בעה.
ישלי בני דודים חרדים (ספרדים , לא יודעת אם משנה), ובשבת שהצעתי לילדים שלהם לבוא לפארק משחקים/גן שעשועים (איך שלא תקראו לזה..) הם ענו שהם לא הולכים(לא שאלתי אבל אני מניחה שזה מטעמי צניעות, שלא יראו מראה לא צנוע או בכללי לא להתערבב עם חילונים..)
ובמוצש שרציתי להראות סרטון שלי לאחד הילדים הוא אמר שהם לא מסתכלים בפלאפון..
השאלה היא לא שיפוטית אלא סקרנית..
מההכירות שלכם זו התנהגות חריגה או שלא מופקע שיש לא מעט משפחות חרדיות שמחנכות ככה?
לא חשבתי שיהיה להם בכיס סמארטפון..
והוא בקושי בן 11
יש לו ממש רתיעה פנימית מכל דבר שעלול להיות בעייתי,וזה לא שההורים שלו משגיחים עליו זה פשוט הוא
היה מת
כי אי אפשר לשתות אייפון.
אז לפחות מת מתוך כוונה זה אכן קידוש השם
אני לא מסכימה עם קו המחשבה של חרדים שהולכים לקיצוניות (בעיני) רק כדי שאנשים לא 'יתקלקלו'.
למשל לא להתגייס לצבא כדי שלא ירדו ברמה הדתית, לא להחזיק סמארטפון (גם שיש סינון..) ועוד.
כמובן שכל אחד עם אורח חייו, אבל בעיני קיצוניות לאף כיוון זה לא טוב, והפחד שלהם מהעולם שבחוץ ממש מוגזם..
קורה שבאים להראות סרטון או כתבה
ופתאום יש פרסומת פחות צנועה או בסרטון עצמו יש משהו לא הכי צנוע
ראיתי את זה מולי קורה למישהו שבדרך כלל לא מסתכל.
יש כאלה עם פלאפון כשר, אבל הסרטונים שהם צילמו או שלחו להם בוואצאפ לא הכי כשרים.
ולי יש אינטרנט כשר ועדיין קפצה לי פרסומת לא צנועה (בחורה עם כתפיות, בקטן)
ואז רק מה שחיפשת מופיע לך....
תסכים איתי..
אם אני רוצה להראות לו סרטון ואני יודע שיוטיוב בלי תשלום דוחפים פרסומות, למה שאני אביא אליו את הלא נודע?
אני בעצמי לא אוהב להכנס למסעות הדמיון והפרסומאים.
יש כאלה גם פרסומות לא אכפת להם וגם לא מקפידים על סרטונים שיהיו לגמרי צנועים
וזה שמסתכל לרגע לא יכול לבדוק
יש הבדל עצום בין מה שאני מרשה לעצמי כאדם בוגר לבין מה שאני נותן ומגיש לאדם אחר כאדם אחר וכל שכן לגבי קטין.
הוא לא כל כך מקפיד אז הוא לא העלה על דעתו שזה לא צנוע או שתקפוץ פרסומת.
לא שאני אומר שמישהו עושה בכוונה, אבל לא כולם מקפידים שלא להכשיל אחרים
המון הולכים גם לפארקים באיזורים לא דתיים. כן ראיתי שמכווינים את הילדים לא להתקדם לכיוון מרכז מסחרי סמוך וככד'.
פלאפון יצא לי כמה פעמים שילדים חרדיים ביקשו אם אפשר להשתמש בטלפון (לצלצל לאבא\אמא) וכשהם ראו שזה טלפון חכם אמרו שבעצם לא (כשכל מה שהם רצו זה רק לטלפן, כמובן. אבל זה מדיניות כזו שלא להחזיק בכלל טלפון חכם).
מערכת הפעלה יהודית "אנדרו-ייד" ללא חשש עכו"ם.
מסך שומר נגיעה.
כרטיס "סים-שלום" אויבער חוכם.
מסלול "האורנג' הגנוז".
שירות שיחת התוועדות לחסידים.
מענה אוטומטי "ערה?" לשם יחוד.
יש מעבדה בואדי אין-קלט שפתוחה לתיקון חצות.
למנויים דרך חברת פלא-פון שירות פלא-יועץ.
וכמובן העידית שבעידית: זיבורית אל-חוטית.
זה נכון רק לאנדרו-ייד מכיוון ש"לא יבוא עייפון בקהל ישראל עד דור עשירי".
אל תהיו כמנויים המסמסים את הרב!
איפה יש את זה באנדרואיד? אנדרואיד מכשיר של גויים ויהודים כופרים. 🤭
אלוף אתה 😂
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.
