי בעיה. והנה אנחנו רואים בשנים האחרונות שגם זה מתהפך...


מהסתכלות שלי, פה לפחות זה שווה. אנחנו מקדמים תהליכים אדירים. אנחנו נוסעים ברכבת ההסיטוריה, אנחנו חלק מהחזרה לארצנו. אנחנו מגשימים חלום בן אלפי שנים. זה נותן כל-כך הרבה משמעות. אנחנו חיים את החיים היהודיים בצורה חופשיה, לא צריך להצניע שום דבר. חיים באופן גדול ומלא, לא עם מיליון הסתרות. ופה כשבאים ושוחטים אותנו לצערינו, יש פה צבא שנלחם. אנחנו לא נתונים לחסדים של אומה אחרת שיום אחד מוכנה להגן עלינו ולמחרת עלולה להתהפך עלינו.

לרגע לא התחרטתי על הבחירה לעלות לארץ. גם אם לא קל, פה זה הבית, השורשים, המשפחה (עם ישראל) והמשך הסיפור שהולך ונכתב.


חיבוק על התחושות. באמת לא פשוט הכל.

מקסים וכל כך מדוייקממתקית
ריגשת! ❤️ וגם מסכימה איתךיערת דבש
ממה ששמעתי על החיים בחו"ל
לא הבנתי את מה שכתבת בסוףואז את תראי

לא משנה מה ההורים שלו עושים שם, ברור שלגור בארץ ישראל מעל זה...

אני חושבת שאת מדברת נטו מתוך הקושי המובןהמקורית

אבל לא נראה לי שאת רוצה את זה באמת


באופן אישי יכולה לומר שבעלי רצה בשנה הראשונה שנייה לנישואין לעשות רילוקיישן ושמתי ווטו רציני. אם הייתי זורמת סביר להניח שהיינו בחול


אני חושבת באופן אישי שאם נניח את העניין ההלכתי בצד (והוא שיקול גם עבורי, היום גם עבור בעלי) - ארץ ישראל זה בית

אז הקהילות היהודיות שם מאוד מגובשות אבל אם נסתכל רגע מהצד - אנחנו העם היחיד שחוזר לארצו מהגולה כשיש מלחמה דווקא

להיות פה,להרגיש חלק, להתגייס למילואים

יש בזה משו חזק שמעיד על המקום הזה בלב של האנשים

ולדעתי זה חלק ממה שמייחד אותנו.

בנוסף, לעבור לארץ אחרת בלי להיות במרחק נסיעה סביר מההורים וסגירות שמיים וכו' - בעיניי זה בלתי

אני לא הייתי מוכנה לוותר על זה למרות שבאמת לא קל פה אבל מצד שני, מבינה את מי שכן


וגם, תארי לך שיתברר שקשה לחיות ליד המשפחה שלו..? חלילה כן? אבל מבאס ממש😅

החלטות טובות בכל אופן,♥️

אולי יעניין אותך