1. עצם זה שיש לנו את היכולת להילחם ולא ללכת כצאן לטבח כמו שהיה בגלות (בכל מקום. מפאת קדושת היום לא אכתוב ים של דוגמאות).

משפט נפלא של משורר בשם צור ארליך (הובא בטור של חגי הוברמן)-

"שני ימי זכרון סמוכים (לשואה ולחללי מערכות ישראל), כל שנה, לטובת החישוב הכללי, כמה עולה לנו עם עם מדינה וכמה עולה לנו בלי".

2. מזמור קז בתהילים מדבר ממש על קיבוץ הגלויות של לפני ואחרי קום המדינה ומורה לנו להודות. איך אפשר להתעלם מזה?

3. הרמב"ם שכותב שאחת הסיבות שאומרים הלל בחנוכה זה משום שחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה- לומדים שגם אם העצמאות לא שלמה וגם אם השלטון לא משהו צריך להודות.

4. המדינה אמנם חילנה יהודים, אבל גם הצילה המון מהתבוללות.

5. הדרך להוציא לפועל את יעודי התורה עוברת דרך עם בארצו שיש לו מדינה, בפעולות אקטיביות ובשלבים.

הבעיה היא שבגלל חילוניות המדינה (לא בהכל, אבל בהרבה דברים) יש שמעדיפים להתנתק מזה, ופשוט אומרים "המשיח יסדר הכל" וככה אנחנו לא ממש מתקדמים.

וגרוע מכך- אנחנו גם הולכים אחורה בחלק מהדברים. הרבנות הראשית לא ממש עושה את תפקידה מאז שגורמים לא ציונים השתלטו עליה, יש פגיעה חמורה בא"י ובבטחון עמ"י והכשרה של עוולות בגלל התפיסה הנ"ל שאומרת "נלמד תורה והכל יסתדר".

וגם- במקום להבין שהגיע הזמן לאחד את התורה, את כל המחלוקות בהלכה שבגלות קיבצו והביאו לא"י, והרחיבו אותן, במקום שרבנים ישבו וידונו וילבנו ביחד סוגיות (ואולי אפילו יכריעו במחלוקות ישנות). פעם זה עוד היה, אבל לצערנו היום יש ממש תרבות של מחלוקת בהלכה (תרבות שגורמת גם שרבנים שלא ראויים לפסוק ולחדש מדעתם עושים את זה. שמעתי רב מסויים מוכר שיש לו תכנית ברדיו ועוד רב אחד של קהילה שיש לו עלון שמופץ ברחבי הארץ, שמחדשים חידושים על סמך סברות שלהם, כשהסברות האלו חלשות מאוד).

גם סגנון לימוד התורה לא ממש מתקדם. במקום לנסח כללים ושיטתיות ולהתחקות אחרי סגנון הלימוד של הגמרא ושל הראשונים, לעסוק בתורה שבכתב בעומק, להעמיק בדרשות הפסוקים וללמוד את התחום הזה- הרוב מעדיפים להישאר במקום הנוכחי (יש כאלה שכן עוסקים בחלק מזה זה כמו הרב יצחק שילת והרב אלחנן סמט. והרב שרקי שממש עושה סדר בדברים).

אגב, אפשר לא לחגוג את יום העצמאות, לחשוב שאנחנו עדיין בגלות מבחינה מהותית, אבל עדיין לפעול בצורה הנכונה. כמו שעשה הרבי מליובאוויטש זצ"ל. מה שמוכיח שהבעיות הנ"ל הן בכלל לא ענייניות, אלא שחוסר ההכרה בחשיבות הקמת המדינה וקיבוץ הגלויות גורמות להן כי יש יאוש ויש חיים בקטנות ויש תודעה של מגזריות מצומצמת. אז גם מבחינת הרצון להתקדם לגאולה השלמה, האמונה בחשיבות המדינה ויום העצמאות תורמת.

גם מסברה וגם כמו שלומדים מפורים, שלא רק תיקנו מגילה מהק"ו מיציאת מצרים שאמרו שירה אלא גם תיקנו לחגוג (אגב לדעת החת"ס הק"ו הזה מחייב מהתורה. וי"א שרק בשנה הראשונה מהתורה ובשאר השנים מדרבנן).

אבל גם אם אלו שלא מודים יודו, דיינו

(אגב, הרב עובדיה אומר להודות ולמיטב ידיעתי אלו שהולכים לפי פסיקותיו לא עושים כן).

שנצליח לשים לב לשובך

זו בחירה שלנו לראות איך ה' פועל בעולם

גם את קריעת ים סוף אפשר להסביר בכל מיני תופעות מדעיות..

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.