ורוב הסיכויים שסכרת

חיבוק, מבאס🩷

אמממ זה לא על רגל אחת, יש תזונה מותאמת לסכרת וצריך למדוד סוכר כל הזמן לוודא שהערכים בסדר, לפעמים גם צריך תרופות לאיזון...

מבינה את החוסר סבלנות אבל רק רופא ידע להסביר ולתת לך את כל המידע.. ותזונאית מבחינת התזונה

בהצלחה ממש😘

1 אני עושה את זה בשביל שיצא תינוק מתוק בריא ושמח, וזה הדבר הכי מדהים שיש!!

2 הזדמנות נפלאה לשים לב מה נכנס לי לגוף, מה טוב לי ומה לא, להשקיע בתזונה נכונה ומאוזנת.

זהו זה מה שעודד אותי 😛 שיהיה בשעה טובה

ערך 1 בהעמסה של 100 חריג, גם אם מעל 200 לא בהכרח אומר סכרת

תצטרכי להתיעץ עם הרופא שלך

לי זה היה בול ככה והוחלט שרק צריכה תפריט סכרת אבל בלי כל השאר...

בכיתי מזה ממש בהתחלה

היום אני מודה על זה!!!!! השאיר אותי מאוזנת מבחינת משקל בהריון ובכלל הרגשתי מעולה, איפס לי את התזונה...

מה הכוונה בלי כל השאר?

לא כל אחת עם סכרת מגיעה לאינסולין, אם הגוף מתאזן בתפריט זה סבבה

בלי מעקבי סוכר צמודים (בדקתי מידי פעם כשזרם לי.. לא כמו שאישה עם סכרת צריכה למדוד ממש כל הזמן)

ובלי מעקב של מרפאה בסיכון גבוה (נראה לי מגיעים לשם כל שבועיים)

אה וגם, בתפריט שהיא נתנה לי הייתי יכולה לאכול חופשי חלבונים ושומנים... רק פחמימות הוגבלתי. יש מצב שבסכרת רגלה צריך להגביל גם את זה (אבל אולי זה לא קשור להעמסה אלא לדברים נוספים שמתלויים לפעמים לסכרת)

אז צריך לאכול פחמימות, אבל שיהיו מלאות, ומעט יחסית...

תקבעי תור לדיאטנית ותגידי שאת עם סכרת הריון והם ממש משתדלים להכניס בהזדמנות הראשונה למרות שבכללי אין תורים

זה לא להעלות את רמות הסוכר בדם בבת אחת לגובה.

אז צריך לאכול ארוחות קטנות במרווחים קטנים.

נניח כל שלוש שעות ארוחה.

אוכלים פחמימות, אבל כאלו שמתפרקות יותר לאט בגוף, נניח לחם מלא, אורז מלא, בטטה עדיפה על פני תפו''א וכו.

ירקות שאינם פחממתיים מותר לאכול כמה שרוצים.

אמורים למדוד על גלוקומטר שעה אחרי האוכל ולרשום את הערכים. אם הכל יוצא תקין אז מצוין. אם לא, לפעמים צריך לקבל אינסולין.

אני מציעה לך לחפש בגוגל תפריט לסכרת הריון, תקבלי דוגמאות והסברים

גם אם לא מצליחים לאזן את הסכרת עם תפריט, יש כמה שלבים לפני אינסולין בדרכ.

כדורים במינוו מסוים וכו

ב''ה עוד לא הגעתי לשלב הזה, אבל גם כשהיה חשש שכן, הרופא אמר לי שהיום מקובל לעבור ישר לאינסולין ולא כדורים.

לא זוכרת בדיוק למה

זה היה בהריון החמישי

גם בשלישי וברביעי היתה סכרת אבל אז התאזנתי הרבה יותר בקלות.

בואי נראה מה יהיה בהמשך...

הלוואי הריון ללא סכרת...

לפני 3 שנים בערך הייתי עם סכרת לא מאוזנת בתזונה

וקיבלתי כדורים (מטפורמין)

היה ברור לכל הצוות המטפל שקודם מנסים כמה סוגי כדורים לפני אינסולין

כל אחת לפי ההנחיות של הרופא שלה

האמת שאין לי מושג לפי מה מחליטים אם שעה או שעתיים אבל אני יודעת שלי הרופא אמר לבדוק אחרי שעתיים 😉

ואז שינו לשעה.

ומישהי אחרת אמרה לי שזה תלוי בערך שיצא לך לא טוב.

אם יצא לך לא טוב אחרי שעה אז זה מה שצריך לבדוק.

לי אישית אחרי שעתיים הסוגר תמיד יוצא תקין, אבל אחרי שעה לא.

אז בדקתי אחרי שעה.

אני עוד מחכה שהרופא יצור קשר.. שלחתי לו הודעה..

בינתיים מנסה להבין, אם זה הריון בסיכון, אפשר לקבל על זה שמירה? 

כי גם אין ככ סיבה

זה לא מסכן את העובר או אותך בשום צורה שתעבדי/תתאמצי

וזה גם לא משבית או משו..

אבל זה היה די מזמן אז הגיוני שהקשיחו מאז את התנאים.

והאמת שאותי זה השבית, המרדף אחרי אוכל לא משהו😆

אבל כשהיו לי היפויים זה היה משבית אותי לכמה זמן...

ומשפיע ממש על החיים

אבל אני לא יודעת אם הייתי קוראת לזה משבית..

משבית ברמה שאכפת לביטוח לאומי זה ממש פוגע בתפקוד וביכולת לעשות דברים...

אבל ההיפראמזיס היה יחסית לא מאד קשה

וזה באמת היה שילוב סיוטי ובלתי אפשרי

ב2 ההריונות שאח"כ כל פעם ההיפראמזיס החמיר (הפעם במיוחד) אבל לא ממש יש סכרת (כלומר יש גבולית)

גם ככה אין לי שום דרך לשנות את התזונה הלא תזונתית שלי הפעם אז אני פשוט במעקבים...

אין לי היפראמזיס אבל עם בחילות נוראיות עד חודש שישי..

ומה שכן הצלחתי לאכול זה בעיקר טוסטים ופחמימות.. מתישהו גם שוקולד.

חלבונים בכלל לא.

אז במבט לאחור אמנם לא שמרתי, אבל זה לא שיכולתי. הייתי במצב הישרדותי..

כי אני יודעת שלא היה אפשר אחרת..

גם מים היו עושים לי בחילה וגם נס.. את הכל החלפתי במתוק יותר.

מה שמעצבן זה שנשים שלא עברו את זה מבקרות אותי, זה קורה לי מלא ומתסכל. תנו לי גם לעבור הריון בלי בחילות! 

ההיפראמזיס עוד יותר מהפעם הראשונה

וכל פעם נהיה גרוע יותר

הפעם במיוחד..

🩷🩷

דרך הקופה שלך.

בדרך כלל צריך דיאטנית מיוחדת להריון

והשארתי לו הודעה באפליקציה.

אם זה היה דחוף הוא לא היה יוצר כבר קשר? 

באסה.

אני חולת מתוק וממש קשה לי עם הגזירה..

מישהי תוכל לשתף בתפריט שלה? עד שאלך לתזונאית..

מה מותר בגזרת חטיפים וממתקים?

נסקפה מותר? קולה זירו? 

שולחת לך הרבה כח להמשך!

והכיף בזה שבעז"ה תגמרי את ההריון בלי עודף משקל ממנו

אין לי בכלל עצות, לא מכירה את התחום, רק מאחלת הרבה הצלחה!!

זה לא קל אז תני לעצמך להתבאס💓

אבל האמת שלדעתי זה יותר קל כשעושים את זה גם עבור מישהו אחר שהוא הילד שלך...

אני מצאתי לעצמי את הדברים שעושים לי טוב ומפנקים אותי, מאמינה שלאט לאט תגיעי לזה גם את.

זירו מאמינה שאפשר למרות שאני לא שותה.

קפה- בלי סוכר כמובן, אני השתמשתי בספלנדה שזה אחלה ממתיק. בחלב עצמו יש גלוקוז אבל בדרכ בכמות כזאת קטנה חלב עובר בסדר.

ואני מצאתי שוקולד שמרלינג ללא תוספת סוכר שהיה עובר אצלי טוב אז הייתי אוכלת קוביה אחת ליד הקפה.

ותתנחמי שאת מתחילה לשמור מעכשיו, יש כאלה ששומרות משבוע 6🤪

ואז גם זירו זה בעיה.

אם יש לך פייסבוק תכנסי לקבוצה של הריון מתוק סכרת הריון, משהו כזה, יש שם הרבה הסבר וטיפים.

לי אמרו בלי חלב בכלל, אושר תחליפים (חלב שיבולת שועל נראלי גם אסור אבל שקדים מותר אולי גם סויה בלי סוכר) עד כמה שאני יודעת אסור חטיפים וממתקים (שמעתי שיש כאלה שדיאטנית אמרה והן שאפשר במבה בתור הפחמימה של הארוחה אבל זה אישי ושוקולד עם מעל 80% קקאו בלי סוכר גם נראלי אפשר) אפשר ממרח של חמאת בוטנים וחמאת אגוזי לוז, לי זה נתן תחושה של מתוק.

בהצלחה!

אני הייתי עם ליברה בהריון הנוכחי שזה בעצם סנסור שמנטר 24/7 את רמות הסוכר בדם ואז אפשר לראות איך הגוף מגיב למאכל בצורה יותר מדויקת וממתיקים היו לי אחלה וגם קצת חלב בקפה.

אז מעניין שיש גישות שאומרות שזה לא טוב באופן גורף ולא שזה אינדווידואלי לכל מקרה

ממה שאני מבינה

היא שבליברה יש עיכוב של מדידת הסוכר.. כלומר התוצאה שאת קוראת היא באיחור של רבע שעה..

ואז אם את צריכה למדוד מדוייק שעה מהביס הראשון אז המדידה שלך לא מדוייקת

זה מה שאחות סכרת הסבירה לי

@נקודה טובה

חיבוק גדול

גם אני הייתי מכורה למתוק...

אני בדיעבד שמחה מאוד שהיה לי את זה

כי זה איזן אותי ממש

וסיימתי הריון מהממת וקורנת

ואני בטוחה שזה בזכות התפריט...

משתפת בתפריט שלי.. לא יודעת אם יהיה רלוונטי לך ולמה שאת רגילה לאכול

בוקר-

2 פרוסות לחם מלא

גבינה/קוטג/טחינה

חביתה

ירקות

ביניים-

פרי עם חופן שקדים ואגוזים/יוגורט עם פרי/2 פריכיות עם אבוקדו/גבינה/ פרוסת לחם מלא כנל

צהריים-

כוס פחמימה מלאה

עוף/קציצות/בשר/שניצלים

ירקות מבושלים/חיים

טחינה

ביניים כנל

א. ערב-

2 פרוסות לחם מלא

אבוקדו/טונה/ביצה

ירקות

טחינה

ביניים כנל

אצלי שומנים וחלבונים היו בלי הגבלה

מתוקים- אסור בכלל

פירות- כמנת ביניים בתוספת של שקדים ואגוזים

הרעיון היה לצמצם פחמימות, מה שכן אוכלים- שיהיה מלא כדי שיתפרק לאט יותר, ולהוסיף לפחמימה תמיד שומן/חלבון כדי שיתפרק לאט..

עדשים, תירס, סלק- נחשבים כפחמימה....

את המדידת סוכר מודדים בבוקר בצום ואחר כך לאחר כל ארוחה (בעיקר בוקר צהרים וערב, פחות ביניים)-שעה בדיוק לאחר הביס *הראשון* של הארוחה.

נשמע מוזר, אבל גם אם הארוחה שלך לקחה חצי שעה וגם אם לקחה 5 דק- את מודדת את השעה מהביס הראשון. לא הבנתי עד היום למה זה ככה אבל בטוח זה ככה.

חיבוק ובהצלחה ענקית!

איך אפשר למדוד אחרי כל ארוחה?

בכל זאת עבודה וזה.. פחות אפשרי 

אני מורה ומלמדת גם שש שעות רצוף.. ובדרך כלל שעה אחרי הארוחה, יוצא בשיעור..

נראה לי פחות מתאים 

אני חושבת שאת זכאית לזה לא משנה באיזה קופה את נמצאת.

רק שזה יותר מחייב מגלוקומטר, הרבה יותר קשה לזייף עם זה🤭

ממתיקים מלאכותיים פחות בריאים בהריון. יש סוגים שממש אומרים לא לצרוך בהריון ויש שבסדר. אני נמנעתי כמעט בכלל, אבל תשאלי / תחפשי מידע לגבי זה.

ותדעי שכמה שזה קשה, בסוף זה הרבה יותר נעים בגוף, העליה במשקל מאוזנת, והלוואי היה לי מספיק כוח רצון לשמור גם אחרי הלידה.

בכל ההריונות שלי ובכולם הייתי עם סכרת הריון.

תמיד קוראת שכולן מתנחמות בזה שהן רזות, קלילות ויפות ואצלי אני עולה הרבה

והאמת, שאחרי הלידה אני הרבה פחות אימפולסיבית עם האוכל. כאילו מרגישה שלא אוסרים עלי ואני יכולה לאכול מה שאני רוצה ובעצם אני רוצה לאכול בריא ובכמות נורמלית.

בקיצור אצלי כנראה זה עובד אחרת...

ואת מקפידה על התפריט בהריונות?

את האמת

מה שעזר לי לסיים הריון נורמלי היה בעיקר עצם זה שהפסקתי לאכול מתוקים בלי הכרה כמו שהייתי לפני כן....

עצם הפסקת המתוקים פשוט השאירה אותי מאוזנת במשקל

ואם אפשר רגע להתלונן...

בדרך כלל העליה הגדולה בהריון וההתנפחות קורת לי בהנקה.....

ממש ממש באסה..

אני מקווה שאצליח להמשיך בתפריט של הסכרת גם עכשיו, ומעניין אותי לראות אם עדיין אתנפח (ואז זה בטוח הורמונלי) או שהתפריט יעזור לי להיות מאוזנת גם בהנקה... הלוואי!

הייתי עם אינסולין והוא בעצמו מנפח וגם מרעיב בטירוף...

הקפדתי מאוד למרות שהיה קשוח. אני מהיום הראשון של ההריון שומרת וזה מרגיש אינסופי

מעריצההה נשים עם סכרת תמידית.

אבל יכול להיות שבגלל שאני רזה ברגיל ולא אוכלת מתוק (או בכלל) אז פתאום לאכול כל 3 שעות כשאין הבדל במתוקים אז זה מה שקורה..

ומבינה אותך לגמרי על הבאסה של העליה בהנקה.

אני החלטתי שאני עושה סוויץ', אוהבת ומחבקת את הגוף שלי כמו שהוא!

ב"ה שזה מסיבות כל כך טובות! כל גרם קיבלתי ביושר😅

כל פעם מחדש

אני באמת מריכה שוב לעשות אותו...

תודה על התזכורת!!

אצלי זה פחות הקטע של המתוק, כי גם ככה היו תקופות שלא אכלתי ממתקים בכלל,

אלא הסדר בארוחות. ידעתי מראש מתי לאכול ובעיקר כמה, ולא הגעתי למצב שאני רעבה וזוללת סיר שלם של פסטה כדי לשבוע.

ואחרי הלידה המצב היה גרוע מאוד 😞

בהנקה הייתי רעבה, ולא היה לי זמן לעצמי להכין אפילו אוכל מינימלי, אז פשוט זללתי כל מה שהיה בהישג יד. ועליתי במשקל הרבה יותר מאשר בהריון.

אבל אצלי אם אין לי מה לאכול אני פשוט לא אוכלת, אפילו סיר פסטה אני לא אכין לעצמי.

זה גרוע...

ויש לי עוד לרדת מההריון, אבל אני בנחת בינתיים.

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅

אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

לק"י

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.

ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

לק"י

למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

לק"י

לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.

מזל טוב!!!

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

לק"י

אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות