יש כאלה שמניקות מלא ובכל זאת מקבלות מחזור כל חודש ויש כאלה שלא מקבלות בכלל..

כשאני מניקה (אפילו מעט) אני לא מקבלת מחזור וגם כשאני מפסיקה לגמרי,המחזור מגיע בדר"כ חודש אחרי שסיימתי להניק... אם זה עוזר לך.. 

לק"י

לקח למחזור זמן להגיע אחרי לידה עם הנקה ובלי מניעה שנה+

אבל זה משתנה מאשה לאשה.

אני כן יודעת שיש דברים שמשפיעים כמו הנקה גם בלילות.

כשלא הנקתי בלילות ( לא הייתה דרישה), הגיע מחזור תוך פחות מ5 חודשים

בשני שלי שינק ממש צפוף גם בלילה חזר אחרי קרוב לשנה (כשהפסקתי להניק / לשאוב בשעות היום)

יש המון משתנים שמשפיעים:

תדירות ההנקות

הנקות לילה

מוצץ כן או לא

פרידה (לרוב סביב יציאה לעבודה)

לינה משותפת

אצל הגדול - ישנו ביחד עד גיל חודש, מוצץ, הינקתי בלילה עד גיל חודשיים, הכנסתי למעון מלא בגיל 3.5 חודשים וקיבלתי וסת בגיל ארבעה חודשים.

אצל השניה והשלישי - לינה משותפת עד גיל חצי שנה, אולי יותר. הנקות לילה עד גיל עשרה חודשים. מסגרת בגיל חמישה חודשים, מוצץ - קיבלתי וסת בגיל שבעה חודשים.

אצל הרביעי - לינה משותפת עד גיל שנה ורבע, בלי מוצץ, הכנסתי למסגרת (8-2) בגיל חצי שנה. קיבלתי וסת בגיל עשרה חודשים.

אני מניקה מלא, יום ולילה (כן התחיל לקחת מוצץ בגיל חודש), עד גיל חודש וחצי ישן איתי במיטה

וקיבלתי מחזור 6 שבועות אחרי הלידה...

כשהתינוקות היו עם מוצץ קיבלתי וסת חודשים ספורים אחרי הלידה. אצל התינוקת שהייתה בלי מוצץ - קיבלתי רק אחרי יותר משנה.

אבל זה מאוד תלוי בכל אישה בפני עצמה...

בין תדירות הנקה/חזרה למסגרת/ לינה משותפת וכדו' על זמן קבלת וסת.

עם הגדולה קיבלתי בגיל 11 חודשים, בלי שינוי משמעותי בהנקה. והנקתי אותה עד חודש רביעי עם השנייה.

עם השנייה קיבלתי בגיל שנה וחודש.

עם השלישי עוד לא קיבלתי, בן שנה ו4.. 

לק"י

אצל הבנות שלי קיבלתי מחזור אחרי שנה ושלושה-ארבעה חודשים.

אצל הקטן מנעתי כמה חודשים עם סרזט והפסקתי. המחזור הגיע שנה ושבע אחרי הלידה.

מעניין אותי אם זה קשור למניעה.

קמו כל שלוש שעות לינוק עד שגמלתי מהנקה.

לגדולות הפסקתי לשאוב בגיל שנה. אבל עם הגדולה קיבלתי עוד לפני שהפסקתי לשאוב. ועם השנייה לא קיבלתי אחרי שהפסקתי.. 

הורמונלי ולא קיבלתי ווסת עד גיל שנה+3 לפחות (מלידה ללידה זה התארך בעוד חודש)

לא היה הבדל אם היה מוצץ/אצבע או כלום.

לא נתתי תוספות (מלבד התאומות שמגיל שנה קבלו בקבוק מטרנה 1 לפני השינה)

הנקתי יום ולילה הנקה "נענית" מתי שרצו, אף פעם לא ספרתי שעות.

אפעם לא הבנתי, אם לוקחים גלולות איך אפשר לדעת אם את מקבלת מחזור או לא?

(בטעות שרשרתי לא נכון... מתנצלת)

צריך למנוע באמצעי לא הורמונלי, או לא למנוע בכלל.

חידש לי שבאמת יש דברים שאפשר לעשות כדי שזה יקרה, וזה לא רק תלוי בגוף של כל אחת.

לא לקחתי את הקורס כי ב"ה אני לא מקבלת עד גיל שנה פחות או יותר, אבל מדברים שהיא כותבת הבנתי שלא מדובר בדברים כמו לא להביא מוצץ, (אלא יותר בסגנון של כמה שינה ושתיה האמא צריכה, איזה אוכל, החשיבות של לחם בבוקר "פת שחרית" ועוד. מתארת לעצמי שהיא מביאה גם את עניין ההנקה בלילה, ועוד דברים שאני לאיודעת) והיא מדריכה איך אפשר להישאר נהיה עד גיל שנתיים. 

אצלי כל עוד אני מניקה, אפילו אם רק פעמיים ביממה, אין לי שום דימום.

גם כשהנקתי כמעט עד גיל שנתיים.

יש כאלו שברגע שהלילות מתארכים/מתחיל מוצקים המחזור חוזר.

לא חושבת שיש דרך לשנות את זה

אני לא מרגישה מלוכלכת כשמקבלת מחזור...

בכל אופן הנקתי 6 פעמים

ובכולם קיבלתי באזור גיל 9 חודשים-שנה

אצל הקטנה אני לא יודעת כי אחרי חמישה חודשים של הנקה שלא קיבלתי התחלתי סרזט.. 

לידה ראשונה- המחזור חזר אחרי חצי שנה, אבל לא סדיר.

התינוקת ישנה לילות שלמים, היתה עם מוצץ.

לידה שנייה- חזר אחרי כמעט שנה, סדיר.

התינוק עדיין ינק בלילה, היה עם מוצץ.

לידה שלישית- המחזור חזר אחרי שנה וחצי, סדיר.

בדיוק חודש אחרי שגמלתי מהנקה בלילה, הפסיקה מוצץ בסביבות גיל שנה.

אצל כולם נכנסתי להריון תוך כדי הנקה, והנקתי עד בערך אמצע ההריון.

לא חושבת שאפשר לעשות משהו. את יכולה לנסות להניק הנקה מלאה בלי מוצץ ולקוות שזה יעזור אבל גם זה לא מבטיח.

אצלי היה דווקא הפוך, הנקתי הנקה מלאה עד גיל חצי שנה ואז התחלתי לשלב ועדיין לא קיבלתי מחזור. לקראת 10 חודשים הפחתתי הנקות עד שהפסקתי לחלוטין בגיל 11 חודשים, ורק 6 שבועות אחרי זה קיבלתי מחזור ראשון. 

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

להסתכל על איבחון כזה הגאולה זו ממש ראיה מיוחדת ויפה של המציאות

(וכן, אני מכירה מקרוב לצערי מה המשמעויות של אוטיזם לא מאובחן בזמן, ועדיין להסתכל על איבחון כזה כגאולה זה וואו בעיני)

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

ולא בבית או בצד השני?

אני גם שונאת את פסח לכאורה, לא יודעת אם קשור לדת או לדרישות שהוא מביא איתו....

אבל לכאורה אם לא היה דרישות שעושות לי כאביי גב מטורפים ולחץ פנימי לא הייתי סובלת.

אז אני כן קשורה לפסח ואוהבת.

בלי העבודה מסביב.

אם היה לך קל ועזרה בלי סוף עדיין היית אומרת שרחוקה מהדת?

כי זה החלק הכי מבאס וכואב שכתבת....

זה מה שכתבת ''למי יש כוח לטפל בזוגיות כשבעצמי אני לא מטפלת'' תקדישי זמן לעצמך. להתאורר ולהתעסק עם מה שחשוב לך.

נשמע שאת בעומס ולחץ ואם זה משהו שחוזר על עצמו וקיים כבר תקופה, עוד מלפני המלחמה הנוכחית- נשמע שכדאי אצל רשת מקצוע- פסיכולוגית או עוסי''ת קלינית.

שכתבת את הנקודה בעצמך, שאין לך זמן ויחס לעצמך.

הדת וכנראה גם הזוגיות הם משניים, תניחי להם רגע ואל תתעסקי בהלקאה שם.

הם התוצאה ולא הסיבה.

קשה לשמוח בחג, בזוגיות, בילדים , כשאין עוגנים פנימיים חזקים שנותנים לך אוויר.

מה יכול להיות עוגן?

זמן לעצמך - שבעלך יעסיק אותם שעתיים בחג ותשבי עם ספר טוב, קפה ועוגה בחדר בשקט.

תפילי עליו קצת את הילדים.

מפגש עם חברה או טיול זוגי בערב עם בעלך או לבד,

אחרי החג, הגשמה חלום קטן בתחום מסוים שהוא שלך ללא קשר לילדים,

ספורט מסוים שאולי בהתחלה נשמע כמו מטלה ולא זמן איכות, אבל כשתעשי קצת תרגישי כמה הוא נותן.

תשחררי שניה את ההלקאה העצמית על זה שאת ממורמרת, זכותך,את "לא הבעיה". יש לא מעט סיבות, כל המאבק הזה במירמור והלקאה העצמית,  לוקחים את טיפת האנרגיה האחרונה שנשארה,

במקום זה תעשי לך פתחי איוורור בתוך כל הכאוס, שימי לילדים סרט ותעשי מקלחת מפנקת, כל דבר שיתן לך מעט אוויר.

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.