בהנחה שכולם חוזרים למקומם ומשקמים את הרצועה אז זה המון שטח לתפוס

ב' ברגע שהעבודה הופכת ממלחמה לבט"ש, אז מן הסתם התפיסה היא שעוברים לעבודה הרבה יותר כירורגית (מעצרים נקודתיים במקום הפצצות מהאוויר), תפעול מחסומים, כו' זה מצריך הרבה אנשים

זה מסברא

מה בפועל? אין לי מושג

כאן מדברים על ממשל צבאי, לא על שלטון צבאי/ביטחוני

אבל כשצהל אומר שצריך 5 אוגדות הוא דיבר על ממשל צבאי, ולכן הנתון הזה אולי כן נכון

שממשל צבאי מצריך יותר כוח אדם אבל זה לא שכל יום ירוקנו מיליון מחסניות ואלפיים פגזים

אלא אם השטח מטוהר אז זה כמו פשוט חיילים פשוטים שמסתובבים בבט"שים ויחידות מנהלה / פקידים שאחראים על כל מיני דברים אזרחיים

@בינייש פתוח תקן אותי אם אני צודק

ברמה שלא אוהבים להודות בה בגלוי (שני הצדדים).

וזה כנראה נשען על שיתוף פעולה מהאוכלוסייה (קח בחשבון את הרעת המצב הכלכלי והכספי מאז שבעה באוקטובר, ועדיין לא מדובר על שינוי תפיסה באוכלוסייה הנרחבת נגד הרשות).

אבל בעזה, כל ילד חונך בשני העשורים האחרונים לדפנסטראציה (עיין ערך) לכל פקיד דואר, אם רק יש לו סמל הרשות על כובע מצחייה.

אגב, זה שאופציה שציינת היא לדעתך החכמה ביותר, ושאולי 99 אחוז מגולשי פורום רשת מסוים מסכימים איתך [וגם זו רק השערה שאתה משער], עוד ממש לא הופך זאת לנכון.

מול שטח שורץ עוינות לוהטת, בדרום לבנון (צד"ל היה לכל דבר ועניין צה"ל וכידוניו).

בסוף זה נגמר.

אני מעדיף את צדל מאשר את רדואן שיכול לכבוש חלילה את חניתה או את אביבים וכל התושבים יהיו בשבי דבר שיגמד את 7 באוקטובר.

לעומת הצדלניק בקריית שמונה שלקח אותי טרמפ למגורי הפלוגה שלי בתחילת המלחמה.

איתו יהיה הכי בטוח בכלל.

את אחמד יאסין חיזקנו עשרים שנה, כארגון דתי-חברתי.

הוא עסק 'רק' בענייני דת, דרשות במסגדים, בעזרה לעניים, בפעילויות ספורט וחוגים לנוער.

גורמי הביטחון היו ממש מרוצים, שיש כאן גורם מקומי שמחליש את אש"ף. אלא שהם מסרבים להכיר את דרכי הפעולה של 'האחים המוסלמים', הוא הכין את השטח וברגע האמת, כשנראה לו נכון - כל תאי 'החסד', 'הספורט', המדרסות וכד' - הפכו לתאי חמאס.

זה לא שהחמאס שולט על עזה, עזה היא חמאס. בכל בית מצאו שם סימני טרור בחדרי הילדים. על זה הם גדלים.

האפשרות היחידה להשאיר כאן את מי שיעדיף את הקשר לביתו על זהותו הלאומית - היא אם אנחנו שולטים ביד רמה בכל תחומי החיים, במיוחד בכל ענייני החינוך והתרבות. (ברור שמטכ"ל בוגרי ווקסנר לא רוצה את זה ומעמיס קשיים)

עוד לפני השליטה - הבנה של החברה הערבית/מוסלמית. בלי דמיונות 'נאורים' שבסופו של דבר כולם רוצים סגסוג.

שאם רק ניתן להם תנאים חומרניים טובים, אופק מדיני/כלכלי/אישי - הם יעזבו את הטרור ויהפכו לחברים שלנו.

אז, לא! ועד שלא יכירו בזה, המערב (כולל מדינת ישראל) ימשיך להעקץ ע"י העקרבים שהוא מתעקש להעביר על גבו.

אם זה היה תלוי בי, הספר של מיכאל בן ארי, היה חומר חובה בכל קורס קצינים בצה"ל. יעבור את הקורס לא רק מי שקרא, אלא רק מי שיוכיח שהוא גם הפנים...

*כשהייתה רק חטיבה אחת (נח''ל), כמה אחוז משטח הרצועה היה בשליטה ישראלית?

כנראה אחוז נמוך מאוד, כלומר אי אפשר להבין מזה כלום לגבי שליטה קבועה. גם היום במרבית שטחי הרצועה אין אפילו חייל אחד.

*ביו''ש צה''ל נמצא רק בצירים ולא בתוך היישובים הערביים, מלבד במבצעים או מעצרים נקודתיים.

אין אף חייל שמפטרל בתוך רמאללה ואין מחלקה בצומת הראשי של בית לחם או שכם. זה לא דומה למה שיידרש בעזה.

*מספר החיילים קשור גם לגודל האיום, לא רק לגודל האוכלוסייה שעליה אתה רוצה להגן.

האיום בעזה חמור פי כמה מהאיום בשומרון: יותר טרוריסטים, יותר נשק, נשק מתקדם יותר, יותר מנהרות, יותר ארגונים צבאיים מסודרים.

אוגדה אחת מספיקה בכדי לשמור על חיי עשרות אלפי תושבי האזור היהודים. זה דווקא אתגר גדול בהרבה על האתגר למנוע מהאוכלסיה הערבית מלהתחמש בצורה שתהווה איום על חיי מי שגר מחוץ לרצועה.

ושוב חטיבה אחת שמרה עלינו בזמן מלחמה פעילה ובתקופה ש80 מתושבי עוטף עזה חזרו לביתם

זה *בדיוק* מה שרוצים למנוע, אותם אלה שמדברים על הצורך בסדכ גדול הרבה יותר

הם עשו את זה גם בצוק איתן באותה שיטה פחות או יותר - מספרים מפחידים והדלפה לתקשורת.

שמכילה "משיחיים" ורוצה התנהלות אחרת.

כי חלק מהשיח של השישי באקטובר הוא שכל מי שנותן ביקורת על מערכת הביטחון וצהל הוא בוגד. אז הגיע הזמן שנתפקח

יש דוגמא?

אם זו הדוגמא שמצאת (והייתי שמח לקבל ממך את המקור, כדי שנבין מה הקונטקסט), אז אתה בבעיה גדולה, חבר. כי כל סביבתו של גנץ מצטערים - כמו בתקופת הקוביד - שהוא הקשיב לעמית סגל שהתרוצץ סחור סחור לקבל כבר אישור שהוא ואיזנקוט מסכימים כבר להיכנס, ולא לבוגי שהזהיר אותו בפעם השנייה מחבירה לנתניהו. אז תעזוב אותך מהסיסמאות על שישה באוקטובר, כי אף אחד לא קונה אותן. הן גופא עיסוק בפוליטיקה, במסווה מגוחך של רתיעה או סלידה מתייהרת מפניה.

והזכור ביותר שהוא קרה לנפתלי בנט מוקצה כי הביא לקיבנט חומר שאסף ממ"פים בשטח במקום שדברים יעברו דרך שרשרת הפיקוד.

לפי גישתו עדיף להפסיד בכל המלחמות ולחזור לתאי הגזים מאשר לעבוד לא לפי התבניות.

כי צה"ל והמערכת הנוכחית שלו היא מעל הקב"ה. או כמו שאומרים אצל חלק מהציבור הדת"לי, צה"ל הוא קודש קודשים. 

התשובה לשאלה "יש דוגמא?" לגיטימית רק בפורמט ספציפי מסוים. אם מפרסמים שקיים "שיח" "שכל מי שנותן ביקורת על מערכת הביטחון וצהל הוא בוגד" - אז התשובה לשאלה "יש דוגמא?" תסופק בעזרת קישור ישיר לדיווח כזה, או מילות החיפוש המכוונות לקישור מתאים.

שנדע מי ומתי עשה שימוש במונח "בוגד". שיסופק מקרה אחד כזה, במקום דמגוגיה ש"היו הרבה". ולא "ש...קר[א] לנפתלי בנט מוקצה" כי זו לא דוגמא למה שמראש נטען.

אגב, חלק מההתפקחות חייבת להיות שאמנם את הטקטיקה בפועל כמובן יקבעו מומחים לדבר (שגם אצלהם חייב להיות גיוון ומוכנות להקשיב ברצינות לדעות שונות), אבל ברמת אסטרטגיית העל ובוודאי ברמת התודעה הבסיסית והעולם הערכי ממנו נגזרת אסטרטגיית העל - אין לאנשי צבא יתרון על אנשים אחרים.

לשם השוואה באינתיפאדה הראשונה הוקמה אוגדת עזה, שכללה שלושה חטיבות שחילקו את עזה.

אמנם אפשר לומר שהמצב היה שונה כיוון שהייתה זו אינתיפאדה "יבשה" של אבנים ולא נשק חם, אבל זה לא יתרץ הצבת חמישה אוגדות.

לשם הבנת אלה שאינם בקיאים במושגים, אוגדה מורכבת משתיים עד חמש חטיבות, וחטיבה מורכבת משניים עד חמישה גדודים.

אוגדה קטנה מונה בערך 13,000 חיילים, כפול חמש יוצא 65,000 אלף חיילים שיוצבו בעזה, זה נשמע מעט הזוי.

בגוש קטיף בעת הגירוש התגוררו בסך הכל 8,600 יהודים.

גם זה רק בהנחה שמדובר באוגדה קטנה, אם מדובר באוגדות המונות 20,000 חיילים, הרי שההתיישבות הצעירה בעזה תזכה בכוח תגבור של 100,000 תושבים חדשים.

לסיכום הנתון הזה לא הגיוני בשום צורה, הרי בישראל בשיגרה יש בסך הכל 300,000 חיילים.

וכן בישראל עצמה ישנן רק 11 אוגדות, 3 סדירות 3 מילואים ו5 מרחביות.

צהל נקב במספר אוגדות פנטסטי, ובעלות שנתית מהסרטים.

מתוך תקוה שמשלם המיסים יבהל, וידרוש לחזור לשיח של 6.10.

אם הציבור יכיל את ההפחדות, הצבא יכפיל אותן וחוזר חלילה עד להשגת המטרה.

אולי, אם הגיוס ייערך רק בהתאם לחוק שהממשלה מתכוונת להגיש לכנסת, באמת תידרשנה חמש אוגדות, כי הנטל על המשרתים יהיה כה גדול שהיקף התחלופה ועוצמת המחיר ידרשו סדר כוחות כזה כדי להחזיק בהסדרים הבטחוניים ביום שאחרי?

שלושה חיילים, כמאמר השיר?

אף על פי כן לדעתי אם ימנו חטיבה שתפקידה במשך שנה לפשוט על עזה שוב ושוב ולאסוף נשק, זה יעבוד.

דרג צבאי שלא סופר את הדרג המדיני. ודרג מדיני שלא סופר את עצמו. האם הביטוי בהודעת הפתיחה בדיון הזה לגבי שוך הפעולה הצבאית, "שכל הגדודים של חמאס אמורים להיות מפורקים לגמרי", הוא בעצם פנטזיה לסרטי מדע בדיוני? האם יש הסכמה בין גולשי הפורום שהטענה של בנימין נתניהו "אנחנו כפסע מהניצחון", היא שקר?

ואומר לך מי אתה...

והגיע הזמן שתנסח את משנתך הפוליטית והערכית כדי לעזור בפענוח החידה מי אתה.

קישקושים! בלבוש! שפיץ!

להבנת הנקרא אנא עיין בספר הארי מפוטר, ג'יי קיי רולינג, כרך א' בתחילתו.

לגבי המשך התעלומה כדאי שתתייעץ עם שרלוק הולמס בפורום אקטואליה וחדשות, להלן קישור:

כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו. (יבמות י' ע"א) - אקטואליה וחדשות

כתבתי פוסט שמתאר אויב מרוסק בגזרה שלי. כל התאי טרור החדשים בגבליה ובזייתון מתפרקים לחלוטין בימים אלו.

אין ספק שתישאר עבודה רבה גם אחרי שכל הגדודים האלו יתפרקו ונצטרך לפרק שוב עוד כמה תאי טרור חדשים שיתפתחו ולהחרים להם כמות גדולה נשקים.

אך כמו שאמר חסום לשעבר, זה דורש חטיבה אחת ולא הרבה שנים.

אם ישאירו רק חיילים, זה יהפוך להיות כמו רצועת הביטחון בלבנון, מקום שהתחושה היא שאינו שלנו ואז אחרי כל פיגוע, אנשי הנהי בתשקורת יצרו שיח שימוטט את הצבא.

"לא מתכוון ליישב מחדש את עזה", והוסיף כי "חלק מהתומכים שלי לא מרוצים מזה, אבל אמרתי כל הזמן שלא נתנחל שם בחזרה".

טרם שמעתי את תגובת איתמר ובצלאל.

אולי כי זה היה בשפה האנגלית (לא יכולתי שלא להוסיף את השורה הזו).

הם יודעים שבתור הסמן הימני של הממשלה, הם לא יכולים לגרום לכל הממשלה ללכת בקו שלהם.

גם מרצ בממשלה הקודמת (וגם בממשלות קודמות שהיא הייתה חברה בהן) לא הצליחה להביא לפינוי יו"ש או לחוקק נישואים אזרחיים בישראל.

על מה ינגחו את החרדים?

וגם, אם לצבא היו חסרים חיילים, הוא לא היה משחרר את וינטר.

ולמה לא מגייסים ערבים במעמד סכינו אומנותו?

שואל בשביל "חברים" מזרוחניקים.

שלח במכתב לגלנט.

אבל באמת, אני באופן אישי לא אחכה לתשובות, כי כבר הבהרתי מתמיד כאן בכל דיון רלוונטי שאין כל עניין בגיוס חרדים, כי אין עניין אמיתי בגיוס חובה. יש קונצנזוס בתוך חלק מהחברה הישראלית להתגייס לצבא באטמוספירה מסוימת (שילוב של שירות בכפייה בתמורה לגרושים, אבל כמסגרת חברתית שבטית), ולהדיר ממנו את היתר. וזה לבד מעמיד באור מגוחך את היומרה הישראלית לקיים דמוקרטיה ליברלית.

הבעיה היחידה עם המצב המתואר, היא שזה איננו מצב בר קיימא כשנדרש מהצבא הזה להיות חיל מצב כובש. ולפני שמישהו כאן יתחיל לצרוח ולצווח, אולי כדאי שיהרהר רגע איך מתפרש בכל רחבי המדיה האלקטרונית מה שהגדיר תת אלוף דדו בר כליפא כ"דהירה בעזה כמו עדר פילים". זמנית מוחאים לזה כפיים, אבל עוד יבוא הרגע שזה ישמש ראיה להפעלת הכוח הצבאי של ישראל ככלי להענשת אוכלוסיה ללא אבחנה, ומוקד לוויכוח פנימי שיסתיים בקרע ובמלחמת אזרחים, גם ובעיקר בקרב המגזר המתגייס.

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.