אבל צריך לזכור שעיקר הניצחון תלוי בשגרה שאחרי...

כידוע שלא ההרס היתה מטרתינו, אלא השמדת האויב עצמו, עם כמה שפחות פגיעה בכוחותינו.

בעז"ה תהיה גם התיישבות יהודית במהרה.

בתוך ח'אן יונס?

אנחנו לא מנצחים והדרך עוד ארוכה לניצחון

יש עוד עשרות אלפי מחבלים להרוג ומאות אלפי לגרש ומאות אלפי דונם לנקות לסדר לחדש לבנות לנטוע.

תודה לה' על מה שהיה עד עכשיו אבל זה כלום לעומת מה שעוד צריך

כל מה שפחות מזה, השעון לטבח הבא (ח"ו) יתחיל לתקתק.

אני מניח שמה שהספקנו לעשות איפה שאני נספיק לעשות בכל שאר רצועת עזה.

לפני חודש בערך היה בכל רצועת עזה פחות כוחות ממה שהיה על הגבול ב6 באוקטובר.

אשריך על מה שעשית ואשרי כולנו

רק אומר שצריך להוסיף בצד גם את זה

בדיון בוועדת חו"ב, כשח"כים העבירו ביקורת על הנסיונות לתת נשק לגורמים ערביים, שר הביטחון הגיב ששתי האפשרויות הן שליטה של ערבים מקומיים מתונים (עלק) או חמאס.

הקונספציה עדיין חיה ובועטת.

ומתוך מה שאני רואה.

לא דיברתי על אויב מורתע אלא על אויב מרוסק בגזרה שלי.

נעשה אותו דבר גם בגזרות אחרות ברצועת עזה ואז ננצח

ואת זה מי יחליט?
אתה?

גלנט?

גם כל אזור חאן-יונס, ליבת גוש קטיף החרב, כבר היה בידינו. גם זה במחיר של מאות מחיילנו שנהרגו או נפצעו. גם משם יצאנו בלי לסיים את העבודה וכיום חמאס שולט. אנחנו מעבירים גם להם אספקה.

בתחילת המלחמה באמת היתה תקווה שהפעם יהיה אחרת, כרגע, לצערי הרב, נראה שרק אחרי החלפת המנהיגות המדינית והצבאית משהו ישתנה מהותית.

היה נסיון לעבוד עם ראשי חמולות שאינם בהכרח חמאס - ראשם כבר לא מחובר לגופם... 

שלפני חודש, לפני שהתחילו להיערך להרחבת התמרון, היה בעזה פחות כוחות מאשר ב6 באוקטובר? (שהיה בו פחות מאשר רוב הזמן בשגרה)

זה מראה שהמעט שנשאר לא מהווה איום רציני אפילו בזמן מלחמה פעילה

בכ"א בתשרי (אם לזה התכוונת), לא היה חייל יהודי אחד מעבר לגדר ("הבלתי עבירה" כהתרברבות ההנהגה הזחוחה) של רצועת עזה.

ייתכן בהחלט שהזמן הזה הספיק כדי להעביר חטופים שנותרו בצפון לדרום, להבריח עוד נשק לרצועה ובתוך הרצועה, לארגן חוליות לצפון ולדרום, וגם, זה לא שהמצב היה שקט ורגוע, כן?

היו היתקלויות באופן יום יומי, זה שהמטכ"ל הוציאו כוחות לא אומר שהם לא היו נדרשים, זה אומר שהמטכ"ל רוצה לשחרר קצת חיילים שחוקים, לקראת תמרון בחאן יונס.

עינינו הרואות שחיילים מועברים מיו"ש לדרום, חיילים שפחות נשחקו.

זה שיש שימוש לא נכון.

והחמאס אכן ניצל את זה לתקיפות שב"ה רובן לא היו מוצלחות.

ודאי שרבו ההברחות ברצועה ברגע שהתמעטו החיילים, ודאי שחמאסניקים שונים התאחדו מפה לשם.

ההיגיון אומר כך.

הם רוצים קודם כל לשרוד את המלחמה, ואחרי שתהיה הפסקת אש לשקם את היכולות שלהם.

זה תלוי אם נמשיך להלחם בהם, או שניכנע לתנאים שלהם ונחתום עסקה שכוללת את הפסקת המלחמה. כרגע נראה שהממשלה לא מוכנה לחתום על עסקה כזאת.

בכ"מ אנחנו צריכים להאמין שהקב"ה הוא זה שמנהיג את העולם, ולא ממשלה כזאת או אחרת, ושהוא מוביל אותנו לגאולה.

זה כמובן לא סותר שצריך לעשות השתדלות בתפילות ובללחוץ על הממשלה שתפעל נכון, אבל צריך להסתכל על זה מתוך ביטחון בקב"ה ולא לחיות בפחד ובדאגה מהעתיד.

וזה לא הדבר היחיד שאנחנו עושים.

לכן קראו לי בצו 8 באמצע החג לאחר מעל לחודשיים בבית

כאילו כל מי שמת מת לחינם ועכשיו חיילים מחרפים נפש סתם והכל סתם? אנחנו צריכים לחכות עוד שנים עד שתשתנה המנהיגות המדינית והצבאית (איך? במי נבחר שיהיה שונה בזמן הקרוב? שיהיה מספיק חזק להנהיג את המדינה בראשותה נגיד?) וגם אם זה הגיוני וזה לא אז צריך לחכות עוד שנים ומה עכשיו? הכל לשווא? בא לי לבכות שואלת כדי להבין כי קשה לי מאוד עם המצב

לכל דבר יש סיבה, גם אם היא סמויה מן העין.

מכיוון שאינינו נביאים, אין לנו יכולת באמת לדעת מה יקרה, כל רגע הבלתי צפוי עשוי לקרות.

אנחנו צריכים לעשות את המוטל עלינו, תפילה ומעשה, לעשות ככל יכולתנו מהזווית האישית שלנו לבניין בית המקדש ומאליו לניצחון ישראל על ישמעאל.

שאחרי שמחת תורה 7 וחצי חודשים ואנחנו כאן והכל כאילו לחינם או לא נגמר כי כמה אפשר? די שיגמר כבר הקושי וניגאל כמה עוד אפשר

מה אז גם רפיח לא יעזור? סתם נכנסים ובסוף כולם עדיין בקונספציה ולא יעבוד?

ועדיין כולם שבויים בקונספציה ובית המקדש חרב.

ברגע שהקונספציה הזו תנופץ, שאר הקונספציות ינופצו גם הן, השולט בהר- שולט בארץ.

צריך לגשת לכל אחד בשפה שלו, בנרטיב שלו.

כמובן שיש כאלה קיצונים שאין לי דיבור איתם בכלל, כמו סאטמר שבכלל חושבים שאסור להיות בארץ, או נטורי קרתא שמגדילים לעשות ומסייעים לאויב. הם מיעוט והם בחו"ל, אותם לא נצליח לשכנע וגם לא ממש נצטרך בשביל לחולל הפיכה תודעתית בארץ.

למה שלא תהיי?

לא הפסד, אבל לא ניצחון מהדהד.

גם זה כמובן, איני נביא ואין לי יכולת לדעת כלום.

מה שכן- ודאי שלא יסתיימו המלחמות והצרות עד שלא תתחיל אתערותא דלתתא. 

ושובם לשלום בזמן הנכון.

למרות שהאויב יורה ישירות על מכניסי האוכל:

תיעוד: המשגר ממנו בוצע הירי לעבר עוטף עזה הושמד פחות משעה לאחר השיגורים

אה, שכחתי, גם תקפנו משגר! וואו, ממש תגובה הולמת של מדינה שרוצה לנצח.

תאמין לי, אני כותב את זה עם דמעות ועד לפני זמן קצר, ממש התאמצתי לא להכנס למוד הזה, אבל השילוב של הדשדוש בלחימה ומסירות הנפש על האכלת האויב, כבר קשה להאמין שרוצים באמת לנצח.

לנו נשק. אבסורד ככל שיהיה, זה המצב ועלינו להכיר את המציאות על מנת לנצח.

לא צריך להיות צודקים אלא חכמים על מנת למצוא את הדרך לניצחון המוחלט

אם תרצו - אין זו אגדה!

ואני חורש את פ"ת והסביבה כל היום על האופניים.

לגבי שעות, באותם שעות שהייתי רואה 200 פועלים ערבים לפני המלחמה, מאז החזרה הביתה אני רואה 0.

לפני חודש וחצי בערך סיימתי את הרשיון נהיגה, הייתי נוסע פעמיים בשבוע לרחובות דרך פ"ת, הלוך ושוב, ובשעות הבוקר היה מפוצץ ערבים בתחנות לכיוון המרכז, ובשעות אחה"צ האוטובוסים לשומרון היו מפוצצים ערבים.

אמנם בחודש הראשון בתחילת המלחמה היה ניכר שיש פחות ערבים, אבל מהחודש השני נהיה מפוצץ שוב.

גם אחרי שסיימתי את הרשיון נסעתי הרבה לאחרונה לרחובות דרך פ"ת או רק לפ"ת, ועדיין היו ערבים.

איזה משמח לשמוע. מעודד

בכל אופן אל תהיו שאננים יותר מדי

❣️

לא מצליח לדמיין אותך ואת אישתך טסים לדובאי

גם אם זה יהיה ב20₪

לק"י

ואם נוסעים לת.מ. אז בכלל יש אווירה כזאת🤣

@שמוליק פיין

גם אם מוטב להתפלל בארץ..

וקצת לועזיים גם.

המלצות מתוך בחדרי חרדים:

"הבריחה הגדולה"

"טוראי ראיין"- אלים קצת.

"בנייני התאומים"

"לאסי, שובי הביתה"

לא ראיתי אותם ואין התחייבות אם זה באמת נקי.

יש את זה, נראלי אמור להיות טוב.

הכנתי רשימה ענקית של סרטים נקיים עם דירוג לפי צניעות אלימות - צעירים מעל עשרים

תודה אני ינסה

יעדכנ מה טוב

בתוך הסרטים.

אבל אולי יש עוד טיפה אחרים שיחסית סבבה כדי לראות.

יש מלא סגנונות, פעולה, דרמה, רומנטי אנימציה וכו.ת

אוהבת הכל

העיקר שיהיה מעניין ונקי יחסית ☺️

וגם שיהיה קישורים לדרייב או משו שיהיה איך לפתוח

אה ואוהבת רומנטי אבל זה לא מסתדר עם נקי אז../:

קיצור זורמת על הכל

יש את 12 מושבעים, 13 גשרים,מחשבות נסתרות..

אם רוצה עוד תגידי, אבל יש כאלה שהם פחות צנועים

ולא רוצה את הפחות צנועים...

תודה בכל מקרה

ז'אנרים: גיבורי על, פשע, דרמה, מתח

טרילוגייה איכותית מאוד ובעיני הכי טובה שיש

טרילוגיית ההוביט. נקייה מאוד. איכותית מאוד.

ההוביט - מסע בלתי צפוי

ההוביט - מפלתו של סמאוג

ההוביט - קרב חמשת הצבאות

סרט מלחמה נקי לגמרי. סרט מלחמה נוסף - דנקרק. עוד סרט מלחמה - הקרב על מידווי. כולם סרטים איכותיים. אם צריך קישורים יכול לארגן

סאגת האינסוף צנועה יחסית

הסרט השני מקריפ מדי, והרביעי וחמישי לא טובים. הראשון והשלישי די טובים

אם זה נחשב ארוך

אבל זה סרטי חג המולד אז יש נצרות ברקע

יש שם גם קטע של נשיא ארה"ב דהיום שמשחק שם. אני חושב שראיתי אותו מתישהו בשנות התשעים.

פורום סגור, אפשר לבקש לקבל חברות בפורום.

פורום סרטים (ופופקורן) | ערוץ 7

הוא בקושי פעיל, אבל אפשר לדפדף אחורה בשרשורים ולמצוא סרטים שיכולים לעניין אותך.

לדעתי גם יותר

הש"א בגירסת DB הראשונה נכתבה בבית ליד (בסיס צבאי) בסוכות של 2007. אני לא זוכר מתי שיניתי את התכנון שלה אבל אפשר לנסות לחפש בגיט. אולי @11111 יזכור מתי הפסקנו לצרוך את "/"

טכנית המנגנון מניח שיש בקבוצה שניים. אתה ואחר. הוא לא בנוי לזה שיש רק אותך.

ואז זה לא באמת משנה מי הנמען?

אחרת כל מיני דברים נהיים מסובכים יותר.

יש לך טבלאות

טבלת שיחות

טבלת הודעות פר שיחה

טבלת משתתפים בשיחה

ובזמנו הוא היה נתקע אם יש רק משתתף אחד בשיחה. אי אפשר את אותו משתמש פעמיים כי unique key

אנשים משתמשים בזה לשמירה של כל מיני דברים, יכלת להיות יצירתי אז.

יכולתי להיות יצירתי אז. לא זוכר למה לא רציתי.

מצד מישהי עם הפרעת אישיות דיסוציטיבית.

@משה

אשמח לדעת כמה אנשים כמוני בדקו את האפשרות הזאת רק אחרי שפתחו את השרשור הזה

פ

פ

אגב זו טעות נפוצה.

הבעיה אצל מי שיש לו פיצול אישיות היא להיפך- שיש מעבר לא מודע מאישיות אחת לשנייה. ומה שמנסים לעשות בטיפול זה לגשר ביניהן.

אני נתנייתי.

אפשר לסמוך על הפרסום.

(רק לקחת בחשבון שלא הבטיחו שיהיה מקום בסוכה, מדובר במקום מלא וגדוש במאות רבות של מבקרים….)

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

אנחנו בני אדם ולא מלאכים

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

וכולם ביחד מזכירים לי קיץ, ואני בכלל איש של חורף

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....

אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי

זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל

ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת