אסור לשמוח?
אם אסור-אז שירים עצובים מותר?
ואיך בכלל זה יכול להיות? הזמן בין פסח לשבועות נחשב ברמה של חול המועד...
הסבר, מישהו?
אסור לשמוח?
אם אסור-אז שירים עצובים מותר?
ואיך בכלל זה יכול להיות? הזמן בין פסח לשבועות נחשב ברמה של חול המועד...
הסבר, מישהו?
הזמן של ספירת העומר מלכתחילה זה זמן של שמחה, התרגשות ועבודת המידות לקראת קבלת התורה!
בזמן הזה של ספירת העומר קרה האסון של 24 אלף תלמידים של רבי עקיבא שנספו במגיפה בעקבות זה שלא כיבדו אחד את השני (זה מחלוקת אם זאת הייתה מגיפה או שהם מתו במרד בר כוכבא, אבל ברעיון, הם היו תלמידי חכמים עצומים, אבל כל זה קרה להם כי הם לא כיבדו אחד את השני ולא קיימו את ׳ואהבת לרעך כמוך׳)
העניין של ספירת העומר זה זמן של עבודת המידות. (לכן גם כתוב ליד כל ספירה איזה יום זה.. לדוג׳ חסד שבחסד וכו׳)
ולכן האסון עם התלמידים היה כלכך משמעותי כי זה בדיוק להגיד לנו ש*לא* להתנהג כמותם.
לגבי השירים- יש בזה מחלוקת
מלכתחילה כתבו לא לצאת במחולות (יענו ריקודים) אז לכאורה אסור רק לשמוע שירים שמחים אבל בתכלס כתוב בגמרא או איפושהו שמאז חורבן הבית אסור לשמוע כלי נגינה עד שייבנה הבית. כל השנה..
קיצר יש בזה הרבה מחלוקות
בכלל יש כאלה שאומרים שאסור לשמוע רק כלי נגינה בהופעה חיה אבל מותר אם זה בסתם שירים ביוטיוב או משו..
בכל מקרה, הרב אליעזר מלמד אומר שמותר לשמוע שירים שקטים גם אם זה עם כלי נגינה, ואסור שמחים גם אם זה ווקאלי.. זה בגדול. ואני יודעת שהרבה הולכים לפי זה.. (גם אני)
לגבי לנגן- הבנתי שעדיף ממש שלא אבל מוצש ושישי נגיד אפשר יותר להקל.
יצא ארוך מתנצלת (: בהצלחה! ויאללה אנחנו לקראת הסוף
יש כאן אנשים??
לא המשוגע היחידיאולי אפילו תרתי משמע
לא המשוגע היחידיאבל אולי הישיבה יותר עושה ממני חיל מאשר שאני עושה בה
לא המשוגע היחידיכרגע
בכל צחוק יש טיפת אמתלא המשוגע היחידיאבל לעת עתה נשאיר אותה בצד
אנימהמה שלומך?
ב"ה מעולה!
מה איתך?
איזה כיף שמחר שבת
תמיד כיף שמגיע שבת
תפנה אתה את גבך אליהם חזרה
אם לא קופצים למים, נשארים יבשים
צריך להחליט לעשות את זה, וכדי להחליט חשבתי שצריך שצריך להיות בטוחים,
ואז הבנתי שלפעמים צריך להחליט ורק אחר כך להבין שגם אם התחרטת, רק התקדמת.
יוצא לי עכשיו כל המסקנות לחיים שמקוננות בראשי
בעיקר בדברים שחשבת שהם הכרחיים לחיים, ואם תפנה להם את הגב, תגלה עולם שלא הכרת שקיים.
עכשיו כשאתה מציג את זה ככה זה גם ממש התהליך שאני עברתי וזה פשוט תפיסת מציאות אחרת לחלוטין
זה לא חפירה, אולי הייתי אומר סיעור מוחותלא המשוגע היחידייש כאלה שמגדירים את זה התבגרות,
(עוד משהו שצריך, לא לפחד להגיד שאתה מתבגר גם אחרי שהסביבה הפסיקה לכאורה
)
אני חושבת ששיכלול האישיות שלנו זה משהו שצריך לקרות כל הזמן עד 120 , ומי שלא משתכלל נשאר מצומצם...
השאלה זה ההגדרה והפחד מהלא נודע.
ההגדרה זה התפיסה שלנו כלפי השינויים,
והפחד מהלא נודע זה כלפי השינויי עצמו.
בבקשה שאף אחד לא ינסה לבחון את זה
ועכשיו אני קולטת כמה זה לא בא לי בטבעי וכמה זה מתיש ומרוקן אותי.
מה איתך?
או שפשוט אנשים מתחו את גבול הנחמדות שלך ואז הם הבעיה
אנימהלפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בסגנון האנשים ותלוי במצב רוח והכוחות שיש לי.
האנשים היו סבבה לגמרי, זה אני שהייתי מעדיפה באותו זמן להיות יותר בבועה שלי עם תקשורת קרה ומינימלית.
הגיוני, יש גם זמנים כאלה..
אם זה מאולץ, אז פשוט אפשר לעשות סוויץ ולהיות נחמד אמיתי
אוהבים שמשתפים אותם במרמור בכנות והם אוזן קשבת
במקרה הספציפי זה היה מרוקן כי עשיתי את זה כי החלטתי ש"צריך". הייתי מעדיפה להשאר בבועה שלי, אבל ידעתי שלהיות נחמדה לאנשים יתן להם תחושה טובה ולכן זה מה שהחלטתי לעשות.
זה היה אינטרקציה שהוציאה ממני אנרגיות.
(אני לא חושבת שכל מה שהוא מרוקן זה רע בהכרח וצריך להמנע, זו רק הבחנה שיש לי)
מאיך שאני יכול להיתפס בפורום, לעומת איך שאני במציאות,
פלא גדול פלא גדול
ופה זה תלוי איך כל אחד רואה אותי...
אין לי כוח לזה אף פעם, מעדיף לטייל בשטח לבד פשוט
וברוך השב
חשבתי שתבוא לבקר כאן רק כדי להודיע שאתה מתארס או מתגייס
אבל הכי קרוב שזה יקרה זה גיוס מרץ, אז יש זמן.
ברוכה הנמצאת
נראה לי יהיה לך טוב ללכת לעשות משהו עם עצמך, במסגרת קשוחה
זה נכון להרבה אנשים
ולחם חמים ינעם
זה בשבילך אדוני המלך, לחם מלא טרי
וכשישנים רוצים להישאר עוד קצת ישנים?
עולם מוזר
נמאס לי לחפש בכל החדרים
זה כמעט טריגר לאשכול ציע