בהנחה שכולם חוזרים למקומם ומשקמים את הרצועה אז זה המון שטח לתפוס

ב' ברגע שהעבודה הופכת ממלחמה לבט"ש, אז מן הסתם התפיסה היא שעוברים לעבודה הרבה יותר כירורגית (מעצרים נקודתיים במקום הפצצות מהאוויר), תפעול מחסומים, כו' זה מצריך הרבה אנשים

זה מסברא

מה בפועל? אין לי מושג

כאן מדברים על ממשל צבאי, לא על שלטון צבאי/ביטחוני

אבל כשצהל אומר שצריך 5 אוגדות הוא דיבר על ממשל צבאי, ולכן הנתון הזה אולי כן נכון

שממשל צבאי מצריך יותר כוח אדם אבל זה לא שכל יום ירוקנו מיליון מחסניות ואלפיים פגזים

אלא אם השטח מטוהר אז זה כמו פשוט חיילים פשוטים שמסתובבים בבט"שים ויחידות מנהלה / פקידים שאחראים על כל מיני דברים אזרחיים

@בינייש פתוח תקן אותי אם אני צודק

ברמה שלא אוהבים להודות בה בגלוי (שני הצדדים).

וזה כנראה נשען על שיתוף פעולה מהאוכלוסייה (קח בחשבון את הרעת המצב הכלכלי והכספי מאז שבעה באוקטובר, ועדיין לא מדובר על שינוי תפיסה באוכלוסייה הנרחבת נגד הרשות).

אבל בעזה, כל ילד חונך בשני העשורים האחרונים לדפנסטראציה (עיין ערך) לכל פקיד דואר, אם רק יש לו סמל הרשות על כובע מצחייה.

אגב, זה שאופציה שציינת היא לדעתך החכמה ביותר, ושאולי 99 אחוז מגולשי פורום רשת מסוים מסכימים איתך [וגם זו רק השערה שאתה משער], עוד ממש לא הופך זאת לנכון.

מול שטח שורץ עוינות לוהטת, בדרום לבנון (צד"ל היה לכל דבר ועניין צה"ל וכידוניו).

בסוף זה נגמר.

אני מעדיף את צדל מאשר את רדואן שיכול לכבוש חלילה את חניתה או את אביבים וכל התושבים יהיו בשבי דבר שיגמד את 7 באוקטובר.

לעומת הצדלניק בקריית שמונה שלקח אותי טרמפ למגורי הפלוגה שלי בתחילת המלחמה.

איתו יהיה הכי בטוח בכלל.

את אחמד יאסין חיזקנו עשרים שנה, כארגון דתי-חברתי.

הוא עסק 'רק' בענייני דת, דרשות במסגדים, בעזרה לעניים, בפעילויות ספורט וחוגים לנוער.

גורמי הביטחון היו ממש מרוצים, שיש כאן גורם מקומי שמחליש את אש"ף. אלא שהם מסרבים להכיר את דרכי הפעולה של 'האחים המוסלמים', הוא הכין את השטח וברגע האמת, כשנראה לו נכון - כל תאי 'החסד', 'הספורט', המדרסות וכד' - הפכו לתאי חמאס.

זה לא שהחמאס שולט על עזה, עזה היא חמאס. בכל בית מצאו שם סימני טרור בחדרי הילדים. על זה הם גדלים.

האפשרות היחידה להשאיר כאן את מי שיעדיף את הקשר לביתו על זהותו הלאומית - היא אם אנחנו שולטים ביד רמה בכל תחומי החיים, במיוחד בכל ענייני החינוך והתרבות. (ברור שמטכ"ל בוגרי ווקסנר לא רוצה את זה ומעמיס קשיים)

עוד לפני השליטה - הבנה של החברה הערבית/מוסלמית. בלי דמיונות 'נאורים' שבסופו של דבר כולם רוצים סגסוג.

שאם רק ניתן להם תנאים חומרניים טובים, אופק מדיני/כלכלי/אישי - הם יעזבו את הטרור ויהפכו לחברים שלנו.

אז, לא! ועד שלא יכירו בזה, המערב (כולל מדינת ישראל) ימשיך להעקץ ע"י העקרבים שהוא מתעקש להעביר על גבו.

אם זה היה תלוי בי, הספר של מיכאל בן ארי, היה חומר חובה בכל קורס קצינים בצה"ל. יעבור את הקורס לא רק מי שקרא, אלא רק מי שיוכיח שהוא גם הפנים...

*כשהייתה רק חטיבה אחת (נח''ל), כמה אחוז משטח הרצועה היה בשליטה ישראלית?

כנראה אחוז נמוך מאוד, כלומר אי אפשר להבין מזה כלום לגבי שליטה קבועה. גם היום במרבית שטחי הרצועה אין אפילו חייל אחד.

*ביו''ש צה''ל נמצא רק בצירים ולא בתוך היישובים הערביים, מלבד במבצעים או מעצרים נקודתיים.

אין אף חייל שמפטרל בתוך רמאללה ואין מחלקה בצומת הראשי של בית לחם או שכם. זה לא דומה למה שיידרש בעזה.

*מספר החיילים קשור גם לגודל האיום, לא רק לגודל האוכלוסייה שעליה אתה רוצה להגן.

האיום בעזה חמור פי כמה מהאיום בשומרון: יותר טרוריסטים, יותר נשק, נשק מתקדם יותר, יותר מנהרות, יותר ארגונים צבאיים מסודרים.

אוגדה אחת מספיקה בכדי לשמור על חיי עשרות אלפי תושבי האזור היהודים. זה דווקא אתגר גדול בהרבה על האתגר למנוע מהאוכלסיה הערבית מלהתחמש בצורה שתהווה איום על חיי מי שגר מחוץ לרצועה.

ושוב חטיבה אחת שמרה עלינו בזמן מלחמה פעילה ובתקופה ש80 מתושבי עוטף עזה חזרו לביתם

זה *בדיוק* מה שרוצים למנוע, אותם אלה שמדברים על הצורך בסדכ גדול הרבה יותר

הם עשו את זה גם בצוק איתן באותה שיטה פחות או יותר - מספרים מפחידים והדלפה לתקשורת.

שמכילה "משיחיים" ורוצה התנהלות אחרת.

כי חלק מהשיח של השישי באקטובר הוא שכל מי שנותן ביקורת על מערכת הביטחון וצהל הוא בוגד. אז הגיע הזמן שנתפקח

יש דוגמא?

אם זו הדוגמא שמצאת (והייתי שמח לקבל ממך את המקור, כדי שנבין מה הקונטקסט), אז אתה בבעיה גדולה, חבר. כי כל סביבתו של גנץ מצטערים - כמו בתקופת הקוביד - שהוא הקשיב לעמית סגל שהתרוצץ סחור סחור לקבל כבר אישור שהוא ואיזנקוט מסכימים כבר להיכנס, ולא לבוגי שהזהיר אותו בפעם השנייה מחבירה לנתניהו. אז תעזוב אותך מהסיסמאות על שישה באוקטובר, כי אף אחד לא קונה אותן. הן גופא עיסוק בפוליטיקה, במסווה מגוחך של רתיעה או סלידה מתייהרת מפניה.

והזכור ביותר שהוא קרה לנפתלי בנט מוקצה כי הביא לקיבנט חומר שאסף ממ"פים בשטח במקום שדברים יעברו דרך שרשרת הפיקוד.

לפי גישתו עדיף להפסיד בכל המלחמות ולחזור לתאי הגזים מאשר לעבוד לא לפי התבניות.

כי צה"ל והמערכת הנוכחית שלו היא מעל הקב"ה. או כמו שאומרים אצל חלק מהציבור הדת"לי, צה"ל הוא קודש קודשים. 

התשובה לשאלה "יש דוגמא?" לגיטימית רק בפורמט ספציפי מסוים. אם מפרסמים שקיים "שיח" "שכל מי שנותן ביקורת על מערכת הביטחון וצהל הוא בוגד" - אז התשובה לשאלה "יש דוגמא?" תסופק בעזרת קישור ישיר לדיווח כזה, או מילות החיפוש המכוונות לקישור מתאים.

שנדע מי ומתי עשה שימוש במונח "בוגד". שיסופק מקרה אחד כזה, במקום דמגוגיה ש"היו הרבה". ולא "ש...קר[א] לנפתלי בנט מוקצה" כי זו לא דוגמא למה שמראש נטען.

אגב, חלק מההתפקחות חייבת להיות שאמנם את הטקטיקה בפועל כמובן יקבעו מומחים לדבר (שגם אצלהם חייב להיות גיוון ומוכנות להקשיב ברצינות לדעות שונות), אבל ברמת אסטרטגיית העל ובוודאי ברמת התודעה הבסיסית והעולם הערכי ממנו נגזרת אסטרטגיית העל - אין לאנשי צבא יתרון על אנשים אחרים.

לשם השוואה באינתיפאדה הראשונה הוקמה אוגדת עזה, שכללה שלושה חטיבות שחילקו את עזה.

אמנם אפשר לומר שהמצב היה שונה כיוון שהייתה זו אינתיפאדה "יבשה" של אבנים ולא נשק חם, אבל זה לא יתרץ הצבת חמישה אוגדות.

לשם הבנת אלה שאינם בקיאים במושגים, אוגדה מורכבת משתיים עד חמש חטיבות, וחטיבה מורכבת משניים עד חמישה גדודים.

אוגדה קטנה מונה בערך 13,000 חיילים, כפול חמש יוצא 65,000 אלף חיילים שיוצבו בעזה, זה נשמע מעט הזוי.

בגוש קטיף בעת הגירוש התגוררו בסך הכל 8,600 יהודים.

גם זה רק בהנחה שמדובר באוגדה קטנה, אם מדובר באוגדות המונות 20,000 חיילים, הרי שההתיישבות הצעירה בעזה תזכה בכוח תגבור של 100,000 תושבים חדשים.

לסיכום הנתון הזה לא הגיוני בשום צורה, הרי בישראל בשיגרה יש בסך הכל 300,000 חיילים.

וכן בישראל עצמה ישנן רק 11 אוגדות, 3 סדירות 3 מילואים ו5 מרחביות.

צהל נקב במספר אוגדות פנטסטי, ובעלות שנתית מהסרטים.

מתוך תקוה שמשלם המיסים יבהל, וידרוש לחזור לשיח של 6.10.

אם הציבור יכיל את ההפחדות, הצבא יכפיל אותן וחוזר חלילה עד להשגת המטרה.

אולי, אם הגיוס ייערך רק בהתאם לחוק שהממשלה מתכוונת להגיש לכנסת, באמת תידרשנה חמש אוגדות, כי הנטל על המשרתים יהיה כה גדול שהיקף התחלופה ועוצמת המחיר ידרשו סדר כוחות כזה כדי להחזיק בהסדרים הבטחוניים ביום שאחרי?

שלושה חיילים, כמאמר השיר?

אף על פי כן לדעתי אם ימנו חטיבה שתפקידה במשך שנה לפשוט על עזה שוב ושוב ולאסוף נשק, זה יעבוד.

דרג צבאי שלא סופר את הדרג המדיני. ודרג מדיני שלא סופר את עצמו. האם הביטוי בהודעת הפתיחה בדיון הזה לגבי שוך הפעולה הצבאית, "שכל הגדודים של חמאס אמורים להיות מפורקים לגמרי", הוא בעצם פנטזיה לסרטי מדע בדיוני? האם יש הסכמה בין גולשי הפורום שהטענה של בנימין נתניהו "אנחנו כפסע מהניצחון", היא שקר?

ואומר לך מי אתה...

והגיע הזמן שתנסח את משנתך הפוליטית והערכית כדי לעזור בפענוח החידה מי אתה.

קישקושים! בלבוש! שפיץ!

להבנת הנקרא אנא עיין בספר הארי מפוטר, ג'יי קיי רולינג, כרך א' בתחילתו.

לגבי המשך התעלומה כדאי שתתייעץ עם שרלוק הולמס בפורום אקטואליה וחדשות, להלן קישור:

כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו. (יבמות י' ע"א) - אקטואליה וחדשות

כתבתי פוסט שמתאר אויב מרוסק בגזרה שלי. כל התאי טרור החדשים בגבליה ובזייתון מתפרקים לחלוטין בימים אלו.

אין ספק שתישאר עבודה רבה גם אחרי שכל הגדודים האלו יתפרקו ונצטרך לפרק שוב עוד כמה תאי טרור חדשים שיתפתחו ולהחרים להם כמות גדולה נשקים.

אך כמו שאמר חסום לשעבר, זה דורש חטיבה אחת ולא הרבה שנים.

אם ישאירו רק חיילים, זה יהפוך להיות כמו רצועת הביטחון בלבנון, מקום שהתחושה היא שאינו שלנו ואז אחרי כל פיגוע, אנשי הנהי בתשקורת יצרו שיח שימוטט את הצבא.

"לא מתכוון ליישב מחדש את עזה", והוסיף כי "חלק מהתומכים שלי לא מרוצים מזה, אבל אמרתי כל הזמן שלא נתנחל שם בחזרה".

טרם שמעתי את תגובת איתמר ובצלאל.

אולי כי זה היה בשפה האנגלית (לא יכולתי שלא להוסיף את השורה הזו).

הם יודעים שבתור הסמן הימני של הממשלה, הם לא יכולים לגרום לכל הממשלה ללכת בקו שלהם.

גם מרצ בממשלה הקודמת (וגם בממשלות קודמות שהיא הייתה חברה בהן) לא הצליחה להביא לפינוי יו"ש או לחוקק נישואים אזרחיים בישראל.

על מה ינגחו את החרדים?

וגם, אם לצבא היו חסרים חיילים, הוא לא היה משחרר את וינטר.

ולמה לא מגייסים ערבים במעמד סכינו אומנותו?

שואל בשביל "חברים" מזרוחניקים.

שלח במכתב לגלנט.

אבל באמת, אני באופן אישי לא אחכה לתשובות, כי כבר הבהרתי מתמיד כאן בכל דיון רלוונטי שאין כל עניין בגיוס חרדים, כי אין עניין אמיתי בגיוס חובה. יש קונצנזוס בתוך חלק מהחברה הישראלית להתגייס לצבא באטמוספירה מסוימת (שילוב של שירות בכפייה בתמורה לגרושים, אבל כמסגרת חברתית שבטית), ולהדיר ממנו את היתר. וזה לבד מעמיד באור מגוחך את היומרה הישראלית לקיים דמוקרטיה ליברלית.

הבעיה היחידה עם המצב המתואר, היא שזה איננו מצב בר קיימא כשנדרש מהצבא הזה להיות חיל מצב כובש. ולפני שמישהו כאן יתחיל לצרוח ולצווח, אולי כדאי שיהרהר רגע איך מתפרש בכל רחבי המדיה האלקטרונית מה שהגדיר תת אלוף דדו בר כליפא כ"דהירה בעזה כמו עדר פילים". זמנית מוחאים לזה כפיים, אבל עוד יבוא הרגע שזה ישמש ראיה להפעלת הכוח הצבאי של ישראל ככלי להענשת אוכלוסיה ללא אבחנה, ומוקד לוויכוח פנימי שיסתיים בקרע ובמלחמת אזרחים, גם ובעיקר בקרב המגזר המתגייס.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים