בספר הזוהר הקדוש מופיע מאמר האדרא זוטא, בו מתואר יום פטירתו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שהוא יום ל"ג בעומר, וכך כתוב שם: "פתח רבי שמעון ואמר, אני לדודי ועליי תשוקתו, כל יומין דהווינא בהאי עלמא, בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא, בגין כך השתא - ועליי תשוקתו". (תרגום: כל הימים שהייית בעולם הזה בקשר אחד נקשרתי בהקב"ה, ומשום זה עתה ועלי תשוקתו). פירוש הדברים: האי עלמא (העולם הזה) נבחן לבחינת העלם והסתר שהקב"ה מסתתר בו ונעלם, בכל המצבים שהאדם הולך בהם בהאי עלמא, האדם צריך להשתדל שיהיה לו קשר אחד בלבד והוא קשר עם הקב"ה, כפי שאמרו חז"ל, שלא יהיה דבר אחר בלב חוץ מעניין הרצון להידבק בה'. הקשר הזה נקרא - קשר האמונה וכמו שמופיע בזוה"ק בהרבה מקומות, שעניין של קשר הוא בחינת אמונה, כי ע"י אמונה האדם מתקשר בהבורא. אולם הגוף של האדם מבזה את האמונה, האמונה נראית בעיניו חולין, היות האדם צריך ללכת למעלה מהרגש ולמעלה מהטעם, בין אדם לחברו ובין בין אדם למקום.
לקריאת המשך המאמר ל"ג בעומר
