בכל לילה מחדש אותו סיפור - היא דווקא מוכנה להיכנס למיטה בשמחה, אבל אז במקום לישון היא מתחילה להשתולל, ובין השאר מורידה את הפיג'מה וגם את הטיטול, והרבה פעמים מלכלכת ככה את כל הסביבה 🤮
הרבה פעמים אנחנו כורכים את הפיג'מה בסלוטייפ כדי שלא תצליח להוריד אותה, אבל זה מסובך, ועכשיו בקיץ כשאין את האוברלים החמים קשה יותר לעטוף את המכנסיים והחולצה בסלוטייפ... וגם בשבת אין לנו אפשרות לעשות את זה.
בקיצור, זקוקים לרעיונות יצירתיים אחרים לקשור אותה, בצורה שתהיה קלה יותר וגם יעילה.
יש למישהי רעיון?
ומעניין למה בעצם היא עושה את זה?
למה היא עושה את זה?
כי היא שובבה 🤷♀️
אולי זה בגלל תחושתיות היתר שאני חושדת שיש לה, ואז יותר נעים לה להיות בלי בגדים...
או שזה מתוך שעמום כזה... (למרות שיש לה משחקים וספרים במיטה - שחלקם הולכים לפח אחרי סיטואציות כאלו 
)
(גם התאומים שלנו היו עושים את זה - אבל הם אולי עזרו זה לזה להוריד... גם אצלם היינו שמים סלוטייפ)
יש בכלל שקי שינה לגיל הזה?
(היא בטח תתעצבן שהיא לא תוכל לעמוד עם זה...)
יהיה מאחורה
ואפשר לקנות מידה גדולה יותר ואז נח לעמוד עם זה
חשבנו באמת לקנות אוברול בלי רגליות ולהלביש לה הפוך, ואולי לגזור קצת את אזור העורף כדי שלא יחנוק לה בצוואר.
צריכה לצאת לקניות ולבדוק את כל האפשרויות...
אבל אולי לחפש אוברול עם כפתורים או רוכסן
נראלי זה קצת יותר קשה לפתיחה
בת כמה היא?
חשבתי כפתורים זה יותר מסובך..
בחנויות של חרדים אולי תמצאי
נגיד בקידישיק
זה כאילו אוברולים יותר "לבושים"
הפתיחה שלהם מעצבנת
יש תיתקים מאחורה אורך הגב (מלמעלה למטה), ובתחתית הגב לרוחב - מימין לשמאל
יוצא פתח אחורי מעין פלוס
מקווה שהצלחתי להסביר
אפשר לקנות אותם בתור פיג'מה
רק שזו כנראה תהיה פיג'מה יחסית יקרה
יש אובר7לים עד מידה 18-24 חודש, משהו כזה
תבדקי באתר שלהם..
אז יכול להיות שלא 130 אבל לא ממש זול
יש לי אוברול כזה שקיבלת מאחותי של חברת blue wave, זו חברה שמוכרים בחנויות בגדי ילדים של חרדים
לא יודעת להגיד לך איפה..
אז אלך לשם בהזדמנות כדי לחפש בעיניים.
אם לא אנסה להגיע לגאולה או משהו כזה כדי לחפש בחנויות חרדיות...
ממש קשה להחליף איתו טיטול, התבאסתי שקניתי.
אבל בשבילך זה יהיה מעולה.
ואגב אוברול מהמם.
ונשמעת מותק של ילדה!
באופן כללי יש להם בגדים ממש יפים
בשביל מה? תקנו ואז תראו שגם את זה היא מצליחה לפתוח?
בעיניי זה לא העניין בכלל. דווקא בגלל שאתם בלחץ סביב זה היא מנצלת את זה.
אני חושב. שאם תתעלמו, היא תבין שזה כבר לא מעניין, וזהו
וכרגע לא בנויים לתהליך שייקח זמן.
אז לא נוציא 130 ש"ח על אוברול כזה, אבל אולי כן 70 ש"ח... (למרות שבדרך כלל אני קונה לגיל הזה בהרבה פחות מזה)
הבעיה היא רק הטיטול
אם תשימו טיטול משני הצדדים (בצד השני הפוך) אולי יהיה לה יותר קשה להוריד?
להתפשט
אצל הגדולה הפתרון היה לקנות כותנות לילה
אצל הקטנה עבר מתישהו..
אבל אני חושבת שלשים משהו שלא תוכל להוריד יכול להיות שיהיה קשה למצוא
השאלה אם אפשר לדבר איתה מתישהו ולהסביר שבגדים אתם לא אוהבים שמורידה אבל בסדר אבל טיפול חייבים כי זה לא נעים לישון במיטה מלוכלכת
ובצורה ברורה ורגועה לעמוד רק על זה, יש סיכוי?
חחחח נראלי זה מהעצות שקל לתת ובלתי אפשרי ליישם....
בהצלחה ממש!!
ואז אפשר להלביש לה אוברול דק, אולי זה יעזור? יש גם אוברולים קייציים שזה שרוול ומכנס קצר.
בנקסט למשל על הכל כתוב מלידה עד גיל שלוש. יש להם בד נעים 100% כותנה
ואז לעטוף כמו שעשיתם בחורף 
אולי שתלך בלי?
הבעיה זה הטיטול..
תחושתיות יתר?
ניסיתם בגדים קלים? מכנסיים וחולצת טריקו בלי ריצ'רץ'/כפתורים/פתקים וכו?
אני יודעת שכשזה הילד שלך זה יותר מתיש ומעצבן
אבל היא נשמעת שובבונת מתוקה
הרבה נחת!
(בע"ה תחשבי כמה רחוק היא עוד תגיד עם הכוח רצון הזה)
(עכשיו למשל דמיינו שהיא תהיה רופאה מנתחת וליצנית רפואית - היא תיהנה לטפל בחולים כמיטב ידיה הזריזות, ולהצחיק אותם תוך כדי כמו שהיא מצחיקה אותנו...)
(הרעיונות האלה הם בעיקר של בעלי)מתואמתהיא אמנם יודעת לדווח כשיוצא לה, אבל זה עדיין לא מספיק אפילו בשביל גמילת יום, אז בטח לא בשביל גמילת לילה. מה גם שהיא עדיין במיטת תינוק, אז אם ננסה לגמול אותה בלילה נצטרך להוציא בכל פעם שהיא תצטרך.
בקיצור, ממש לא מתאים לי.
לגבי צעצעועים - היא זקוקה להם כדי להסכים להיות במיטה... ומכיוון שכל האחים שלה רשאים לקחת ספר או משחק למיטה, אין סיכוי שהיא תוותר כל הזכות 🤷♀️ (והבעיה העיקרית היא הלכלוך שהכרית שלה מקבלת - זו כרית יחידאית במינה בבית...)
לא יודעת מה מבחינתך מספיק לגמילה, מנסיון ילדה בת למעלה משנתיים שאפילו מודעת לצרכים שלה כשהם יוצאים זה ממש מתקדם (אם כי בכלל לא הכרחי).
זה שהיא במיטת תינוק גם לא רלוונטי. הבן שלי שקטן ממנה בערך בחודש אמנם ישן במיטת מעבר אבל ממש לא עצמאי בשירותים בטח לא בלילה.
נשמע לי הרבה יותר הגיוני ללמד אותה לשלוט בצרכים מאשר לקשור לה את הפיג'מה מעל הטיטול.
לגבי הספרים והמשחקים - אפשר לדאוג לה לספר עמיד במים ומשחקים רחיצים/כביסים, ואפשר גם להוציא אותם מהמיטה כשהיא נרדמת.
אבל זה דורש הרבה מאיתנו ההורים. לא מתאים לנו...
באמת רעיון להביא לה למיטה רק ספרים רחיצים (יש לנו אחד, מעשה בחמישה בלונים). אחרי שהיא נרדמת (עם פיג'מה) זה כבר לא משנה...
את הבגדים אני לגמרי משחררת ומלבישה אותם אחרי שנרדמים..
טיטול, אני פשוט שמה הפוך🤭 ז"א, את המדבקות מאחורי הגב, היו כמה גאונים שאחרי הרבה ניסיונות קלטו מה עשיתי, אבל זה בהחלט נתן עוד כמה לילות של שקט😉
כלומר, אפילו לא טורחת לפתוח את הסוגרים...
אבל ננסה את זה בכל זאת.
שמחה לשמוע שהיא לא השובבה היחידה בתבל
וגם להתעלם, תכלס זה הכי עוזר!
מקווה שלא ייסקלו אותי, אבל בעיני לא כ"כ נורא שתרדם בלי בגדים, גם אם תפספס🤫
ואחרי שתרדם תלבשי/תחליפי לה.. יותר מזה, היא תראה שאת לא מתרגשת וגם אולי יהיה לה לא נעים, אז היא תפסיק..
מתואמתובאמת פעם בכמה זמן הוא עובר שטיפה באמבטיה...
אבל זה עדיין מבאס וקשה, במיוחד שאי אפשר להשאיר אותה ככה אם היא מפספסת... וגם כי היא מלכלכת את הדברים שנמצאים במיטה, שבלעדיהם היא לא תצליח להירדם...
ואם לא אנחנו ניתן לה צומי - אז אחיותיה בחדר לא יסכינו לשינה לצד ריחות מגעילים ויפצחו בצעקות...
בכל אופן, לא חושבת שהיא עד כדי כך מבינה את העניין של צומי.
אבל אולי כן ננסה לטפל בזה יותר בענייניות ולא בדרמות...
אצלי עושים דברים ומחפשים תשומת לב עוד מלפני גיל שנה...
אבל יכול להיות שזה לא מה שמניע אותה אלא שיעמום ותחושתיות כמו שאמרת
דרך אחרת ממה שהיא בדרך כלל..
הבת שנתיים שלי ניסתה את זה פעמיים/3 וכשהבהרתי לה שלא מורידים פיג'מה(אפילו לא זוכרת איך..) זה נפסק.
אבל היא הייתה כבר גמולה כשהתחילה עם המשחק הזה 🙂
אני חושבת שכל הגישה של לקשור את הפיג'מה ולמנוע ממנה לא באמת תעזור כי היא משתכללת ומוצאת פתרונות יצירתיים גם לזה.
יש לך ילדה גדולה וחכמה..
תהיי באמון מלא בה שהיא מבינה ומסוגלת להפסיק עם זה. תשדרי לה שזאת הציפיה ממנה.
אולי לא מסםיק בנחרצות, לא יודעת...
בכל אופן, אני מרגישה שזה לא העניין...
אבל אולי יש כאן עניין תחושתי?
הבן שלי מאוד אוהב להרגיש את השמיכה על הגוף ממש, זה נעים לו.
אז אולי נעימה לה הקרירות של המצעים / שמיכות, ואז לנסות לחשוב על מענה לזה.
למשל אחרי המקלחת אפשר לנוח קצת בלי בגדים במיטה, או משהו אחר שיתן מענה לצורך הזה
מתואמתנראה לי שהעניין התחושתי אצלה בדיוק הפוך - היא לא אוהבת להרגיש מגע של בד על הגוף ולכן מורידה את הפיג'מה (והרבה פעמים גם זורקת את השמיכה על הרצפה).
תודה!
מתואמתכל הסיפור הוא לפני שהיא נרדמת - היא משתוללת במיטה, ובין השאר מורידה את הפיג'מה והטיטול, ואז הרבה פעמים מפספסת - שתן או צואה.
כשהיא נרדמת סוף סוף היא כמובן כבר לא מורידה את הטיטול...
כי יותר נעים לה לעשות לא בטיטול?
אם כבר את יודעת שזה זמן קבוע שהיא 'צריכה לשירותים', אולי להפוך את זה למשהו יזום מצידכם - שעכשיו מורידים טיטול ומספרים סיפור בשירותים, ואז כולם חוגגים את זה שהיא כזאת גדולה ועושה בשירותים?
לא יודעת אם זה יכול לעבוד, רק מנסה...
וגם לא כל יום היא עושה אחרי שמורידה את הטיטול (רק החשש מפני זה מריץ אותנו להלביש אותה בחזרה).
אז לא יודעת אם זה סימן טוב לתהליך גמילה... (ששוב, ידרוש מאיתנו לא מעט, וכרגע אנחנו לא בנויים לזה...)
להפוך את הרצון שלה להוריד טיטול למשהו שהופך אותה לגדולה, אם היא יושבת אחר כך בשירותים. ואחר כך מחזירים טיטול.
אבל לא יודעת אם זה מתאים גם בקונספט הזה...
שמים לה סיר במיטה?
בכל פעם שהיא מורידה את הבגדים מוציאים אותה מהמיטה כדי שתשב בסיר? (אבל אז נפגע בעיקרון החינוכי שלא יוצאים מהמיטה אחרי ששוכבים לישון...)
אצלינו הבנות מגיל שנה וחצי ישבו על האסלה מידי פעם (כשעוד היו עם טיטול).
יש פה הרבה עקרונות חינוכיים שקשה לעמוד על כולם ביחד.
אני חושבת שמה שאני הייתי מנסה לעשות, זה לקבוע שאפשר להיות במיטה רק עם טיטול, ואפשר להיות בלי טיטול רק בשירותים, או על הסיר אם את מעדיפה (לגבי הפיג'מה נראה לי הייתי מתעלמת כרגע ומתמקדת במה שהכי קריטי).
ואז אולי אפילו אפשר ליזום את זה מראש לפני שהולכים לישון - 'עכשיו אני מרשה להוריד טיטול כי את הולכת לשירותים' (אם היא לא רוצה היא לא חייבת. אבל ברגע שהיא מורידה אז את אומרת לה 'אני מבינה שאת רוצה ללכת לשירותים, הנה את מוזמנת לבוא).
ואז אולי לקרוא סיפור אחד (זה עוזר לתחום את הזמן), אם היא עשתה בינתיים - כולם מתלהבים מההצלחה שלה, ואם לא - לא נורא, מחזירים את הטיטול בחזרה וחוזרים למיטה.
אם היא שוב מורידה - אפשר לזרום איתה ולתת לה שוב לשבת (לא יודעת כמה זה יהיה אותה. אולי בימים הראשונים היא כן תנסה כמה פעמים ואחר כך יימאס לה), ואפשר גם לקבוע שאת מרשה רק פעם אחת לנסות בשירותים, ועכשיו את לא מרשה להוריד שוב טיטול (ואז זה שוב למנוע ממנה אם היא מנסה בכל זאת. אבל אולי זה שיש לה הזדמנות שמותר קצת יוציא מזה את העוקץ...)
תהליך של גמילה.
צריכים לחשוב אם אנחנו בנויים לזה עכשיו...
תודה על הפירוט של התהליך!
כמובן שאת לא צריכה ללכת בצורה מדויקת לפי איך שכתבתי. את מכירה את הבת שלך ומרגישה מה נכון לה ובאיזו צורה.
הרעיון שהבאתי זה ללכת עם הרצון שלה בתוך גבולות שמתאימים לכם, במקום להילחם נגד. לפעמים גישה כזו יכולה להיות ממש פתרון קסם, אבל לפעמים זה לא באמת מענה לצורך של הילדה ורק יגרור מלחמות בחזית אחרת. אני לא יכולה לדעת איך זה יהיה אצלכם..
אבל אני רוצה לדייק שבעיני לעשות ככה זה שונה מאוד מלהתחיל תהליך של גמילה.
תהליך אמיתי של גמילה כולל לתת לילד להסתובב בלי טיטול, וזה אמור לכלול גם פספוסים, כחלק מהתהליך.
פה זה ממש הפוך. הטיטול נשאר, והיא לא אמורה להסתובב בלעדיו בכלל. אבל בגלל שהיא מראה לכם שיש לה צורך להיות בלי טיטול, אתם מלמדים אותה שיש מקום אחד בו מותר לה להיות בלי טיטול - בשירותים (או על הסיר).
ואם באמת מצליחים לעמוד בכלל הזה, אז מרוויחים שני דברים - מפסיקים את האפשרות של פספוסים, וגם נותנים לה התנסות של מודעות לצרכים שיכולה לעזור בהמשך עם הגמילה.
השאלה המרכזית בעיני היא כמה היא תצליח לעמוד בכלל הזה, ואם זה לא יגרום למלחמות חדשות....
בהצלחה!
כי לא נראה לי שהיא תעמוד בכלל הזה...
ולגבי גמילה - בעקבות הניסיון האחרון שלנו, שהיה סוף סוף מוצלח, אני בעד להתחיל לגמול רק כשהילד לגמרי מבין ואחרי הכנה מקדימה מראש, כך שיוצא שלא יהיו בכלל פספוסים. (בתקווה שכך גם ילך לנו להבא...)
אם היא תשחרר צואה בסיר/שירותים - לא יהיה לה מה לשחרר במיטה ואז ממילא תוכלי להרפות מהמלחמה איתה.
אין לך מה להפסיד מזה..
אם אני זוכרת נכון גם הגמילות הפחות מוצלחות שלכם התחילו בגיל מאוחר ככה שהתנסות מוקדמת ודאי לא תחמיר את המצב גם אם לא תמשיכו לגמילה מלאה עכשיו.
ואם יש לי זמן לחכות עד שהיא תשחרר...
ונכון, תמיד הגמילות אצלנו היו בשלב מאוחר, אבל הן לא נעשו נכון, ומכאן הכישלון...
בקידישיק היו אוברולים כאלה רק לגילאים קטנים יותר, בלידר היה בגד ים עם שרוולים ורגליים עם רוכסן מאחורה - השאלה אם בגד ים יהיה נוח בתור פיג'מה...
עומדת לעשות ניסיון אחרון בבזאר אליצור...
וחזרתי בידיים ריקות 🤷♀️
צריכה לנסות גם בבזאר שוראוס, אבל זה יהיה כבר בהזדמנות אחרת...
את הסוג הזה עם התיקתקים באמצע מאחורה, ובאמת ראיתי רק לגילאים הקטנטנים 😕
מוזר, זכרתי שהיו גם מידות גדולות יותר.
בהצלחה לכם! באמת מאתגר
ומכיוון שנצטרך להרוס אותו כנראה (לגזור קצת באזור העורף כדי שלא יחנוק את הצוואר כשנהפוך את האוברול) - נראה לי קצת מוגזם לשלם את המחיר הזה...
אבל אמשיך לחפש.
תודה רבה שחיפשת בשבילי!
בהצלחה בכל מקרה
הנחה מסוימת על הבגדים אם את קונה פריטים בודדים
כשיש 2+4 ההנחה היא 40%
אם יש לך סניף קרוב שווה לבדוק
אמאל'ה איזה אמא מדהימה את
יש פה ממש תהליך מורכב
כל-כך מקווה שתמצאי לזה פתרון בקלות!!!
יחסית להתמודדויות אחרות זה לא כל כך מורכב... ב"ה שזו בעיה שנובעת ממתיקות שובבית ולא חלילה ממשהו מאתגר וקשה באמת...
(ולמען האמת - בשני הלילות האחרונים היא לא ניסתה להוריד את הבגדים בלילה, למרות שעוד לא מצאנו משהו מותאם. סגולת הפורום? 🤔 אבל מפחדת לשמוח מוקדם מדי... )
ממש הקלה
מבינה שסגולת הפורום ממש עובדת
חייבת ישועה בכמה נושאים 🤪
מתואמתאחרונה
1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..
2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..
3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.
4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני
לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..
5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..
יש כזה דבר???😉
או שהגזמתי?
או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת
אם אמקד
לידה טבעית
וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה
לא עמוס מדי
בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..
יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך
ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה
מישהי מכירה?? יש פיתרון??
כבר חודש לא משתמשת בגלל זה
ואני באמת לא מכירה שואבים שוטפים אחרים, רק את שלי
אם את מרגישה שזה לא זה - אז זה לא זה🤷
בלתי נסבל.
מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?
אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(
ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.
וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי
שונאת את עצמי אחר כך
ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם
ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם
נדיר שאני בבית בשעות האלו
אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.
אם לא אין לי פתרונות לצערי😐
אני פרשתי
היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון
לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים
אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.
אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי.
האמת, מבינה אותן.
מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע
לק"י
הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.
(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.
זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).
הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה
בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת
חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה
ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..
אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי.
פספסה בכמה ימים את העליה לגן...
אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר
אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים
מבינה שאצלך לא :/
אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?
10-11 בלילה זה רגיל אצלו
התקלחנו, שמנו פיג'מה
נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון
מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון
כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(
היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה
לא יודעת מה מצבה
נראה מה יהיה מחר
זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...
התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון
אני ממש לא אוהבת שמות של בנות
וב'ה יש עוד אחת בדרך
וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)
אולי יהיו לכם רעיונות?
שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי
ושם אחד
ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)
תמה, רות, אילת, תמר, אביטל
יעל, מיכל, אביגיל, נעה
בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷♀️
@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית
זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗
בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-
רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.
לטעמי בכל אופן.
בהצלחה בבחירה
שנגמרים באות י'
תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,
לא יודעת אם הז הסגנון
ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..
גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.
אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/
נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר
וסתם שעולים לי
רותם, יובל, מעין, אור, שיר
השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני
מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי
תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה
כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו..
גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.
בסוף פתאום מצאנו.
ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.
שלא הוא אמר שהם בסדר גמור
לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי
קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...
עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.
זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.
כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות
ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד
בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...
אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...
כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...
אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה
כדורים טבעיים כאלה
ועזר לי ממש
כי זה יכול לגרום להתמעטות
סתם זורקת רעיון
כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.
שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....
יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)
אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,
אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.
זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים
אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,
אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.
וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..
ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!
אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.
אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב
תודה רבה
שהיה לי בתחילת ההריון.
שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.
מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-
ללכת לרופא לקבל כדורים.
להקפיד לקבל עירויים אם צריך.
ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.
להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.
גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.
מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.
(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)
יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)
אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')
מצרפת בהודעה הבאה את הקישור
אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם.
אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..
אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד
יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית
לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.
לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני
ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..
חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה
יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.
שימי פס על כולם אין להם מושגגגג
תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!
יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ
של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..
לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.
מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓
תודה רבה בכל אופן
אני באמת מנסה לשמור על שפיות
אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔
באחת השיחות שבוע שעבר
הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה .. כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן
זה הסתדר מעולה עם העבודה
רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..
אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵💫
תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..
בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +
אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב
יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי
תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב
אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת
וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..
תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת
לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..
ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣
עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?
אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי
עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את
לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?
נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה
לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!
ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה שאני בחדר לא מרגישה טוב!
מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי
בריאות הנפש רודפת אחריי
כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים
הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה
גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה
לא בקשתי שתקרא לה!
מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה
כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..
עד הפעם הבאה שאקרוס
ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים
לא באמת השאירו לי ברירה
אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩
שום דבר פה לא תקין בשום צורה
אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים
ולא רק את הפורום
באמת שאין לי מילים
חיבוק ענק
אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון
לא הבנתי כלום
בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??
לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?
נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…
אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם
ואכן בודקים שאני לא מסוכנת
לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה
עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא
בתור סבתא לא עושים כזה דבר
אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה
אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה
לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר
מי קורא לזה הזנחה?!
ילדים שמחים לאמא שמחה
יואו איזה סאגה…
ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.
אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.
קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים
נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד.
את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל
הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??
מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק
לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף
סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב
אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.
ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.
ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות
לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו
יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.
בבקשה תדאגי לטיפול טוב
לא הפוגה
לא יום יומיים אצל חברה
טיפול מקצועי טוב
שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️
כתבת נכון כל מילה מדויקת.
וגם
את ובעלך מדברים בבית, לא?
הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?
(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים)
שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....
מסכימה עם כל היתר.
בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)
את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..
בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.
ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..
עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.
קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏
מה שעבר עלייך.
מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?
לא מגיע לך.
נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.
אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???
סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.
חיבוק על האירוע המורכב.
ממש מחבקת אותך את לא לבד
מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.
נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.
טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.
שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.
ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.
חיבוק ענק! שולחת כוחות.
אלוקים אדירים!!!!!
זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.
ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.
אני בהלם מוחלט
מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.
בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.
את ראויה לטוב ולשלווה.
אני פשוט המומה.
🩷
מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי
שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ
התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה
באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות
הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.
היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵💫
הצעתי לרווחה לבדוק אותם
אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת
ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב
זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני
אני אחרי .. אני בבית
בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת
אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי
בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר
שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה
מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי
כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔
לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה
עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔
וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?
איך בעלך הגיב לזה?
עובדת בתחום ההייטק
נכנסתי לעבודה חדשה בתחילת פברואר
לפני זה הייתי בעבודה אחרת שהייתי בה ממש לא מרוצה בערך מכלום, פשוט הייתי ג'וניורית אז הלכתי למקום הראשון שקיבל אותי וזה כן היווה מקפצה, אבל בגלל דלא היה לי טוב ולא היו נחמדים אליי לא חישבנתי יותר מידי- מחלה חופש וכזה והעבידה היתה שעתית אז ברגע שמלאתי את חובי לחברה- ביי תתפוצצו…
מאז שעברתי קודם כל מקום ממש טוב ברוך ה' אז חשוב לי להיות טובה ולהראות שאני טובה ושווה את המשרה (זה גם שוק טריקי אז זה מלחיץ אז יותר חשוב לי להיות יעילה)
אבל מאז שנכנסתי לשם (כאמור, פברואר) באמת פתאום קורים דברים
נכנסתי להריון בערך באותו שבוע
והיה פורים (כולם חילוניים אז רק אני ועוד כמה היו בחופש)
והיה פסח
וחתונה לגיסה
ובין לבין ימים של מחלה בגלל ההריון (בדרך כלל לא לוקחת יום שלם, אני מתחילה ואם רואה שלא מסוגלת- פורשת)
וימים שביקשתי מהבית בנוסף כי בדיקות נגיד (בעקרון רק יומיים מהמשרד אבל יצא שגם אותם לא תמיד אני מגיעה)
ואז חודש שעבר כל החודש הייתי בלי יום אחד מוזר, וגם היה לי פרוייקט גדול אז היו הרבה ימים שעבדתי עד שמונה בערב או הייתי זמינה בשישי באמת השקעתי
ואז שבוע שעבר מוקד- המלצה לנוח, שני הימי משרד עשיתי מהבית, והיום הגעתי למשרד והודיעו לי לפני שעה שמישו שהוא כמו דוד שלי נפטר מדום לב ולא הפסקתי לבכות אז פשוט חזרתי לעבוד מהבית (כי אני לא יכולה ללכת ללוויה גם ככה)
ואני כל הזמן מפחדת שחושבים שאני לא מספיק נוכחת
או לא מספיק יעילה
או שאני מאמתת את סטיגמת ה'דתיים שרק מביאים ילדים ומתעלקים על החברה'
זה ממש רובץ עליי
תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.
זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..
לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.
חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת.
כמה סטרס.
יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.
אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.
הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.
לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.
Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.
כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."
במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.
הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה
שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.
ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.
עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...
בהצלחה!!
הצוות כרגע קצת מוזר
לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'
לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.
